האווירה הזו היא בדיוק האווירה ב"אמורה מיו" התל אביבית, הממוקמת מול "גן העיר", בצמוד לבניין עיריית תל אביב, על שטח גדול שנחלק לכמה חללים ומעוצב בשפע של פריטים איטלקיים- מקומקומים וקדרות עד לתמונות נופים ואנשים, בובות, ציורים, אפילו אוסף "סיפולוקסים" מככב שם על המדף, לצד מקרר יין ענק. הפריטים נאספו על ידי בעל הבית בנסיעותיו לאיטליה ועל ידי אורחים שהגיעו והביאו איתם מזכרות שונות.

אם צריך לתאר את האירוח במילה אחת, היא בהחלט המילה "בגדול". המלצרים מסוגלים לשאת מגדל של צלחות וכוסות ולהניח הכל במדויק, המנות מגיעות במהירות , המוסיקה היא ברובה קלאסיקות איטלקיות מזן טוטו קוטוניו, והתפריט מבטיח שכל אחד ימצא את מבוקשו- מהילד ועד הצמחוני (והטבעוני, וזה שלא מעוניין בגלוטן). המסעדה קיימת כ-17 שנים, והתפריט נשאר קבוע פחות או יותר, כי מנות מנצחות למה להחליף?

עיון קצר בתפריט מגלה שהרבה מהמנות קרויות "צ'יו" ו"צ'יה" ("דוד" ו"דודה" בהתאמה) כיאה למשפחות גדולות שבהם לא ממש זוכרים מי קשור למי ולכן קוראים לכולם "דוד". על כוס קיאנטי משובח, כיאה ל"ברומא התנהג כמו רומאי", בחרנו את המנות הראשונות – פוקצ'ה עם שמן, רוזמרין ושום (עם אופציה נטולת שום למי שיש תוכניות רומנטיות לשעה מאוחרת יותר), קרפצ'יו בקר בשמן זית, לימון, רוקט והמון פרמזן, ו"אנטיפסטי" שמגיע בשני גדלים וכולל חצילים בפרמזן, בטטה עם טימין, שעועית ירוקה, פטריות, גזר, ארטישוק, קוביות פטה ופלפל קלוי. כל אחת מהמנות היא קטגוריה בפני עצמה ושלושתן שידרו טריות רבה. הקרפצ'יו היה עז טעמים, הירקות היו עדינים יותר, והפוקצ'ה מפתה, בעיקר כשנטבלה בשמן הזית והחומץ שהוגשו לשולחן.

בתפריט העיקריות יש את כל הכוכבים האיטלקים- פסטות שונות עם רטבי עגבניות, שמנת, ושמן זית,  צמחוניות או בשריות, פיצות המבוססות על בצק דק, ריזוטו, ניוקי, ומנות בשר כמו פילה, סינטה, פרגיות או כבד.

היות והמנות ענקיות, הדרך היחידה להתרשמות היתה לבקש רק צלוחיות קטנות ממבחר מנות כדי שאפשר יהיה להתרשם. בפועל השולחן שלנו נראה כמו ליל סדר עמוס צלוחיות ומצדדיו שני אנשים שנשענים אחורה בהעדר אפשרות לקום לאחר מכן.

התחלנו בנציגות של תפריט הפסטות עם שני סוגי ריזוטו, שני דודים בשם "פבריציו" (שכלל פטריות שמפיניון, בצל, פרמזן, חמאה ופטרוזיליה) ו"ג'וזפה" שהיה אדמדמם מרוטב עגבניות ביחד עם מוצרלה ופרמזן, בצל ובזיליקום. שני הדודים היו עשירים מאד , קרמייים ומלטפים.

שני סוגי רביולי היו הבאים בתור- הפעם של הדודות סרנלה (עם בטטה וריקוטה בשמנת, פסטו ועגבניה) ופטריציה שהיתה דומיננטית יותר וכללה מילוי של גבינת עיזים לצד חמאה, שמנת ועגבניות מיובשות שהעניקו את ה"קיק" . בשני המקרים הבצק העוטף היה עדין מאד ונתן מקום של כבוד למילוי.

הדודה "ג'וליה" הגיעה לביקור במנה שהיא אחת המומלצות שלי, שכללה פנה בשמנת, עם חזה אווז מעושן, ריבת בצל וזעפרן. הוזהרתי שהמנה מתקתקה, ואכן היא כזו אבל לא בצורה מוגזמת. המתיקות מגיעה בעיקר מריבת הבצל ומקבלת ניגוד מחזה האווז (שמופיע גם במנות נוספות, ומשמש לתיבול, בסגנון של בייקון).

דודה נוספת היתה "פרנצ'סקה" והיא באה לחנוק כמרים (או לפחות זו מטרת הצורה של הפסטה?) והיתה מנה קלילה ברוטב שמנת, גבינת עיזים ,ברוקולי פריך ובזיליקום.

ואם יש שתי דודות צריך עוד שני דודים, והם היו "קלאודיו"- מנה עזת טעמים של ספגטי בשמן זית עם טפנד עגבניות, חזה אווז מעושן, נתחי פרגית, בצל ופטרוזיליה (מנה שיכולה להוות ארוחה שלמה בפני עצמה בלי קשר לשום מנה נוספת), והדוד "לופטו" שגם הוא בעל נוכחות רבה בצורת ניוקי בשמן זית עם ברנדי, טבסקו, פילה בקר, ירקת ועגבניות מיובשות, עם כותרת "חריף".

(בכל המנות ניתן לבקש ללא שום או חריפות).

שניה לפני שעברנו לפיצות הגיעה מתנשפת עוד דודה, (ולכולנו יש את הדודה שתמיד מגיעה אחרונה, נכון?)- והפעם זו היתה דודה "פיורלה" שריחפה מעל הצלחת עם ניוקי בשמנת, רוקפור, אגוזי מלך, פרמזן ואגוז מוסקט, והיוותה סיום קליל לחלק של הפסטות.

טעמנו ארבעה סוגי פיצה מתוצרת "אמורה מיו"- האחת מרגריטה אהובה ומוכרת, השניה על שם הדודה "איזבלה" שהגיעה בתוספת רוקט על רוטב עגבניות וגבינות, הדוד "דווידה" היה השלישי עם פיצה מתוחכמת של מוצרלה, רוטב עגבניות, קרם חצילים, מסקרפונה, קרוונים ובזיליקום ומבחינתי המנצחת היתה זו שלא היתה לה קירבה משפחתית וכונתה פשוט "ארבע גבינות" – שלפי החשבון שלי כללה דווקא חמש גבינות, מוצרלה, פרמזן, קשקשבל, פטה ורוקפור, חגיגה לחובבי הגבינות.

אחרי שעברנו את כל קרובי המשפחה מבחינת הדודים, הגיעו הסבתות והסבים, והם כידוע תמיד מפנקים במתוק- הסבא "אלברטו" שהביא גנאש שוקולד מריר ומוס שוקולד לבן עם דובדבן, ה"טובע בקפה" – סמיפרדו שוקולד לבן שמקבל זרם אספרסו מלמעלה ולטעמי היה אחד הקינוחים השווים למי שאוהב טעמי קפה, הטירמיסו הקלאסי, וקינוח ה"אלף עלים" המרשים שכלל שכבות בצק עלים פריכות עם קרם פטיסייר ושקדים.

מסעדת "אמורה מיו" – מסעדה איטלקית ופיצה

אבן גבירול 100 תל אביב.

ניתן לחנות ב"חניון גן העיר" ולהביא את השובר למסעדה, כך שמשלמים רק 18 שקלים על החנייה ללא הגבלת זמן.

שעות פתיחה – בכל השבוע 00.00-12.00

ארוחות עסקיות- ימים א-ה 17.00-12.00

גישה לנכים- יש

טלפון 053-7105264

אחד הסמלים הבולטים של ט"ו בשבט הוא הפירות היבשים. פעם היינו מסתפקים בקופסא של משמש מטורקיה בטעמי לוואי גופריתיים משהו. עכשיו יש לנו שפע של פירות יבשים שמקשטים לנו מבחר ענק של מנות, מתוקות או מלוחות, ככל שנרצה.

לאוסף הפירות היבשים של "'מיה תעשיות מזון בע"מ " מצטרפים חברים חדשים באריזות של 700 גרם נוחות לפתיחה- צימוקים בהירים, חמוציות, שזיפים ללא גלעין ומשמשים. הפירות נארזים בקו יצור נקי מגלוטן וללא תוספת סוכר.

להמשיך לקרוא ←

בהרבה תחרויות בישול יש שלב של "תבשלו אוכל של בית". זה הזמן שבו עיני המתמודדים והשופטים מצטעפות ודוק של דמעות נוסטלגיה נאחז בהן כשהריחות והטעמים של "הבישולים של אמא" עולים.

בתוך שפע המנות המודרניות שמוגשות היום במסעדות, עם "פיוז'ן" ו"בישול מולקולרי" (שכבודם במקומם מונח כמובן), נמצאת "המטבחון" – זו מסעדה שמגדירה את עצמה כ"אוכל של בית, אוכל מנחם".

התחושה הביתית מתחילה כבר כשנכנסים למקום ומוצאים את חתול הבית – שמופיע גם בלוגו של המסעדה – מנמנם על אחד הכיסאות. המסעדה ידידותית לחיות וניתן להביא גם את החבר הפרטי ההולך על ארבע מהבית.

כשיושבים במסעדה ניתן להביט החוצה ולהשקיף על אחד האזורים הצבעוניים של תל אביב, הוא האזור שבין שוק הכרמל (שגם מהווה את המקור לפרודוקטים הטריים) וכרם התימנים. אחר כך מסיטים את המבט לעבר הקיר המרכזי עליו מפורט התפריט באותיות קידוש לבנה. מנות הספיישל המתחלפות, כתובות על שלט שמוצב על השולחן. לשתיה חמה, קרה או אלכוהולית יש תפריט נפרד, והקינוחים רשומים בגיר על לוח.

להמשך הכתבה- כאן.

אם נשחק במשחק אסוציאציות קטן, אז המילה "ברזיל" למשל, תעלה אסוציאציה של קרנבל, המילה "פייסבוק" בוודאי תעלה את האסוציאציה "לייק" והמילה "טבעוני" את המילים "טופו" ו….. "זה שיושב בארוחת הערב המשפחתית ומכרסם אפונה בודדה אחרי שחקר שהיא גודלה בתנאים הוגנים".

כך אמר אביב, מנהל המשמרת (ומאייש עוד הרבה תפקידים במקביל) ב"אנסטסיה"- בית קפה טבעוני בריאותי בתל אביב, בית הקפה הטבעוני הראשון בארץ שנפתח בשנת 2014 והפך ללהיט.

המוטו של המקום הוא "להכיר לאנשים את השפע שיש בטבעונות ובמזון הבריא", כשהשאיפה היא לשבור את הסטיגמות שמונעות מאנשים לאמץ אורח חיים כזה, או לפחות חלק ממנו. "אם אדם נכנס ומבקש קפה הפוך, ומתאכזב שאין חלב, אבל אז טועם קפה עם חלב שקדים או סויה, ואוהב אותו, מלאכתנו נעשתה" מסכם אביב את הרוח של המקום ומעורר את סקרנותי – האם יש מבחר כל כך גדול של מנות איכותיות טבעוניות ובריאות?

בתפריט ישנם שני כיוונים- מנות ל"מתחילים" בתחום הטבעונות, שעדיין מתגעגעים למנות שמכילות מרכיבים מן החי, כמו ביצים או חלב, ולכן לוקחות את הכיוון של הכנת אותה מנה, בטעמים ומרקמים דומים ככל האפשר למקור. כך למשל יש "שקשוקה"    או "פלטת גבינות"  שמספקות את הצורך שעוד קיים בלי לפגוע בבעלי חיים. פלטת הגבינות היתה אחת מהמנות שטעמנו במסעדה – מבחר סוגי גבינה טבעונית שמתובלות ומעוטרות בצמחי תבלין, אגוזים ותוספות שונות, שמגיעות בתוספת ירקות טריים חתוכים ורטבים, לצד טוסטונים. שמחתי לגלות שני דברים- ראשית שהגבינות באמת קרובות במרקם ובטעם לגבינות חלביות, ושנית שגם בפני עצמן, הן פשוט טעימות ובעיקר איכותיות. הגבינות במנה הן בסגנון ברי, קממבר, לאבנה ועוד.

עוד טעמנו במנות הפתיחה- מנה שמכונה בתפריט "במיה צרובה" אבל היות וזו לא עונת הבמיה, היא הוחלפה באפונת שלג והוגשה עם קרעי לחם קלוי, צלפים, עגבניות שרי, בצל סגול, רוקט, כוסברה, פלפל חריף ולאבנה קשיו. ב"אנסטסיה" נותנים כבוד לירקות ומשאירים את הקראנץ' המתפצפץ בין השיניים, והמנה היתה עשירה ומעט "עוקצנית" בגלל הפלפל החריף והצלפים.

לפני העיקריות זכינו לטעום אחד מהקוקטילים – "ג'ין בקרדי"- פסיפלורה, דומדמניות שחורות, אננס, קסיס ותמצית ווניל, משקה חמצמץ ומרענן , שמעביר את הסועד למנות העיקריות . בתפריט המשקאות הנרחב יש שייקים רבים, בירה, וכאמור מבחר קוקטיילים אלכוהוליים.

בעיקריות דגמנו שתיים, אחת מהמטבח הקר – "סובה" – אטריות כוסמת, וואקמה, ברוקולי, שעועית ירוקה, קייל, רוקט, בצל ירוק וכוסברה בקרם קשיו, ג'ינג'ר, צ'ילי ושמן שומשום עם קרמבל שקדים פיקנטי מעל. האטריות, כמו שאר המנות במסעדה הן בעלות אוריינטציה בריאותית ולכן עשויות מכוסמת, שכן קמח לבן (וגם סוכר לבן) פשוט אינו קיים במטבח. המנה מוגדרת כסלט למרות שהיא מזכירה יותר מנת מוקפצים, ובתחילה היה לי קצת מוזר שמדובר במנה קרה. המנה השניה מתפריט העיקריות היתה "פטריות וירקות אחרים על הפלנצ'ה" והיתה חגיגה של פטריות מסוגים שונים (פורטובלו, שמפיניון, ירדן, שמאג'י, ושיטאקי), יחד עם עגבניות, אספרגוס, בצל לבן ובצל ירוק, והכל על מצע של פירה אפונה צהובה. פטריות הן מרכיב דומיננטי במטבח הטבעוני ולא סתם, מכיוון שהן בשרניות, משביעות, וניתן ליצור מהן מגוון רחב של מנות. שתי המנות הללו לא מנסות לחקות מנות עם מרכיבים מן החי, אלא הן טובות בזכות עצמן, כמנות איכות משביעות ובכמות גדולה מאד בכל צלחת.

בתפריט הקינוחים החלוקה היא לקינוחים "טבעוניים רגילים" כמו עוגת שוקולד חמה, קרמבל תפוחים או גלידה, או החלק המסקרן יותר, קינוחי ה"רו" ששייכים למחלקת ה"רואו פוד" – מזון שלא מחומם מעבר ל47 מעלות צלזיוס, כשהרעיון הוא לשמור על היתרונות הטבעיים והבריאותיים של כל מרכיב. המנות בתפריט היו מסקרנות מאד ורובן הורכבו משכבות שונות כמו קראסט של פיסטוק, מוס פיסטוק, קראסט שקדים ותמרים, קרם וניל, עוגת קשיו ותמרים ועוד. הקינוח שנבחר עבורנו היה "טירמיסו" שבניגוד למנה המוכרת, הגיע בצורה מוצקה יותר וכלל שלוש שכבות כשהתחתית היא עוגת תמרים ושקדים, מעליה מוס שוקולד קפה ומעל לכל מוס קוקוס. מעבר לאלגנטיות המפתה של המנה, היא גם היתה עשירה וטעימה ושימשה סיום מתוק ומפנק לכל הארוחה.

למי שאהב את המנות ואת מרכיביהן, ניתן לרכוש בחנות של בית הקפה מרכיבים כמו חליטות שונות, חלב שקדים או לוז שמיוצרים במקום וכך הלאה.

והשאלה שנשאלה לסיום- מיהי בעצם אנסטסיה שעל שמה קרוי בית הקפה?  מדובר בסדרת ספרים של סופר בשם וולדימיר מגרה, על גיבורה בשם אנסטסיה, שמתקשרת עם חיות ועם הסביבה, סוג של דוקטור דוליטל סביבתי, ובעצם מייצגת את רוח המקום.

ולפרטים הטכניים-

"אנסטסיה"- בית קפה טבעוני בריאותי (ליד כל מנה יש סימוני "נטול גלוטן" ,"סופרפוד"  או "רואו").

רחוב פרישמן 54 תל אביב

קהל היעד- כולם, כולל שומרי כשרות שלא מקפידים על תעודה, ילדים, מבוגרים, סוכרתיים, צליאקים, טבעונים וצמחוניים, קרניבורים שרוצים להתנסות, ובעלי כלבים שנהנים מ"דוג פרנדלי" שכולל קעריות מים ומזון כלבים טבעוני וגם מבצעים שונים כמו "קינוח חינם לבעלי כלבים בתאריכים מסוימים".

גישה לנכים- יש

שעות פתיחה- ימים א-ה בין השעות שמונה בבוקר עד קצת אחרי אחת עשרה בלילה, ביום שישי שמונה בבוקר עד חמש אחרי הצהרים, ובשבת מתשע בבוקר עד חצות.

מחיר ארוחה ממוצעת- כמאה שקלים לסועד.

כשרות- המנות כמובן כשרות מעצם היותן טבעוניות (וגם פרווה), ללא תעודה.

פיצה היא אחד המאכלים הפופולארים בעולם, כולם אוהבים פיצה, בכל גיל, בכל מדינה, בכל מצב. הבעיה מתחילה כשלמישהו יש הגבלות בתזונה, שלא מאפשרות לו לאכול פיצה  רגילה, או שהוא מעדיף סוגים אחרים של חומרי גלם.  דומינו'ס  פיצה מבינה את הצרכים השונים ובשנים האחרונות פיתחה פיצות ייחודיות כמו פיצה טבעונית, פיצה חיטה מלאה, פיצת שף לאניני הטעם, ועכשיו גם פיצה ללא גלוטן.

הפיצה מגיעה בגודל משפחתי של 31ס"מ על 31 ס"מ בצורה מרובעת כדי שאי אפשר יהיה לפספס אותה, ואפשר להזמינה גם בגירסה הטבעונית.

להמשיך לקרוא ←

"הבטטה מהווה ירק שורש חשוב למאכל ולמספוא. שורשיה מתאפיינים בחלקי שורש גדולים מעובים המשמשים לאגירה ועשירים בעמילן וסוכר. הבטטה נפוצה בארצות טרופיות וסובטרופיות.". כך מוגדרת הבטטה בויקיפדיה. ומה עוד אנחנו יודעים על הבטטה? היא בריאה יותר מתפוחי אדמה למרות שהיא מתוקה יותר, יש בה סיבים תזונתיים ובזכותם הפחמימות שלה מתפרקות לאט יותר ולכן היא משביעה לאורך זמן. היא עשירה בוויטמין A, באשלגן, מגנזיום וברזל, המדד הגליקמי שלה נמוך ובגלל טעמיה אפשר ליצור איתה מנות מלוחות או מתוקות.

להמשיך לקרוא ←

אוקי, אז מה אלה החבילות שצצו לי בפריזר ומה הקשר שלהם ללחם? אז ככה- מדובר בלחמים שמורכבים ממיטב הטבע- קינואה, כוסמת ירוקה, דוחן, בטטה , גזר, דלעת, בננה, סלק, תפוח עץ, קטניות שונות, תמר מג'הול, תאנים, מלח הימליה וורוד ומים מטוהרים. וממה הם לא מורכבים? אין בעם גלוטן, אין מוצרים מן החי, אין שמרים, אין חומרים משמרים , אין תוספת שמנים ושומנים, ואין הנדסה גנטית.  וואו, איזו רשימה. ה"מרכיבים" האחרונים בלחמי "מונבטים" הם האורגניות המוחלטת וכשרות המהדרין.

להמשיך לקרוא ←

אנחנו אנשים עסוקים- אנחנו עובדים, אנחנו בדרכים, יש לנו ילדים ותחביבים, ומעט מאד זמן נטו בבית. אז אולי בסופשבוע כשיש לנו זמן, משקיעים בארוחה שיכולה להיות בריאה וטובה, אבל מה קורה בשאר השבוע? למי באמת יש זמן (וסבלנות) להתקין ארוחה בריאה, כשהרבה יותר קל לקפוץ לשווארמיה הקרובה?

להמשיך לקרוא ←

בלב שוק הכרמל ההומה, ניצב לו בגאון הסופרמרקט הטבעוני הראשון – "הגל הירוק". במאה מטרים של שטח ניצבים בסדר מופתי אלפי מוצרים טבעוניים נטו- לא מכילים בשר, חלב, דגים, פירות ים, ביצים ודבש.

בין המוצרים כאלה שהם תחליפים, כמו גבינה טבעונית או בשר טבעוני, וכאלה שמראש לא כוללים מוצרים מן החי (כמו שוקולד מריר למשל- וכאן ההמלצה שלי חד משמעית על  Vego  – שוקולד איכותי מאד, עם אגוזים, מעדן לכל אחד- טבעוני או קרניבור.

להמשיך לקרוא ←

עובדה מס' 1 – סוכריות ג'לי הן ממתק אהוב על כל הגילאים. כיף להחזיק אותן בפה, ללעוס אותן עד שהן נמסות ולקחת את הבאה בתור.

עובדה מס' 2- אני לא טבעונית, אפילו לא צמחונית,  וכדרום אמריקאית גם אין סיכוי שאהיה. EVER.

עובדה מס' 3- עובדה מספר שתיים לא מונעת ממני להנות ממנות צמחוניות או טבעוניות, אם הן טעימות.

להמשיך לקרוא ←