כשמתכננים אירוע, לא פעם חוטפים כאב ראש בחיפוש אחר החוויה המושלמת. בין שפע ההצעות הקיימות בשוק, איך בוחרים משהו טוב- גם למארחים וגם לאורחים?
הרבה פרמטרים משפיעים על אירוע- המיקום צריך להיות נוח ורב חנייה, העיצוב של החלל צריך להיות אלגנטי, האקוסטיקה והסאונד צריכים להיות מעולים, השירות אדיב ומהיר, וכמובן האוכל והאלכוהול צריכים להיות בשפע, איכותיים, טעימים ויצירתיים.
בכל קניון יש מתחם אוכל, שבו משביעים את הרעב שנוצר מכל הקניות והשיטוט. תמהיל נכון של סוגי מזון מבטיח שכל אחד , גדול כקטן, רעב מאד או רק נשנוש, ימצא את מבוקשו.
במארס האחרון הוקם "קניון עזריאלי ראשונים"– בהשקעה ענקית של כ750 מליון שקל, בשטח של כחמישים אלף מטרים רבועים- שלוש קומות של קניות ובילויים מכל הסוגים, ביחד עם מגדל משרדים בן 13 קומות, והכי חשוב- המון חניה (כ1500 מקומות במפלסים שונים, שעתיים ראשונות חינמיות).
והיות וצריך גם מתחם אוכל, הושק אמש המתחם החדש "מרקדו"- מגוון של דוכני אוכל מפוארים ומושקעים שמגישים מנות מיוחדות במחירים ידידותיים מאד (ושירות ידידותי לא פחות).
פעם כשהיו אומרים "מסעדה" התכוונו תמיד לתל אביב. עכשיו ישנם יישובים רבים שהופכים למעוזי אוכל איכותיים ושחוסכים לסועדים את הפקקים והעדר החנייה בתל אביב. הישוב "קדימה" ממוקם בלב הארץ, ועכשיו אפשר למצוא בו מכל טוב ולכל טעם.
הוזמנתי לנסות את "טאיה"– מסעדה אסיאתית שקיימת שם כבר שלוש שנים, ושאין לי מושג איך פספסתי פנינה כזו עד עכשיו. האוכל האסיאתי הפך פופולארי בארץ, ומכניסתו לארץ, בהתחלה תחת ההגדרה של "מסעדה סינית" שהגישה מנות ברווז בתוך נייר כסף מקופל כמו ברווז עם רוטב אדום מזעזע, ועד היום עבר דרך ארוכה והפך לאהוב על כל הגילאים (ותיכף תראו כמה זה "כל הגילאים").
המאכל שהכי מחמם אותנו בחורף הוא ללא ספק המרק. מרק הוא גם סמל למנת המזון המינימלית שאדם רעב מתגעגע אליה, בעיקר בימים הקרים.
ב"שרונה מרקט" בתל אביב, נפתחה אמש מסעדת פופ אפ מיוחדת- Soup Market – חנות שבה נמכרים שני סוגי מרק , בעשרה שקלים בלבד למנה נדיבה מאד, כשמחצית מההכנסות ייתרמו ל"בית השנטי" שמסייע לנוער בסיכון ונותן להם בית חם.
אין מי שלא מכיר את פיליס גלזר– מלכת התזונה הבריאה. אחרי הרבה תוכניות טלוויזיה, ספרי בישול, טורים ומדורים בעיתונים ומגזינים, סדנאות והדרכות, הרצאות וכל מה שאפשר- היא הביאה את בשורת הבישול הבריא לכולנו (ועל הדרך גם המון התחשבות בסביבה).
ואחת מהדרכים הכייפיות להפיץ את עקרונות הבישול הבריא, היא בסדנאות שפיליס מעבירה בביתה בתל אביב, לקבוצות קטנות, בהגשה אישית, טעימה ונינוחה.
הוזמנתי להתנסות בסדנא בשם "סדנה ללא גלוטן- מזרח ומערב". כבר בפתיחה הפתיעה פיליס ואמרה "אני לא טבעונית, אני גם לא צמחונית, אבל גיליתי שהטבעונות עושה טוב לגוף שלי ולי". ולמה "מזרח ומערב"? כי למה לא לקחת את הטוב שבשני העולמות ולשלב כדי ליצור מטבח גם טעים, גם בריא וגם קל להכנה?
הבית של פיליס מזמין ומחמם לב, והמטבח עושה חשק לבשל, עם אוסף ענק של כלי בישול, מוצרים ותבלינים , רק לשלוח יד ולטעום, להריח ולנסות. אבל לפני הבית יש את הגינה, באמצע העיר, בלב תל אביב הסואנת יש לפיליס פינת טבע מקסימה עם צמחי תבלין שנקטפים הישר אל המטבח, ועצי פרי מניבים.
שנות השמונים, האוכל האסיאתי מגיע לארץ, אבל מכונה "אוכל סיני" וכולל בעיקר נודלס עם בשרים שונים, שלעיתים הגיעו בעטיפת נייר כסף בצורת ברווז או תרנגולת. הצ'ופסטיקס היו בעיקר קטע אקזוטי והקופסאות עם המבנה המרובע המיוחד היו אטרקציה.
שלושים ומשהו שנים אחר כך- כבר יש הבדל בין תאילנדי, סיני ויפני, הסויה היא כבר לא פצצת מלח תעשייתית, ואנו חוגגים בשמחה את הפרידה מהרוטב האדום במרקם מסטיק זרחני ששימש בתור "חמוץ מתוק".
לאחרונה נפתח הסניף התשיעי של "ג'ירף" ואחרי סניפים בערים כמו תל אביב, הרצליה, וראשון לציון, יש סניף מלאבסי ראשון. הסניף ממוקם בלב אזור האוכל החדשני של העיר, ליד "יכין סנטר" ופתוח שבעה ימים בשבוע, משתים עשרה בצהרים עד חצות.
הוזמנתי לטעום את המנות הייחודיות של הסניף (כל סניף הוא ייחודי ויש בו מנות שאין בסניפים אחרים, וגם עיצוב שונה כדי להתאים לאזור ולקהל המקומי).
החלק השני של הסיור שלי באזור הצפון הקרוב מתמקד בטבע ולינה, כי יש כל כך הרבה מה לעשות באזור שחייבים לבלות בו כמה ימים, ורצוי מאד בתנאים מפנקים….
הגן היפני
תנועת ה"מקויה" – היפנים הציונים, בחרה בקיבוץ חפצי-בה כמרכז למגורים ולימוד, והביאה איתה את ארץ השמש העולה הישר לעמק, כולל גן יפני אותנטי. אדריכל גנים יפני בנה ועיצב את הגן, שמשקף את כל העקרונות שבתרבות היפנית ונותן לנו פתח הצצה רגוע וירוק במיוחד לתרבות הכל כך מיוחדת הזו.
אחת לשנה נערכת תערוכת "ישראפוד" שמהווה כנס עצום של השוק המקצועי הקולינרי, ומקשרת בין יצרנים, יבואנים, וכל העוסקים בשוק המזון והמשקה בישראל, הן בשוק המוסדי והן בשוק הפרטי.
אלפי מבקרים הציפו גם השנה את שלושת הביתנים רחבי הידיים בגני התערוכה וזכו לבקר בארבע תערוכות: – ישראפוד – התערוכה הבינלאומית למזון ומשקה, הוטקס – התערוכה הבינלאומית לציוד, שירותים וטכנולוגיות לתעשיית האירוח, ענף הקמעונאות והשוק המוסדי, קיטקס – התערוכה הבינלאומית ה-20 לטכנולוגיות, ציוד ושירותים למטבח המקצועי ו- Bake & Cake – התערוכה המקצועית לענף הקונדיטוריה ובתי המאפה.
לכולנו מזדמן לאכול אוכל מוסדי, אם זה במלונות, מסעדות, אולמות אירועים ועוד, והדרישה היא תמיד לאוכל מוקפד , טרי וטעים. כדי לדאוג לאוכל באיכות גבוהה כזו, נדרשים בעלי המוסדות לכל החידושים החמים ביותר בתחום, ולכן מתקיימת גם תערוכת "פוד אקספו" שהיא כנס מקצועי של פתרונות וחדשנות למטבח המקצועי ומושכת אליה את מיטב אנשי המקצוע מתעשיית המזון בישראל, ממסעדנים ועד שפים, מלונאים, מנהלי מזון ומשקאות, קניינים ועוד.
בכנס שנערך השבוע , הוצגו חידושים במזון, ציוד, כלי בישול, כלי הגשה וטכנולוגיות מיוחדות לענפי האירוח השונים. הכנס נערך ביוזמת Chef's Club Israel וחברת "נעמן".
אני לא יכולה לכתוב כאן על כל המציגים, בחרתי מגוון מייצג בעיני.
בילדותי "שמן" היה תמיד משהו תעשייתי, כזה שמעלה עשן כשמטגנים בו, ועל טעם.. טוב, לא ממש חשבו על שמן כתיבול. (בית פולני… נו…).
אחר כך התחילה הפריחה של שמני הזית, לא רק לטיגון אלא לכל דבר – כולל הקפדה על איכות , סוגי כבישה, טמפרטורה ועוד.
בשנים האחרונות, עם פריחת הבשלנות הביתית, אנשים מחפשים לשחזר מנות וטעמים שטעמו במקומות אחרים- אם זה מסעדות, או שווקים או ארצות אחרות, במיוחד אזור המזרח הרחוק, שהביא טעמים שונים לחלוטין.
חברת "טעמים" משיקה בימים אלה סידרה של שמנים מיוחדים- שמן שומשום בכבישה קרה, שמן בוטנים בכבישה קרה ושמן אבוקדו בטעם מעודן. האמת שהכרתי רק את שמן האבוקדו, שניצלתי בעיקר לתיבול סלטים שונים, בגלל טעמו המאד מיוחד. את שני האחרים לא הכרתי, ולכן הלכתי למקור הטוב ביותר- רשת האינטרנט, כדי לגלות מה הדרך הכי טובה להשתמש בהם.
