ארכיון

לנגוס באנגוס

למסעדת "אנגוס" יש עדר פרטי, שמורכב מזני עגלים וטלאים ייחודיים, המגודלים בצורה אופטימאלית בצפון הארץ ומועבר במהירות למסעדה, כך שהוא מגיע בצורה הטרייה ביותר. התוצאה? חגיגה בשרית, כפי שנוכחתי בעצמי בערב תל אביבי נעים.

המסעדה רחבת ידיים, מורכבת מכמה חללים ומעוטרת במוטיבים כמו אוכף, גזרי עצים וכסאות עור שמקיפים שולחנות עץ. למעשה המסעדה, כמו כל דבר בצה"ל, מורכבת משלושה חלקים – "אנגוס" המסעדה עצמה, בהגשה אלגנטית, "אנגוסרי" – מסעדת מזון מהיר שמבוססת על הבשרים של "אנגוס" ובה אפשר לקנות כריכים ובשרים לקחת או לאכול במקום, והקצבייה שמוכרת כל מה שאפשר לרצות בתחום הבשר, במחירים של מכירה ישירה בין היצרן ללקוח. ההתחלה הייתה צנועה, כשרועה צאן גלילי צעיר בשם סאלח דבאח רעה את הצאן שלו ופתח אטליז ומכולת קטנה בכפר דיר אל אסד. השמועה על הבשר האיכותי פשטה והלקוחות החלו לזרום מקרוב ומרחוק. הדור הבא של המשפחה כבר הרחיק נדוד לכל קצווי העולם כדי ללמוד כל מה שצריך לדעת על בשר וחזר עם הידע להקמת רשת מסעדות "אנגוס", כשמסעדת הדגל היא הסניף התל אביבי.

רוצים לקרוא את המשך הכתבה? זה כאן.

BAR B QUE – הולכים לAUSSIE TUCKER? SWEET!!

אם לא הבנתם את הכותרת, אתם לא אוסטרלים. בעברית זה משהו כמו מסעדת" בר בי קיו" בהרצליה – הולכים לאוכל אוסטרלי? סבבה!

האסוציאציה שלי ל"אוסטרליה" נעה בין קרוקודיל דנדי, קיילי מינוג, וצמד השפים החתיכים של "המטבח שלי שולט". ומסתבר שבין ה"מרמייט" וה"בארבי" (קיצור של "ברביקיו " בשבילכם) יש גם ידע רב בבשרים ובטיפול בהם להנאת הסועד.

להמשיך לקרוא

גסטון – בשר עם כבוד

לפני כארבעה חודשים נפתחה בישוב מכבים-רעות מסעדת "גסטון". ההגדרה הייתה "מסעדת FINE DINNING". כשניסיתי לתרגם את המושג לעברית קיבלתי כל מני גרסאות, מ"מסעדה מובחרת" ועד "מסעדת גורמה". כשהגעתי למקום הבנתי שהכוונה למסעדה אלגנטית קלאסית, עם צוות לבוש בחולצות מעומלנות, מוסיקה שקטה ברקע ומנות משוכללות.

שם המסעדה מייצג את הרוח שלה, מסעדה יוקרתית שמבוססת על חומרי גלם איכותיים המטופלים בצורה האופטימלית שלהם.

ההתחלה המומלצת היא עם כוס יין, שמגיעה קודם בגרסת הטעימה, לאישור. יין הבית הוא "תיתורא" – מותג פרטי שמגיע מכפר רות ומותאם במיוחד לטעמי המסעדה וגם בפני עצמו.

לאחר מכן מגיע לחם הבית, טרי ופריך, מלווה בקעריות של קרם חצילים בווינגרט וחמאה. הפיתוי בלחם טרי ועשיר הוא גדול, אבל חשוב להשאיר מקום לכוכב הגדול של המקום – הבשר. "גסטון" היא בראש ובראשונה מקום לחובבי בשר, שמבינים בבשר, יודעים כיצד צריך להיראות בשר איכותי ומעריכים טיפול מקצועי בנתחים השונים. הבשר במסעדה מגיע מעגלים ועגלות מקומיים, מה שאומר שהוא רך ונלעס בקלות, אחרי שעבר יישון של כשלושה שבועות בוואקום לשמירת המיצים.

השף האמון על היצירה הקולינרית הוא שף יוסי אסרף (לשעבר "פורטרהאוס") ויש לציין כי בתפריט יש גם מנות טבעוניות וצמחוניות לטובת סועדים שמעדיפים מנות ללא בשר.

רוצים לקרוא מה היה שם? ההמשך כאן.

אנסטסיה – טבעונית שבאה מאהבה

אם נשחק במשחק אסוציאציות קטן, אז המילה "ברזיל" למשל, תעלה אסוציאציה של קרנבל, המילה "פייסבוק" בוודאי תעלה את האסוציאציה "לייק" והמילה "טבעוני" את המילים "טופו" ו….. "זה שיושב בארוחת הערב המשפחתית ומכרסם אפונה בודדה אחרי שחקר שהיא גודלה בתנאים הוגנים".

כך אמר אביב, מנהל המשמרת (ומאייש עוד הרבה תפקידים במקביל) ב"אנסטסיה"- בית קפה טבעוני בריאותי בתל אביב, בית הקפה הטבעוני הראשון בארץ שנפתח בשנת 2014 והפך ללהיט.

המוטו של המקום הוא "להכיר לאנשים את השפע שיש בטבעונות ובמזון הבריא", כשהשאיפה היא לשבור את הסטיגמות שמונעות מאנשים לאמץ אורח חיים כזה, או לפחות חלק ממנו. "אם אדם נכנס ומבקש קפה הפוך, ומתאכזב שאין חלב, אבל אז טועם קפה עם חלב שקדים או סויה, ואוהב אותו, מלאכתנו נעשתה" מסכם אביב את הרוח של המקום ומעורר את סקרנותי – האם יש מבחר כל כך גדול של מנות איכותיות טבעוניות ובריאות?

ומה במסעדה? על כך בקישור כאן…..

או-מא-מי- בית לטעמי!

בכל תרבות, בכל מקום, לב הבית הוא תמיד המטבח. המקום שבו נפגשים לסיפוק הבסיס האנושי- התזונה והחברה. מקום שמשדר את הקשר העמוק ביותר בין בני הבית , האכילה וה"ביחד". בשנים האחרונות הכנת האוכל הפכה לא רק למשהו של עקרות בית או של "השניצל שמכינים כשהילד חוזר מבית הספר" , וגם לא משהו לשפים ומומחים בלבד, אלא לתחביב מהנה לכל הגילאים והמינים , שעושה טוב על הלב גם לבשלן וגם לאורחיו שנהנים מהתוצרים. כמובן שהתופעה לא נעלמה מעיני הטלוויזיה וכך גל של תוכניות בישול וערוצי אוכל השתלט על המסכים, כשכולם מכינים מטעמים, נזכרים במנות מבית סבתא ורוקחים "מנה קלאסית עם טוויסט" משלהם.

להמשיך לקרוא

דורות- הדור החדש של התיבול.

אני מאד אוהבת עשבי תיבול. במקום שבו אישה שמחה לקבל זר פרחים, אני מאד שמחה לקבל זר כוסברה. אממ-מה? בגלל שאנחנו מעט אנשים בבית, כל פעם שאני קונה צרור עלים, אנחנו משתמשים בערך בשליש, מנסים לשמור על השאר בעזרת כל מני עצות סבתא כמו נייר סופג, איחסון בקופסאות מקופסאות שונות, קיצוץ, מה לא, והתוצאה- כפולה- גם העלים נובלים ומוציאים ריחות דביקים ולא נעימים, וגם כשצריך- אין, למרות שהיינו בטוחים שיש בבית .

להמשיך לקרוא

ויה רוסטיקו- לו הייתי פיצה….

כשאנו רואים מישהו מוצלח במיוחד, יפה במיוחד או חכם במיוחד, אנו ישר מבינים שמדובר בגנים משובחים. כששני ההורים מצטיינים בתחום, סביר להניח שהילדים יצאו מורווחים. ב"ויה רוסטיקו" מדובר בשידוך מוצלח במיוחד- מצד האבא מסעדת "פיאצה רוסטיקו" ומצד האמא  ג'ובניניו דומניקו פציולי- השף והבעלים של רשת "אליצ'ה" האיטלקית שמכין פיצות משובחות שנים רבות, במתכון סודי ועתיק.

להמשיך לקרוא

ק-פה האנוי- ערב טוב וויטנאם!!!

בעוד המטבח היפני והסיני כבר מבוססים היטב בישראל, המטבח הוויאטנמי נדיר יותר, וסודותיו מסתוריים יותר. עכשיו כבר אפשר לפתור את המסתורין בעזרת "ק-פה האנוי" בלב תל אביב, שמביא את האנוי והמטבח הוויאטנמי, בהשפעות של מטבח צרפתי, היישר לצלחת שלנו.

כבר מרחוק ניתן להבחין במסעדה על שלל אורותיה האדומים –צהובים, מנצנצת בקצה רחוב  מלכי ישראל, ממש מול בנין עיריית תל אביב. כשנכנסים לא יודעים לאן להסתכל קודם- הצבעוניות עזה, העיצור המרהיב הוא של סגולן גטי שעבדה תקופה ארוכה עם מעצב העל פיליפ סטארק, והדבר ניכר בכל פינה – קישוטי הקירות, גופי התאורה, הציורים, האביזרים ,אפילו השירותים (שגם אם לא צריכים להשתמש בהם, שווה לבקר רק בשביל ההתרשמות מהעיצוב המרהיב).

להמשיך לקרוא

מאמה- מיה של בטטה!!

"הבטטה מהווה ירק שורש חשוב למאכל ולמספוא. שורשיה מתאפיינים בחלקי שורש גדולים מעובים המשמשים לאגירה ועשירים בעמילן וסוכר. הבטטה נפוצה בארצות טרופיות וסובטרופיות.". כך מוגדרת הבטטה בויקיפדיה. ומה עוד אנחנו יודעים על הבטטה? היא בריאה יותר מתפוחי אדמה למרות שהיא מתוקה יותר, יש בה סיבים תזונתיים ובזכותם הפחמימות שלה מתפרקות לאט יותר ולכן היא משביעה לאורך זמן. היא עשירה בוויטמין A, באשלגן, מגנזיום וברזל, המדד הגליקמי שלה נמוך ובגלל טעמיה אפשר ליצור איתה מנות מלוחות או מתוקות.

להמשיך לקרוא

הקבב של אמא- טעם של בית.

כשהאמא העירקית של אוהד וצביקה הכינה קבב, כל הסובבים  אמרו ש"חייבים לעשות עם זה משהו". אז הכפפה הורמה ולפני כמה שבועות הושק במתחם הקניות של קריית שדה התעופה (איירפורט סיטי) "הקבב של אמא " שמביא את הטעמים של הבית העירקי לציבור, כולל לאנשים כמוני שגדלו בבית פולני ולא היה ממש קבב, או תיבול כלשהו… למשהו… .

להמשיך לקרוא