עמק יזרעאל, שמש קיצית נעימה, חורשה של עצים עבותים ודשא ביניהם, הכל מזמין והכל מתרכז למילה אחת – פיקניק. כל כך מתאים פיקניק!. ואיך אפשר פיקניק בלי סלסילת קש ומחצלות?

"קפה לואיז" מציג- ערכת פיקניק מוכנה או בהרכבה עצמית. איך זה עובד? אז קודם כל הקדמה.

להמשיך לקרוא ←

מגיע הקיץ, הילדים בבית, צריך קצת להתאוורר. הבעיה שכשרואים את מחירי המלונות, הראש מתחיל להסתחרר, הייתכן ששוב צריך למכור כליה כדי לצאת לנופש?

הפתרון מגיע בצורת מלון שמחירו סביר לחלוטין, שנותן אווירה משפחתית , עם בריכה כייפית, חדר נוח, אוכל טוב לכל הגילאים , והרבה תעסוקה בסביבה.

הוזמנתי לנסות את "ארקדיה טבריה" , על 92 חדריו השונים, כולל אגף " חרמון" החדש והמשודרג, שבמרחק פחות משעתיים מהמרכז (ועם כביש שש, עוד פחות) נותן בריחה משפחתית נינוחה עם הרבה אווירה.

להמשיך לקרוא ←

מזג האוויר לא היה יכול להיות נפלא יותר, כשהצפנו, שש בלוגריות שמחות לעכו. נסיעה נוחה ומהירה ברכבת ישראל הביאה אותנו היישר ללב העיר, ומשם המשכנו לעיר העתיקה. התחנה הראשונה שלנו  היתה מסעדת "אל מרסא" שבנמל הדייגים, שם קיבל את פנינו השף והבעלים עלאא מוסא. הבנין נבנה על ידי הצלבנים ב1210, ועכשיו הוא מסעדת דגים ופירות ים מעולה, שמשלבת סגנון ים תיכוני ותוצרת טריה מהים, למעשה, הכי טריה – כי הדגים שוחים במרחק מטר אחד מהמסעדה, שצופה אל הנמל, ומשם הדרך לרשת ולסירים והמחבתות, קצרה באופן מיוחד (וכך גם הדרך לצלחתם של הסועדים).

להמשיך לקרוא ←

ירושלים תמיד היתה אוצר תיירותי, עם אטקרציות וענין לכל אחד ואחד, בכל גיל ובכל רצון. יש עתיקות, יש מבנים מודרנים, יש תחומים לכל דת ותרבות, יש מבני שלטון, יש נוף, יש טיילות, בקיצור, אפשר לשהות זמן רב בירושלים ולא להספיק לגלות את כל אוצרותיה.

כדי לטעום את המיטב מנקודת המבט הנוחה ביותר, יוצא לדרך ה"city tour" – קו אוטובוס של "אגד" שמספרו 99 ונקודת ההתחלה שלו מול התחנה המרכזית בירושלים, ברחוב יפו 227. ומה יש בו?

עלינו לאוטובוס ביום שישי בבוקר, יום שמש חמים, והיות והאוטובוס הוא בן שתי קומות, יכלנו לבחור בין הקומה הראשונה הממוזגת, לבין הקומה השניה שכוללת חלונות רחבים שמאפשרים תצפית (וצילום) נוחים וגם גג שעושה צל כך שמוגנים מפני השמש הירושלמית.

הרכבנו את האוזניות שקיבלנו (8 שפות לבחירה : עברית, אנגלית, רוסית, ערבית, צרפתית, ספרדית, גרמנית או איטלקית.) ושמענו הסברים מוקלטים על כל מקום שבו נעבור (ובין לבין יש המון שירים שקשורים לירושלים, בעיקר המון יהורם גאון, ובצדק).

מה שנחמד באוטובוס הזה, שאין צורך לנהוג ולהתפתל בכבישים הצפופים של ירושלים, כשיש נהג שמומחה לעיר, יודע לתמרן בה ולהביא אותנו בנוחות לכל המקומות המעניינים. לקו יש שתי אפשרויות, אפשר לקנות כרטיס יומי שעובד במתכונת של "הופ און הופ אוף" – כלומר שמאפשר לרדת בכל תחנה ולהמשיך עם אוטובוס נוסף אחר כך, או לעשות מה שאנחנו עשינו  – סיור פנוראמי שעצר רק בטיילת לכמה דקות כדי שאפשר יהיה לצלם בנוחות את הנוף המרהיב.

לקו יש כ27 תחנות (צריך לבדוק למשל בימי שישי כשהעיר העתיקה חסומה בשעות מסוימות בעקבות תפילות יום שישי במסגדים) בנקודות הכי חשובות – רחובות חשובים כמו קינג ג'ורג, והנביאים, שער שכם, שער הפרחים, שער האריות, שער האשפתות, טיילת ארמון הנציב (בה כאמור יש כמה דקות לרדת מהאוטובוס), יד ושם, גן החיות התנ"כי, הגן הבוטני של האוניברסיטה, משכן הכנסת ועוד מוסדות ומקומות רבים ומעניניים שנוחים לצפיה בעיקר אם יושבים בקומה השניה לתצפית מעניינת.

הקריין המוקלט הוביל אותנו להביט לצדדים הנכונים כדי לראות את הכל.

הנסיעה יכולה להיות גם נסיעה סגורה למשל לבר מצווה שנחגגת בירושלים, לאירוע חברה או ליום הולדת, וישנן גם נסיעות מיוחדות מחוץ לירושלים.

הסיורים גם נוחים במיוחד לאנשים שקשה להם ללכת כמו מבוגרים או בעלי מוגבלויות, שיכולים להנות מהעיר (וגם לעצלניות כמוני למשל, שאוהבות להגיע ישירות ולא להתאמץ יותר מדי….).

עוד פרטים אפשר למצוא ב- http://www.city-tour.co.il/ntext.asp?psn=8374  כדי להנות מאוטובוס שראינו רבות באירופה וארצות הברית, ועכשיו אותה הנוחות גם אצלנו בבירה.

(קרדיט לתמונות –  http://www.laofek.co.il/)

לפני כעשר שנים החלטנו לנסוע לטיול בשמורות הטבע של הרוקיז בקנדה. עד אז היינו נוסעים בסגנון "מצא מקום ללון על הדרך" , כלומר נוסעים במכונית, מגיעים לאנשהו, מחפשים אפשרות לינה, פורקים את הציוד, ישנים את הלילה, קמים, אורזים מחדש ונוסעים הלאה. כשחשבנו על הרוקיז, ועל המרחקים הגדולים, עלתה בפעם הראשונה ההצעה לנסוע בקראוון להשכרה. בהתחלה זה נראה מפחיד- אנחנו רגילים לנסוע על מכונית מדגם "מיני", מה נעשה עם משהו בגודל אוטובוס? איך מתפעלים? מה עושים עם כל המערכות – מים, ביוב, גז, חשמל, האם זה בכלל חסכוני יותר?

אם לקפוץ לסוף – הטיול היה מדהים, ונוח במיוחד בזכות הקראוון. למה? קודם כל כי לא היה צריך לפרוק ולארוז כל הזמן – הקראוון להשכרה הוא חדר המלון והציוד כל הזמן זמין ונוח, המון תאי איחסון לכל דבר, מטבח מצויד היטב שניתן לבשל בו ארוחות (ובכך גם לחסוך המון כסף), מיטות נוחות להפליא, ובשם הנהג ומי שיושב לידו – מושבים נוחים ומפוארים וכמובן מיזוג והמון פינוקים קטנים. האמת, יכלתי לעבור לגור ב קראוון.

אנחנו היינו רק זוג, אבל למשפחה עם ילדים זה עוד יותר אידאלי – קודם כל כי הכל זמין, והילדים גם יכולים לשבת ליד שולחן, לשכב לנוח , לאכול משהו, והכל בזמן שהקרוואן בתנועה או באטרקציה מסוימת, ואין כבר את ה"מתי נגיע?"המנדנד כי בעצם… כבר הגענו. כמו לארוז את כל הבית ושהוא יהיה צמוד. (ומי לא מכיר את "אבא, אני צריך פיפי!!!" באמצע נסיעה בכביש מהיר?)

כשקיבלנו את הקרואוון קיבלנו הסבר מהיר על דרכי ההפעלה- ריקון הביוב, מילוי מים ודלק וחיבורים שונים. בהתחלה עוד צילמתי סרטונים של ההסברים אבל אז הסתבר שזה כל כך קל שעשינו את זה כמו מומחים. הקראוונים הם גם בעלי יכולת של "חנייה יבשה" כך שלא תמיד צריך להתחבר לאנשהו, המצבר והמיכלים מכילים את כל מה שצריך לכמה ימים (תלוי בכמות האנשים וגודל הקראוון) כך שאפשר לחנות רגיל, איפה שרוצים, על חוף הים, ליד אגם, באמצע המדבר או ביער (והאמת, ביקתה באמצע יער, עם קולות חיות הלילה היא חוויה מדהימה, ואם זו "ביקתה" בצורת קראוון מצוייד היטב, תענוג כפול).

(ואגב, יש אפשרות בכלל לא להתעסק עם נהיגת הקראוון – אפשר להתקשר ולבקש להציב קראוון איפה שרוצים ובעצם לבנות לעצמכם חדר מלון בכל מיקום!).

ישנם קרואוונים להשכרה ליותר אנשים, ואז אפשר לקחת את המשפחה המורחבת או חברים, וליצור טיול שבו יש גם "ביחד" וגם המון נוחות (כי ביננו, היום כולנו נעדיף קראוון להשכרה עם מזגן צמוד, שירותים ומקלחת עם מים חמים ומיטה נוחה, מאשר אוהל עם שירותים משותפים ושק שינה…).

אנחנו בחרנו בקראוון להשכרה אבל היתה גם אפשרות של עגלה נגררת, שבה אפשר להפריד את המכונית מהעגלה ולטייל גם עם הרכב לבד.

באירופה וארצות הברית, תרבות הקראוונים מפותחת מאד וכך גם החניונים. שמחתי לגלות שגם בארץ יש כבר חניונים לכל סוגי הקרוואנים – מחנייה "יבשה" ועד כל המתקנים הדרושים וכל החיבורים. (ויש בכל הארץ – מהצפון ועד הדרום כך שאפשר לעצור בכל מקום).

כמובן שלא חייבים לרכוש קראוון, אפשר גם לשכור, וזה אפילו יוצא זול יותר מאשר כל הצימרים וכל המלונות. והכי כיף – אפשר פשוט להיות רגועים – לעצור, לחנות מול הכינרת, בנופי הגליל, במדבר יהודה, בהרי אדום, על חופי ים המלח או בכל המקומות המקסימים שיש בישראל, לשבת יד ביד מול המים, להכין קפה עם השקיעה , להתמתח מול זריחה קסומה על הרים אדומים, ופשוט לנשום את הארץ ולנקות את הראש. כבר לא צריך להרחיק עד אמריקה בשביל התחושות האלה, אמריקה זה כאן.

בזכות טיולי קרואוונים המילים "חופשה בחיק הטבע" הפכו בשבילי מ"תשכחו ממני "ל "מתי יוצאים"?

(בתמונה למעלה- מתוך האלבום הפרטי שלי – לקחת את הבית אל הנוף, הכי נוח, הכי כיף.)

 האתר  של  "למטייל" – "טיולי" , יחד עם "קפה טורקי עלית" התאגדו לרקום חוויות חדשות (וחינמיות לגמרי!) לצעירים. בשנים קודמות התקיימה פעילות "שישי טיולי" בחודש אוגוסט שבה התקיימו טיולים מודרכים חינם להורים וילדים לכבוד החופש הגדול. הפעם ב"טיולי" חשבו על הצעירים (וגרמו לי להצטער שנולדתי 15 שנה מוקדם מדי…).

הפעם היוזמה היא "שישי בשטח – כל אחד והשטח שלו" – פעילות חינמית לצעירים (גילאי 18-30, לא שמי שמבוגר יותר הוא לא "צעיר" אבל היה צריך להגדיר את הקבוצה איכשהו.. – אז אם אתם בני למעלה משלושים – הפעם זה לא עבורכם – אבל אם יש לכם ילדים/ אחים/ בני דודים/ חברים או מי שאתם חפצים ביקרו ובפינוקו – הראו לו פוסט זה, זה שווה!).

במה בדיוק מדובר?

כל אחד מהצעירים יכול לבחור פעילות שמתאימה להעדפות שלו – טיולי אוכל (שבהם המטיילים יסיירו באתרים מיוחדים, יאספו צמחים לבישול, ישתתפו בהכנת מנות בטבע עם מדריך קולינרי ובסוף גם יאכלו אותם כמובן…), טיולי צילום – עם מדריך שיוביל את המטיילים לנקודות צילום מיוחדות, טיולי אתגר– מסלולים למיטיבי לכת כולל גלישת צוקים בשטח (שיואו, איך שאני מקנאה!), וטיולי לילה – חוויה מיוחדת וקסומה.

כל אחד רשאי להשתתף בטיול אחד בלבד על מנת שכמה שיותר צעירים וצעירות יוכלו לחוות את החוויות המיוחדות הללו. כמה מיוחדות? הנה תראו דוגמאות מהמסלולים –

טיול אוכל אחד למשל יהיה בבקעת הנדיב- ויכלול ארוחה בסגנון "מסטפונה" (טמון באדמה) שבה כל המצרכים והכלים יחכו בשטח , המשתתפים יכינו בשרים, פיתות, מאפים, סלטים, יעצבו את השולחן, ובזמן ההמתנה לאוכל יצאו לטיול בשמורת הטבע תוך דגש על טעימות ולמידה על צמחי מאכל שונים ושימושיהם. טיול אוכל אחר למשל הוא "טיול גריל" בנחל אלכסנדר שמשלב טיול ותצפיות על הצבים שמתגוררים במקום, ביחד עם הכנת ארוחת גריל. יש גם סדנת פוייקה.

טיולי הצילום יהיו לאזורים כמו רכס הכרמל, מעין צבי, שמורת חוף השרון, ותהיה הדרכה על צילום אומנותי, משחקי טקסטורות, בעלי חיים כמו עופות ודגים ועוד.

טיולי האתגר יהיו למיטיבי לכת עם המון טבע ותצפיות וכמובן חוויה מסעירה של גלישת צוקים והמון הסטוריה, וטיול הלילה שיהיה בליל ירח מלא, בנחל חווארים עם מסלול מיוחד במינו.

הזכרתי כבר שאני מקנאה?

נקודות חשובות –

הטיולים יתקיימו בתאריכים – 28.3, 4.4, 11.4 וטיול הלילה 17.4 שבו יתקיימו שלושה טיולים במקביל בהפרשים זה מזה, כדי למצות את המקסימום מהלילה המיוחד והמקסים.

ההרשמה לטיולים מתקיימת באתר "טיולי" ומדי שבוע ייפתחו הטיולים לסופשבוע הקרוב להרשמה ללא עלות. כל טיול מוגבל בכמות הנרשמים (כאמור בגילאי 18-30). ההרשמה היא על בסיס מקום פנוי ומותנית בקבלת אישור סופי מהאתר. בכל הטיולים ההגעה היא עצמאית למעט טיול הלילה שלמען הבטיחות תהיה הסעה מאורגנת מנקודות מרכזיות.

בטיולי האוכל – כל המצרכים וכלי הבישול כשרים, כלי האוכל חד פעמיים. בטיולי המטפונה והפוייקה יש פתרונות גם לצמחונים!!!

לטיולי הצילום רצוי להביא חצובות, עדשות מאקרו, עדשות טלה וכו', אבל זו המלצה בלבד ולא הכרח.

המסלולים בטיולים הקולינרים והצילום הם קלים.

באתר "טיולי" ניתן למצוא למעלה מ180 מסלולי טיולים , אטרקציות לכל המשפחה, מדריכים וטיולים מאורגנים ועוד. במדור "טורקי בשטח" בשיתוף קפה טורקי עלית, יש גם נישה למטיילי שטח קלים, כאלה שיש להם ג'יפים ומעוניינים לטייל איתו אבל לא לקרוע אותו לגמרי. במדור הזה  יש גם מסלולי טיולים רגליים, נקודות עצירה (להכנת קפה טורקי כמובן), טיפים, כתבות לג'יפאים ועוד.

קפה טורקי עלית מיוצר מאז 1963 בלוד, התערובת הינה סודית ובמהלך הקלייה נוצרים יותר מאלף חומרים שונים שיוצרים את הטעם והארומה המיוחדים. לייצור שקית אחת של מאה גרם קפה יש צורך ב500 פולי קפה. שיח קפה אחד מניב בשנה כמות לשבע שקיות קפה עלית. בכל שנה בישראל שותים כ350 מליון כוסות של קפה טורקי עלית, כש80% מהצרכנים מכינים קפה בוץ ועשרים אחוז מכינים אותו בשיטות מסורתיות (ואין כמעט מוצא שאין לו שיטה מיוחדת).

ההרשמה והפרטים באתר – http://www.tiuli.com/tiuli_month.asp

והזכרתי כבר שזה חינם-חינם-חינם?