אנחנו אנשים עסוקים- אנחנו עובדים, אנחנו בדרכים, יש לנו ילדים ותחביבים, ומעט מאד זמן נטו בבית. אז אולי בסופשבוע כשיש לנו זמן, משקיעים בארוחה שיכולה להיות בריאה וטובה, אבל מה קורה בשאר השבוע? למי באמת יש זמן (וסבלנות) להתקין ארוחה בריאה, כשהרבה יותר קל לקפוץ לשווארמיה הקרובה?
לפני כחצי שנה נסעתי לטיול בפאריז. אני לא שומרת כשרות ויכלתי לאכול בכל הפטיסרי האפשריים, כפי שאכן עשיתי, אבל בשביל הפינוק לקחתי איתי מהבית…. "ערגליות". כפי שאפשר לראות בתמונה שצולמה ביום חמים בגני לוקסמבורג, ישבנו וחיסלנו את הקופסה (מינוס כמה חתיכות שזרקנו ליונים).
יש לי דילמה כשבא לי מתוק. מצד אחד- לא כדאי להרבות במתוקים, כי אם אני אוכל את כל מה שאני רוצה, יצטרכו להרחיב את הדלתות בבית. מצד שני כשאני רוצה מתוק ומציעים לי חטיף אנרגיה, אני לא מרגישה שזה "באמת" המתוק שאני רוצה. סוג של פשרה.
אבל אז מגיע CORNY ומוכיח שאפשר להיות גם חטיף דגנים בריא וגם ממתק אמיתי.
"בא לי משהו קטן" אומרים כשלא ממש רעבים אבל עדיין רוצים לנשנש. המילה "קטן" מחביאה בתוכה גם את המילה "מתוק", מן משהו שלא ממש צריך להגיד כי זה מובן מאליו.
הבעיה עם החשקים הקטנים האלה שהם לא תמיד בריאים, ולפעמים זה אפילו קטן אבל ממזר (מבחינה קלורית ).
האגדה מספרת שקצת אחרי שהגלידה הגיעה לארצות הברית והפכה לקינוח אהוב ופופולארי, עמד מוכר גלידה באחד הירידים והיתה לו בעיה- נגמרו לו כוסות הנייר שבהם הגיש את המנה. לצידו היה מוכר וופלים שלא כל כך הצליח מכיוון שמזג האוויר היה חם מאד ולקוחות העדיפו גלידה מאשר וופל. החליטו השניים לחבור כוחות, וכך נולדה ה"גלידה בגביע". לסיפור הזה אין הוכחות, ובאותם ירידים נכחו תמיד מעל 500 מוכרי גלידה, אבל האגדה נשארה ,וכך גם הגלידה בגביע.
כל מי שאי פעם אמר שהוא מתכנן נסיעה לאיטליה, תמיד קיבל את העצה "תאכלו גלידה- והרבה!". איטליה מפורסמת בגלידות שלה, ובכל קרן רחוב אפשר למצוא מעדן (ואישית, כשאני מטיילת שם, אני משתדלת לעצור בערך בכל קרן רחוב כזו…).
בשבוע שעבר הכרתי את "אסם פלוס" – סדרת המוצרים שכוללת תוספת של ערכים תזונתיים כמו דגנים מלאים, סיבים תזונתיים, חלבונים ועוד. בגלל שאני אוהבת מתוק, זו היתה סיבה למסיבה- אפשר להכין מתוק שיהיה גם יותר בריא, וכך הכנתי בשבוע שעבר את עוגת השוקולד המופלאה עם קמח חיטה לבן שכולל תוספת של 30% קמח חיטה מלאה.
עכשיו החלטתי להמשיך בקו, ולהכין עוד משהו מתוק, גם הוא מבוסס על מוצרי "אסם פלוס" – הפעם הלכתי על "אטריות דקיקות עם סיבי שיבולת שועל " שכוללת פי 2.5 (!) סיבים תזונתיים.
אעשה ספויילר לסוף- כמו הקמח, וגם שאר מוצרי הסידרה, המוצר מתנהג כמו מוצר רגיל, אין שום הבדל מבחינת מרקמים או טעם, ויש רק את ההרגשה הטובה שעשיתי משהו למען הבריאות שלי.
המתכון שבחרתי הוא משהו שמופיע בחוברת המתכונים שלי תחת הכותרת "קדאיף בנוסח המלון" ואני לא זוכרת למה בעצם קראתי לזה ככה, אולי נתקלתי בזה באיזשהו מלון? לא יודעת. בכל מקרה טעים.
והנה המצרכים –
אחד היתרונות הבולטים של סלק, מלבד יתרונותיו הבריאותיים (טוב לכבד, מונע שבץ והתקפי לב, עשיר בויטמין C וברזל, משפר את ייצור הסרטונין שגורם לנו למצב רוח טוב, עוזר לבעיות לב וכלי דם, מחזק את המערכת החיסונית ומפוצץ בחומצה פולית, זרחן, מגנזיום וויטמין B6 ועוד המון גודיז) הוא מתקתק במידה ולכן מתאים למליון סוגי מנות. בכל העדות ניתן למצוא את הסלק, אם זה ב"קובה" או ב"חריין" וגם במסעדות – עממיות (כמו סלט הסלק שמלווה כל שיפוד) ויוקרתיות (בצורת קרפצ'ו).
"סנפרוסט" עושים לנו חיים ממש קלים עכשיו בהכנת מנות מסלק, באמצעות "סלק אדום- שלם, קלוף ומוקפא". שיכול להשמר בפריזר שלנו לכל עיתוי של מנה עם סלק. הנוחות היא גדולה- בעיקר בענין הקילוף וגם בעזרת המתכונים ודרכי ההכנה שנמצאים על גב האריזה.
"בסוף רמלה יש מקום מיוחד, שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד…. וסוכריות קישוט… וממרח חלבה… ומלית אוכמניות ו…." טוב, לשיר הזה באמת לא יהיה סוף כשזה קשור ל"פוליבה".
הנה חידה- מה משותף ל (קחו נשימה- זה יהיה ארוך- מליות פרי, קרם נוגט, ריבת חלב, פירות יער קפואים, מחיות, ממרחים ללא תוספת סוכר, חלב מרוכז, סירופ שוקולד, גליליות למילוי, מייפל, שוקולד צ'יפס, בצק סוכר, קצפות, חמאת קקאו, קמח, שמרים, קורנפלור, תערובות לעוגות, פלאן, ג'לי, טריאקי, סויה, בוטנים גרוסים, בצל יבש, קרם פטיסיאר, צבעי מאכל ,גלוקוזה, קרמל, קטניות, שקיות זילוף, צנטרים, קופסאות קרטון…… ובערך עוד כ1500 מוצרים)?
היו היו שלושה חברים- מויש, ישראל והודי , חברי ילדות שהחליטו לפני 35 שנה לפתוח מפעל בגבעת שאול בירושלים שכלל מכונה אחת למילוי אבקות. את החברה קראו לפי ראשי התיבות של שמותיהם- "מיה". שש עשרה שנים, והרבה פסי יצור אחר כך, המפעל כבר עובר למישור אדומים, וכולל מפעלי ייצור, מחסני הפצה ומשרדים ובעיקר את כל מה שטבח חובב או מקצועי צריך כדי להיות ממש מאושר במטבח (וגם הסועדים שלו).
