פסטה- מילה אחת שכוללת עולם קולינרי מלא, של מני קמחים, סוגי צורות וכמובן עשרים אלף תוספות אפשריות. כולנו אוהבים פסטה, זו מנה שאפשר להשקיע בה שעות ואפשר (כמו במקרה שלי) לסגור ענין בעשר דקות עם רוטב מצנצנת (היי, פתחתי אותה בעצמי!).
ואם אפשר להוסיף בריאות למנת הפסטה, ושהיא תהיה טעימה- זה בכלל ניצחון.
כשחושבים "נקניקיה" האסוציאציה היא כמעט תמיד חגיגה בסגנון "אוקטובר פסט" עם בגדים מסורתיים, שפמים מסתלסלים, אקורדיון ובירה, המון בירה. הסיבה- גרמניה ידועה בהתמחות בנקניקיות מכל הסוגים כולל להיטים מיוחדים כמו ה"פרנקפורטר" למשל. לכן כשיחיעם החליטו ליצור נקניקיות גורמה, ברור ששיתוף הפעולה יהיה עם חברה גרמנית, וליתר דיוק קונצרן המזון המפורסם WIESENHOF.
"בסוף רמלה יש מקום מיוחד, שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד…. וסוכריות קישוט… וממרח חלבה… ומלית אוכמניות ו…." טוב, לשיר הזה באמת לא יהיה סוף כשזה קשור ל"פוליבה".
הנה חידה- מה משותף ל (קחו נשימה- זה יהיה ארוך- מליות פרי, קרם נוגט, ריבת חלב, פירות יער קפואים, מחיות, ממרחים ללא תוספת סוכר, חלב מרוכז, סירופ שוקולד, גליליות למילוי, מייפל, שוקולד צ'יפס, בצק סוכר, קצפות, חמאת קקאו, קמח, שמרים, קורנפלור, תערובות לעוגות, פלאן, ג'לי, טריאקי, סויה, בוטנים גרוסים, בצל יבש, קרם פטיסיאר, צבעי מאכל ,גלוקוזה, קרמל, קטניות, שקיות זילוף, צנטרים, קופסאות קרטון…… ובערך עוד כ1500 מוצרים)?
זוכרים את הסרט "רטטוי" בו הגיבור כונה "העוזר הקטנטן שלי"? במסעדת "קמפניה" החדשה בראשון לציון , אפשר למצוא הפתעה מיוחדת ,שעונה בדיוק על ההגדרה הזו… סקרנים? תיכף, תיכף…
קודם הרשו לי להציג בפניכם את האחות הבשרית החדשה שנולדה ל"סורנטו" החלבית. שתי האחיות הן ברמת כשרות מהדרין (הרב מחפוד) והן פנינה קולינרית על מפת האוכל של ראשון לציון והסביבה (וכשביקרתי אמש גם נתקלתי בזוג סועדים שהגיע במיוחד מבאר שבע כדי לחגוג יום נישואין במקום).
היו היו שלושה חברים- מויש, ישראל והודי , חברי ילדות שהחליטו לפני 35 שנה לפתוח מפעל בגבעת שאול בירושלים שכלל מכונה אחת למילוי אבקות. את החברה קראו לפי ראשי התיבות של שמותיהם- "מיה". שש עשרה שנים, והרבה פסי יצור אחר כך, המפעל כבר עובר למישור אדומים, וכולל מפעלי ייצור, מחסני הפצה ומשרדים ובעיקר את כל מה שטבח חובב או מקצועי צריך כדי להיות ממש מאושר במטבח (וגם הסועדים שלו).
באחד המיקומים המרהיבים בארץ- נמל תל אביב, ממש שני מטר מהים, מעוטרת בשקיעות מרהיבות, יושבת ה"ארקה" – תיבת נוח שאליה נכנסים זוגות זוגות כדי לחגוג.
איך הכל התחיל? עשר שנים לפני קום המדינה – בשנת 1938 נבנה טרמינל הנוסעים של הנמל העברי הראשון. שנים אחר כך, הוא הפך למקום הכי ברזילאי בתל אביב- הפורטו לוקו, שהפך למקום הכי שמח – ארקה- מתחם אירועים אורבני.
שבועות בפתח, ותנור האפייה בכוננות.
מ"מעדנות" הגיעה סלסילה מלאה כל טוב- "בצק שמרים עלים חמאה" (למנות מתוקות), "בצק פריך מתוק חמאה" (למנות מתוקות) ו"בצק עלים חמאה" (שטעמו נייטרלי ולכן מתאים גם למנות מתוקות וגם למלוחות.).
פתי בר של "אסם" היה תמיד חלק מנוף הילדות. מילדים קטנים שאוחזים בבסקוויט ונוגסים בו נגיסות זעירות שנמסות בפה, דרך תלמידים שמנסים לעשות את אחד המתכונים הראשונים שכל ילד עושה- כדורי שוקולד, בעזרת "פתי בר" מרוסק, דרך כלות צעירות בשנות השבעים שמונים שהגישו "עוגת בסקוויט משולשת" כחלק מהמסורת, ועד לקינוחי כוסות מרהיבים שנעשים בעזרת "פתי בר" מרוסקים ומגוון תוספות מפנקות.
לרשת "בר דגים" נולדה אחות חדשה דנדשה במתחם האוכל של מגדלי עזריאלי בתל אביב, והחגיגה היתה אמש גדולה.
השפים ינאי ארז וניר כרמלי, אחרי מסעות ארוכים בעולם, גילו שהם הכי אוהבים דגים.
הרעיון היה פשוט- מטבח שף מהיר, שמאפשר לכולם להנות ממנות דגים על ידי מנות שמתכתבות עם מנות בשר, ומצד שני גם גן עדן לחובבי הדגים. אם מוסיפים לזה מחירים משתלמים, חומרי גלם איכותיים ושירות ידידותי במיוחד, מקבלים חבילה שמענגת גרגרנים באשר הם.
