ארכיון

קולינרי 2018- החידושים, הטעמים, ההפתעות והניחוחות.

כמו בכל שנה הגיע העת לבדוק מה התחדש בתחום הקולינרי, בחומרי הגלם ובכלים לשוק הפרטי והמוסדי. את המיטב ניתן למצוא כמו תמיד בתערוכת "קולינרי" שמפיק סטודיו בן עמי, ושמיועדת לקהל מקצועי של שפים, בעלי מסעדות, מלונאים, בעלי אולמות אירועים ובתי קפה, עיתונאי אוכל ובלוגרים ועוד.

יותר משבעים מציגים הציעו בדוכניהם שפע של חידושים (וטעמים!!) מסקרנים. היו שם מותגים מוכרים כמו "קפה עלית" ו"מחלבת טרה" לצד מותגים פחות מוכרים אבל ששווה להכיר.

להמשיך לקרוא

סושי בר בזל- כי בבזל ייסדתי טעמי סושי מופלאים

יפן אולי נמצאת במזרח הרחוק, מרחק כמה שעות טיסה לא מבוטלות, אבל ברחוב פרישמן יש את "סושי בר בזל" שמביא את מיטב אוצרות יפן היישר לתל אביב, ביחד עם שפע טעמים אסיאתיים נוספים. השף חיים אלוש בנה תפריט חדש, שמתחיל ממש בימים אלה, וכולל את המנות האהובות והקלאסיות מהתפריט הישן, ביחד עם מנות חדשות ומעניינות.

כמו מה למשל?
תפריט ענק של סושי, לכל ההעדפות- צמחוני, טבעוני, עם דגים או פירות ים, סוגי באן במילויים שונים, כיסונים, דגים, סלטים, תבשילי ווק, מרקים, תוצרי פלאנצ'ה וקינוחים, שמלווים על ידי משקאות איכותיים שמגיעים היישר מיפן כמו תפריט שלם של סאקה, או שיכר שזיפים מתקתק ומפתה.
במסגרת התפריט יש גם תפריט ילדים, וכשקנאתי בילדים שיש להם מנת "אובנטו" שמגיעה בקופסת "בנטו" מרהיבה, הסתבר שיש גם גירסה למבוגרים שכוללת תיבה יפה ובתוכה שפע של מנות בצירופים שונים.

רוצים לדעת איזה עוד הפתעות יש ב"סושי בר בזל"? הנה המשך הכתבה כאן.

"ביער ביער, ביער נרקוד (ונתפנק)"

כשאנו שומעים את המילה "יער" הקונוטציה הראשונה היא בדרך כלל אגדות האחים גרים, שבהם הנסיכה הולכת ביער ופוגשת נסיך או גמדים או זאב רע ותמיד הסוף טוב.  העלילות של האגדות תמיד מתרחשות באירופה, וגם הדמיון שלנו מפליג לשם- בקתות עץ עם שלג על הגג ואח בוערת ומחממת. מוטיב העץ תמיד עושה אווירה רומנטית וקסומה.

אבל למה להרחיק עד אירופה כשאירופה זה כאן, ממש שתי דקות מכל מקום, ב"מעלה החמישה" ליד ירושלים?  הנה הסיבה (ובסוף הפוסט יש גם הפתעה מיוחדת לקוראים!!).

להמשיך לקרוא

שחור לבן ומגוון- Black & White סושי בר

כשאבי סופר ויותם בן אלט הוזמנו לחתונות וראו שם סושי, הם לא ציפו להרבה וגם לא התאכזבו- "נו, סושי של חתונות" כלומר משהו שעמד הרבה זמן, ובעיקר נוהל על כמות ולא על איכות. "אז למה לא לעשות סושי איכותי גם אם זה לאירועים?" היתה המחשבה הבאה ,ומשם קצרה הדרך היתה ל"בלאק אנד וויט" –שירות דוכן סושי גורמה נייד וכשר לחתונות ואירועי יוקרה.

הדגש הוא על סוגי סושי טריים ואיכותיים (כשחומרי הגלם מגיעים מהסביבה הקרובה מאד כך שהם מגיעים בשיא טריותם), בסוגי הכנה שונים (כמו דגים טריים ונאים, אפויים, מטוגנים, רולים, סנדוויצ'ים וכל קומבינציה כשרה שתעלה על הדעת, ביחד עם מנות טבעוניות).

להמשיך לקרוא

כל טוב לשנה החדשה- יקב בנימינה ב"ברנז'ה"

שנה אזרחית חדשה בפתח, ומה יותר טוב לחגוג את כניסתה מאשר עם אוכל טוב, יין משובח וחברים אהובים?

הוזמנתי לערב "פרומו" למה שהולך לקרות ב31 בדצמבר, במסעדת "ברנז'ה" שבמתחם שרונה בתל אביב. המסעדה , שהוקמה על ידי המסעדן הראל בלו במבנה טמפלרי הסטורי יפיפה, כוללת מטבח פתוח (שכמובן שנדחפנו אליו כדי לראות ולצלם בעצמנו את תהליכי העבודה בו) ובר לילי מגוון, מציעה תפריט שף ספרדי ים תיכוני, של השף דן יושע, שנושא תחת סינורו רזומה מכובד במסעדות נחשבות, כשהתבלינים והירק שלה מגודלים בגינה הצמודה.

להמשיך לקרוא

הסושיה לה פארק חולון- מקטן ועד גדול.

אוכל אסיאתי הוא מזמן אורח כבוד בישראל, ומושגים כמו "ניגירי" ופוטו מאקי" כבר הפכו שגורים בכל פה (דו משמעי). אבל מה עם הדור הצעיר?

רשת "הסושיה" – שאהובה ופופולארית מאד בישראל, פותחת סניף חדש באמצע עולם הילדים, בפארק "לה פארק" בחולון, בתוך "פארק פרס"- צמוד ל"ימית 2000". אחרי שחונים בחניה הענקית והחינמית שבמקום, מגיעים למתחם יפיפה שכולל מזרקה צבעונית, שטח גדול להופעות, והמון מקומות מעניינים לאכול.

המקום מושך אליו משפחות רבות עם ילדים בכל הגדלים, בעיקר קטנים, שכדאי מאד לתת להם אוכל כשהם רעבים, אחרת … טוב..

להמשיך לקרוא

סוהו- 15 שנות אהבה אסיאתית.

זה לא סוד שקשה להחזיק מסעדה, והרבה מסעדות נפתחות ונסגרות במהירות. על הרקע הזה, מסעדה שפועלת, ולא סתם פועלת, מצליחה בגדול וממשיכה בשיא המרץ כבר 15 שנים, חייבת להיות בעלת סוד שמושך את הלקוחות החדשים והחוזרים.

"סוהו" בראשון לציון, באזור "הרובע" היא מוסד קולינרי מפורסם בכל הארץ. לפני הרבה שנים ביקרתי בה, ועכשיו כשהוזמנתי לחגיגות ה15 שנה, הייתי סקרנית לדעת מה נשתנה.

להמשיך לקרוא

ווקי טוקי – האסיאתית המפתיעה

כשאנחנו שומעים "מסעדה אסיאתית" אנחנו פחות או יותר יודעים איזה טעמים אנחנו הולכים לפגוש שם – למון גראס, ג'ינג'ר, סושי, נודלס, סויה. מה כבר אפשר לחדש?

אז "ווקי טוקי" הזמינו אותי לבדוק בדיוק מה אפשר לחדש ולהפתיע באוכל שעל פניו כולנו מכירים. המקום היה מלא כשהגעתי, מה שאומר שסועדים רבים כבר גילו את ההפתעות שמחכות להם במסעדה.

אקדים ואומר שההפתעה הראשונה היא שהמסעדה מתאימה להמון, אבל המון , פלחי אוכלוסיה, בגלל הרבגוניות של התפריט. ראשית – למי ששומר על הפרדה בין בשר לחלב – אין מנות שמערבות את שני הדברים יחד. מצד שני, למי שלא יכול בלי קינוח חלבי גם אחרי ארוחה בשרית – גם זה יש, לצד קינוחים שאינם כוללים חלב, גלוטן או אפילו טבעוניים לחלוטין (ועל כך בהמשך). לצמחונים יש המון פתרונות – כולל מנות שבמקור מכילות חלבון מן החי אבל ניתנות להמרה לטופו למשל, ארוחות עסקיות למי שבא עם תקציב מסוים והמון המון דמיון מפתיע כך שגם מי שכל יום סועד במקום אסיאתי, עדיין ימצא חידושים.

במקום מבחר אלכוהולי רב, אבל היי- באסיה התנהג כאסייאתי, ולכן פתחתי את הארוחה שלי בסאקה (נשאלתי אם ארצה קר או חם, המלצת המקום היא קר וכך טעמתי). מרענן, פירותי, לא אלכוהולי מדי כך שאפשר לשתות בכיף. יופי של סיפתח. (26-42 שקלים בתפריט, תלוי בסוג).

אחר כך, ובהתאם למזג האוויר החורפי, קיבלנו את "מרק היום" (19 שקלים לקערה גדולה) שבמקרה שלנו היה מרק אפונה עם קרם קוקוס, ג'ינג'ר, שום ובצל ירוק. שמחתי לגלות שבניגוד לדימוי, מרק אפונה לא חייב להיות במרקם "גרברי". הוא היה צלול בלי להיות דליל, והעוקץ של הג'ינגר  (ונדמה לי שגם זיהיתי שם למון גראס) חימם את האווירה.

אחרי המרק הגיעו ארבע מנות מתפריט הראשונות –

חמוצים יפנים – כרוב, מלפפון וגזר בחומץ וסוכר דקלים בעיטור שומשום שחור ולבן (16 שקלים). המנה הספיקה כנשנוש לשניים. מנה מתובלת בעדינות, שילוב של מתיקות וחמצמצות לא שתלטנית.

אגרול ויטנאמי – עוף, אטריות שעועית דייקון, כרוב לבן, עשבי תיבול ורוטב צ'ילי מתוק. הערה- בגלל השותף לשולחן הצמחוני, המנה שלנו הגיעה ללא העוף. (כמו שכתבתי למעלה- התחשבות רבה וגמישות במנות כך שגם מי שנמנע מבשר יכול לקבל מנה עשירה וטעימה.). האגרול עצמו פריך בלי להיות יבשושי, ומומלץ מאד לטבול אותו ברוטב הצ'ילי המתוק. פתיחה מרעננת וקלילה. (29 שקלים).

כרובית מטוגנת – בטמפורה ופאנקו, עם רוטב צ'ילי מתוק ואפשרות לצ'ילי חריף (אני מראש ציינתי שחריף זה לא בשבילי, אז וויתרו על זה והסתפקו בתיבול קצת פיקנטי).. (28 שקלים). המנה שפחות התחברתי אליה מהראשונות כי הייתי מעדיפה אותה עם קצת פחות מלח, אולי מתיבול בסויה?

סלט שורשים – נבטים סינים, נבטי חמניה, גזר, צנון, קולורבי, בוטנים ושומשום עם רוטב איולי צ'ילי, שומשום וכוסברה טחונה (25 שקלים). הפייבוריט שלי מבין הראשונות. סלט מרענן מאד, יכלתי לאכול קערה כארוחה בפני עצמה. (טוב, כמובן עם קינוח בסוף…).

הגיע הזמן לעיקריות וקיבלנו שתיים.

אחת שעברה אדפטציה צמחונית – "המנה המתוקה". – אטריות ביצים, עוף (שאפשר להמיר לבקר או במקרה שלנו הומר לטופו), בצל, שלושה סוגי פטריות – שיטאקי, שמפיניון ופורטובלו, בצל ירוק ושומשום, והכל ברוטב של טריאקי, צ'ילי ומעט שמן צ'ילי. (45 שקלים לקערה). כשטעמנו גילינו מה מקור השם – איכשהו יש ניחוח מתיקות בתיבול, המנה לא מתוקה ממש אבל טיפה קרמלית. ניצלתי את העובדה שבן הזוג כבר שבע, ודגתי לו את האטריות והפטריות מהצלחת. הוא טען שהטופו היה מוצלח. אני כלא צמחונית בכל מקרה הייתי מעדיפה בגירסת העוף או מקסימום בלי חלבון בכלל. (אני וטופו לא ממש חברים טובים).

והבשרית "פאד קפאו" –בשר אנגוס דל שומן, בצל, שום, ג'ינג'ר, צ'ילי, בצל ירוק ובזיליקום, ומעל ביצת עין  , ברוטב צ'אן פאו – סויה, ג'ינג'ר, שום, שמן שומשום וציר עוף (49 שקלים למנה שכוללת גם הר של אורז לבן ליד).

המנה היתה עשירה מאד, ומצאתי שהשילוב הכי טוב הוא לקחת קצת מכל דבר על המזלג – הבשר על טעמיו ועסיסיותו, והאורז הניטרלי שאיזן את הטעמים. הביצה כאמור הכילה חלמון נוזלי, שמי שכבר מכיר אותי יודע שזו האהבה הגדולה שלי כשזה מגיע לבשר- הנחשול הזהוב הזה מהביצה המבוקעת. גם סקסי וגם מעשיר מאד את המנה. (מחיר אטרקטיבי מאד של 49 שקלים למנה גדולה).

(אתם חייבים לראות את החלמון הנוזל הזה…)

כדי להתכונן לקינוח ,לגמנו תה במגוון טעמים (במקרה שלנו נבחרה הלואיזה), אפילו וויתרנו על הוספת סוכר.

(כן, מאחור מציץ הקינוח, שתיכף יקבל התייחסות בפני עצמו!!)

ואז הגיעה הפתעה נוספת – בדמות תפריט קינוחים חדש, כל כך חדש שהוא אפילו מגיע על דף נפרד כי עוד לא הספיקו להדפיס תפריט מעודכן. (מחירי קינוחים 36 שקלים).

ומה היה שם? מה לא. כמו שהזכרתי בהתחלה- לכל אחד היה משהו.

לחובבי השוקולד המכורים היה סופלה שוקולד– פונדנט שוקולד חם עם טראפל שוקולד לבן בתוכו ושוקולד חלב מעל, או "אצבע לוטוס" עם שוקולד קריספי ,וקרם שוקולד בלגי עם ציפוי לוטוס, לנמנעים מגלוטן היתה "שוויצריה הקטנה" – אותה מנה יפיפיה עם תחתית עוגיות מרנג שוקולד, קרם מסקרפונה, שיכבת שוקולד קריספי, ונטיפי שוקולד לבן, למי שרוצה לגוון משוקולד- קסטה עם שכבות מרנג וגנאש, וקרם ברולה עם בננות. אבל –אנחנו קיבלנו את המלצת המקום, מנה שבחיים לא הייתי חושבת להזמין בקריאת תפריט – "פרפה חלבה " – על מצע שוקולד קריספי בשילוב נוגט, בציפוי עדין של שומשום שחור ולבן – מנה נטולת גלוטן וטבעונית. במילה אחת "שוס". קינוח עדין, בלי טעמי לוואי של "פרווה" , שילוב של מתיקות החלבה והשוקולד עם תחושה אגוזית מהנוגט, נקודות אקזוטיות של השומשום בשחור לבן, ופירות יער שהוגשו ליד המנה ואיזנו את המתיקות בחמצמצות עדינה. המסקנה שלי – שווה לצאת מהקופסה ולנסות דברים בהמלצת המקום.

ל"ווקי טוקי" גם תפריט סושי גדול, עם פרזנטציות יפיפיות כפי שראינו במגשים שנזללו בשולחנות לידנו.

מה שנחמד בארוחה הזו, היא שמעבר למגוון הגדול של טעמים ומרקמים, דרגות טמפרטורה ועוצמות תיבול שונות, כולל אפשרויות הבחירה ליצירת המנה המושלמת עבור הסועד ,היא שהיא לא מכבידה. אנחנו הלכנו לרקוד לאחר הארוחה ולא הרגשנו כבדות.

באתר ניתן לראות את התפריטים, עסקיות, מגשי סושי לאירועים וכמובן משלוחים (ולפי כמות האנשים שהיתה כשאנחנו ישבנו שם, בהחלט מומלץ להזמין מקום מראש).

כתובת האתר- http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=15473

ווקי טוקי- רחוב לינקולן 11, תל אביב.

 

סושה והעיר הגדולה.

מי שביקר פעם בטוקיו יודע שהחיים שם בקצב אחר, בהילוך מהיר, חד וצבעוני. קצב החיים תובע מהירות אבל גם  איכות. את הקצב הזה חוגגים ב"סושה" – רשת URBAN SUSHI, שלה חמישה סניפים – ראשון לציון, רחובות, חולון, בת ים ותל אביב.

הוזמנתי להכיר את הסניף של תל אביב, ברחוב הרצל 12, ממש בלב הפועם של העיר. הסניף כשר (כמו חלק מהסניפים האחרים) ומשרת לא רק את היושבים במסעדה אלא גם את יושבי המשרדים והעובדים בסביבה, שלוקחים טייק אווי או מזמינים משלוח מרהיב.

התפריט מכיל המון אפשרויות, המון קומבינציות והמון מחירים כך שכל אחד יכול למצוא מה מתאים לו. לנו החיים היו קלים יותר כי המסעדה החליטה עבורנו מה נטעם, מתוך התפריט החדש שמושק בימים אלה עם מנות מקוריות כמו "פיש אנד צ'יפס" על בסיס סלמון ובטטה (שמטגנים אותה גם בשבבים זעירים יותר לתוספת טעם במנות אחרות), פרחי סשימי יפיפיים וטעימים, רול עם כבד אווז ועוד . (ואחד המיוחדים ממש יוזכר בהמשך!!).

כשאנחנו התיישבנו במקום היו כבר על השולחן קעריות "קימצ'י "לנשנוש – ירקות כבושים אסייתים מתקתקים – (13 שקלים בתפריט).

התחלנו במנות פתיחה- והראשונה שהגיעה היתה גם הפייבוריטית שלי – "סביצ'ה סלמון"– (34 שקלים בתפריט) – אני לא יודעת מה בדיוק עשה את זה- הדג עצמו, התיבול שלו, שילוב הירקות, אין לי מושג, אבל יכלתי לאכול דלי .

קערית נחמדה של "סושה צ'יקן פופס" (33 שקלים) הכילה נתחוני עוף בטמפורה, שהוקפצו ברוטב צ'ילי ועירית. מנה כייפית של עוף.

המנה הבאה היתה לצמחונים/ טבעונים – "שוגון טופו" – קוביות טופו פריכות עם בצל ירוק ופטריות ומוקפץ קלות ברוטב טריאקי (25 שקלים). אז ככה- אני לא אוהבת טופו, אני לא רואה סיבה לאכול טופו אם בן אדם לא צמחוני או טבעוני (והאמת שאני גם לא רואה סיבה שבן אדם יהיה צמחוני או טבעוני אבל זה כבר ענין אחר… J ). בכל מקרה- אם אתם בענין – מנה נחמדה. אני לנצח אעדיף לוותר על טופו לטובת דברים מפתים יותר בתפריט…

עוד מנה יפיפיה שהגיעה לשולחן היתה "טטאקי טונה" (נסו להגיד את זה חמש פעמים במהירות…). 42 שקלים בתפריט לטונה צרובה בקראסט שומשום על סלט וואקמה ואיולי יוזו. כמה פשוט ככה טעים.

שתי קעריות אידוי הגיעו ובתוכן מבחר דים סאם צמחוני או מכיל בשר (המחיר תלוי בכמות). חמודים לאללה, אהבתי יותר את אלה הבשריים אבל זה ענין של טעם מאחר ויש מבחר גדול.

כאן הגיעו מגשי יצירות המופת  – שלל סוגים של סושי, מכל ההרכבים, צמחוניים או כוללי דגים, בצבעים מרהיבים. ב"סושה" מקפידים על פרזנטציה והסושי הוגש כל כך יפה שרובנו התמקדנו בלצלם יותר מאשר בלאכול (אל תדאגו, הכל חוסל בסוף).

היו המון סוגים, הפייבוריטים שלי היו הסושי המטוגן עם עטיפתו הפריכה, והמיוחד שבמיוחדים – "טרופיקנה אינסייד אאוט" שכלל אננס, טונה צרובה, פנקו והיה עטוף במנגו ושבבי בוטנים וקוקוס. מעדן.

אחרי הסושי קיבלנו שלוש מנות ממנות המוקפצים – נודלס– שכללו בצל ירוק וסגול, גזר, כרוב, ביצה, פטריות, נבטים, שעועית ירוקה וקישוט שומשום בצירוף סלמון, ועוד אחת אותו דבר רק עם טופו, ו"פאד טאי" שהן אטריות רחבות יותר, עם עוף. (מחירים נודלס צמחוני ב39 שקלים, נודלס עם דג או בשר ב49 שקלים, פאד תאי ב47 שקלים עם בשר). הפאד טאי הכיל גם ג'ינג'ר ובוטנים גרוסים, לימון וכוסברה.

אני מבין השלושה העדפתי את הנודלס עם הסלמון, (בהרבה מקומות אסיאתיים שופכים יותר מדי סויה, מה שהופך את העסק למלוח מדי, שמחתי לגלות שב"סושה" מתייחסים לסויה בעדינות והיא לא מציפה את המנה אלא רק מוסיפה שכבת טעם).

במחלקת הקינוחים קיים כרגע רק קינוח אחד– "תאילוטי" שהוא בעצם פירות (אננס, בננה) מטוגנים בטמפורה. בתפריט הם מוגשים עם טפיוקה ופודינג פירות – 33 שקלים בתפריט. נגיעת מתיקות כדי לא להרוס את הטעמים של הסושי…

סניף תל אביב (כאמור- כשר) קיים כבר שנתיים, כשהסניף הראשון של הרשת, בראשון לציון הוקם כבר לפני שש שנים.

לחווית טוקיו אורבנית – "סושה".

לאתר סושה – http://susha.co.il/

זכרון מנחם – מבשלים אהבה.

מנחם ארנטל היה בן שנה בלבד כשהסרטן תקף בפעם הראשונה. המחלה ליוותה אותו עד מותו בגיל 15, ואז החליטו הוריו – חיים ומירי, להנציח את זכרו בצורה שתסייע לחולי סרטן אחרים. הם הבינו שכוח החיים והרצון הם גורם מכריע במלחמה במחלה ובנצחון עליה, והחליטו שמטרתם היא לתמוך בחולי סרטן ומשפחותיהם באמצעות "הסחת דעת" – כל דבר שישמח את החולה ויעודד אותו ואת משפחתו, כדי שיאזור כוחות להלחם, כי האושר, התחושה האישית, היא הרפואה הטובה ביותר.

 

עשרים וארבע שנים חלפו מאז, ו"זכרון מנחם" הפך לארגון שמגייס מתנדבים רבים ועורך פעילויות רבות לטובת החולים ומשפחותיהם – תמיכה בבתי חולים – לשמח את החולים המאושפזים, לתת להם מה שהם צריכים, להחליף הורה עייף או בן זוג שצריך עזרה, ציוד רפואי, מסיבות וחגים , דרך תמיכה במטופלים כשהם יוצאים מבתי החולים וזקוקים להתרעננות – מחנות קיץ לכל הגילאים, פעילויות במרכזי היום שגם מסייעים לילדים להשלים חומרי לימוד כשהם לא יכולים להיות בכיתה רגילה בגלל רגישות רפואית, סדנאות, חוגים, מפגשים, מסיבות ימי הולדת, וזכור לטוב המבצע הבולט האחרון בעזרת חברת "פנטן" שבה התגייסו מספרות רבות לספר בעלי ובעלות שיער ארוך כדי להפוך אותו לפאות שיעזרו למי שאובדן השיער מקשה עליה, מסעות, אטרקציות ועוד.

בתמונה למעלה- חיים ומירי ארנטל, מייסדי "זכרון מנחם".

עוד פעילות ברוכה של "זכרון מנחם" היא ימי כיף לבני המשפחה של החולים, ששוכחים את עצמם במהלך המלחמה של בן משפחתם, ו"זכרון מנחם" מארגנים טיולים, ימי כיף ופינוק ופעילות תמיכה (כולל אפילו עזרה בייעוץ זוגי למי שהטיפול באדם החולה פוגע ביחסים במשפחה) ועוד.

 

קבוצה מיוחדת בתוך המטופלים של "זכרון מנחם" הם קבוצת הבוגרים, בני העשרים עד שלושים – שבדרך כלל נשכחים כשמדברים על חולי סרטן. תשומת הלב הציבורית בדרך כלל ניתנת לילדים, ו"זכרון מנחם" הם היחידים שמטפלים באהבה רבה בקבוצה זו, שזקוקה לעידוד לא פחות.

 

השבוע ניתן לי הכבוד והעונג להשתתף בפעילות מיוחדת של "זכרון מנחם" בדיוק לקבוצת הגיל הזו. כשנלחמים בסרטן, נלחמים בתותחים כבדים, תרופות וטיפולים שגורמים לתופעות לוואי קשות. חלק מתופעות הלוואי הם אובדן חוש הטעם ופצעים בפה, שמונעים הנאה מאכילה. כדי לפצות את החולים, אירגנה אריאלה פיקסלר אלון, אישה גדולה מהחיים (מה זה "גדולה" – ענקית!), אירוע "מאסטר שף" שבו התקבצו בהתנדבות עשרות מהשפים הטובים במדינה, להכין ביחד עם קבוצת הבוגרים של "זכרון מנחם" את מיטב המנות הכי טעימות שלהם. "דן גורמה" תרם את המקום, חברות שונות תרמו את הפרודוקטים, השפים כאמור הגיעו בשמחה ובהתנדבות והאירוע כולו היה ענק ומרגש וסוחף, עליז ושמח, וכמובן טעים.


בתמונות למעלה- נערי "זכרון מנחם" מבשלים עם השפים.

תקצר היריעה מלספר מי היה שם – שאול בן אדרת שהלהיב את החבורה סביבו והוציא ביחד איתם מנה מטוגנת ומיוחדת, אייל שני שתימרן בין להכין אוכל לבין להצטלם עם כל מי שרצה, והיו הרבה כאלה, מידן סיבוני, איש הסושי של "משחקי השף" שהוציא את הגלילים הכי טובים בעולם , אפרת ליבפרויינד שאף אחד לא יכל לעמוד בפני הריחות של הלחמניות שלה, שנחטפו לוהטות ישר מהתנור, בינו גבסו על הסירים עם השקשוקות הכי עסיסיות ולוהטות, וגם אוהד אמזלג, אוראל קימחי, בועז צעירי, מאיה רביבו, עומר עילואן, וכאמור עוד רבים וטובים.

בתמונה למעלה – אריאלה פיקסלר אלון עם מידן סיבוני איש הסושי.

בתמונות למעלה ולמטה- חלק מהשפים שהתנדבו.

המנות זרמו, המשתתפים למדו, עשו, הצטלמו וטעמו, ובעיקר – שכחו. שכחו את המחלה והכאב, הטיפולים והסבל, והתמסרו לטעמים, לריחות, לתחושות.

 

בתמונות למעלה ולמטה- המנות המדהימות שהכינו השפים ונערי "זכרון מנחם".

לעוד מידע על כל הטוב שעמותת "זכרון מנחם" עושה, וכן לתרומות, עזרה ובירור איפה אפשר להסתפר חינם ולתרום את השיער- באתר של "זכרון מנחם" – www.zichron.org