ארכיון

שופרסל – פורים שמח!!!

לכבוד חג הפורים קיבלנו סל מלא מוצרי "שופרסל" – מסטיק ללא סוכר, חטיף איקס עיגול, עוגיות ממולאות, עוגות אישיות וביגלה – מיקס של טעמים ומרקמים לכל אחד ולכל גיל.

קניתי (בשופרסל) קערה גדולה (עשרה שקלים בלבד) והתחלתי למלא.

חוץ מהמטעמים של "שופרסל" , הוספתי גם עוגיות סנדויץ עם ריבה ואזני המן שהכנתי לבד לבד, עם כמה שיותר מוצרים של שופרסל. את הבצק הפריך של שתי המנות עשיתי עם סוכר שופרסל וקמח שופרסל, המילוי של עוגיות הסנדוויץ היה קונפיטורת פטל שופרסל, ושל אזני ההמן היה כמובן ממרח השוקולד אגוזים.

בתמונות אפשר לראות את הליך העבודה ואת התוצאות

בתמונה למעלה- עיצוב החלקים של העוגיות. בשביל ליצור את החורים פשוט שברתי עט…

בתמונה למעלה – העוגיות אפויות

למעלה- העוגיות המוכנות.

האוזן ממולאת בממרח שוקולד אגוזים שופרסל

לפני האפיה (למעלה)

למעלה- האוזניים המוכנות

המשלוח המוכן שלי מינוס הצלופן והקישוטים

חג פורים שמח ומבדח!!!!

 

בנימינה ואביאל- אופניים וארוחה טובה.

אחרי כל האומנות שספגתי באזור זיכרון-בנימינה-עין הוד, הגיע הזמן לזוז קצת ולטייל ולשם כך הגעתי ל"חיים אופניים" בבנימינה  – המקור לכל זוג אופניים אפשרי – אופניים רגילים, אופניים עם כיסא לילדים, אופניים בכל גודל, אופניים חשמליות מסוגים שונים, קלנועית וכל כלי תחבורה שיכול להסיע אנשים במרחבים של בנימינה והסביבה.

השם המקורי של המקום הוא "תחנת האופניים רכבת בנימינה" ואפשר לשכור שם אופניים, לקבל הצעות למסלולים שכולם מסומנים ומסודרים לרכיבה נוחה על שטח מישורי. המסלולים עוברים דרך כרמים, מטעים, חורשות ומבנים הסטוריים ומיוחדים וכל אחד יכול לפי הקצב שלו.

ישנם סיורים מאורגנים כמו סיורים בעקבות מורשתו של אהוד מנור בן המקום, מהבית בו גדל (כולל המרפסת של השיר "בשנה הבאה" ) ועד למקום קבורתו כשהכל מלווה בשירים שלו שנכתבו על כל מקום ומקום וקמים לתחיה לנגד עינינו.

כשהגענו למקום ביום שישי לקראת הצהרים, כבר היו שם משפחות שהצטיידו באופניים לכל הגילאים, חבשו קסדות, קיבלו הדרכה ויצאו לדרך. באתר של "תחנת האופניים" ובמקום יש כל כך הרבה אפשרויות למסלולים שניתן לבלות שעות ארוכות ברכיבה נוחה ולהגיע למקומות קסומים כמו מבצר שוני, גן אהוד, בקעת הנדיב, שמורת אלוני יצחק, אמת המים, נחל התנינים ועוד. ובגלל שיש מגוון כל כך רחב של אופניים וכלי רכב, אפשר להגיע לטיולי חברה למשל, כשיש פתרון ממונע גם למי שאינו רוכב על אופניים. (ויש אפילו אופניים זוגיים לשיא הרומנטיקה!)

המקום מספק גם את החוויה הכוללת – חנייה, מים קרים, שירותים ומקלחת, תיקים, מפות, שמירת חפצים, ואפילו ארוחות לשטח.

עוד מידע ב – http://www.btb.co.il/

כמובן שטיולים עושים אותי רעבה (וגם הרצאות, תערוכות, סריגה ובעצם רוב הפעילויות שאני עושה…) והכיוון היה למושב אביאל, ל"מזווה של ג'ייקוב".

המזווה של ג'ייקוב מוגדר כ"טעמי הטבע במיטבם" וג'ייקוב, הוא ג'ייקוב שגיב- מכין מהטבע מגוון עצום של מאכלים- כולל ריבות ומאפים, מרקחות, מעדנים, ליקרים, ריבות אלכוהוליות למבוגרים ועוד כל כך הרבה דברים שאין סיכוי שבכלל אצליח לרשום את הכל.

אנחנו הגענו לג'ייקוב בשישי בצהרים, לארוחת הבראנץ' המפורסמת שלו. בלב גן וורדים פורח , מתחת לעץ אשכוליות עמוס פרי, נפתח עבורנו שולחן עם מטעמים – מיץ טבעי ייחודי (אנחנו בחרנו בשילוב מרענן של רימונים עם נענע בשם "רימונענע"), ויחד איתו הגיעה סלסילה של לחמים מקמח מלא עם חמאה (ויש סימונים מיוחדים למנות נטולות גלוטן, ועכשיו עובדים על תפריט שיסמן בבירור גם מנות צמחוניות או טבעוניות).

אחר כך הגיעו כלים קטנים עם מטבלים מיוחדים – מאפה ביצים קטן, גווקמולי מיוחד, פלפלים אפויים בצבע כתום עז, והמנצח שלי – מטבח חצילים בנענע- אני הייתי מוכנה לאכול גם בצנצנת, עם כפית, לא צריך לחם.

גם זיתים אורגניים תוצרת בית הונחו לידנו לנשנוש.

קערה של השוס של המקום הגיעה – מלאה ב"סלט ירקות העונה עשיר ברוטב וינגרט בלסמי". למה שוס? כי בקערה היו קרוב ל30 סוגי ירקות שונים, קצוצים דק, שהפכו לאתגר לנסות לזהות את כל המרכיבים (ואיך ג'ייקוב אמר? "יש מבחן בסוף!"). המילה "עשיר" לא מספיקה כדי לתאר את המגוון הטעים והבריא הזה. ג'ייקוב מקפיד שבסלט לא יהיו מרכיבים שיכולים להיות לא נוחים לאנשים מסוימים כמו בצל או כוסברה, אבל גם לא צריך אותם כי המגוון כל כך רב ובריא שאין צורך יותר בשום דבר.

פלטת גבינות משובחות ברמות חריפות שונות הגיעו לשולחן, ואיתן מבחר ריבות הבית – במקרה שלנו חבושים, תות ותפוח מקורמל. היה קשה להחליט, בסוף הצבענו במזלגות שלנו על החבושים כעל המנצח.

בארוחת הבראנץ' כלולה מנה חמה ומזינה לבחירה ממגוון גדול של מנות – קישים של ירקות וגבינות, רטטוי, מאפי שמרים וירקות ומרקים. ביקשנו מג'ייקוב שימליץ עבורנו והבחירה נפלה על "רטטוי פלוס חמינדוס" ו"מאפה תרד וגבינת גאודה" שנעשה בשיטה מיוחדת של דיקוק בצק השמרים באופן שהוא לא משתלט על המילוי ומכסה אותו אלא נותן לו כבוד. התוצאה עדינה במיוחד.

רק כשג'ייקוב אמר, שמתי לב שאין על השולחן מלח ופלפל. בדרך כלל אני מתבלת את האוכל עוד לפני שטעמתי, כאן בכלל לא היה צורך. גם בריא יותר, גם טעים יותר.

בתור שתיה חמה ביקשתי וקיבלתי "שוקו חם" שהוא בעצם כוס גדולה של חלב שמומסים בו שוקולדים בעלי שמונים אחוז חמאת קקאו, ומעלים בדרגה את המשקה הקרוי "שוקו" לדרגות חדשות.

ארוחת בראנץ' זוגית כמו זו שאכלנו עולה 160 שקלים לזוג. ישנה גם ארוחת בריאות שכוללת מנת מוזלי במקום המנה החמה ועולה 130 שקלים לזוג, ויש אפשרות לשלב את שני הסגנונות בארוחה זוגית אחת.

בתפריט יש גם מנות בשריות, חלביות, ארוחות ילדים וגם ארוחת תה אנגלית כמיטב מסורת ביתו של ג'ייקוב.

ה"מזווה" פתוח בימי שישי ושבת לקהל הרחב, ובימי השבוע לקבוצות בתיאום מראש.

לתפריט המלא, מפת הגעה, מחירים, וגם מתכונים וקטלוג המוצרים הנמכרים במקום –

http://www.jakobslarder.co.il/

אומנות צפונית – הסוכה והמוזיאון.

במסגרת סיור באזור זכרון יעקב, נשמתי הרבה ניחוח של אומנות. תחילה הגעתי לבנימינה, ל"סוכה". הסוכה היא מקום מיוחד. היא מוגדרת כ"מתחם קהילה עיסקית וגלריה לאומנות חברתית". המדובר בשני מבנים מודולריים – כלומר כל החלק הפנימי מחולק בקירות עץ, שמשמשים לאוסף אנשים שמהווים גם יחידות בפני עצמם וגם רשת של חברה שמתקשרת בקישורים שונים ודינמיים. מה הכוונה? בעלי מקצוע – מאורגת בשיטה יפנית ועד אדריכלים, מטפלים בתחומים שונים ואנשי תאטרון, כולם שוכרים חדרים ונישות, אם לכמה שעות ואם לתקופות קצובות או כמה ימים, עוסקים במקצועם ויוצרים קשר עם האנשים בחדר הסמוך לשיתופי פעולה.

כך נוצר מצב של WIN WIN שבו אם אדם רוצה להיות לבד, הוא פשוט סוגר את הדלת, ואם הוא רוצה חברה, רק לצאת החוצה מהחדר ויש שכונה שלמה של אנשים מכל הסוגים ובכל העיסוקים לאינטגרציה עיסקית או חברית.

רונית טל  וחגית אסור- בעלות המקום יצרו חללים מיוחדים, כולל חלל מרכזי שבוא נערכות ארוחות משותפות, והכלל היחיד הוא ש"כל אחד שעיסוקו חוקי יכול לקחת כאן מקום". התוצאה היא מיקס מרענן של עוסקים במקצועות שונים, רובם אגב בזיקה חברתית לפי השלט הגדול בכניסה, והרבה מהם בכיוון אומנותי ייחודי.

אפשר לשכור את המקום גם להרצאות במחירים מאד אטרקטיביים, וגם לישיבות (יש חדרי ישיבות מאובזרים בכל מה שצריך).

על הקירות יש גלריות מתחלפות, ובמרכז יש גם חנות שכולה מיחזור מצד אחד ועזרה להעצמת עסקים קטנים, בעיקר של נשים בחברות חלשות מצד שני. כך למשל יש שם שטיחים שאורגות נשים בדואיות, כרטיסים שהכינו בקהילת "הרוח הישראלית", אומן צעצועי עץ שמשתמש רק בעצים שנפלו, ינשופים יפיפיים, מחרוזות, קופסאות, ועוד המון אוצרות שהם לא רק יפים ובמחירים נוחים לכל כיס, הם גם בעלי ערך חברתי מוסף.

בחדרים של האומנים יש גם סדנאות ולימוד האומנויות המיוחדות שלהם. כך למשל פגשנו באחד החדרים את לאורה מרים – אמנית מיוחדת שעוסקת בצבע, בד וטבע- מטביעה עלים בבדים ממוחזרים או כאלה העשויים תות נייר, בשיטות שלא ידעתי שקיימות (היא מייצרת אפילו את נוזל הברזל שהיא זקוקה לו על ידי מיחזור ברזל ישן בבקבוקים משומשים) ועבודותיה נמכרות בעיקר בחנויות מוזיאונים. (פייסבוק- laura Miriam Biran)

פגשנו גם את רות אלדד זיידנר שמשתמשת בבדים שהם שאריות של מפעלים או בגדים, שגם עוברים תהליך חיתוך על ידי קהילה של אנשים בעלי מוגבלויות, והופכת אותם לאהילים קסומים או לתכשיטים מיוחדים, ומתנות ייחודיות. (ועוד עליה ועל המוצרים ב- http://greenqueen.co.il/ ).

אם היה לי זמן הייתי בהחלט נכנסת לכל חדר וחדר ומגלה את סודותיו.

אגב, חגית גילתה לי שגם אנשים שיכולים לעבוד בבית, מעדיפים לשכור לעצמם כמה שעות במקום, פשוט כדי לא להתפתות לעשיית "רק משהו קטן לרגע" בבית ולהתרכז בעיסוק שלהם  – אם זו עבודה באינטרנט או אפילו הכנת הדוקטורט, בעיקר כשיש ילדים קטנים.

ההרגשה באוויר היא של חברה פורה ומפרה, וכל אחד מהאנשים שנמצא שם, מוקף בהרבה רעיונות, קישורים ואפשרויות לצירופים שונים – מקצועיים וחברתיים.

עוד מידע על "הסוכה"  – כולל פעילויות שונות כמו אירועי חברה, תערוכות, הרצאות פתוחות, סדנאות ועוד, ניתן למצוא באתר של "הסוכה"  –

http://www.hassuka.co.il/

ובפייסבוק – https://www.facebook.com/pages/%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%94/176861652353332

(או תחת החיפוש "הסוכה בבנימינה).

ומאומנות לעוד אומנות – נסענו לעין הוד למוזיאון "ינקו דאדא".

האמת, לא בדיוק ידעתי מה זה "דאדא" אז חיפשתי את ההגדרה המדוייקת – "זרם תרבותי אומנותי אוונגרדי שנוסד בציריך ב1916 (מכיוון ששוויץ היתה ניטרלית בזמן מלחמת העולם הראשונה ואפשר היה להתבטא בחופשיות) , כשהרעיון הוא לזעזע את הצופים ולהשתמש בטכניקות כגון קוביזם, קולג'ים ,חומרים אקראיים וכדומה".

מרסל ינקו היה אומן אירופאי שהיה אחד ממייסדי זרם הדאדא, שב1953 הקים את כפר האומנים של עין הוד. המוזיאון הוקם ב1983 כדי לשמר את יצירתו ובעיקר גם את מורשתו, שמועברת היום במספר דרכים.

במוזיאון חלל אחד שמוקדש ליצירתו הכרונולוגית של ינקו, ואפשר לראות את התפתחות יצירתו לאורך השנים ולאורך מקומות ואירועים הסטוריים שונים. יש תערוכות קבע ויש תערוכה מתחלפת. כשאני ביקרתי היתה במקום תערוכה צבעונית מאד של "חיות דמיוניות" – מיקס של מציאות וסוריאליזם חי ומרענן ששובר מוסכמות אבל משאיר חוט קטן של מציאות מוכרת. בקומות ומפלסים נוספים יש תערוכות מתחלפות של אמנים מודרניים כולל מצגות ווידאו, וגם "בור" שהתחיל כמיצג והפך לאולם נוסף לתערוכות וידאו (וצריך לרדת בסולם ברזל כדי להגיע אליו, מה שמוסיף אווירה מיוחדת למצגות הנמצאות שם).

חלק מיוחד במוזיאון הוא ה"מעבדאדא"- שבתשלום נוסף ניתן להכנס אליה בקבוצות (במשך השבוע לקבוצות מתואמות מראש, בשבת לקהל הרחב) ולעשות מגוון רחב של פעילויות ברוח הדאדא. כך למשל אפשר להרכיב השתקפות של פנים מאביזרים שונים, להכין סרט קולנוע כמו פעם בעזרת גלגל מסתובב וסרטי ציור, להתלבש בתלבושות שונות שמשנות את הזהות ולהעלות מופע, ליצור קולאג'ים ועוד המון אפשרויות שגרמו לי לרצות לחזור ילדה ולתת לצד האוונגרדי לצאת (ואני בטוחה שיש לי צד כזה איפשהו). זו אגב פעילות מקסימה לימי הולדת, שנותנת ביטוי ליצירתיות ומעבירה מסר של חופש מחשבתי. העבודה במעבדאדא מומלצת גם לקבוצות עובדים למשל שלומדים "לצאת מהקופסא".

בסוף הביקור הגענו לסטודיו של מרסל ינקו, שם הדמות הגדולה מהחיים שלו השתלבה במציאות של היום, וניתן היה לראות מקרוב ציורי קיר למשל מאירועים חברתיים שהיו בכפר האומנים ושחזורים שונים שנועדו לשמור על יצירתו.

מהמוזיאון יוצאים גם סיורים בכפר האומנים עין הוד כולל סיור תאטרלי למשל למבוגרים, בלווית שחקנית, או סיורי חידות לילדים ונוער.

עוד פרטים באתר –

http://jancodada.co.il/index.asp?lan=99

חוט הקסם – אני קשורה אליו.

כשקיבלתי לסיקור את מוצרי "חוט הקסם" מבית MEAT AND CHICKEN""  עם הצעות להכין בשרים, עופות או רולדות, חשבתי רק על דבר אחד "שירן!!!!!!!!!!!!".

כמה מסרונים אחר כך, שירן קיבלה ממני את המוצרים והבטיחה ערב מלא אוכל טעים. על שירן כתבתי בעבר- http://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2013/08/05/yamasa-%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C/

והיות והיא לא רק רקדנית מדהימה אלא גם בשלנית מעולה, זו היתה המחשבה הראשונה שלי.

אז הגעתי אליה בערב פברואר חמים (לא נעים להגיד בגלל הכינרת אבל אני לא אוהבת גשם) וזה מה שהלך אצלה במטבח…

שירן השטיחה חזות עוף, במקביל הכינה בשר טחון מבושל עם צנוברים ותיבול, ואחר כך מילאה את החזות במילוי הבשר הטחון והוסיפה פטרוזיליה וכוסברה קצוצים. היא קשרה את החזות באמצעות החוטים. אחר כך הקפיצה ירקות בסיר, השחימה את החזות המגולגלים בקצת שמן זית ואז הניחה אותם על המוקפצים וכיסתה את הסיר לכמה דקות.

בתמונות, שלבי ההכנות השונים.

מילוי העוף.

העופות קשורים היטב.

סגירה ראשונית בסיר

הצעד הבא היה לשפוך את החזות והירקות לתבנית ולהכניס לתנור שחומם מראש ל150 מעלות למשך כחצי שעה.

בנתיים שירן הכינה פירה וסלט ירקות.

אחרי כחצי שעה הכל היה מוכן – שולחן נערך, מנות צולחתו ו- בתאבון!

לתנור…

ובצלחת….

החוטים של "MEAT AND CHICKEN" מגיעים בשלוש צורות לפי הצורך- רשת סרוגה- שומרת על רוסטביף עגול ויפה, שומר על תיבול ומילוי בנתחי בשר וכמובן מאפשר הכנת פסטרמה.

חוט בגליל- שמאפשר קשירה, ליפוף ומילוי של כל דבר, כולל אפילו עוגות רולדה או בצקים.

לולאות קשירה מוכנות- למשל לשמירת המילוי בתוך עוף על ידי קשירת רגליו, וקל מאד לשימוש כי הלולאה כבר מוכנה ולא צריך לנסות לקשור תוך כדי אחיזת הרגליים.

באריזות החוטים יש גם מתכונים והצעות לשימוש אופטימלי וטעים.

החוטים מאפשרים פטור מתקיעת קיסמים שלא מחזיקים, מתפרקים או נשברים בתוך המנה, והם אלסטיים ועומדים בטמפרטורות גבוהות.

חברת "עירט בע"מ" מייצרת פתרונות למטבחים המוסדיים ומפעלי המזון, ועכשיו בעקבות פריחת תוכניות הבישול והבשלנים הביתיים, עברה להתאים את המוצרים גם למטבח הביתי.

המוצרים עומדים בכל התקנים והדרישות, וגם בדרישות הכשרות של בד"צ העדה החרדית ירושלים.

ניתן לרכוש אותם במעדניות וחנויות מובחרות או ישירות אצל היצרן.

פרטים ב- http://www.irat.co.il/

יאסו פיראוס!!

"פיראוס" היא שם וותיק ואהוב, לגבינה בולגרית שמגיעה בדרך כלל בקוביות ומוגשת כמו שהיא או בסלט. עכשיו יש חידוש, בעצם שניים – קודם כל הצורה – הגבינה מגיעה רכה ונמרחת, כך שאפשר לעשות כריך באותם טעמים אהובים- בולגרית למריחה בטעם טבעי ובולגרית עם פלפל קלוי ושום. דבר שני וחשוב לא פחות – הגבינה היא בחמישה אחוזי שומן אבל נמרחת ומרגישה כמו הרבה יותר (וזה אומר שזה גם טעים!!).

הגעתי הביתה, ראיתי את המקרר, לקחתי לי פרוסה של לחם קל ומרחתי עליה בנדיבות את הבולגרית עם הפלפל והשום (שני טעמים שאני מאד אוהבת ושמעשירים לי כל כריך), פיזרתי ירקות לטעמי (חסה, צנונית וכמובן כוסברה, אני מכורה רצינית), בצד מלפפון חמוץ ויש נשנוש. (השתדלתי לשים את הירקות בקטן כדי שאפשר יהיה לראות את הגבינה בתמונה, אחרת אני דוחפת עוד המון ירקות…).

היום בערב אני כבר יודעת שארוחת הערב שלי תכלול גם טוסט שמורכב מפרוסות מרוחות בגבינת ה"פיראוס" למריחה, (אם בני הבית לא יגמרו לי אותה לפני שאגיע… צריך להזהיר אותם…).

כשר, חלבי, להשיג בכל רשתות השיווק.

 

מוצר השנה 2014- לא תאמינו מה יש שם!

בפעם התשיעית בישראל, ביחד עם 30 מדינות בעולם, הוכרזו מוצרי השנה לשנת 2014. המוצרים שנבחרו לפי מחקר צרכני מקיף מאד, שזהה למחקר שנעשה בכל העולם, מקיפים תחומים רבים בחיינו.

המוצרים הם חידושים או מוצרים חדשים שמעשירים את חיינו כצרכנים ומקלים עלינו בתחומי החיים השונים, ובגלל שהם נבחרים על ידי הצרכנים עצמם, הם גם אמינים הרבה יותר מאשר המלצות של פרסומאים.

חברות מגישות מועמדות של מוצרים ושירותים חדשניים שלהם, צוות מומחים שכולל קמעונאים, עיתונאים, אנשי אקדמיה ועוד בוחנים את המוצרים ומחליטים מה להעביר למחקר הצרכנים, שמגלה מה העדפות הציבור.

השנה נבחר מספר שיא של מוצרים ושירותים חדשניים- 58 במספר, וכמה חברות גם זכו בפרסים נוספים בשל חדשנותן כגון "שופרסל" ו"שטראוס" שמוצריהן זכו חמישה פרסים בקטגוריות שונות, "תנובה" שגרפה ארבעה פרסים וזכתה לתואר "חברת החלב החדשנית של השנה" ו"סופרפארם" שזכתה בשלושה פרסים ובתואר "חברת מוצרי הצריכה החדשנית של השנה".

המגמה הרווחת בין המוצרים שזכו היתה האוריינטציה הבריאותית כמו מוצרים נטולי גלוטן, פחות נתרן, ללא סוכר, וכן מוצרים שירותיים כמו אפליקציות , תוכניות הטבות וכדומה.

בחנתי כל אחד מהזוכים, את רובם אני מכירה משימוש אישי, ואני מביאה את נקודת המבט שלי על כל אחד ואחד.

התחום הראשון – תחום היופי והטיפוח.

הכוכב של התחום הזה הוא המוצר שזכה ב"מוצר השנה מזהב" והוא אכן שווה את משקלו בזהב- מדובר בסרום של AHAVA, בשם OSMOTER   – שמעלה את רמת הלחות, ההגנה והרכות של העור. אישית אני מתה על מוצרים של ים המלח, אוהבת את המקום ,אוהבת את התחושות שהמים והמלח עושים לי על העור, ואוהבת מוצרים שמצליחים לבקבק לי את זה ולהביא לי את זה הביתה בנוחות ואלגנטיות. בגילי המופלג סרום זה מאסט, ואם זה של "אהבה" זה סופר מאסט.

רבלון "COLORSTAY ULTIMATE SUEDE" – כאחת שמתאפרת בבוקר והולכת ליום ארוך שכולל אוכל ושתיה, ואחר כך גם הולכת לרקוד (עם המון נישוקים וחיבוקים לחברים) – השפתון צריך לשרוד, והרבה. אני לא סובלת שפתונים שנמרחים על כוסות שתיה, על אנשים אחרים או על עצמנו ואין בחורה שלא מכירה את הקטע של שערה שנתפסת על השפתון וכשמרחיקים אותה, הופכת לפס על הפנים. השפתונים של רבלון עמידים 16 שעות אבל לא מיבשים אלא מטפחים את השפתיים ומשאירים אותן רכות (כך שגם כיף להתנשק וגם השפתון לא נהרס!) ומכילות חמאת שיאה, תמצית אלוורה וגם ויטמין E.

DEEP MOISTURE  של "ניטרוג'ניה". את מוצרי ניטרוג'ניה גיליתי בזכות אמא שלי, שסבלה שנים רבות מכפות ידיים יבשות בגלל חורף, עד כדי דימומים וכאב. שום דבר לא עזר עד שגילינו שמה שלא עושה אף משחה רפואית, עושה "ניטרוג'ניה". העור הפך רך ונעים, הסדקים נעלמו ואנחנו הפכנו למעריצות. הקרמים של "דיפ מויסטור" חודרות ל10 שכבות עליונות של העור ומשאירות אותו רך ונעים. אני במיוחד מתה עליהן בטיולים ארוכים כשכפות הרגליים הרוסות, בעיקר במזג אוויר קר.

ואם אני רכה ונעימה- מה על הגבר שלי?

היום גברים לא פטורים מטיפוח, ומראה איש המערות המחוספס כבר פס מהעולם. הסידרה של "דאב מן" מלחחת את העור של הגבר, ומגינה עליו מיובש (ועורו של גבר גם ככה נוטה להיות יבש יותר).

 

עוד לעור צעיר ורענן – ג'נסיס SEBO RIGHT של דוקטור פישר, – מילת הקסם – "אנטיאייג'ינג" כי העולם שייך לצעירים והשמש הישראלית לא תורמת לבריאות העור או למראהו. הסידרה מגינה על העור מהשמש, מונעת קמטים ומרגיעה עור יבש,אדמומי ומתקלף.

ומה עם השיער? כולנו מכירים את הפרסומות של השמפו עם הדוגמניות שמניפות  שיער מושלם ולפי ההגדרה "מלא ברק" (M-LE). הדוגמנית בדרך כלל נראית בכלל שוודית בלונדינית, איפה היא ואיפה השמש הישראלית והשיער הישראלי הכהה שצריך לשמור עליו שלא ידהה? – אז הפתרון הוא השמפו והמרכך של BRILIANCE BLACK" של הוואי, מותג ידוע ומוכר שיוצא עם חידוש ששומר על הברק, כדי שכל אחת מאיתנו תוכל להניף את השיער בגאווה (ורצוי בהילוך איטי).

 

ועוד בקטגוריית הטיפוח – כדי להשלים את הטיפול בעור – או בעצם להתחיל את הטיפול, כי הדבר הראשון שעושים כדי לטפל בעור הוא לנקות אותו מכל מה שהצטבר עליו במשך היום, ולשם כך יש את הFACE CLEANER  של "לייף" – מכשיר חשמלי שמנקה את עור הפנים על ידי הסרת השומנים והתאים המתים והמרצת הדם שעוזרת לשמור על עור צעיר ואחיד. אישית – רק התחושה כבר שווה את זה, כמו טיפול פנים בכל רגע שרוצים.

 

אבל גוף יפה הוא גם גוף נקי והגייני וכאן נכנסת קטגוריית ה"מוצרי הגיינה".

בקטגוריה הזו מספר מוצרים  –

בתחום ההגיינה הנשית – תחבושות "אולויז אינפיניטי" שסופגות עד פי עשר ממשקלן מצד אחד כי הן עשויות מחומר חדשני, ומצד שני הן דקות מספיק כדי להיות בלתי מורגשות וכך אפשר "לרוץ איתן, לקפוץ איתן". (טוב גם למשתמשות בטמפונים שחוששות שמשהו ידלוף בימים הכבדים במיוחד).

חיתולים – טוב, פה אין לי זווית אישית כי בפעם האחרונה שהשתמשתי בחיתולים היה עבור הבן שלי שהיום בן 23, והוא עדיין לא חושב על  נכדים ככה שאת החלק הזה אנסה רק בעוד כמה שנים. בכל מקרה, הזוכה בקטגוריה הזו הם החיתולים של "האגיס החיתול הראשון שלי" – שנועד להתאמה מושלמת לגופו הקטן של התינוק שרק נולד, כולל פתח ייחודי לחבל הטבור (ואיך לא חשבו על זה כשאני ילדתי?) וסמן רטיבות למניעת נזילות בגב.

להגיינת הפה ישנם שני מוצרים – משחת השיניים  ORAL B PRO EXPERTשמכילה רכיב חדש בשם סטאנוס פלואוריד מיוצב ששומר על השיניים מפני שחיקה של האמייל שגורמת לרגישות בשן, מה שקריטי במיוחד אצלי, כשאני לא מתאפקת ואשכרה נוגסת בארטיקים או גלידות רק כדי לקפוץ לתקרה מרוב כאב.

המוצר השני הוא המשלים  – ORAL B PROFESSIONAL CARE  – מברשת שיניים חשמלית (שמאד מומלצת כי אין צחצוח ידני שיכול על הוויברציות שמסלקות את כל הפלאק). המברשת רוטטת עשרות אלפי פעמים בדקה באמצעות תנודות סיבוביות שמכסות על כל פינה. תחושה נפלאה של נקיון.

ואחרון במחלקת ההגיינה, מוצר שאני מעדיפה לא להזדקק לו, אבל בגילאים מבוגרים הוא נחוץ – סידרת DEPEND REAL FIT – תחתונים למבוגרים שסופגים בריחת שתן, ובעיקר נראים כמו תחתונים רגילים לכל דבר, כי התחושה האישית חשובה לא פחות מהתחושה הפיזית.

 

ואם מדברים על תחושות והרגשה- בתחום הרפואה והבריאות

סדרת "אבקמול" של טבע- הומצאה כאילו בשבילי אישית. כאן יש ווידוי – אני לא מסוגלת לבלוע כדורים. נכון, הבן שלי בולע כדורים וכמוסות מגיל חמש בערך, אבל אני לא מצליחה. אתם לא רוצים לדעת מה קורה כשאני מנסה, אז אני פשוט לא, וכל תרופה שאני צריכה לקחת, הופכת לשיתוף פעולה בין פטיש לבין מעדן חלב כלשהו, שבו אני מערבבת את האבקה שטחנתי ומקווה שהטעם של המעדן ימסך את המרירות ויאפשר לי לקחת את התרופה שאני זקוקה לה.

במקרה של "אבקמול" הכל יותר פשוט – מדובר באבקה  להורדת חום וכאבים בטעמי תות וניל וקפוצ'ינו, לבליעה קלה וללא צורך במים. מבחינתי, מדליית הזהב הולכת למוצר הזה ולהתחשבות במי שאינו יכול או רוצה לבלוע כדורים.

סדרת לייף פרוטקט למשפחה הוא קו שלם של מוצרים בתחום המכשור הביתי הרפואי והחצי רפואי שמאפשר לנו לטפל בעצמנו ובמשפחתנו בלי לרוץ כל רגע לתורים הארוכים של קופות החולים (שבזמן ההמתנה ניתן גם להדבק במחלות של אחרים על הדרך). נוח יותר, קל יותר ופשוט יותר.

ביטוח בריאות "מכבי" – קופות החולים מתחרות ביניהן מי תציע יותר, ו"מכבי" ניצחה בתחרות הזו, עם הרבה הטבות, כיסויים, הנחות של חצי מחיר וכמעט חינם, להרבה מהצרכים הרפואיים היומיומיים שלנו. כל הפרטים באתר שלהם.

ועוברים לחדר הכי חשוב בבית – כמובן – המטבח.

אז מה יש לנו במטבח?

סדרת YOPLAIT REAL – של "יופלה" – יוגורט עם פרי שהייחוד שלו הוא שהוא עשוי כך שחתיכות הפרי נשארות עסיסיות ולא הופכות לריבה דביקה כמו במוצרים דומים. (וזה נוח יותר מאשר להתחיל לחתוך פירות ולערבב עם יוגורט).

קוטג' תנובה מופחת נתרן (מלח) – סקרתי בעבר את המוצר – אפשר לקרוא את הסקירה המורחבת ב-

http://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2013/05/08/%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/

ויש שם גם מתכונים!. ההנאה נשארת, בפחות נתרן, ויותר בריאות.

 

שוקו – מסדרת משקאות השוקו של תנובה- משקאות מופחתי סוכר (שלושים אחוז פחות) ולעומת זאת מכילים 96% חלב, וויטמינים וכמה שפחות לקטוז. כי גם לילדים מגיע לגדול בריאים (והאמת, אני מתה על שוקו בעצמי…)

תחליפי חלב- מעדני סויה תנובה – בעידן שבו הרבה אנשים נמנעים מחלב מסיבות אידיאולוגיות או בריאותיות, טוב שיש פתרון (שמצוין גם לשומרי כשרות שרוצים מעדן לאחר ארוחה בשרית). כאחת שאוהבת מוצרי חלב ושאין סיכוי שתוותר עליהם, הטעם בהחלט טעים, ועובר כקינוח מתוק גם למי שלא מחפש דווקא את הסויה.

 

מילקי שייק – קודם כל, אהבתי את השם- זה דורש את זה. מה זה בדיוק? מעדן שתיה משוקשק על הרעיון של "מילקי" – צריך לנער, לשקשק, ומקבלים את הטעם האהוב במרקם משוקשק. אישית אני מתה על מילקי בכל צורה, רעיון נחמד לאמצע יום עבודה ….

הקטע הבריאותי ממשיך עם הגבינות הצהובות "נועם" של טרה, שהצליחו לשלב גבינה שאין בה חומרים משמרים, עם חיי מדף ארוכים. איך עושים את זה? זה הקסם שלהם. העיקר שזה טעים ובריא.

והבריאות במטבח ממשיכה ב-

מרמולייט- סטיביה- ממתיק שהפך פופולארי  בשנים האחרונות, עשוי מתמצית צמח הסטיביה, עם אפס קלוריות וללא טעמי לוואי, כמה מבני הבית שלי משתמשים בזה לכל שימוש- מהקפה ועד בישול ואפייה.

בלחמים – לחם 100% שיפון קל של "לחם הארץ" – גם היתרונות של השיפון, גם חצי מהקלוריות. טעם עדין, מרקם קליל, הולך מצוין עם ממרחי ירקות.

TUSSO- סידרה ללא סוכר- למי ששומר בריאותית או דיאטטית- מבחר ענק של מוצרים נטולי סוכר – שוקולדים, עוגות, עוגיות, ופלים, קונפיטורות ודגני בוקר- אני מוצאת שזה מקסים שיש מבחר גדול גם למי שבחירתו מוגבלת מסיבה כלשהי. הטעם עשיר.

סדרת לחמים ללא גלוטן של GREEN – שופרסל  – המחלקה הירוקה של שופרסל מתעשרת בלחמים ללא גלוטן שיש להם ביקוש רב בזמן האחרון, ועל הדרך הם גם טעימים וטריים.

 

ניוקי – גם הוא מסדרת GREEN של שופרסל – למי שאוהב ניוקי אבל אסור לו לאכול גלוטן, הניוקי היחיד שלא מכיל גלוטן, וטעים באותה מידה. עם רוטב טוב, עם סלט ירוק ליד, כל בני המשפחה יכולים להנות .

אנרג'י – נשנושי הבריאות – פריכיות ביס 5 דגנים – לפני כמה שנים פורסם שיצרני פריכיות עשו חישוב שבישראל יש כחמישים מליון תושבים, זאת לפי הכמות של הפריכיות הנמכרת בארץ .פריכיות הן נשנוש כייפי מכל הבחינות – מהטעם העדין והמגוון, שגם מונע רעב וגם מהרעש הזה בשיניים שעושים כשמכרסמים ובכך משביעים את הרצון לנשנש משהו. הבונוס הוא גם דגני הבריאות והטעמים המתוקים שנמצאים בפריכיות.

 

זיתים של זיתא – הקסם שבאריזה – גם אותם סיקרתי לא מזמן – http://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2014/02/26/%D7%96%D7%99%D7%AA%D7%90-%D7%96%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%A5-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%95/

זיתים כמו במעדניה, כשהשוס הוא האריזה, כי בניגוד לקופסת שימורים שלא נסגרת, נשפכת, עושה ריח בכל המקרר והרבה בלגאן, כאן מדובר באריזות לסגירה חוזרת ששומרות על הטריות ונותנות טעם של מעדניה. גם הזיתים עצמם מתובלים בטעמים שונים.

וכשיוצאים מהבית, נסתפק בביסקוויטים או בסנדוויץ לא הכי טרי שקנינו באיזה חושה בחמישים שקל לא כולל פחית שתיה? לא עדיף אוכל טוב? "סדרת שף הדרך" מביאה לנו מוצרים לשטח, שלא דורשות קירור ובעיקר מתחממות עם שקית חימום פטנטית שמגיעה עם האריזה. מוצר מצוין לטיולי שטח, לחיילים, לכל מי שרוצה משהו קצת יותר מאשר עוגיות…

פתיתים- טוב, אני חולה על פתיתים. לא אכפת לי שבן גוריון המציא אותם בגלל המחסור, משהו במרקם שלהם עושה לי כיף. סיקרתי את הצורות החדשות – http://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2013/12/03/%D7%9B%D7%9C-%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9F/

שהן לא רק טעימות, הן גם משעשעות עבור הילדים (וגם חינוכיות כי הן באות בצורת מספרים, אותיות, חיות וצורות הנדסיות!).

 

טונה סטראקיסט – נתחי טונה בשמן זית כתית מעולה- טונה תמיד היתה מזון על- אומגה 3, שמן זית, לא סתם התזונה הים תיכונית מפורסמת בבריאותה, וטונה איכותית משתלבת היטב בתפריט הזה. מומלץ בתוך סלט עם המון המון ירקות!

שמן זית – בקבוקון שמן זית יד מרדכי לתיבול אישי – כי הרבה יותר נוח לתבל בבקבוק אישי, לא שביר, בעל פיה נוחה, מאשר להתחיל עם הבקבוקים הגדולים שמהר מאד נעשים שמנוניים, מחליקים , מגושמים ופחות נוחים. מצוין גם ליד הקטנה של ילדים שרוצים להרגיש גדולים.

 

מסטיק אורביט- אורביט בקבוקון- נוח לתיק, למכונית, לכל מקום- כשרוצים את התנועה הזו בפה בלי הקלוריות, בעיקר הנוחות- נוח לפתיחה וסגירה, והמסטיקים מרגישים טריים.

והצלע השניה ב"שוקולד מנטה מסטיק" – אחרי המסטיק יש לנו את השוקולד- "אגו רוקס" של כרמית, פינוקים בצורת סלעים (חמוד מאד גם לקישוט שולחנות ימי הולדת).

פסטרמה הודו – אם כבר מרכיבים ארוחה , פסטרמה היא פתרון בשרי מהיר, נוח ודל שומן, והכי טוב- מאה אחוזי רכיבים טבעיים – והכל של יחיעם.

"עוף טוב" – בחירת הקצב. פעם היה צריך להתחנף לקצב השכונתי, היום כבר הכל מגיע מוכן – חלקי עוף ארוזים, טריים ונקיים, רק לבשל (או במקרה שלי – לתת למישהו אחר לבשל ולאכול בעצמי).

ביסקוויטים לפעוטות של מטרנה- טוב , פה כמו בחיתולים, אין לי עדיין דעה, אבל כשיהיו נכדים, אני בהחלט אקח בחשבון את הביסקוויטים שמתאימים לאכילה מגיל שנה ומכילים ברזל, סידן וויטמינים הנחוצים לגדילה והתפתחות טובה, וגם נשמרים טריים בגלל מנגנון הסגירה החוזרת.

מים מינרלים- בקבוק אישי מי עדן עם פקק ספורט – פקק בטוח לילדים  ונפתח לזווית נוחה- יתרון לא רק לילדים אלא בעיקר לנשים עם ליפסטיק (שעדיין לא קנו את השפתון העמיד…) ולא רוצות ללכלך את הבקבוק. מתאים גם למי שחולקים בבקבוק ולא רוצים להעביר מפה לפה.

ועוד בתחום המשקאות  –

פרי ניב- 100% מיץ תפוח עץ וגזר- טעמים טבעיים ששומרים על היתרונות הבריאותיים של הגזר, ללא תוספת צבעי מאכל או סוכר. בשנים האחרונות יש המון "מיציות" שמוכרות קוקטיילים של ירקות ופירות, ועכשיו אפשר להשיג בכל מקום, ובמחיר כמובן יותר אטרקטיבי, בלי לפספס את הטריות.

בירה גולדסטאר UNFILTERED  – אני לא שתיינית גדולה של בירה, אבל חברים שמבינים (וגם הבן האמת) אוהבים את הטעם המיוחד שנוצר בגלל שהיא לא עוברת סינון.

פיירי פלטינום קפסולות למדיח – היות ואף אחד מבני הבית – נשים וגברים כאחד, לא ממש אוהבים לשטוף כלים, מדיח  הוא הרבה פעמים מה שיציל את הזוגיות. הקפסולות מכילות אבקה ונוזל ביחד, כך שהם לא רק מנקים את הכלים אלא גם את המדיח (וכך לבני הבית יש הרבה יותר זמן ואנרגיה ללכת לרקוד למשל, ולא להתעסק עם דברים מעצבנים כמו כלים…)

ריצפז פרש הום של סנו- הגענו לתחום הנקיון. האמת, אני לא יכולה להעיד לגבי חומרים לרצפה, מכיוון שאני מעדיפה לשלם (חוקית ובצורה הוגנת) לאנשים אחרים שינקו, אבל את התוצאות אי אפשר לפספס- לסידרה אפקט של בישום מתמשך, כך שגם כשאני מגיעה הביתה, שעות ארוכות אחרי שהמנקים כבר הלכו, הרצפה עדיין מריחה נפלא.

סדרת המטליות החכמות היומיות של ניקול – כי שוב, אני ועבודות נקיון לא הולך ביחד (חבל על המניקור!!) ומטלית יומית שניתן לזרוק, היא פתרון מצוין (ראיתם מישהו שאשכרה מכבס מטליות?). בכל מקרה – את המסקנות שלי הבאתי בסיקור של המוצרים – http://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2013/08/27/%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%92%D7%9D-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95/

 

ועדיין במטבח

MASTER SLICER – כי הדבר הכי מתיש במטבח זה לקצוץ (ותשאלו כל סו שף שצריך לעשות הכנות עבור הטבח)- ומצד שני, כולנו אוהבים סלטים קטנים קטנים. הפתרון – מעבד מזון ידני שבלי מאמץ מבצע קיצוץ אופטימלי של הירקות באמצעות להבי נירוסטה מדורגים. אצלנו זה המכשיר שהולך הכי הרבה במטבח, כי אחרת כולנו נאכל "סלט בסגנון כפרי" שזה אומר ירקות בשלמותם…

 

BUBLLE BAR של תמי ארבע- אחד משני המכשירים של "תמי ארבע" שזכו ב"מוצר השנה" – בר מים שמוציא סודה באיזה רמת תסיסה שרוצים- מצוין גם להכנת קוקטיילים.

TOUCH  של תמי ארבע- הדור הבא של ברי המים- כי אף אחד לא שותה מים מהברז, וכמה אפשר לסחוב? מסך LED חדשני, אייקונים פשוטים וברורים לכל גיל , אפשרות לכמות מים גדולה וכמובן תכנות הרתחה כדי שלא נצטרך לחכות לכוס הקפה.

ועוד במוצרי המטבח הלבנים –

מכונת כביסה של LG 6 MOTION- כי היום כל מכונה צריכה להיות יותר ממכונה- מדמה כביסת יד, חוסכת באנרגיה ונותנת יחס אישי לכל בגד – כך שלא צריך לחשוש לזרוק בגדים למכונה (וכבר לא צריך למלא באמבטיה מים וסבון רק כי החולצה העדינה לא תשרוד מכונה).

מקרר- בלומברג 4 דלתות –  כולנו קונים, כולנו מבשלים, כולנו רוצים לאכסן, וצריך מקום – מקרר ענק עם נפח של 535 ליטר, 4 דלתות לנוחות מירבית, חיסכון בחשמל, והיחיד עם ICE MAKER שמייצר קרח ללא צורך בחיבור לנקודת מים – מי בא לקוקטייל ?

מזגן – בישראל הלוהטת זה MUST ומה שנשאר זה רק לבחור. ב"מוצר השנה" זכה מזגן תדיראן U COOL INVERTER  שעובד בשקט, חוסך בחשמל, מעוצב מקסים ובעיקר השלט הוא מואר כך שאפשר למצוא אותו בקלות גם כשהוא מסתתר בין כריות הספה או תחת ישבנו של החתול.

ואם בענין נקיון הבית עסקינן- גם לשאוב אבק אנחנו לא ממש אוהבים, והפתרון – שואב אבק רובוטי TNAVIBO של סמסונג – דקיק (8 סנטימטר גובה), שקט, מגיע לכל פינה בעזרת מערכת ניווט המבוססת על מצלמה, ועושה את העבודה בשקט, תרתי משמע.

גם את חיות הבית לא נזניח.

בזווית האישית – גידלתי חתולה במשך 19 שנים. חתיכת חיים. מההתחלה ועד מותה בשיבה טובה , היא אהבה בעיקר את מזון החתולים של "לה קט" ואנחנו קנינו שקים על שקים (וגם קצת בשביל חתולי הרחוב המקומיים). ב"מוצר השנה" זכה מזון החתולים של "לה קט" בתוספת חמוציות שמסייע בבעיה נפוצה של חתולים – דלקת בשלפוחית השתן.

(ובנימה אישית – פיצה שלי, אני מתגעגעת!!)

ואחרי כל כך הרבה מוצרים זוכים של "שופרסל" – לא עדיף לקנות אותם בנוחות? אתר הקניות של "שופרסל אונליין" מאפשר לקנות בקלות, להעזר בקניות קודמות או למצוא תחליפים זולים יותר. טוב במיוחד לאנשים עסוקים שנמצאים ממילא ליד מחשב.

ועוד במחשב ובטלפון החכם –

אפליקציית סופר-פארם- שמאפשרת לממש קופונים , להזמין תור לבית מרקחת (ומנסיון, זה מעיק מאד לעמוד בתור כשאתה לא מרגיש טוב), להכין רשימת קניות קלה, לשמוע על מבצעים ולבחון אותם בשקט בבית ולא בלחץ בסניף, וכמובן למצוא בכל מקום את הסניף הקרוב. העולם בכף היד.

אם בכל זאת החלטנו להגיע לסניף השופרסל- גם שם אפשר לקצר את הדרך באמצעות הקופות של השירות העצמי- שחוסכות את התור בנוחות, והאמת התפקוד מאד נוח וברור, קל מאד להתמצא, ותמיד יש גם עובד בסביבה לעזרה במקרה הצורך.

ויש כמובן גם את הקופונים – קופונים אישיים שמכירים את הקניות הממוצעות של כל לקוח ומתאימים לו את ההנחות הכי שימושיות לו.

ואחרונים אחרונים חביבים – עוד שלושה זוכים ב"מוצר השנה" שמקלים עלינו מאד את החיים

הפקדת צ'ק בסלולרי באפליקצית לאומי – פשוט מצלמים את הצ'ק, מזינים את הפרטים והסכום מופקד ישירות לחשבון – חוסך ללכת לבנק  – לפקיד או לתיבת השירות.

בזק FREE CLOUD – כי כשהמחשב קורס וכל מה שנשמר עליו נעלם- תמונות, מסמכים, סרטים, קבצים, זה בערך מקביל לחורבן בית שלישי. כדי למנוע את זה, קל מאד לשמור את הכל על הענן של בזק, בחינם, ללא הגבלת נפח ולגשת מכל מקום ובכל זמן. טיפ שלי – כשנוסעים לחו"ל – להעלות לענן את כל המסמכים – סריקה של הדרכונים, כרטיסי הטיסה, ביטוחים ,העברות כספים וכו', וכך אם נתקעים בחו"ל – הכל זמין.

חברת הסלולר של YOUPHONE- כי הלקוחות מקבלים יותר מאשר שיחות – שירות שמאפשר לקבל הנחות בחשבון החודשי כנגד קניות יומיומיות ברשתות של MEGA וYOU   ודלק ב"דור אלון".

זו הרשימה המלאה, ואפשר למצוא שם המון חידושים והקלות לחיים הרגילים שלנו, כי למה לעבוד קשה?

לאתר מוצר השנה- http://www.productoftheyear.co.il/

ברילה- חידושים וטעמים

סדנת בישול ב"מבשלים חוויה פרתם" בראשון לציון היא תמיד כיף. פסטה היא תמיד כיף, סדנת בישול ב"פרתם" בנושא פסטה בחברת עוד 16 בלוגרים מקסימים ויצירתיים – הכי כיף.

לכבוד יציאת שני סוגים חדשים של פסטה "ברילה" – ה"קונצ'ילי" – כונכיה, וה"סלנטני" –סליל, הוזמנו לסדנת בישול מאתגרת ברוח תוכניות הריאליטי בישול. אז היו לנו שם – מזווה מלא, זמן מוקצב ומשימה- "תיצרו פסטה לא איטלקית!". זו הסיבה שהבחירה של המקום היתה מזווה בשרי שהכיל כל סוגי הבשר האפשריים וגם כמה דגים.

אחרי הצילומים המתבקשים (וכן, מי שצילם אותי בהחלט יכול לפרסם לאורך מגדלי עזריאלי, נו פרובלם), נלבשו הסינרים, נשלפו הסכינים ונפלו ההחלטות.

אני לא בשלנית ולכן גוייסתי לתפקיד ה"סו שף" שבעיקר מביאה דברים ומפרידה עלים (בהצטיינות!). מעבר לזה גם שימשתי כצלמת הבית כדי להנציח את הבלוגרים באמצע העמל.

אחרי שעתיים בערך ניצב שולחן מפואר שכלל אוסף פסטות בכל הטעמים – אפויה, מבושלת, מטוגנת, עם ירקות, עם בשרים שונים, עם דגים, בסגנונות אסיאתיים, מזרחיים, וכמובן גם שלל קינוחים על בסיס פסטה.

בתמונות למעלה ולמטה – הבלוגרים בעבודה.

המנה שאני השתתפתי בהכנתה (אם כי רוב הקרדיט הוא לבשלנית המקסימה לבנה רייזר) היתה סוג של לזניה שנועדה לעזור להאכיל ילדים בירקות בלי שהם ירגישו, ומה שנעשה היה חיתוך ירקות לקוביות קטנטנות (גזר, סלרי, בצל), טיגון פרוסות חצילים ותפוחי אדמה, ערבוב בשר טחון עם רטבים של "ברילה" ומעט מלח ופלפל, ויצירת שכבות בתבנית – שכבת תפוחי אדמה וחצילים, שכבת פרוסות לזניה יבשה שלא דורשת בישול, שכבת בשר טחון מתובל, ומעל לכל פטרוזיליה וכוסברה קצוצים, והכל לתנור.

מבין שלל המנות שהוגשו לשולחן, הפייבוריטית שלי היתה פסטה בסגנון אינדונזי של פרח דה מנדוסה שיצרה רוטב מיוחד של חמאת בוטנים, חלב קוקוס וצ'ילי מתוק וקצת חריף.

בתמונות – המנות המוכנות – למעלה המלוחות, למטה המתוקות.

במתוקים אהבתי את שתי הפסטות שהוגשו עם רוטב שוקולד-  אחת עם אטריות צדף ברוטב שוקולד שכלל בין השאר חלב קוקוס, יין, בזיליקום וקושט בתותים טריים, (של איריס לוי ,נורית פלד, יעל לנצמן שיפר ונדיה היבא) , ופסטה מיוחדת של אלוף הסדנאות האיטלקיות יעקב ג'אקומו פיאלקוב שיצר ספגטי עם רוטב שוקולדי תפוזי עשיר ומתוק. השף המנצח על כל העסק היה אסף דהאן שהכין גם הוא קינוח בסגנון קדאיף- עם שכבות לזניה שבינהן מילוי אגוזים מתוק.

הפסטות החדשות מצטרפות לשורה ארוכה של פסטות בצורות שונות, שכל אחת מתאימה לסוגי רוטב שונים באחיזה שלה ובצורת האכילה שלה, ואת כל המידע- איזה פסטה הולכת עם  איזה רוטב, מתכונים, רעיונות ועוד אפשר למצוא באתר המאד מושקע של "ברילה" – http://www.barilla.co.il/

חמי געש- ועכשיו ב(עוד יותר) גדול.

את אתר המרחצאות "חמי געש" באמת שאין צורך להציג. המקום מוכר ווותיק במרחצאות, בטיפולים, באווירה ובביקוש הרב בכל ימות השנה. אז אם יש דבר טוב, מדוע שלא נוסיף ונגדיל? כך חשבו בעלי המקום והתוצאה- אחרי שיפוץ, נוספו לאתר בריכת שחיה חצי אולימפית קייצית, בריכת פעוטות מפנקת לביקורי משפחות, וגולת הכותרת – בריכת מים תרמו מינרלים  חדשה הכוללת 60 ג'טים שמעניקים עיסויים ברמות חוזק שונות בתקן בינלאומי.

כשנכנסתי לבריכה, נעטפתי בחמימות נעימה ובאדים מלטפים שעולים מן המים ומשכיחים ממני את העובדה שאני בעצם במרכז גוש דן, עם כל הפקקים שהייתי תקועה בהם רק רבע שעה קודם לכן. בתחילה התיישבתי באזור הג'טים העדינים יותר, וקיבלתי ליטופים חמימים על הגב שגרמו לי לגרגר בהנאה. אחר כך הלכתי לאיזור החזק יותר, ופה כבר אין גרגורים , פה יש עיסוי מים חזק שאפשר לכוון אליו כל חלק בגוף שתפוס (המלצה שלי – כפות הרגליים והשוקיים, תענוג!). נקודה חשובה- למרות שמדובר במים תרמו מינרליים- למים אין הריח ה"בייצתי" המוכר של גופרית, כך שאפשר לנשום לרווחה ולהתרווח.

בלי רצון עזבתי את הבריכה הזו רק כדי להספיק ולהנות גם משאר ההנאות המימיות- שלוש בריכות אחת ליד השניה של מים בטמפרטורות שונות ובזרמים שונים, כולל אחת חמה במיוחד, ואחת עם ג'קוזי פנימי סוער וסוחף.

בתמונה למעלה- הבריכה החדשה, למטה- הבריכות הוותיקות יותר.

מאחר ולא מומלץ להשאר במים לזמן ארוך, יצאתי קצת לנוח וביקרתי בספא, מתחם מפנק וריחני. בספא יש תפריט ארוך מאד של טיפולים, כולל מקוריים במיוחד כמו טיפולי קערות טיבטיות,עיסוי פולי קפה ושוקולד, נרות הופי (שאני ממש חייבת לנסות בפעם הבאה שלי) ובקרוב מאד טיפול חדש ומיוחד בעזרת כדים.

המטפל שלי מאור שאל מה אני מעדיפה, ואחרי שהבהרתי ש"תשבור לי עצמות" הוא פינק אותי בעיסוי עמוק ומשחרר תוך התמקדות באזורים שציינתי במיוחד.

אחרי שהייתי כבר כולי רגועה (ותאמינו לי, קשה להרגיע בלוגרית היפראקטיבית) חזרתי לי להשלמת הפינוק לסאונה (העדפתי את היבשה אבל יש גם רטובה כמובן) ולמה שאסור להחמיץ מבחינתי, מקלחות הגופרית, שכוללות ראש מקלחת צר שמתיז זרם חזק וחם מאד של גופרית שניתן לכוון על כל איבר בעייתי.

בתמונה- מאור המסאג'יסט הקשוב, שחקר בדיוק מה אני צריכה.

אחרי מקלחת מרעננת, כמו חדשה, ביקרתי בשתי תחנות נוספות ב"חמי געש" – חנות "ספא מן הטבע" שמציגה מוצרים מיוחדים שנרקחים במקום בשילוב מלחים ומינרלים, כמו פילינג גוף טבעי, סבון פילינג, שמן גוף, ממרח גוף, תחליבי רחצה, שמפו ועוד, הכל במגוון גדול של ניחוחות מרגיעים או מעוררים לפי הבחירה (כי אין כמו מקלחת בריח מנטה עדין למשל, כדי להתחיל יום עמוס). מוצר מיוחד וייחודי למקום הוא כובע סאונה, שמוכר בעיקר ליוצאי ברית המועצות חובבי הסאונות, אבל הפך ללהיט גם לישראלים- כובע שמאפשר ישיבה בסאונה יבשה בלי נזק לשיער ולקרקפת.

בתמונה למעלה מימין ניתן לראות את כובעי הסאונה המיוחדים.

וכל זה כמובן הפך אותי למאד מאד רעבה, כך שארוחה בשרית כשרה ב"נוסטליה"- מסעדת המקום, היתה בדיוק מה שהייתי צריכה. צוות המקום מילא את השולחן בסלטים שונים, בשרים על האש, ירקות וכמובן קינוחים. (בין הנבחרים שלי – סלט הבורגול , פרגית על האש וכמובן סופלה שוקולד).

 

למעלה ולמטה- ממטעמי מסעדת "נוסטלגיה" הבשרית הכשרה ב"חמי געש".

ועוד קצת פרטים –

בספא יש 13 חדרי טיפולים, וכאמור תפריט של המון סוגים שונים של טיפולים

ב"חמי געש" ישנם חדרי אירוח כפרי שמתאימים לזוגות או משפחות, וחבילות של אירוח וכניסה למרחצאות, או אירוח הכולל הכל- מרחצאות, טיפולים וארוחות.

מי שמגיע בימי שלישי או רביעי זוכה להפתעה נוספת – ערבי טברנה מוסיקליים – זמר עברי ויווני החל משבע בערב לתוספת שמחה וכיף.

בימים שני , שלישי ורביעי המרחצאות פתוחים עד עשר בערב, כך שגם אנשים עובדים יכולים להגיע לאחר שעות המשרד ולהתרווח. (ואפשר גם להמליץ לבוס להביא את העובדים ליום גיבוש או ערב חברה!).

וכמובן שאין לשכוח את היתרונות הבריאותיים של טבילה במרחצאות מים תרמו מינרליים, כך שהחוויה הכוללת היא לגוף ולנפש גם יחד.

כל המידע, החבילות והאפשרויות – http://hameigaash.co.il/index.asp

פרטים על "נוסטלגיה" – http://hameigaash.co.il/index.asp?page=2030

פרטים על מוצרי "ספא מן הטבע" – http://www.spaofnature.com/Catalog.asp?

יש קשר- מאלט נשר!

מספרים על נשר אחד שנכנס לבר. הברמן התלהב ואמר לו "אתה יודע שיש בירה על שמך?", עונה לו הנשר "מה, יש בירה "נחום"?"

"נשר" כבר הפך למטבע לשון, וכתשובה לשאלה "מה הקשר?"  מתבקש הצירוף של "בירה נשר", מכיוון שמדובר במותג וותיק , כשהמאלט נטול האלכוהול מתאים לכל המשפחה ולכל אירוע.

כשביקרתי בארצות הברית לפני כשנה, החלטתי לנסות את המשקה הפופולארי "רוט ביר – בירת שורשים" שילדי אמריקה כל כך אוהבים. מה להגיד לכם? אין לי מושג איך הם שותים את זה ועוד בהתלהבות, לי זה הזכיר תרופה פופולארית נגד חום לילדים שמתחרזת עם "אשתאול".

בקיצור, מרחק רב מאד מבירה שחורה ישראלית שמתאימה כאמור לכל המשפחה (והרחבה על כך בהמשך).

בכל מקרה, קיבלתי אתגר- להכין ארוחה שלמה (שימו לב למילה "להכין" – זה כבר האתגר עבורי..) שמבוססת על "נשר מאלט".

עכשיו, בשלנית אני לא, את זה כבר הבנתם… אז אני תמיד ניגשת לספר הבישול הגדול בעולם, שמתחיל בWWW, ומוצאת לי שם כל מני דברים, ומקסימום עושה שינויים לפי הטעם או לפי מה שיש בבית.

הסיפתח של הארוחה שהכנו בבית היה לחם, וכאן זה היה קל כי קיבלתי מתכון של השף יאיר פיינברג ופשוט עשיתי אותו כלשונו. המתכון הולך ככה- מערבבים 400 גרם קמח לבן עם שקית וחצי אבקת אפייה וכפית מחוקה מלח (בדיעבד אני חושבת שצריך קצת יותר ), מוסיפים לאט תוך בחישה בקבוק בירה שחורה "מאלט נשר" בגודל 330 מ"ל, הבצק יוצא דביק אבל זה בסדר. כשהכל מתאחד מוסיפים 70 גרם אגוזי מלך קצוצים גס (הכנסנו לשקית וחבטנו בהם בעזרת מערוך).

פיזרנו בתבנית בגודל 28 סנטימטר אורך ו10 סנטימטר גובה והכנסנו לתנור שחומם מראש ל150 מעלות, למשך עשרים דקות. אחרי העשרים דקות הגברנו את החום ל175 מעלות ואפינו עוד עשרים דקות (ככה היה כתוב במתכון- אנחנו עוד הוספנו עוד עשר דקות כדי שישתזף קצת מלמעלה). אחר כך בא החלק הקשה- להתאפק עד שיתקרר קצת. התבנית כמובן היתה מצופה בנייר אפייה משומן בעזרת ספריי שמן, כך שהלחם השתחרר בקלות.(הלחם נאפה בתבנית אפיה של TEFAL שלא סתם יש לה שם טוב- מדובר בתבנית שמעבירה את החום באופן אחיד בגלל המבנה המיוחד שלה ושל התחתית שלה, ובעיקר היא נון סטיק ועומדת בכבוד במדיח הכלים – פונקציה מאד חשובה בשבילי!)

נשנשנו אותו עם חמאה ועם טפנד זיתים.

למנה עיקרית בן הזוג התגייס וחיפש אף הוא מתכון באינטרנט. מצאנו כל מני מתכונים אבל לכולם חסרו לנו מצרכים אז בסוף עשינו גירסה משלנו שהולכת ככה- לקחנו תבנית קטנה ושפכנו לתוכה בערך סנטימטר של בירה שחורה. מעליה סידרנו כמו מניפה פרוסות תפוחי אדמה (בעקרון היה צריך גם בטטות, פלפלים וכו' שלא היו לנו). את תפוחי האדמה הברשנו מלמעלה ברוטב טריאקי (במקור היה צריך להיות ברביקיו) ופיזרנו טימין, מלח גס, פלפל שחור גרוס וקצת שמן זית. הכנסנו לתנור בחום של כ180 מעלות (במתכון המקורי לא היה כתוב כמה, ואנחנו פשוט שמנו אותו ביחד עם הלחם) וכיסינו עם מכסה סיליקון (אפשר עם נייר כסף כמובן). צלינו כארבעים דקות עד שנהיה רך. לצד תפוחי האדמה הכנסנו שוקי עוף באותה שיטה (השוקיים בושלו טיפה קודם כדי שיהיו מוכנים במקביל לתפוחי האדמה).

לקינוח עשינו רטרו למנה של מסעדות סיניות משנות השמונים – פירות בבלילת בירה. ערבבנו קמח תופח, סוכר, טיפה מלח וביצה אחת, הוספנו בירה שחורה (במקור המתכון הוא בירה לבנה, אבל ההימור הצליח וגם בירה שחורה עבדה). אני לא רושמת כמויות כי צריך לשחק עם הבלילה עד שהיא סמיכה אבל לא עבה מדי, סוג של דייסה מעובה. טבלנו בתוכה אננס בטבעות וטיגנו בשמן בערך בגובה של סנטימטר.

הגשנו חם עם רוטב מייפל.

כמובן שעל השולחן היו גם בקבוקי "מאלט נשר" לשתיה ביחד עם האוכל.

מעבר לטעם היו גם היתרונות – המאלט מכיל מים, לתת שעורה, כשות, סוכר ופחמן דו חמצני בשביל הקצף , כך שיש את הטעם של בירה אבל כמובן בלי אלכוהול, ומעבר לזה המאלט כולל אנטי אוקסידנטים, וויטמינים ומינרלים כולל אפילו חומצה פולית שמומלצת מאד לנשים בהריון או לפניו.

המשקה אינו מכיל צבעי מאכל וחומרים משמרים ובגלל שאחוז הסוכר נמוך ביחס למשקאות קלים אחרים, עדיף לבחור במאלט מאשר במשקה צבעוני מסוכר כלשהו.

לאתר של "נשר מאלט" – http://www.tempo.co.il/%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%A0%D7%A9%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%98/

בון סואר תדמור!

בית הספר לקולינריה של משרד התיירות "תדמור" הוא מוסד וותיק, מוכר ומוערך שהוציא מבין שורותיו שפים ומלונאים ידועים ומצליחים.

השבוע חבר בית הספר למשרד התיירות, ולשגרירות צרפת, וחבר ל"שבוע צרפת" השני במספר, שבו שפים צרפתיים מגיעים לארץ כדי לשתף פעולה עם שפים ישראלים.

על השבוע ואירועיו כתבתי ב- http://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2014/02/10/%D7%91%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%98-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/

במקביל לשפים הצרפתיים המבוגרים שהגיעו, הגיעו גם תלמידי בית הספר הקולינרי הממשלתי הצרפתי, לביקור אצל עמיתיהם הישראלים – תלמידי התיכון הקולינרי "תדמור".

בין שאר האירועים שבהם השתתפו התלמידים היו סדנאות, השתתפות בתערוכת התיירות, וגולת הכותרת – קרב סכינים בין הצרפתים לישראלים. בראשות הקבוצה הישראלית עמד שגריר צרפת בישראל, מר פטריק מזונאב, שאפה ביחד עם הקבוצה הישראלית באגט צרפתי. את הצרפתים הוביל דווקא ד"ר עוזי לנדאו , שר התיירות, שאפה ביחד עם הצרפתים חלה של שבת.

בתמונה- שגריר צרפת בישראל – מר פטריק מזונאב, השף המעוטר גיום גומז, והשר עוזי לנדאו מציגים את פרי עבודת שתי הקבוצות. (צילום דן בר דב)

על השיפוט היה אחראי השף המעוטר גיום גומז, שף ה"אליזה" שקבע לאחר התלבטויות שהתוצאה היא תיקו. מכיוון שכך, הומצא מאפה חדש בו במקום, ה"באגט-חלה" שהוגש לאורחי טקס הסיום של שבוע האירועים.

כמובן שבמקביל התלמידים הצרפתיים גם סיירו בארץ ונהנו מביקורים במקומות קדושים ובים המלח.

בערב הסיום הוצגו כל שיתופי הפעולה בין התלמידים הצרפתים והישראלים בידי מנכ"ל תדמור, מר צביקה שיפס, ועל רקע נגינתו של יונתן מילר (בעבר "כמו צועני") הוגשה ארוחה חגיגית שהוכנה על ידי השף שי ביטון וקורס אומנות הבישול 2 של 2013.

בתמונות – ה"חלה באגט", השף גיא פרץ ומנכ"ל תדמור צביקה שפיס.

בין הדוברים היה גם השף גיא פרץ, בוגר בית הספר שזוכה להצלחה רבה במסעדות ובהוצאת ספרי בישול, נציגי השגרירות וכמובן גם התלמידים שסיפרו על חוויותיהם בארץ.

בתמונות – קבוצת תלמידי הקולינריה הצרפתיים והתפריט של ערב הגאלה.

המנות שהוגשו היו יפיפיות וכללו

קבב לוקוס פיקנטי על עוגת חציל ופלפלים קלויים ברוטב רוי וטחינה ריחנית, מיקפא אשכולית וקמפרי (הם הפתעת סוכריות קופצות), קונפי שוק אווז ברוטב ערמונים ויין שהוגשה עם גראטן תפוחי אדמה פריך וזר ירקות הגינה, כל זה לצד סלט העונה, ולבסוף חגיגה של קינוחים שהוכיחו ש"פרווה" רק מדרבן להיות יצירתיים ולהוציא קינוחים על בסיס קדאיף, רחת לוקום, שומשום, פירות יבשים והמון הפתעות מרהיבות ומתוקות.

היינות שליוו את הארוחה היו תשבי קברנה סובניון, וברקן שיראז קלאסיק (שניהם 2012) עם הסברים על התאמתם למנות מאת המורה של קבוצת התלמידים הצרפתיים.

בתמונות – המנכ"ל צביקה שפיס מגיש שי לאורחי המשלחת הצרפתית. מימין, יונתן מילר שליווה את הערב בנגינתו.

אחרי שבוע כזה, וכל כך הרבה פעילויות משותפות בין צרפת וישראל, כל שנותר הוא לצפות בשקיקה לשנה הבאה. ארוואה!