אם פעם הקונוטציה של המילה "קמח" היתה "חיטה", היום יש שפע רב של תוצרת שאפשר להכין ממנה קמח, כולל קמחים בריאותיים במיוחד ונטולי גלוטן, הפותחים אפשרויות מרובות לכאלה שלא יכולים או לא רוצים לצרוך גלוטן.
אחד הקמחים המעניינים שיצאו לשוק לאחרונה הוא "קמח גרעיני דלעת" של GREENY, מותג מזון הבריאות. מדובר בקמח המגיע אלינו מאוסטריה, מחברת "אלפא ג'י אייץ". הקמח מיוצר ממאה אחוזי גרעיני דלעת איכותיים ללא תוספות של חומרים משמרים, צבעי מאכל או חומרי טעם וריח.
בישראל המיוזעת, בעיקר בקיץ, מוצרי חלב הם תפריט קבוע. אבל מה עושים טבעונים או כאלה שאסור להם לצרוך לקטוז?
כשרוצים משהו קר אפשר סורבה, כשרוצים קישוט לקינוח אפשר שוקולד מריר מומס או בצק סוכר, אבל מה עושים כשהמתכון דורש גבינה מגוררת למשל, לפיצה, מאפה או פשטידה?
"הי אחי! החיים שלך בלאפה" שרו חברי להקת "טיפקס" . לאפה נחשבת למוסד ישראלי, סוג של פיתה באקסטרים, שמגלגלת בתוכה את כל הטוב האפשרי, חלבי כמו לבאנה עם זעתר, בשרי כמו שיפודים, ואפילו טבעוני כמו טחינה וחמוצים, הכל טעים יותר בלאפה.
מותג הבריאות GREENY משיק בימים אלה קמח כוסמת 100%.
האמת, עד שלא קיבלתי להתנסות את המוצר, לא ידעתי שדבר כזה קיים או אפשרי. כוסמת הסתדר לי יותר עם כל מני תבשילי סבתא כבדים לחורף, ופחות עם צורה של קמח.
חג השבועות בפתח, ארוחות חלביות יעלו על כל שולחן ואין כמו טעמים חדשים וקלות הכנה כדי לשמח לבב מארחים (וסועדים).
בארוחות השבועות בגלל שהן חלביות, הן מארחות הרבה פעמים מאפים ודגים ובדיוק בשביל זה מציעים ב"נווה התבלין" תערובות תבלינים להכנת "דג עם רוזמרין" ו"תערובת פיצה".
כאחת שלא צמחונית, בוודאי שלא טבעונית ואין סיכוי שתהיה כזו אי פעם, אני אמביוולנטית לגבי מוצרים טבעוניים, כי למה לאכול חיקוי כשיש את המקור?
מצד שני, אם מאכל טעים, מה זה משנה לי אם הוא טבעוני או לא? ואם יש לו ערך מוסף לטבעונים, לשומרי כשרות או לאלרגיים ללקטוז, למה לא?
קיבלתי להתנסות את סדרת הגבינות הטבעוניות החדשה של "משומשו" , לקראת חג השבועות.
ריח של לחם טרי לא דומה לשום דבר, הוא מגרה, הוא נותן אווירה של חום ושל בית, הוא הבסיס. הבעיה של אנשים שלא יכולים או לא רוצים לצרוך גלוטן היא שקשה מאד למצוא תחליף ללחם "אמיתי".
עכשיו מביאה לנו חברת Schär לחמים חדשים ללא גלוטן שמוכנים לאכילה ללא צורך בהקפאה, ללא לקטוז וללא חומרים משמרים. על הדרך יש גם שפע של סיבים תזונתיים.
בערים הגדולות בעולם ישנו תמיד רחוב אחד, או קצת יותר, שמשמשים כעולם אמנות, מעין בועה צבעונית בה חיים ויוצרים אמנות. קהילה של יופי וצבע, דמיון ועשייה שהופכים לתוצרים המושכים קהל רב המשתוקק לחוות , להתנסות ולקחת חלק.
בפרדס חנה כרכור, מרחק של פחות משעה מהמרכז, הוקם מתחם אמנים חדש, במקום בו בעבר הייתה חוות סוסים, בלב הטבע הפורח. במקום נקישת פרסות הסוסים שומעים בו עכשיו נקישות כלי צורפות, במקום קרקוש מגפיי רכיבה שומעים מספריים של ספר ובמקום ריחות חציר, מלוטף המקום בניחוחות פרחוניים של מוצרים טבעיים וארומות של לחמים וירקות טריים היישר מן התנור ומן השדה.
בית הבד "שמנא" במושב חגור ידוע בשמנים המשובחים שלו, שגורמים לאנשים להגיע מכל קצות הארץ כדי להצטייד בשמן איכותי.
כעת, כשהסתיים המסיק, למי שמגיע ל"שמנא" מצפות הפתעות נוספות בדמות סדנאות מרתקות המשלבות את שמן הזית המובחר בסוגי תבשילים ומנות שונות.
בכל סדנא מופיע שף או בשלן שמלמד פורנטלית הכנת מנות, מחלק טעימות ומשיב על שאלות, כל זאת ללא תשלום , ועל הדרך אפשר לקנות את מיטב המקום, שכולל לא רק שמנים אלא שפע של מוצרים איכותיים נוספים.
לאנשים הנמנעים מגלוטן, בין אם מסיבות בריאותיות או מסוג התזונה שלהם, יש קושי רב למצוא מוצרים נטולי גלוטן, בעיקר במחלקת המתוקים. בשנים האחרונות ישנה מודעות רבה לצורך במוצרים כאלה והחידושים תמיד מתקבלים בברכה.
חברת "גילרו" מייצרים באמצעות טכנולוגיות ייחודיות, סידרת מוצרים בשם "עלמה" שכולה מתוקים מפנקים מחומרי גלם מעולים ללא גלוטן.
