"גבינה לבנה" כבר מזמן אינו המושג שמתאר ממרח בטעם חלבי שנמרח על לחם או מקסימום משמש לעוגת גבינה. היום שוק הגבינות הלבנות הוא עולם שלם של טעמים, שמתחדש בכל רגע.
ויש עוד שוק אחד שתוסס ורותח עכשיו- שוק הבשלנים הביתיים, שצופים בתוכניות הבישול הרבות ולומדים שאפשר לשלב טעמים, למצוא כיוונים חדשים ולהמציא מתכונים ייחודיים שלא התנסו בהם עד עכשיו.
שף הבית של "שטראוס,"- יניב גור אריה הירושלמי, חיבר את שני השווקים הללו ופרץ גבולות חדשים- שילובי טעמים שלא היו קיימים עד עתה, ופותחים לנו כל כך הרבה אפשרויות שזו בדיוק "סימפוניה" – יצירה מוסיקלית בעלת צלילים רבים ומעניינים.
במה מדובר?
ארכיון
החדשים של חורף 2016.
בסך הכל חלפו כמה ימים מתחילתה של 2016, וכבר יש לנו הפתעות חדשות ומעניינות על המדף. בעוד הגשם ניתך בחוץ, הקור מבריח אותנו אל המזגנים , והרצון הוא רק להגיע אל הבית החמים ולהתפנק בו, מוצרים חדשים נותנים לנו מענה בדיוק לזה.
אז כשנכנסים הביתה ביום חורף סוער, דבר ראשון צריך להתחמם, ו אין כמו כוס תה מהבילה כדי לשפר את מצב הרוח וההרגשה.
"סרמוני" מחדשת לנו עם שני טעמים לחורף- "תה ג'ינג'ר אפרסק" שמשלב פיסות חרפרפות של ג'ינג'ר, ביחד עם תמצית אפרסק מתוקה, וכך עם הטעם המשולב , אנחנו מקבלים גם יתרונות בריאותיים בזכות הג'ינג'ר שידוע בין השאר כמסייע לטיפול בתסמיני חורף כמו חום ושפעת, וגם אנטי דלקתי ונלחם בבחילות.
אוליביה- ועכשיו הגרסה הלוהטת.
שקשוקה היא אחד המאכלים הישראלים הפופולארים ביותר. שילוב של רוטב ושל ביצים, מצד אחד הכנה מהירה, מצד שני אפשרויות גיוון רבות, כך שכל מה שיש במקרר יכול להפוך לארוחת ערב. הבעיה היא שכדי שהרוטב יהיה עשיר, צריך להשקיע בחיתוכי ירקות, אידוי, טיגון וכו', ומה לעשות שאנחנו בדרך כלל מתעצלים?
"אוליביה" מביאים לנו רוטב שקשוקה, ועכשיו גם רוטב שקשוקה חריף, עם פלפלים עצבניים במיוחד.
קיבלתי להתנסות שני רטבים- אחד הרגיל ואחד החריף, וחילוקי הדעות בבית הגיעו מיידית. שני שליש מאיתנו (רמז- לא אני) אוהבים חריף במידות שונות, כשהדור הצעיר מסוגל לאכול שדה פלפלים בלי למצמץ, והדור הטיפה פחות צעיר אוכל בגבורה אבל טיפות זיעה צצות מדי פעם על המצח. מעבר לזה היו גם חילוקי דעות של "ללכת לפי ההוראות שאומרות להשתמש רק ברוטב ובביצים" לעומת "אבל זה משעמם, בוא נוסיף קצת תוספות מהבית".
בסוף הוחלט להכין שתי שקשוקות שונות ולהחליט מה יותר טוב (אם כי אני משוכנעת ששלי תמיד ייצא יותר טוב).
הראשונה היתה החריפה -הגירסה שלו- והיא היתה כזו:
חימום הרוטב הישר מהצנצנת, הוספת הביצים בעדינות.
ארבע ביצים לשני אנשים, שלב התחלת הבישול שלהן.
למעלה- התוצאה- מחבת שקשוקה לשני אנשים, עם זיתי קלמטה, טחינה ביתית עם זעתר וכמובן לחם אחיד פרוס.
ואז הגענו לגירסה שלי
קצצתי גמבה וזיתי קלמטה, ואידיתי קצת את הגמבה.
יש לציין שטיגנתי באותו מחבת שטוגנה השקשוקה החריפה, ומעט מהחריפות נדבקה גם לרוטב הלא חריף.
הוספת הרוטב הלא חריף, הביצים, סגירה בכיסוי (שימו לב איזה בועה יפה הצלחתי לצלם שניה לפני שהתפוצצה) וכמה דקות לפני תום הבישול- הוספת זיתי הקלמטה הקצוצים.
למעלה- התוצאה- בגלל שהיו מוצקים ברוטב (הזיתים והגמבה), כל המרקם היה יותר מוצק. אני אוהבת את הביצים יותר נוזליות לכן קיצרתי את זמן הבישול. כמו כן, כמו שהזכרתי מקודם, בגלל שטיגנתי באותה המחבת, קצת מהחריפות נדבקה לשקשוקה הלא חריפה והתוצאה היתה עקצוץ בשפתיים.
למען ההגינות טעמתי גם מהרוטב החריף, ואין מצב שהייתי מצליחה לאכול אותו, חריף לי מדי (פולניה שכמוני). בן הזוג אכל ואדמומית צמחה בלחייו, "זה חריף" הוא אמר אבל סיים הכל, והבן אכל בלי להניד עפעף ואמר "טעים מאד" . אין לי מושג איך הוא יצא לבנבן כמוני, אבל מכרסם חריף כאחרון המקסיקנים.
המסקנה שלי מהרטבים- נוח מאד, כי ביצים בדרך כלל יש בכל מקום, ואם יש צנצנת כזו במזווה (לא צריך מקרר עד שלא פותחים, כל צנצנת מספיקה לשתי מנות- של נניח שתי ביצים לכל אחד) אז מסודרים מבחינת ארוחת ערב מהירה.
(וגילוי נאות – התכוונתי לשים גם פטרוזיליה במנה שלי, אבל נזכרתי הרבה אחרי שכבר סיימתי לאכול…. למזלי נשארה לי חצי צנצנת רוטב, ככה שאני מבטיחה בפעם הבאה להרבות בעלים…)
טעמים בעמקים- כי העמק הוא חלום – חלק ב'
בחלק הראשון של הפוסט סיפרתי על פסטיבל "טעמים בעמקים" שנחגג בפעם ה12 ומפנק את המבקרים בארוחות מיוחדות , טיולים, טעימות, פריחה וכל הטוב שיש לטבע להציע. אנחנו התנסנו רק בחלק קטן מתוך המבחר הענק שיש , והדבר האחרון שעליו סיפרתי היה התחלת ארוחת הצהרים. אז למי שנותר סקרן, הנה ההמשך.
ציון 100 ל- "88".
בהתחלה זה היה קצת מבלבל – "את מוזמנת ל"בורורכוב 88" שנמצא ב"אחוזה 88" רעננה." אחר כך זה התבהר- הסניף המקורי ב"בורוכוב 88" שקיבל את שמו כמובן מהכתובת, הביא לסניף נוסף, באותה עיר, בכתובת החמודה "אחוזה 88"- ועכשיו יש שני סניפים של חוויה חלבית כשרה. אבל מה?
אחרי שנתיים, הסניף ב"אחוזה" מתחדש בתפריט חדש ושונה לחלוטין מהסניף ב"בורוכוב" וזו בהחלט סיבה מצויינת לביקור במקום.
כמה מילות רקע- "בורוכוב 88" בשני הסניפים הם קפה מסעדה חלבי כשר ( רעננה מאופיינת בהרבה חובשי כיפות סרוגות, ואכן הם היו הרוב בסניף ב"אחוזה" שבו ביקרתי, אם כי גם חילונים לא היו חסרים שם).
שופרסל ולתנור!
אפיה היא אחד התחביבים הכייפים ביותר- יש מגוון רחב של מתכונים, ככה שמי שמחפש קל יכול להגיע לתוצאות טעימות לא פחות ממי שמשקיע במתכונים מסובכים. גם ילדים מתים על אפיה – גם על התהליך וגם על התוצאה כמובן.
בסלסילה של "שופרסל" הפעם היו מוצרים לאפיה- שני סוגי מרגרינה- ללא מלח, ובטעם חמאה, ושלושה סוגי קמחים- קמח חיטה לאפיית לחם, קמח שיפון מלא, וקמח תופח מועשר. על כל אחת מעטיפות הקמחים יש כמובן מתכון אבל אני אוהבת לחפש באינטרנט רעיונות.
כורכום- למה לא טרי?
את הכורכום אני מכירה ומשתמשת באופן קבוע במטבח שלי, בעיקר למנות כמו אורז מג'דרה למשל. גם את ה"כורכומין" בכמוסות אני מכירה, כשבן משפחתי, חובב בריאות, נוטל אותן למען שפע היתרונות הבריאותיים.
אבל למה אבקות וכדורים כשאפשר טרי ובריא?
"חוות תקוע" שכבר הביאה לנו את כל סוגי הפטריות האפשריות, ולאחרונה גם ג'ינג'ר איכותי, מחדשת שוב, והפעם – שורש כורכום טרי.
הטיירקס מעולם לא היה טעים יותר…
ילדים אוהבים דינוזאורים. ילדים אוהבים פתיתים (ולא רק הם האמת….), ילדים אוהבים דיסני. אסם שילבה את שלושת הדברים הללו למתכון מנצח אחד- פסטה ופתיתים של אסם במהדורת "הדינוזאור הטוב".
טעמי צ'כיה- עכשיו בישראל
אוכל מזרח אירופאי הוא קלאסי לימי החורף הסגריריים. בדרך כלל אנו מכירים את האוכל הרוסי, אולי גם הגרמני, אבל מה אנחנו יודעים על הקולינריה הצ'כית? מסתבר שמי שלא יודע, פשוט מפסיד מעדנים, ועכשיו ההזדמנות לכפר על חוסר הידיעה הזה, ולהתענג על שבוע שכולו קולינריה צ'כית במסעדת "עלמה" הכשרה במלון "דניאל" בהרצליה.
החורף החם שלי עם "סוגת".
ימי הקור האחרונים הבהירו שהחורף הגיע במלוא הכוח (למרות שהחזאי בטלוויזיה עדיין טוען שזה "סתיו"). אני לא בן אדם של קור, אני בן אדם שצמוד למזגן מרגע שהטמפרטורה יורדת מתחת ל25 מעלות. ואחת הדרכים הכי טובות מבחינתי להתחמם בכלל, היא אוכל ביתי חם, משביע, מנחם ואם אפשר גם קל להכנה.
קיבלתי מ"סוגת" את "ערכת החורף האולטימטיבית" – מגוון מהקטניות והדגנים שמאפשרים הכנת הרבה מנות מהסוג הזה- תבשילים, מרקים וקדרות.
וזה מה שהיה שם:
בהתחלה חיפשתי מתכונים ברשת, אבל אחר כך למדתי את הפטנט והבנתי שבעצם אני יכולה לאלתר מה שבא לי, עם מה שיש בבית, או לשלב כל מני מתכונים ביחד, כדי ליצור את התבשיל, או במקרה שלי – המרק, שהכי מתאים לי גם מבחינת מה שיש, וגם מבחינת הטעמים.