דובונים הם החיה המועדפת על ילדים רבים, הם רכים, חמודים וכיף להתכרבל איתם. פו הדוב , פדינגטון, דובוני איכפת לי, כולם מוכרים ואהובים.
ועכשיו הגיע "דובלה".
בתור מבוגרת, הנה האסוציאציה הראשונה שלי על "דובלה".

דובונים הם החיה המועדפת על ילדים רבים, הם רכים, חמודים וכיף להתכרבל איתם. פו הדוב , פדינגטון, דובוני איכפת לי, כולם מוכרים ואהובים.
ועכשיו הגיע "דובלה".
בתור מבוגרת, הנה האסוציאציה הראשונה שלי על "דובלה".


"העולם הוא כדור, זה ברור זה ברור, אבל מה, לא יודעים מה שיש בו בפנים". ציטוט של ריצ'רצ' מלפני מליון שנה אבל עדיין נכון.

דגני בוקר כאילו הומצאו במיוחד להורים העובדים. למי יש זמן בבוקר להתחיל לטגן חביתות, טוסטים, סלטים שבסוף הילדים ינשנשו מהם ביס וחצי וילכו לבית הספר רק כדי לגווע מרעב בדיוק כשנפתח הקיוסק עם הג'אנק?
בחופש הגדול הבעיה גדלה כי כל ילד מתעורר בזמן שלו, ובתקופה הנוכחית הרבה מההורים גם עובדים מהבית כך שהם צריכים להתרכז בישיבות דרך האינטרנט, ובנסיון להתעלם מכך שהילדים הורסים את הספה באותו זמן.

"אמא אני רוצה סוכריה!!", הקריאה האולטימטיבית של כל ילד, שבעצם לא משתנה גם בגיל מבוגר, רק בהשמטת המילה "אמא". משהו מתוק, כזה שכיף לגלגל בפה, משהו שיעזור לחכות לארוחה הבאה או סתם לפינוק.

בסלסילת הביכורים של "אסם " לכבוד חג השבועות ישנן שתי הפתעות לחובבי המתוק והמלוח כ אחד.
הראשונה, מצויינת לנשנוש כמו גם לאירוח חגיגי – חבר חדש בסדרת "בייגלה כפיות" – הוא "בייגלה כפיות בסגנון ים תיכוני עם זעתר". הבייגלה מעוצב בצורת כפית המאפשרת טבילה בכל מטבל אהוב כמו גבינות, טחינה, חומוס ומה שמתחשק ואפילו חוסכים לשטוף כלים – גם נוח וגם אקולוגי.

פירות תמיד יוצרים לי דילמה- מצד אחד הבריאות והטעם, מצד שני למי יש כוח להתחיל לחתוך, לקלף, לרסק או כל פעולה שנדרשת עבור המנה שאנו מתכננים?
סדרת ה"סמוזי" של "ביו איטליה" אהובה עלי משלוש סיבות- ראשית, הקלות- המחית כבר קיימת ולא צריך להתעסק. שנית, הבריאות- מחיות הפירות והירקות הן נטו פרי, שגודל ללא חומרי הדברה או הנדסה גנטית, וללא תוספות סוכר, חומרים מלאכותיים או משמרים, ושלישית – כי כל זה יוצר בסוף מוצר טעים המביא את הטריות המקסימלית והיתרונות הבריאותיים של הפירות והירקות.

ההגדרה "משהו מתוק" בהקשר של פסח היא בדרך כלל "מצה עם שוקולד". הורים פחות ששים לעניין הזה מכיוון שממרח שוקולד הוא לא בדיוק מזון בריאות. עד שהגיעו "אחוה" ועשו בדיוק את זה- ממרחים מתוקים מבוססי טחינה גולמית: ממרח שומשום ושוקולד, ממרח שומשום עם סילאן, ממרח שומשום עם דבש וממרח שומשום בטעם שוקולד ללא תוספת סוכר.

מתחם התחנה בתל אביב היה לפני זמן רב נקודת תחבורה משמעותית בתולדות ארץ ישראל. למעש תחנת הרכבת היא הראשונה שהוקמה מחוץ למצרים וטורקיה ופעלה מסוף המאה ה19 ועד למלחמת העצמאות. במתחם עומדים מבנים שונים, כשאחד הבולטים בהם הוא מבנה מהתקופה העות'מאנית שבו ממוקמת המסעדה הידועה "רג'ינה".

"קפה מוסקט" שכן במשך 16 שנה באודים, ליד נתניה ומשך אליו קהל רב של אנשים שחיפשו טעמים טובים, אווירה קהילתית ופינת שלווה. המטעמים של חגית ואילן כיכבו על כל שולחן.
עכשיו "קפה מוסקט" החליף כתובת ואת האווירה הקהילתית הביא לרמת אביב, מקום נגיש לכולם. זוכרים את שיר הפתיחה של הסידרה "חופשי על הבר" עם השורות המיתולוגיות "להגיע למקום בו כולם מכירים את שמך"?
זו הרוח שממשיכה ללוות את "קפה מוסקט" גם במיקום החדש.

פורים בפתח ומשלוחי המנות נארזים ממש בשעה זו, ערימות של כל טוב. ועם כל הכבוד לקונדיטוריות ולחנויות, אין כמו תוצרת בית לשמח בטן ולבב.
כדי להכין את כל הדברים הטובים צריך חומרי גלם טובים ולכך מתגייסת "מיה"– או ליתר דיוק "מיה תבליני החיים ירושליים בע"מ" שהוקמה ב1982 על ידי שלושה חברים ש"מיה" היו ראשי התיבות של שמם.
החברה גדלה והתרחבה וכיום מייצרת, אורזת ומשווקת מגוון של למעלה מ300 מוצרים שחלקם הגיעו אלי בסלסילה כדי לנסות ולעשות מהם כמה שיותר דברים טעימים לפורים.