ארכיון

פסטיבל "טעמים בעמקים" 2018- יוצא לדרך!!

נתחיל מהשורה התחתונה- פסטיבל "טעמים בעמקים 2018" נמשך שבועיים ותזדקקו לכל אחד מהימים האלה בשביל להספיק את כל האוצרות שמסתתרים בעמק.

הפסטיבל חוגג את שנתו ה14 ואת יום ההולדת ה70 למדינת ישראל בחגיגת ענק לכל החושים , לכל בני המשפחה ולכל העדפה . במסגרת הפסטיבל מתקיימים אירועים קולינריים ותרבותיים בכל פינה בעמק- במסעדות, בשווקים החקלאיים, בקניונים, חגיגה בכל מקום.

להמשיך לקרוא

מזל טוב, משפחת "צבר" מתרחבת!!

בשעה טובה נוספו שלושה אחים קטנים למשפחת "צבר" והם כבר חוגגים. לקטגוריית המזטים המצליחה נוספו "קרם כרובית" מהמטבח הטורקי, ו"קרם בצל" מהמטבח המרוקאי.  השף המוכשר אבי לוי שמלווה את המוצרים משלב הפיתוח ועד למדפים מביא לנו טעמים חדשים למריחה, לתוספת (והמלצה שלי- לאירוח בתוספת קרקרים מסוגים שונים).

להמשיך לקרוא

המשפחה של "המטבחון"

בהרבה תחרויות בישול יש שלב של "תבשלו אוכל של בית". זה הזמן שבו עיני המתמודדים והשופטים מצטעפות ודוק של דמעות נוסטלגיה נאחז בהן כשהריחות והטעמים של "הבישולים של אמא" עולים.

בתוך שפע המנות המודרניות שמוגשות היום במסעדות, עם "פיוז'ן" ו"בישול מולקולרי" (שכבודם במקומם מונח כמובן), נמצאת "המטבחון" – זו מסעדה שמגדירה את עצמה כ"אוכל של בית, אוכל מנחם".

התחושה הביתית מתחילה כבר כשנכנסים למקום ומוצאים את חתול הבית – שמופיע גם בלוגו של המסעדה – מנמנם על אחד הכיסאות. המסעדה ידידותית לחיות וניתן להביא גם את החבר הפרטי ההולך על ארבע מהבית.

כשיושבים במסעדה ניתן להביט החוצה ולהשקיף על אחד האזורים הצבעוניים של תל אביב, הוא האזור שבין שוק הכרמל (שגם מהווה את המקור לפרודוקטים הטריים) וכרם התימנים. אחר כך מסיטים את המבט לעבר הקיר המרכזי עליו מפורט התפריט באותיות קידוש לבנה. מנות הספיישל המתחלפות, כתובות על שלט שמוצב על השולחן. לשתיה חמה, קרה או אלכוהולית יש תפריט נפרד, והקינוחים רשומים בגיר על לוח.

להמשך הכתבה- כאן.

חגיגה יפואית ב"קפה יפו"

אומרים ש"אין כמו יפו בלילות" ואפשר להיות ספציפיים יותר ולומר ש"אין כמו קפה יפו בלילות, וגם בימים". "קפה יפו" הוא הרבה יותר מבית קפה, הוא עולם שלם.

כבר כשנכנסים בפתח, קשה להחליט לאיזה כיוון להביט קודם, מכיוון שהעיטורים והקישוטים במסעדה הם אינסופיים, מתמונות מיוחדות, שלטים ססגוניים, פרחים, מנורות שנדליר, ועוד ועוד.

לא משנה מי יקבל את פניכם כשתיכנסו, זה תמיד יהיה בן משפחה, כיוון שהמסעדה היא משפחתית מאד וכוללת אב ואם ובת וחמות וחתן, וכולם בעסק, חלקם מאחורי הקלעים במטבח (כמו רוני השפית) וחלקם בקבלת האורחים ובלוגיסטיקה.

תפריט המסעדה כשר חלבי וכולל מנות מגוונות כמו מנות איטלקיות של רביולי או פסטות, סלטים, מנות דג, הרבה מנות ירקות מכל הסוגים ובכל דרכי ההכנה, מנות טבעוניות וקינוחים מקוריים, ולצידם תפריט אלכוהול וקוקטיילים שונים.

כשהגענו למסעדה השעה הייתה בדיוק שעת ההתארגנות לערב שכולל גם הופעה, היות ובמסעדה כמעט כל יום יש הופעה אחרת – זמרי קאנטרי, בלוז, מוסיקת עולם ומוסיקה ברזילאית, וערבי סיפורים יווניים עם שמעון פרנס, לצד הופעת קוסמים שמדגימים קסמים הן על השולחנות והן בהופעה מרכזית.

להמשך הכתבה- כאן.

 

לנגוס באנגוס

למסעדת "אנגוס" יש עדר פרטי, שמורכב מזני עגלים וטלאים ייחודיים, המגודלים בצורה אופטימאלית בצפון הארץ ומועבר במהירות למסעדה, כך שהוא מגיע בצורה הטרייה ביותר. התוצאה? חגיגה בשרית, כפי שנוכחתי בעצמי בערב תל אביבי נעים.

המסעדה רחבת ידיים, מורכבת מכמה חללים ומעוטרת במוטיבים כמו אוכף, גזרי עצים וכסאות עור שמקיפים שולחנות עץ. למעשה המסעדה, כמו כל דבר בצה"ל, מורכבת משלושה חלקים – "אנגוס" המסעדה עצמה, בהגשה אלגנטית, "אנגוסרי" – מסעדת מזון מהיר שמבוססת על הבשרים של "אנגוס" ובה אפשר לקנות כריכים ובשרים לקחת או לאכול במקום, והקצבייה שמוכרת כל מה שאפשר לרצות בתחום הבשר, במחירים של מכירה ישירה בין היצרן ללקוח. ההתחלה הייתה צנועה, כשרועה צאן גלילי צעיר בשם סאלח דבאח רעה את הצאן שלו ופתח אטליז ומכולת קטנה בכפר דיר אל אסד. השמועה על הבשר האיכותי פשטה והלקוחות החלו לזרום מקרוב ומרחוק. הדור הבא של המשפחה כבר הרחיק נדוד לכל קצווי העולם כדי ללמוד כל מה שצריך לדעת על בשר וחזר עם הידע להקמת רשת מסעדות "אנגוס", כשמסעדת הדגל היא הסניף התל אביבי.

רוצים לקרוא את המשך הכתבה? זה כאן.

BAR B QUE – הולכים לAUSSIE TUCKER? SWEET!!

אם לא הבנתם את הכותרת, אתם לא אוסטרלים. בעברית זה משהו כמו מסעדת" בר בי קיו" בהרצליה – הולכים לאוכל אוסטרלי? סבבה!

האסוציאציה שלי ל"אוסטרליה" נעה בין קרוקודיל דנדי, קיילי מינוג, וצמד השפים החתיכים של "המטבח שלי שולט". ומסתבר שבין ה"מרמייט" וה"בארבי" (קיצור של "ברביקיו " בשבילכם) יש גם ידע רב בבשרים ובטיפול בהם להנאת הסועד.

להמשיך לקרוא

גסטון – בשר עם כבוד

לפני כארבעה חודשים נפתחה בישוב מכבים-רעות מסעדת "גסטון". ההגדרה הייתה "מסעדת FINE DINNING". כשניסיתי לתרגם את המושג לעברית קיבלתי כל מני גרסאות, מ"מסעדה מובחרת" ועד "מסעדת גורמה". כשהגעתי למקום הבנתי שהכוונה למסעדה אלגנטית קלאסית, עם צוות לבוש בחולצות מעומלנות, מוסיקה שקטה ברקע ומנות משוכללות.

שם המסעדה מייצג את הרוח שלה, מסעדה יוקרתית שמבוססת על חומרי גלם איכותיים המטופלים בצורה האופטימלית שלהם.

ההתחלה המומלצת היא עם כוס יין, שמגיעה קודם בגרסת הטעימה, לאישור. יין הבית הוא "תיתורא" – מותג פרטי שמגיע מכפר רות ומותאם במיוחד לטעמי המסעדה וגם בפני עצמו.

לאחר מכן מגיע לחם הבית, טרי ופריך, מלווה בקעריות של קרם חצילים בווינגרט וחמאה. הפיתוי בלחם טרי ועשיר הוא גדול, אבל חשוב להשאיר מקום לכוכב הגדול של המקום – הבשר. "גסטון" היא בראש ובראשונה מקום לחובבי בשר, שמבינים בבשר, יודעים כיצד צריך להיראות בשר איכותי ומעריכים טיפול מקצועי בנתחים השונים. הבשר במסעדה מגיע מעגלים ועגלות מקומיים, מה שאומר שהוא רך ונלעס בקלות, אחרי שעבר יישון של כשלושה שבועות בוואקום לשמירת המיצים.

השף האמון על היצירה הקולינרית הוא שף יוסי אסרף (לשעבר "פורטרהאוס") ויש לציין כי בתפריט יש גם מנות טבעוניות וצמחוניות לטובת סועדים שמעדיפים מנות ללא בשר.

רוצים לקרוא מה היה שם? ההמשך כאן.

אנסטסיה – טבעונית שבאה מאהבה

אם נשחק במשחק אסוציאציות קטן, אז המילה "ברזיל" למשל, תעלה אסוציאציה של קרנבל, המילה "פייסבוק" בוודאי תעלה את האסוציאציה "לייק" והמילה "טבעוני" את המילים "טופו" ו….. "זה שיושב בארוחת הערב המשפחתית ומכרסם אפונה בודדה אחרי שחקר שהיא גודלה בתנאים הוגנים".

כך אמר אביב, מנהל המשמרת (ומאייש עוד הרבה תפקידים במקביל) ב"אנסטסיה"- בית קפה טבעוני בריאותי בתל אביב, בית הקפה הטבעוני הראשון בארץ שנפתח בשנת 2014 והפך ללהיט.

המוטו של המקום הוא "להכיר לאנשים את השפע שיש בטבעונות ובמזון הבריא", כשהשאיפה היא לשבור את הסטיגמות שמונעות מאנשים לאמץ אורח חיים כזה, או לפחות חלק ממנו. "אם אדם נכנס ומבקש קפה הפוך, ומתאכזב שאין חלב, אבל אז טועם קפה עם חלב שקדים או סויה, ואוהב אותו, מלאכתנו נעשתה" מסכם אביב את הרוח של המקום ומעורר את סקרנותי – האם יש מבחר כל כך גדול של מנות איכותיות טבעוניות ובריאות?

ומה במסעדה? על כך בקישור כאן…..

או-מא-מי- בית לטעמי!

בכל תרבות, בכל מקום, לב הבית הוא תמיד המטבח. המקום שבו נפגשים לסיפוק הבסיס האנושי- התזונה והחברה. מקום שמשדר את הקשר העמוק ביותר בין בני הבית , האכילה וה"ביחד". בשנים האחרונות הכנת האוכל הפכה לא רק למשהו של עקרות בית או של "השניצל שמכינים כשהילד חוזר מבית הספר" , וגם לא משהו לשפים ומומחים בלבד, אלא לתחביב מהנה לכל הגילאים והמינים , שעושה טוב על הלב גם לבשלן וגם לאורחיו שנהנים מהתוצרים. כמובן שהתופעה לא נעלמה מעיני הטלוויזיה וכך גל של תוכניות בישול וערוצי אוכל השתלט על המסכים, כשכולם מכינים מטעמים, נזכרים במנות מבית סבתא ורוקחים "מנה קלאסית עם טוויסט" משלהם.

להמשיך לקרוא

דורות- הדור החדש של התיבול.

אני מאד אוהבת עשבי תיבול. במקום שבו אישה שמחה לקבל זר פרחים, אני מאד שמחה לקבל זר כוסברה. אממ-מה? בגלל שאנחנו מעט אנשים בבית, כל פעם שאני קונה צרור עלים, אנחנו משתמשים בערך בשליש, מנסים לשמור על השאר בעזרת כל מני עצות סבתא כמו נייר סופג, איחסון בקופסאות מקופסאות שונות, קיצוץ, מה לא, והתוצאה- כפולה- גם העלים נובלים ומוציאים ריחות דביקים ולא נעימים, וגם כשצריך- אין, למרות שהיינו בטוחים שיש בבית .

להמשיך לקרוא