בסרטים פיקניק הוא קל- רואים את זוג האוהבים שרוע על מחצלת, לידם בקבוק יין, כמה צלחות והרבה לבבות בעיניים. למי שעושה פיקניק באמת, בחיים האמיתיים מגלים שצריך הרבה ציוד כדי שהפיקניק יהיה מוצלח ולא נתחיל לחפש פותחן קופסאות בלב איזה וואדי.
תקופת חול המועד נהדרת לטיולים וארוחות בחוץ- השמש כבר לא קופחת, הבריזה נעימה, ובעיקר הילדים בחופש, ואווירת החג בחיק המשפחה והחברים היא מושלמת.
בהמשך לכלל היהודי של החגים שכולם "הם ניסו להרוג אותנו, אנחנו ניצחנו, בואו נאכל" – גם אחרי חג פסח עמוס מטעמים, ושניה לפני שבועות של עוגות גבינה, יש את יום העצמאות, השופע פיקניקים עתירי בשר, סלטים, תוספות וכל טוב.
וכמו שאין מדינה בלי תושבים, אין מנה בלי תיבול, ותבלינים טובים הופכים מנה תפלה ומשעממת למעדן מנצח.
מבוכים תמיד היו דרך מהנה לבילוי – מפתרון מבוך על הנייר, ועד למבוכים מסובכים בגנים מפוארים באירופה, בהם בני מלוכה התרוצצו להנאתם.
בלי לשים לב, הרבה פעילות גופנית, הרבה מחשבה ובעיקר הרבה הנאה לכל הגילאים.
"קלחים ומבוכים" חוזר ובענק- המבוך האהוב במושב גני עם, בלוקיישן מרכזי וקל להגעה מכל מקום, פותח את שעריו גם השנה מהשבת הקרובה בכל סופשבוע עד לפברואר 2023 כולל חגים ומועדים.
לא צריך להיות דווקא טבעוניים כדי לצרוך מוצרים טעימים ובריאים, מכיוון שמנות טבעוניות מוצלחות הן כאלה שגם אוכלי בשר ייהנו מהן ויבחרו בהן.
כך קורה עם הסידרה הטבעונית החדשה של "עתיד ירוק" – "רצועות עוף טבעוניות" ו"בשר טחון טבעוני", ללא צורך בהקפאה או קירור.
יום העצמאות נחגג בחיק הטבע, בין בסיורים בארץ, פיקניקים וכמובן הרבה "על האש". לצד כל האוכל באירועים הללו צריך כמובן גם שתיה, ורצוי שתהיה טעימה, מרווה ואיכותית.
"פרימור" משווקים לכבוד יום העצמאות ול"ג בעומר סידרת משקאות קלים במיוחד בשביל כל הארוחות החגיגיות הללו- מגוון של שמונה טעמים בהם משקה קל אשכוליות, תפוזים, לימונים, תפוחים, ענבים, תות בננה, מנגו ודיאט אשכוליות, הכל בבקבוקי ליטר וחצי המספיקים לכל המשפחה, וכמובן ניתנים להחזרה לצורך מיחזור.
יום העצמאות ול"ג בעומר משלבים מזג אוויר נפלא עם טבע וכמובן מדורות ופיקניקים לרוב. שולחנות מוצבים, כלים נפרשים והחגיגה הקולינרית בעיצומה.
כולם יודעים שצריך לבחור נתחי בשר מצויינים להנחה על הגריל, אבל מה עם התוספות? מה שמסביב? מה שמוסיף לנו טעמים והופך את הארוחה לבלתי נשכחת?
סלון הבית וגם המרפסת הפכו בתקופה האחרונה לא רק לחלק מהבית אלא גם למקום בילוי מאולתר כשההגבלות מכתיבות לאן אפשר ולאן לא.
ילדים כבר יודעים לבנות ארמון מסדינים וכריות ולהמציא עולם שלם של דמיון, ומה איתנו המבוגרים?
אז אם אי אפשר לצאת לחיק הטבע לפיקניק רומנטי, ניתן להכין אחד כזה בקלות בסלון (ואפילו להפעיל מזגן ולחסוך יתושים ונמלים..). פורסים מפה, מניחים עליה הרבה "אוכל אצבעות" ובקבוק יין והאווירה כבר משתנה.
בכל עדה ובכל מטבח מחמיצים. ירקות הכוונה. אם מדובר בחמוצים היהודיים שנמכרים ב"דלי" של כל רחוב בניו יורק, דרך החמוצים האסייתיים המתקתקים, וכמובן הוויכוח הנצחי של מלח לעומת חומץ, הכל הולך, וכל מנה משתבחת בתוספת העיקצוץ הזה.
זה לא סוד שלפני שאנו טועמים עם הפה, אנחנו אוכלים עם העיניים, ומנה שנראית טוב גם תמשוך אותנו לטעום אותה.
חג השבועות כבר מבצבץ בקצה החודש, ולמרות שעדיין לא נתחיל להכין את עוגות הגבינה, אבל את התוכניות לאירוח ולעיצוב שולחנות החג, שיהיו גם יפים וגם טעימים, כבר מתחילים לתכנן.
בכל יום עצמאות נשאלת השאלה שיאיר לפיד עשה עליה קריירה- "מה ישראלי בעיניך". ובמקום גבוה, בין "גבעת חלפון" ל"חוצפה ישראלית" מופיע כמובן החומוס. כמו שהשלם הוא יותר מסך חלקיו, כך החומוס הופך מגרגרים מבושלים וטחונים, עם תוספת זו או אחרת, למנה שמשמשת כארוחת בוקר במקומות רבים, כארוחת צהרים (ותעיד על כך החומוסיה אצלנו בעבודה שמפוצצת בין השעות 12-14 כאילו יש רעב במדינה), כממרח בזכות עצמו או עם תוספת – (שגם אנחנו אימצנו עכשיו כשטיילנו באירופה והכנו כריכים לכל היום- עם חומוס ישראלי מהסופרמרקט, ביחד עם ביצה קשה פרוסה וקצת מלח ופלפל שחור) וכמובן כתוספת לכל ארוחה, כסלט קטן או גדול, עם בת הזוג האולטימטיבית- הפיתה החמימה והבשרנית. (ואם בדימויים עסקינן – אז יש כמובן גם את האישה השניה- הטחינה).
