
יש דברים שאני לא מבינה- איך מטוסים לא נופלים מהשמיים, איך ספינות ענק לא שוקעות ואיך בעצם נוצר פופקורן מגרעין תמים של תירס.
אבל כמו במקרה של טיסות והפלגות, לא ממש משנה לי איך זה עובד, העיקר שזה עובד (להנאתי).

יש דברים שאני לא מבינה- איך מטוסים לא נופלים מהשמיים, איך ספינות ענק לא שוקעות ואיך בעצם נוצר פופקורן מגרעין תמים של תירס.
אבל כמו במקרה של טיסות והפלגות, לא ממש משנה לי איך זה עובד, העיקר שזה עובד (להנאתי).

אחת המנות האמריקאיות שהתאזרחו בישראל היא מנת ה"מאק אנד צ'יז" – מנת פסטה עם המון רוטב בשמאל וגבינות משובחות.
המנה פופולארית ואהובה על הורים וילדים כאחד, ואין כמוה לחג השבועות ולכל ימות השנה.

אני לא בן אדם שיכניס קמצוץ מזה וקמצוץ מזה במכתש ואחבוט בעלי עד שתיווצר איזה משחה שלא ברור לי איזון הטעמים שלה. אני יותר בעד צנצנת נוחה לשליפה ופתיחה שבה מישהו אחר כבר טרח ועשה הכל בכמויות המדוייקות.

חג שבועות הוא חג החלב ומוצריו, ואין כמו גבינות להשתלב עם פסטה. מזג האוויר בחג השבועות הוא קייצי מה שרק תורם לרצון למנות קלילות, שגם לא יושבות בבטן וגם לא דורשות שהות ארוכה במטבח מול סירים לוהטים.

סלון הבית וגם המרפסת הפכו בתקופה האחרונה לא רק לחלק מהבית אלא גם למקום בילוי מאולתר כשההגבלות מכתיבות לאן אפשר ולאן לא.
ילדים כבר יודעים לבנות ארמון מסדינים וכריות ולהמציא עולם שלם של דמיון, ומה איתנו המבוגרים?
אז אם אי אפשר לצאת לחיק הטבע לפיקניק רומנטי, ניתן להכין אחד כזה בקלות בסלון (ואפילו להפעיל מזגן ולחסוך יתושים ונמלים..). פורסים מפה, מניחים עליה הרבה "אוכל אצבעות" ובקבוק יין והאווירה כבר משתנה.

"משהו מתוק" , כינוי למאכל שלא צריך בשביל הרעב אבל צריך בשביל הנשמה. הצורך יכול להגיע בכל שעות היום, גם אם סיימנו בדיוק ארוחת סטייקים ונדמה שאין מקום לכלום. (ולא, "קחי תפוח" זה ממש לא "משהו טעים/ מתוק").

(קרדיט לצילום – מיכאל כץ)
מה נשתנה ביום העצמאות הזה מכל ימי העצמאות? הכל בערך. אי אפשר לחגוג בככרות, לצפות בזיקוקים ולצאת לפקניקים.
מה אפשר? לשמור על אחת המסורות האהובות ביותר על ישראלים – "על האש". אם מדובר בגריל שעומד במרפסת ומגרה בניחוחותיו את השכנים, או גריל שניתן להניח על הגז במטבח, או אפילו מחבת פסים, הכל כשיר להכנת סטייק כהלכתו.
כל שצריך הוא לבחור נתח משובח, לתת לו להגיע לטמפרטורת החדר, לנגב, לתבל, ולצלות במידת העשייה המתאימה (ויש רק אחת כזו- מדיום רייר! כל אחת אחרת היא חילול הקודש!).

פירות תמיד יוצרים לי דילמה- מצד אחד הבריאות והטעם, מצד שני למי יש כוח להתחיל לחתוך, לקלף, לרסק או כל פעולה שנדרשת עבור המנה שאנו מתכננים?
סדרת ה"סמוזי" של "ביו איטליה" אהובה עלי משלוש סיבות- ראשית, הקלות- המחית כבר קיימת ולא צריך להתעסק. שנית, הבריאות- מחיות הפירות והירקות הן נטו פרי, שגודל ללא חומרי הדברה או הנדסה גנטית, וללא תוספות סוכר, חומרים מלאכותיים או משמרים, ושלישית – כי כל זה יוצר בסוף מוצר טעים המביא את הטריות המקסימלית והיתרונות הבריאותיים של הפירות והירקות.

חג הפסח ממש מעבר לפינה, ואיתו הסירים והמחבתות ליצירת טעמים חדשים וטעימים לחג.
הסוד לטעמים הוא כמובן תבלינים, וב"נפטון" מוכיחים שבעזרת התערובות הכשרות לפסח – "תערובת תיבול פלפל לימון" ו"תערובת תיבול פילדלפיה" ניתן לתבל מנות רבות ושונות ולקבל בכל פעם יצירה טעימה חדשה.

ההגדרה "משהו מתוק" בהקשר של פסח היא בדרך כלל "מצה עם שוקולד". הורים פחות ששים לעניין הזה מכיוון שממרח שוקולד הוא לא בדיוק מזון בריאות. עד שהגיעו "אחוה" ועשו בדיוק את זה- ממרחים מתוקים מבוססי טחינה גולמית: ממרח שומשום ושוקולד, ממרח שומשום עם סילאן, ממרח שומשום עם דבש וממרח שומשום בטעם שוקולד ללא תוספת סוכר.