כשמשתמשים בקמח במתכון כלשהו, אם זה לחם או מאפה, תמיד צריך לנפות אותו מחשש לחרקים, לא רק מטעמי דת אלא כי לא נעים שיהיו תוספות "חלבונים" מוזרות בתוך המנה שלנו.
ניפוי מוסיף לנו עוד שלב בעבודה, ואצלי בבית גם עוד כמה ענני קמח שהופכים למיצג אומנותי על השיש ועל הרצפה (שלא לדבר על הנעליים שלי)….
תערוכת "קולינריה" שמתקיימת מדי שנה במלון "דן פנורמה" היא שם דבר בעולם הקולינריה, וכל המי ומי מהתחום מגיעים להשתתף, להתרשם וללמוד. הדוכנים הרבים והמגוונים , והפנאלים המרתקים מאפשרים הצצה לחידושים האחרונים, וזה תמיד מפתיע ומרתק.
גם השנה ניתן היה למצוא בתערוכה רעינוות מעניינים (וטעימים). אני מביאה כאן מבחר מהדברים שמהם התרשמתי ביותר, כי אי אפשר להעביר את הכל, או שהפוסט הזה יקח חמישים עמודים בערך…
אחרי שכבר בדקתי כאן בבלוג כמה וכמה ממוצרי "ד"ר פישר "– בעיקר פריטים מסדרות ההגנה מהשמש של "אולטרסול"- וכמובן את ה"אולטרסול MEN" ששומר על הגברים שלנו בריאים ומוגנים (ונראים פיצוץ), הגיע הזמן ללכת לבדוק את המקור- מנין הכל מתחיל.
לשם כך נסענו לצפון, למפעל "ד"ר פישר" – לראות – הכצעקתה?
כשחושבים "נקניקיה" האסוציאציה היא כמעט תמיד חגיגה בסגנון "אוקטובר פסט" עם בגדים מסורתיים, שפמים מסתלסלים, אקורדיון ובירה, המון בירה. הסיבה- גרמניה ידועה בהתמחות בנקניקיות מכל הסוגים כולל להיטים מיוחדים כמו ה"פרנקפורטר" למשל. לכן כשיחיעם החליטו ליצור נקניקיות גורמה, ברור ששיתוף הפעולה יהיה עם חברה גרמנית, וליתר דיוק קונצרן המזון המפורסם WIESENHOF.
היו היו שלושה חברים- מויש, ישראל והודי , חברי ילדות שהחליטו לפני 35 שנה לפתוח מפעל בגבעת שאול בירושלים שכלל מכונה אחת למילוי אבקות. את החברה קראו לפי ראשי התיבות של שמותיהם- "מיה". שש עשרה שנים, והרבה פסי יצור אחר כך, המפעל כבר עובר למישור אדומים, וכולל מפעלי ייצור, מחסני הפצה ומשרדים ובעיקר את כל מה שטבח חובב או מקצועי צריך כדי להיות ממש מאושר במטבח (וגם הסועדים שלו).
(בתמונות למעלה- משמאל שתי האריזות, מימין איך נראות הפריכיות המתוקות – בחלק העליון של השקית)
לפני קצת פחות מעשר שנים הוקם בקיבוץ רמת השופט מפעל קטן שמייצר בריאות גדולה. המפעל הוקם על ידי ד"ר עקיבא זנבר, כהמשך לקליניקה לרפואה טבעית ולמכללה לטבעונות , במקביל לגן הטבעי במושב יגל שכולל גם חממה ושדה שבהם גדל מזון אורגני מסוגים שונים.
בשנת 1942, הרבה לפני קום המדינה, נוסדה "קסטיאל" על ידי אפריים קסטיאל והפכה למותג.
אדם שרצה פריטי ריהוט ייחודיים לביתו, ידע שהוא יכול לפנות ל"קסטיאל" לאורך השנים – כשהיום הדור השלישי כבר עובד בה, ולקבל פריט בדיוק לפי דרישותיו מבחינת טעם ומידות.
היום, עם יוקר המחיה, קשה יותר להגשים חלומות כאלה וכאן באים לעזרנו (למעשה כבר משנת 2012) – "קסטיאלAS IS " – כדי להפוך את העיצובים האהובים והקלאסיים של קסטיאל, לנגישים יותר לציבור הרחב על ידי ייצור בסדרות ובמידות קבועות, תוך שמירה על הנסיון, האיכות והסגנונות החדשים ביותר בעיצוב וריהוט, במחירים שווים לכל נפש.
בכניסה לקיבוץ פרוד נמצא מרכז המבקרים של "סבא חביב".
הכל התחיל ב1913 כשסבא חביב, אחד ממייסדי ענף הזית בגליל, הפיק שמן משובח בעזרת אבן ריחיים ומכבש ידני. שמעו של השמן יצא למרחוק, והיום , שלושים שנה לאחר מותו, ממשיכים הנכדים את דרכו, בייצור שמן זית כתית מעולה בכבישה קרה, בלדי- טבעי ולא מסונן, לצד עשרות מוצרים שונים כמו טחינה מסוגים שונים (שמיוצרת בעזרת אבני ריחיים- היחידים בארץ!), זיתים בכבישה ביתית, חלווה, דבש, זעתר, סבונים, נרות והרבה מוצרי קוסמטיקה.
לא משנה כמה מנות עיקריות תשימו על השולחן, בסופו של דבר תמיד צריך תוספות, בעיקר מהזן הסלטי- עירוב של טעמים שמתערבב ביד אוהבת, והופך ליצירת "פיוז'ן" שמכילה הרבה יותר מסכום חלקיה.
תערוכת "קולינריה" – התערוכה הקולינרית לקהל המקצועי מתקיימת כל שנה במלון "דן פנורמה" בתל אביב, ומביאה את החידושים האחרונים בשוק המזון, לצרכן הפרטי והמוסדי, נותנת במה ליצרנים קטנים וגדולים כאחד, וגם עורכת פאנלים בנושאים קולינריים שונים כגון "מה עושים כשאין עובדים במסעדות", "מסעדנות אז והיום", "דיני עבודה", "עיתונות האוכל החדשה" ועוד ועוד, בהשתתפות מיטב השפים ואנשי התעשייה הקולינרית.
