פארק פרס בחולון הוא מקום שתמיד כיף להגיע אליו, בעיקר אם אתם עם ילדים. יש בו אגם שאפשר לשוט בו, רחבה שאפשר להתרוצץ עליה, וכשרעבים, יש גם אופציות קולינריות מעניינות.

אחת הכוכבות הגדולות בפארק פרס היא "גורדוס" ולא בכדי. בעידן שבו מנסים להלביש עליך רגשי אשמה כל פעם שאכלת איזו פולקע, או אם חס ושלום אכלת שתי קוביות שוקולד ברצף, כיף לבוא למקום שבו אפשר להתפרע, להגזים ולחגוג. הכל בגדול, הצבעוניות, המנות, המגוון, ומעולם לא היה כיף יותר לחזור ולהיות ילד.

המסעדה המעוצבת כדיינר אמריקאי יושבת מול האגם ואפשר לאכול ולהביט החוצה דרך הזכוכיות, או לשבת בחלל חיצוני שממוקם ליד ה"טראק בר" שגם הוא חלק מ"גורדוס" ובו אפשר ליהנות מהשירות באוויר הפתוח.

המוטו של המסעדה הוא אמריקה ובעיקר הטלוויזיה והקולנוע, מה שמסביר מדוע הרבה משמות המנות מבוססים על משחקי מילים מהתחום, כמו קינוח בשם "נטליה אוריאו" (שמכיל עוגיות אוריאו), "יה ווארדי" להמבורגר כבש עם עמבה, "אלן דלון" לקציצה בסגנון צרפתי ואיך אפשר בלי מנת פיש אנד צ'יפס המכונה "פישנזון?

ב"גורדוס" ההיוועצות במלצר היא ממש חובה שכן הרבה פעמים התפריט נותן רק רמזים מסתוריים להפתעות השונות המסתתרות בתוך המנה- מהיכן מגיע הצבע של הלחמניות הצבעוניות ? (תשובה- צבעי מאכל טבעיים בלבד), ומהם אותם "שיגועים שוקולדיים" או " שלל אפקטים מיוחדים"?.

וזה בדיוק מה שעשינו כשקיבלנו את תפריט הקוקטיילים ורצינו לבחור משהו שלא יהיה מתוק (כי ידענו מה מחכה לנו אחר כך…). המלצר הציע את "FIVE OCLOCK"  – קוקטייל על בסיס רום מתובל, מי וורדים, מחית אפרסק, מיץ אננס, קרם קוקוס ולימון ו….כן, ה"אפקטים המיוחדים".

כשהקוקטייל הגיע לשולחן גילינו מהם ה"אפקטים"- כצפוי משמו, הקוקטייל הוגש בקומקום תה קלאסי, כשה"אדים המהבילים" שיצאו ממנו היו בעצם אדי קרח יבש. המשקה עצמו העיר לנו את בלוטות הטעם והכין אותנו למה שמצפה לנו.

קוקטייל נוסף הפתיע אותנו מאד. מדובר ב"סבתא זפתא" וכשקיבלנו אותו, כוס גדולה מעוטרת בתסרוקת שלמה של "שערות סבתא" היינו בטוחים שמדובר בפצצת מתיקות. בפועל זה היה קוקטייל של בירה הייניקן עם סירופ פסיפלורה, לימון סחוט וכאמור כל הקישוט מלמעלה. הקוקטייל היה חמצמץ, והיה כיף לתלוש חתיכת "שערות סבתא", להשאיר בפה ואז ללגום את המשקה.

אחת מגאוות המקום היא ההמבורגרים וכל המחלקה הבשרית, אבל גם למי שלא רוצה או לא נוהג לאכול בשר, יש שפע של פתרונות, שאחד מהם הוא מנות דג.

לשולחננו הגיעו שתי מנות עיקריות-

ממחלקת הדגים – "אריסה/ בלאק סלמון" – קציצת סלמון בלחמניה שחורה (אפשר גם בלחמניה רגילה), עם מיונז לימון כבוש ואריסה, סלט מלפפונים, בצל ובצל ירוק, וממחלקת הבשר- "או-לה-לה" – בורגר (220 גרם) בהמלצת המקום במידת עשיה מדיום, בתוך קרואסון חמאה טרי עם מיונז, חסה, עגבנעיה, בצל מטוגן בצ'ילי מתוק, צ'דר, חזה אווז וסלט ביצים.

שתי המנות הוגשו בתוספת צ'יפס תפוחי אדמה ובטטה, כשיש גם אופציה לתוספת תפוח אדמה אפוי או סלט קיסר חלבי. זוכרים את ה"מוגזם"  מפסקת הפתיחה שלי?  שתי המנות היו גדולות, משביעות, ומפוארות. לשולחנות לידינו הגיעו מנות אחרות שכללו מגדלים של טבעות בצל, קציצות, שפע רב של תוספות ועוד היד נטויה.

ואז… אז הגענו להגזמה האמיתית – הקינוחים. שמה של "גורדוס " כשילוב של דיסנילנד ולאס ווגאס של הקינוחים כבר יצא למרחוק, תפריט של קינוחי ענק שמספיקים בשקט לארבעה עד שישה סועדים וכוללים את כל המילים המפתות "קצפת", "גלידה", "שוקולד" , "ברולה" , "מאפה" ועוד מילים ששייכות למילון ה"פוד פורן", תפריט נוסף של שייקים (כולל אלכוהולים) שמקושטים בכל מה שאפשר וגם כמה שאי אפשר… וגם…. תפריט סודי..

תפריט סודי? כן. מסתבר שבאפליקציה של "גורדוס" יש תפריט סודי שצריך למצוא על ידי רמזים המסופקים במסעדה. מגיעים, מקבלים רמזים, מוצאים את התפריט הסודי ורק מי שמוצא תפריט זה יכול להזמין מנות מיוחדות שיוציאו לכל שאר הסועדים את העיניים.

אנחנו הלכנו על הקלאסיקות של המקום- השייקים, ובחרנו "פילי צ'יז קייק" – מילקשייק בטעם עוגת גבינה עם קצפת, פרוסת עוגת גבינה , טוויל קרמל ורוטב ריבת חלב, ו"שוקו בלאסט" (שהאמת, בתור שוקוהולית אפילו לא הסתכלתי במה שיש ברשימה, השם כבר הספיק..), שכלל שייק קרם ברולה עם חצי בית שוקולד במילוי קרמי, קינדר בואנו, פירורי עוגיות אוריאו, ביגלה מלוחים, ו"ימבה רטבים" ואולי אני עושה כאן ספויילר אבל בתוך כוס הזכוכית הענקית הסתתר עוד "גביע גלידה" קטן, ממולא אף הוא, סוג של "בבושקה "של קינוחים.

בזמן ששהינו במקום היו שתי קבוצות "יום הולדת"  לידנו- אחת של מבוגרים שחלקו קינוח ענק והשניה של ילדים שהגיעו עם בלונים, סרטים וכל מה שצריך. והאמת כן, "גורדוס" הוא יום הולדת כל השנה!

"גורדוס" – מסעדת המבורגרים

מתחם לה פארק, שד' ירושלים ,חולון.

חנייה חינמית ובשפע.

שעות פתיחה- ימים א-ה 2.00-17.00, ובשישי-שבת 02.00-12.00.

גישה לנכים- יש

מחיר ארוחה ממוצעת- 80 ₪

המסעדה איננה כשרה.

שכונת פלורנטין וסביבותיה תמיד היו אזור מלא הפתעות. ואחת מהן היא ללא ספק "חומוס ושות'" שממוקמת שם כבר שנתיים וחצי ומציעה הרבה יותר מחומוס.

המקום קטן, ממוקם על הרחוב ומהווה מוקד משיכה הן לסועדים שיושבים במקום והן לכאלה שלוקחים טייק אווי. כשנכנסים מוצאים תפריט שמודפס מדי יום וכולל את המנות הקבועות והמתחלפות.

הבעלים, שלומי אלינגר נושא רזומה מכובד של עבודה במסעדות שף על כתפיו, ומגשים את החלום שלו לאוכל טעים, לא יקר, מחמם לב ובטן ומשודרג ומהתפיסה הזו הגיע ה"שות" של "חומוס ושות'"- המנות הנוספות שמעבר לחומוס.

בתפריט ניתן למצוא מנות כמו סלטי פאטוש וטבולה, עדשים או סלט שוק, מטוגנים כמו פלאפל וצ'יפס, תבשילים צמחוניים וטבעוניים, חריימה וקוסקוס ועוד, רק מה, מאחורי כל אחד מהשמות האלה מסתתרת מנה משודרגת, עם איכות של שף וטוויסטים של משורר. ואת השדרוגים האלה טעמנו בערב נעים, כשאנו יושבים לשולחן וצופים אל הרחוב שהמה בצעירים, כלבים, צעירים עם כלבים ועוד, כיאה לפלורנטין פינת הרצל.

להמשך הכתבה- כאן.

בראשית היה זה נחל ענבה, שזורם ממזרח לעיר מודיעין ועובר דרך וואדי ענבה . הפארק שהוקם על נתיבו נקרא על שמו – "פארק ענבה" ועל שם שניהם קרויה מסעדת "ענבה" הצמודה.

המסעדה, שנפתחה ב2016 רחבת ידיים, מוארת ומשקיפה אל האגם של הפארק, וכוללת חלל פנימי וחלל חיצוני לימי מזג אוויר יפה.

מה שנחמד במסעדה הוא שלא רק שיש תפריט גדול ועשיר שעונה על כל צורך- מקרניבורים שנהנים מבשר איכותי, דרך צמחונים, טבעונים, כאלה שרגישים לגלוטן, ילדים ובעצם כל סוג דרישה וקהל, אלא שההליכה לקראת הסועד כל כך גדולה שיש מצב שגם ממציאים לו משהו על המקום. כך למשל כשבן זוגי התלבט איזה קוקטייל לבחור, הוא נשאל על הכיוון האהוב עליו וקיבל משקה שהורכב במיוחד בשבילו, כמו גם מנות מיוחדות שהן פשוט "התפרעות של השף באותו רגע" כפי שהוגדרו על ידי צוות המקום.

להמשיך לקרוא ←

מתחם "יכין סנטר" בפתח תקווה וסביבתו הוא מרכז קולינרי אהוב ופופולארי, וניתן למצוא בו שפע של הפתעות טעימות. אחד המוסדות הוותיקים הוא "בליקר בייקרי" – הסניף הראשי של הרשת שמונה מעל 20 סניפים בכל רחבי הארץ, והוא מושך קהל סועדים גדול בכל שעה משעות היום.

בתפריט הרגיל יש שפע של אפשרויות, מסוגי ארוחות בוקר שונים (קלאסית, אירופאית, "בקטנה", או מתוקה), כריכים, טוסטים, סלטים, מנות ראשונות כמו פוקצ'ות ואנטיפסטי, מנות עיקריות כמו בלינצ'ס, תבשילים או דגים וים קינוחים. עכשיו נוספה מחלקה חדשה לתפריט, המחלקה האיטלקית עם מנות פסטה, פיצות, קינוחים, פוקצ'ות ועוד וזו הייתה סיבה ראשונה לבוא לטעום. הסיבה השנייה הייתה אישית יותר – בעבר חגגתי ב"בליקר בייקרי" יום-הולדת עם קינוח כדור נמס משגע, והייתי חייבת לדעת אם הוא עוד שם.

אז ספויילר לסוף – כן, הוא עוד שם. אבל המטרה הייתה לטעום את התפריט האיטלקי. ב"יכין סנטר" ניתן לחנות שעתיים ראשונות חינם ואחרי שבע בערב באופן חופשי כך שאפשר להתרווח על הכיסא וליהנות מהעיצוב המיוחד של המקום, שמרמז על תחנת רכבת, עם שעון וחלון גדול, וחלל גדול שמחולק לשני חלקים, ושניתן ליצור בו גם רצף שולחנות לקבוצה גדולה. אחד הדברים הראשונים שהבחנתי בהם כשנכנסנו הייתה סלסלת הצעצועים שרק חיכתה לילדים שישחקו במה שיש לה להציע, ויאפשרו להורים לאכול בנחת. "בליקר בייקרי" מקבלים נקודה נוספת על החשיבה הזו, משהו קטן שעושה הבדל גדול.

להמשך הכתבה- כאן.

אתם נוסעים לכם בכביש החוף לכיוון דרום, הבטן מקרקרת, אתם רוצים לאכול משהו שהוא יותר מסתם שווארמה. ואז מתגלית לנגד עינכם "זויה", הממוקמת בנוחות בתחנת הדלק "השחר" בנתניה, ומציעה לכם חוויה בשרית אמיתית ברמה גבוהה, כאילו שיצאתם הרגע לדייט רומנטי או אירוע משפחתי.

את ההרגשה הזו יוצר קודם כל העיצוב של המסעדה, על שולחנות העץ שלה, עיטורי הקירות, מדפי היינות והבר. עיון קל בתפריט והמנות כבר זורמות. הפתיחה המומלצת היא מה שמכונה "סט סלטים" והאמת, המילה "סט" קטנה על בערך 300 קעריות שכוללות מכל טוב הסלטים, מיעוטם חריפים, שמגיעים עם פיתות חמות. הסלטים מתמלאים בשיטת ה"רי-פיל" עוד ועוד כך שאין מה לדאוג אם משהו נגמר. לצדם מגיעים צלחת של חומוס טרי וחמוצי הבית.

להמשך הכתבה (ולסרטון מדליק במיוחד)- כאן.

"בוקר בא לעבודה" אומר השיר. אני אומרת "בוקר (וצהרים וערב) בא לסעודה". כש"בוקריה" הפתח תקוואית הכשרה החלה את דרכה, הרעיון היה "ארוחות בוקר כל היום", דהיינו מקום בו אפשר להזמין ארוחת בוקר בכל שעה.

עד השעה ארבע אחרי הצהרים מתקיים "בופה" – מילת הקסם שמחביאה בתוכה שפע של סלטים חמים וקרים, דגים, ירקות אנטיפסטי, דגים, ממרחים, המאפים המפורסמים של המקום, מטבלים, גבינות ועוד ועוד, וכן יש אפשרות להוסיף מנות תפריט בנפרד.

בשעות הצהרים מצטרף גם תפריט הערב כך שהמגוון גדול ומתאים לכל אחד, כולל מנות צמחוניות וטבעוניות, ללא גלוטן וללא לקטוז. תפריט ה"בופה" מסתיים בשעה ארבע ולאחריו ממשיך תפריט הערב במקביל להפתעה הגדולה – הקינוחים.

בעצם, להגיד "קינוח" על מה שמתרחש ב"בוקריה" לא מתחיל אפילו לתאר את החוויה. בעזרת השף-קונדיטור המפורסם ערן שוורצברד, נבנה תפריט קינוחים שאפשר להגדירו "לא מהעולם הזה". מדובר בקינוחים קבועים לצד קינוחים מתחלפים לפי ימות השבוע, שמהווים את חלומו הרטוב של כל חובב מתוקים באשר הוא. למעשה, אם נדמיין את מטבח הקינוחים ב"בוקריה", נראה בדמיוננו משהו שיותר דומה לסט הצילומים של "צ'ארלי בממלכת השוקולד, הקצפת, הרטבים והקרמל".

להמשיך לקרוא- כאן.

נתחיל מהשורה התחתונה- פסטיבל "טעמים בעמקים 2018" נמשך שבועיים ותזדקקו לכל אחד מהימים האלה בשביל להספיק את כל האוצרות שמסתתרים בעמק.

הפסטיבל חוגג את שנתו ה14 ואת יום ההולדת ה70 למדינת ישראל בחגיגת ענק לכל החושים , לכל בני המשפחה ולכל העדפה . במסגרת הפסטיבל מתקיימים אירועים קולינריים ותרבותיים בכל פינה בעמק- במסעדות, בשווקים החקלאיים, בקניונים, חגיגה בכל מקום.

להמשיך לקרוא ←

בהרבה תחרויות בישול יש שלב של "תבשלו אוכל של בית". זה הזמן שבו עיני המתמודדים והשופטים מצטעפות ודוק של דמעות נוסטלגיה נאחז בהן כשהריחות והטעמים של "הבישולים של אמא" עולים.

בתוך שפע המנות המודרניות שמוגשות היום במסעדות, עם "פיוז'ן" ו"בישול מולקולרי" (שכבודם במקומם מונח כמובן), נמצאת "המטבחון" – זו מסעדה שמגדירה את עצמה כ"אוכל של בית, אוכל מנחם".

התחושה הביתית מתחילה כבר כשנכנסים למקום ומוצאים את חתול הבית – שמופיע גם בלוגו של המסעדה – מנמנם על אחד הכיסאות. המסעדה ידידותית לחיות וניתן להביא גם את החבר הפרטי ההולך על ארבע מהבית.

כשיושבים במסעדה ניתן להביט החוצה ולהשקיף על אחד האזורים הצבעוניים של תל אביב, הוא האזור שבין שוק הכרמל (שגם מהווה את המקור לפרודוקטים הטריים) וכרם התימנים. אחר כך מסיטים את המבט לעבר הקיר המרכזי עליו מפורט התפריט באותיות קידוש לבנה. מנות הספיישל המתחלפות, כתובות על שלט שמוצב על השולחן. לשתיה חמה, קרה או אלכוהולית יש תפריט נפרד, והקינוחים רשומים בגיר על לוח.

להמשך הכתבה- כאן.