ארכיון

אגו- האבנים מתגלגלות!

חלק מהכיף שבשוקולד זה לא רק הטעם ,אלה גם השילובים וגם המרקם. כיף לקחת ביס ולהרגיש על הלשון תחושות שונות, פיתולים, שקעים ובליטות, ובכולם מתפזרת אותה מתיקות חמימה, ואם יש תוספות מעניינות, עוד יותר כיף.

הסידרה "ROCKS" של "אגו" – מבית כרמית, מספקת לנו את כל החוויות האלה ביחד, וב"כרמית" חושבים כל הזמן איך להוסיף טעמים. בתור בן אדם של שוקולד מריר, שמחתי לגלות את הטעם החדש של "אגו רוקס"  – השוקולד מריר עם קורנפלקס וצימוקים שעשוי מ60% מוצקי קקאו" כך שיש גם מוצר אקסטרה שוקולדי וגם הרבה יותר בריאות (שזו האמת הסיבה העיקרית שאני אוכלת שוקולד…. ממממממ… טוב , סיבה נוספת…).

החטיף מצטרף לטעמים האחרים בסידרה-

אגו רוקס – שוקולד חלב עם פצפוצי אורז ואגוזי לוז

אגו רוקס – שוקולד חלב עם קורנפלקס ושברי קרמל

אגו רוקס – שוקולד לבן עם פצפוצי אורז, פקאן מסוכר וקוקוס

האמת, הצורה שלו גם נתנה לי המון רעיונות לשימושים על עוגות למשל, או בתוך מאפינס כהפתעה מיוחדת.

וזוכרים את הצעות האירוח היפות של "עציצים אכילים" שבהם מכינים "עציץ" עם "אדמה " מעוגת שוקולד (כמו שהיה באחד מפרקי "מאסטר שף" למשל?), פה מתאים לי בול לקשט את האדמה עם ה"רוקס" של אגו, לתוספת קישוט, אותנטיות וגם כמובן טעם…

עוד רעיון נחמד הוא לפזר כמה "אגו רוקס" על יוגורט לבן, גם יותר חסכוני , גם מתוק!

אני אוהבת ש"כרמית" לא שוקטים על שמריהם (או ליתר דיוק – ממתקיהם) וחושבים על רעיונות חדשים ומדליקים לממתקים שהם גם טעימים וגם מעניינים. (ואי אפשר לשכוח שהם הראשונים שייצרו מרשמלו בארץ!).

הממתקים כמובן כשרים בכשרות בד"צ ונמכרים בכל רשתות השיווק.

"שישי בשטח 2014"- חוויה חדשה (וחינמית!) מבית "טיולי".

 האתר  של  "למטייל" – "טיולי" , יחד עם "קפה טורקי עלית" התאגדו לרקום חוויות חדשות (וחינמיות לגמרי!) לצעירים. בשנים קודמות התקיימה פעילות "שישי טיולי" בחודש אוגוסט שבה התקיימו טיולים מודרכים חינם להורים וילדים לכבוד החופש הגדול. הפעם ב"טיולי" חשבו על הצעירים (וגרמו לי להצטער שנולדתי 15 שנה מוקדם מדי…).

הפעם היוזמה היא "שישי בשטח – כל אחד והשטח שלו" – פעילות חינמית לצעירים (גילאי 18-30, לא שמי שמבוגר יותר הוא לא "צעיר" אבל היה צריך להגדיר את הקבוצה איכשהו.. – אז אם אתם בני למעלה משלושים – הפעם זה לא עבורכם – אבל אם יש לכם ילדים/ אחים/ בני דודים/ חברים או מי שאתם חפצים ביקרו ובפינוקו – הראו לו פוסט זה, זה שווה!).

במה בדיוק מדובר?

כל אחד מהצעירים יכול לבחור פעילות שמתאימה להעדפות שלו – טיולי אוכל (שבהם המטיילים יסיירו באתרים מיוחדים, יאספו צמחים לבישול, ישתתפו בהכנת מנות בטבע עם מדריך קולינרי ובסוף גם יאכלו אותם כמובן…), טיולי צילום – עם מדריך שיוביל את המטיילים לנקודות צילום מיוחדות, טיולי אתגר– מסלולים למיטיבי לכת כולל גלישת צוקים בשטח (שיואו, איך שאני מקנאה!), וטיולי לילה – חוויה מיוחדת וקסומה.

כל אחד רשאי להשתתף בטיול אחד בלבד על מנת שכמה שיותר צעירים וצעירות יוכלו לחוות את החוויות המיוחדות הללו. כמה מיוחדות? הנה תראו דוגמאות מהמסלולים –

טיול אוכל אחד למשל יהיה בבקעת הנדיב- ויכלול ארוחה בסגנון "מסטפונה" (טמון באדמה) שבה כל המצרכים והכלים יחכו בשטח , המשתתפים יכינו בשרים, פיתות, מאפים, סלטים, יעצבו את השולחן, ובזמן ההמתנה לאוכל יצאו לטיול בשמורת הטבע תוך דגש על טעימות ולמידה על צמחי מאכל שונים ושימושיהם. טיול אוכל אחר למשל הוא "טיול גריל" בנחל אלכסנדר שמשלב טיול ותצפיות על הצבים שמתגוררים במקום, ביחד עם הכנת ארוחת גריל. יש גם סדנת פוייקה.

טיולי הצילום יהיו לאזורים כמו רכס הכרמל, מעין צבי, שמורת חוף השרון, ותהיה הדרכה על צילום אומנותי, משחקי טקסטורות, בעלי חיים כמו עופות ודגים ועוד.

טיולי האתגר יהיו למיטיבי לכת עם המון טבע ותצפיות וכמובן חוויה מסעירה של גלישת צוקים והמון הסטוריה, וטיול הלילה שיהיה בליל ירח מלא, בנחל חווארים עם מסלול מיוחד במינו.

הזכרתי כבר שאני מקנאה?

נקודות חשובות –

הטיולים יתקיימו בתאריכים – 28.3, 4.4, 11.4 וטיול הלילה 17.4 שבו יתקיימו שלושה טיולים במקביל בהפרשים זה מזה, כדי למצות את המקסימום מהלילה המיוחד והמקסים.

ההרשמה לטיולים מתקיימת באתר "טיולי" ומדי שבוע ייפתחו הטיולים לסופשבוע הקרוב להרשמה ללא עלות. כל טיול מוגבל בכמות הנרשמים (כאמור בגילאי 18-30). ההרשמה היא על בסיס מקום פנוי ומותנית בקבלת אישור סופי מהאתר. בכל הטיולים ההגעה היא עצמאית למעט טיול הלילה שלמען הבטיחות תהיה הסעה מאורגנת מנקודות מרכזיות.

בטיולי האוכל – כל המצרכים וכלי הבישול כשרים, כלי האוכל חד פעמיים. בטיולי המטפונה והפוייקה יש פתרונות גם לצמחונים!!!

 

לטיולי הצילום רצוי להביא חצובות, עדשות מאקרו, עדשות טלה וכו', אבל זו המלצה בלבד ולא הכרח.

המסלולים בטיולים הקולינרים והצילום הם קלים.

באתר "טיולי" ניתן למצוא למעלה מ180 מסלולי טיולים , אטרקציות לכל המשפחה, מדריכים וטיולים מאורגנים ועוד. במדור "טורקי בשטח" בשיתוף קפה טורקי עלית, יש גם נישה למטיילי שטח קלים, כאלה שיש להם ג'יפים ומעוניינים לטייל איתו אבל לא לקרוע אותו לגמרי. במדור הזה  יש גם מסלולי טיולים רגליים, נקודות עצירה (להכנת קפה טורקי כמובן), טיפים, כתבות לג'יפאים ועוד.

 

קפה טורקי עלית מיוצר מאז 1963 בלוד, התערובת הינה סודית ובמהלך הקלייה נוצרים יותר מאלף חומרים שונים שיוצרים את הטעם והארומה המיוחדים. לייצור שקית אחת של מאה גרם קפה יש צורך ב500 פולי קפה. שיח קפה אחד מניב בשנה כמות לשבע שקיות קפה עלית. בכל שנה בישראל שותים כ350 מליון כוסות של קפה טורקי עלית, כש80% מהצרכנים מכינים קפה בוץ ועשרים אחוז מכינים אותו בשיטות מסורתיות (ואין כמעט מוצא שאין לו שיטה מיוחדת).

ההרשמה והפרטים באתר – http://www.tiuli.com/tiuli_month.asp

והזכרתי כבר שזה חינם-חינם-חינם?

הגליל – דיל לא רגיל

בגליל תמיד יש מה לעשות – בחורף כדי לראות את הפריחות ואת הנחלים אחרי הגשמים, בקיץ בגלל הקרירות הנעימה והבריזה, ותמיד- בגלל הנופים המגוונים והפעילויות הרבות שיש לעשות.

ודווקא בגלל זה,בגלל השפע הרב, קל מאד להתבלבל- יש מאות צימרים, מסעדות, פעילויות ,אטרקציות, וקשה לתכנן את החופשה באופן האופטימלי (והאמת, גם החסכוני ביותר).

כאן נכנסת לתמונה האפליקציה הגלילית המושלמת – "גליל דיל". אפליקציה שמטרתה לייצר לנו את החופשה המושלמת מהתחלה ועד הסוף. מה זה בעצם אומר? באתר http://www.galildeal.co.il/ נמצאת נקודת הפתיחה. הדבר הראשון שאפשר למצוא שם הוא נקודת המוצא לטיול – הלינה, כי באזור יש כל כך הרבה דברים לעשות שיום אחד פשוט לא מספיק. מה שנחמד באתר זה שלא רק שיש מבחר ענק של צימרים בתקציבים שונים ובפונקציות שונות, הכל עובד אונליין כך שאפשר לדעת בדיוק איזה חדר פנוי מתי ולעשות את ההרשמה (המאובטחת) על המקום. אחר כך מגיעים התכנונים – המלצות למסלולים, סוגי טיולים (כי אין דין טיולי אנשי שטח לטיולי עכברי עיר למשל), מסלולי אופניים, מסעדות, פעילויות לכל המשפחה ועוד. ומה הכי כיף?

האתר שעובד בשיתוף עם חברת "ישרכארט" יוצא עם "גליל קארד" – כרטיס נטען שנותן אשכרה כסף בחינם. איך זה עובד? כשמזמינים לינה באתר, מקבלים אחוז הנחה מסוים, שהופך למזומנים שמוזרמים לכרטיס שמחכה בנקודת הלינה. רק לקחת אותו ולממן בעזרתו עשרות ובעתיד מאות בתי עסק בגליל (וכל האתרים המקבלים את הכרטיס מפורטים באתר "גליל דיל"). יש לציין שכל אטרקציה או צימר אמורים לעמוד בסטנדרטים מסוימים כדי לזכות ולהיות ברשימת "גליל דיל" כך שזה כבר מדד לאיכות.

גם בסמרטפון ניתן לנצל את אפליקצית "גליל דיל" שמאפשרת ניווט והזמנת מקומות, מבצעים, מידע איך לנצל את כרטיס ה"גליל קארד" בצורה אופטימלית ועוד, עוד לפני ההגעה כך שאפשר לתכנן הכל.

כדי לבדוק בעצמנו את האטרקציות (או לפחות חלק זעיר מתוכן) נסענו ליום אחד מלא וגדוש טעם גלילי.

התחנה הראשונה שלנו היתה במושב אמנון, על גבעה שצופה לכינרת, הרי הגולן והגליל. עצרנו שם ב"חוויות שטח" – מתחם חוויתי שמאפשר חוויה כוללת. במקום דשא גדול וחושות כמו בסיני, שניתן להתנחל בהן למה שמכונה "קמפינג VIP" כי עדיין נמצאים בטבע אבל מקבלים שירות של קלאב מד – עם דשא ענק שצופה לנוף מרהיב, מטבח מאובזר משותף הכולל מקררים, מיקרוגל, טלוויזיה בלווין ואפילו גן תבלינים לשימוש חופשי, בריכה בעונת הרחצה, מקלחות נקיות עם מים חמים ושירותים. המקום מפוקח ושמור כך שאין מצב של מהומה כמו בחופי הכינרת בעונות העמוסות למשל.

חוץ מלינה ונוף יש גם אפשרות לפעילויות כמו טיולי טום קאר, ריינג'רים וג'יפים במסלולים שונים, טיולי משפחות, ספארי לילה ועוד. (והאמת, כשראיתי את הדשא עם הנוף, דבר ראשון חשבתי "מצוין לחתונות" ואחר כך הסתבר לי שבאמת זו אופציה שקיימת).

עוד מידע על "חוויות שטח" ב  – http://www.havayots.com/

בזמן שהותנו ב"חוויות שטח" זכינו לאירוח דרוזי של "אהלן וסהלן" – מאכלים דרוזים אותנטיים, שהכינו לנו בני משפחת דאהר עם סלטים, פיתות דרוזיות עם המון תוספות, חומוס , ירקות, פינוקים ותה. למעשה זו היתה ארוחה של "ארוחה בשטח" מכיוון שאת האירוח המקורי שלהם הם עושים בבית המשפחה ביישוב סאג'ור , באוהל מסורתי, עם אפשרויות רבות כמו מופעים מוזיקלים של דרבוקות, חלילים ושירים, הסברים על העדה הדרוזית, סיורים במקום ואפילו סדנת פיסול.

עוד פרטים ב- http://www.e-druze.co.il/onetzimmer.aspx?tzimmerId=32 (מתאים גם לקבוצות גדולות!).

התחנה השניה שלנו היתה ב"יקב אודם" במושב אודם שברמת הגולן. למעשה, אני כבר ביקרתי שם בעבר, ואחרי טעימות מרובות, בחרתי לקנות בקבוקי "וולקנו שרדונה 2012". זה מה שתכננתי לקנות גם הפעם אבל לצערי כל המלאי נגמר, והמלאי החדש היה בתהליכי ביקבוק, כך שרשמתי לעצמי לברר מתי בדיוק יש (את היינות של "אודם" ניתן להשיג בכל רשתות היין הגדולות ברחבי הארץ). ישי נתן לנו לטעום כמה דברים שזכרתי וגם כמה דברים חדשים (ולמי שמגיע לשם – לא לפספס את שיכר הדובדבנים שדורש איזה שוקולד מריר לצידו!). בכלל יש יינות קינוח שחוסכים לכם בעצם להכין קינוח, מספיק למזוג כוסית והחיים כבר יפים (כך למשל ה"ענבר" שהוא ממש כמו לשתות דבש נוזלי ויפיפה).

במקום מתקיימות טעימות ויש גם אפשרות לסיורי כרמים בתיאום מראש.

עוד פרטים ב- http://www.harodem.co.il/

היינות כשרים החל מבציר 2007, סגור בשבת ובחג.

שעת צהרים הובילה אותנו לבירכת רם, למסעדה שעומדת ומשקיפה על מאגר המים היפיפה הזה במג'דל שאמס. אכלנו שם ארוחה שכללה את המיטב של המטבח הדרוזי – סלטי עלים קצוצים דק דק (תנו לי כוסברה וסגרתם ענין!), חומוס ביתי אמיתי, מנות פריקה וכוסמת עם תיבול קינמון וירקות, וכמובן חציל בלאדי שבלעדיו אין ארוחה, ומקלובה- עוף עם אורז וכל מני הפתעות בפנים, וסיום של בקלוואות עסיסיות במיוחד, ששברו את אחרוני שומרי הדיאטה. המנות הללו היו יותר בכיוון האותנטי אבל בתפריט יש גם מנות מודרניות כמו כריכים, פסטות, בשרים על האש ועוד. (וגם המון אפשרויות לצמחונים).

עוד פרטים ב- http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=4488

זה שאכלנו בקלוואה לא אומר שנסרב לשוקולד, נכון? אז נסענו לקיבוץ "דפנה" למוזיאון השוקולד של דימיטרי שולמן. דימיטרי סיפר לנו את סיפור הקמת המקום (למעשה כמתנה לאשתו ההרה) והסביר לנו מהם אחוזי הקקאו, איך עובדים במפעל ומה יש במוזיאון. החוויה במוזיאון מתחילה בסיור, יש סרט, יש סדנאות שמונחות פעם בשעה והמבקרים יכולים (בתשלום) להכין שוקולד, לטעום, להתלכלך כמו שצריך ולצאת גם עם מזכרת טעימה, וכמובן – החנות שהיא חלומו הרטוב של כל שוקוהוליק באשר הוא (כולל השיחוק של טבלת שוקולד אחד בשלושה טעמים, כך שלא צריך לריב מה קונים, יש משהו לכל טעם).

עוד פרטים ב – http://www.scm.co.il/

התחנה האחרונה שלנו, עם שקיעת השמש, היתה בראש פינה (ואיזה מקום יפיפה עם נוף מרהיב!), שם הגענו להשקה הרשמית של "גליל דיל" במסעדת "פינה בראש". המסעדה, שמגישה אוכל צרפתי כפרי, מצטיינת בעיקר בגבינות שמוגשות במקום ו300 סוגי יין, הרבה מהם מהיקבים בסביבה, אנחנו טעמנו נשנושים של גבינות, מרק שורשים מחמם וכזה שמתפזר בגוף וגורם לנו להתמרח ליד האח הבוערת שבמרכז המסעדה, (ולנו כעכברי עיר תל אביביים, אח בוערת מעבירה אותנו ישירות לאירופה), מאפים קטנים וכדורי זיתים וגבינות שהלכו מצוין עם האלכוהול.

עוד פרטים על "פינה בראש – שירי ביסטרו (ע"ש השפית שירי פרידמן שהתמחתה בצרפת במסעדות שלושה כוכבי מישלן) – http://www.pinabarosh.com/bistro.htm

בכל המקומות האלו, וכמובן בעוד עשרות אטרקציות אחרות בגליל – לא רק שמכבדים את כרטיס "גליל קארד" אלא שיש גם הנחות נוספות למי שמגיע עם הכרטיס כך שיש רווח על רווח, והעסק משתלם מאד.

אז כדברי השיר "קחו מקל, קחו תרמיל" (או ליתר דיוק – קחו סמרטפון ) ובואו לגליל – טוסקנה במרחק שעתיים מהמרכז.

שופרסל – פורים שמח!!!

לכבוד חג הפורים קיבלנו סל מלא מוצרי "שופרסל" – מסטיק ללא סוכר, חטיף איקס עיגול, עוגיות ממולאות, עוגות אישיות וביגלה – מיקס של טעמים ומרקמים לכל אחד ולכל גיל.

קניתי (בשופרסל) קערה גדולה (עשרה שקלים בלבד) והתחלתי למלא.

חוץ מהמטעמים של "שופרסל" , הוספתי גם עוגיות סנדויץ עם ריבה ואזני המן שהכנתי לבד לבד, עם כמה שיותר מוצרים של שופרסל. את הבצק הפריך של שתי המנות עשיתי עם סוכר שופרסל וקמח שופרסל, המילוי של עוגיות הסנדוויץ היה קונפיטורת פטל שופרסל, ושל אזני ההמן היה כמובן ממרח השוקולד אגוזים.

בתמונות אפשר לראות את הליך העבודה ואת התוצאות

בתמונה למעלה- עיצוב החלקים של העוגיות. בשביל ליצור את החורים פשוט שברתי עט…

בתמונה למעלה – העוגיות אפויות

למעלה- העוגיות המוכנות.

האוזן ממולאת בממרח שוקולד אגוזים שופרסל

לפני האפיה (למעלה)

למעלה- האוזניים המוכנות

המשלוח המוכן שלי מינוס הצלופן והקישוטים

חג פורים שמח ומבדח!!!!

 

בנימינה ואביאל- אופניים וארוחה טובה.

אחרי כל האומנות שספגתי באזור זיכרון-בנימינה-עין הוד, הגיע הזמן לזוז קצת ולטייל ולשם כך הגעתי ל"חיים אופניים" בבנימינה  – המקור לכל זוג אופניים אפשרי – אופניים רגילים, אופניים עם כיסא לילדים, אופניים בכל גודל, אופניים חשמליות מסוגים שונים, קלנועית וכל כלי תחבורה שיכול להסיע אנשים במרחבים של בנימינה והסביבה.

השם המקורי של המקום הוא "תחנת האופניים רכבת בנימינה" ואפשר לשכור שם אופניים, לקבל הצעות למסלולים שכולם מסומנים ומסודרים לרכיבה נוחה על שטח מישורי. המסלולים עוברים דרך כרמים, מטעים, חורשות ומבנים הסטוריים ומיוחדים וכל אחד יכול לפי הקצב שלו.

ישנם סיורים מאורגנים כמו סיורים בעקבות מורשתו של אהוד מנור בן המקום, מהבית בו גדל (כולל המרפסת של השיר "בשנה הבאה" ) ועד למקום קבורתו כשהכל מלווה בשירים שלו שנכתבו על כל מקום ומקום וקמים לתחיה לנגד עינינו.

כשהגענו למקום ביום שישי לקראת הצהרים, כבר היו שם משפחות שהצטיידו באופניים לכל הגילאים, חבשו קסדות, קיבלו הדרכה ויצאו לדרך. באתר של "תחנת האופניים" ובמקום יש כל כך הרבה אפשרויות למסלולים שניתן לבלות שעות ארוכות ברכיבה נוחה ולהגיע למקומות קסומים כמו מבצר שוני, גן אהוד, בקעת הנדיב, שמורת אלוני יצחק, אמת המים, נחל התנינים ועוד. ובגלל שיש מגוון כל כך רחב של אופניים וכלי רכב, אפשר להגיע לטיולי חברה למשל, כשיש פתרון ממונע גם למי שאינו רוכב על אופניים. (ויש אפילו אופניים זוגיים לשיא הרומנטיקה!)

המקום מספק גם את החוויה הכוללת – חנייה, מים קרים, שירותים ומקלחת, תיקים, מפות, שמירת חפצים, ואפילו ארוחות לשטח.

עוד מידע ב – http://www.btb.co.il/

כמובן שטיולים עושים אותי רעבה (וגם הרצאות, תערוכות, סריגה ובעצם רוב הפעילויות שאני עושה…) והכיוון היה למושב אביאל, ל"מזווה של ג'ייקוב".

המזווה של ג'ייקוב מוגדר כ"טעמי הטבע במיטבם" וג'ייקוב, הוא ג'ייקוב שגיב- מכין מהטבע מגוון עצום של מאכלים- כולל ריבות ומאפים, מרקחות, מעדנים, ליקרים, ריבות אלכוהוליות למבוגרים ועוד כל כך הרבה דברים שאין סיכוי שבכלל אצליח לרשום את הכל.

אנחנו הגענו לג'ייקוב בשישי בצהרים, לארוחת הבראנץ' המפורסמת שלו. בלב גן וורדים פורח , מתחת לעץ אשכוליות עמוס פרי, נפתח עבורנו שולחן עם מטעמים – מיץ טבעי ייחודי (אנחנו בחרנו בשילוב מרענן של רימונים עם נענע בשם "רימונענע"), ויחד איתו הגיעה סלסילה של לחמים מקמח מלא עם חמאה (ויש סימונים מיוחדים למנות נטולות גלוטן, ועכשיו עובדים על תפריט שיסמן בבירור גם מנות צמחוניות או טבעוניות).

אחר כך הגיעו כלים קטנים עם מטבלים מיוחדים – מאפה ביצים קטן, גווקמולי מיוחד, פלפלים אפויים בצבע כתום עז, והמנצח שלי – מטבח חצילים בנענע- אני הייתי מוכנה לאכול גם בצנצנת, עם כפית, לא צריך לחם.

גם זיתים אורגניים תוצרת בית הונחו לידנו לנשנוש.

קערה של השוס של המקום הגיעה – מלאה ב"סלט ירקות העונה עשיר ברוטב וינגרט בלסמי". למה שוס? כי בקערה היו קרוב ל30 סוגי ירקות שונים, קצוצים דק, שהפכו לאתגר לנסות לזהות את כל המרכיבים (ואיך ג'ייקוב אמר? "יש מבחן בסוף!"). המילה "עשיר" לא מספיקה כדי לתאר את המגוון הטעים והבריא הזה. ג'ייקוב מקפיד שבסלט לא יהיו מרכיבים שיכולים להיות לא נוחים לאנשים מסוימים כמו בצל או כוסברה, אבל גם לא צריך אותם כי המגוון כל כך רב ובריא שאין צורך יותר בשום דבר.

פלטת גבינות משובחות ברמות חריפות שונות הגיעו לשולחן, ואיתן מבחר ריבות הבית – במקרה שלנו חבושים, תות ותפוח מקורמל. היה קשה להחליט, בסוף הצבענו במזלגות שלנו על החבושים כעל המנצח.

בארוחת הבראנץ' כלולה מנה חמה ומזינה לבחירה ממגוון גדול של מנות – קישים של ירקות וגבינות, רטטוי, מאפי שמרים וירקות ומרקים. ביקשנו מג'ייקוב שימליץ עבורנו והבחירה נפלה על "רטטוי פלוס חמינדוס" ו"מאפה תרד וגבינת גאודה" שנעשה בשיטה מיוחדת של דיקוק בצק השמרים באופן שהוא לא משתלט על המילוי ומכסה אותו אלא נותן לו כבוד. התוצאה עדינה במיוחד.

רק כשג'ייקוב אמר, שמתי לב שאין על השולחן מלח ופלפל. בדרך כלל אני מתבלת את האוכל עוד לפני שטעמתי, כאן בכלל לא היה צורך. גם בריא יותר, גם טעים יותר.

בתור שתיה חמה ביקשתי וקיבלתי "שוקו חם" שהוא בעצם כוס גדולה של חלב שמומסים בו שוקולדים בעלי שמונים אחוז חמאת קקאו, ומעלים בדרגה את המשקה הקרוי "שוקו" לדרגות חדשות.

ארוחת בראנץ' זוגית כמו זו שאכלנו עולה 160 שקלים לזוג. ישנה גם ארוחת בריאות שכוללת מנת מוזלי במקום המנה החמה ועולה 130 שקלים לזוג, ויש אפשרות לשלב את שני הסגנונות בארוחה זוגית אחת.

בתפריט יש גם מנות בשריות, חלביות, ארוחות ילדים וגם ארוחת תה אנגלית כמיטב מסורת ביתו של ג'ייקוב.

ה"מזווה" פתוח בימי שישי ושבת לקהל הרחב, ובימי השבוע לקבוצות בתיאום מראש.

לתפריט המלא, מפת הגעה, מחירים, וגם מתכונים וקטלוג המוצרים הנמכרים במקום –

http://www.jakobslarder.co.il/

חדש על המדף – בריא יותר, טעים יותר!

תמיד כשחושבים שאין עוד מה לחדש , מגיע פיתוח חדש ומעשיר את חיינו.

קיבלתי להתרשמות מגוון מוצרים חדשים, והנה הרשמים שלי –

מ"אחווה" מגיעים שלושה מוצרים חדשים –

"טחינה חצי חצי" – טחינה עם 55% שומשום מלא וללא תוספת מלח. בזמנו "כלבוטק" עשו תחקיר על טחינה, וגילו שהטחינה של "אחווה" משובחת במיוחד ומומלצת בשל ערכיה התזונתיים (סידן, ברזל, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים).

עכשיו, אני כבר מזמן לא אוכלת בדוכני רחוב טחינה, כי תמיד אין קשר בין הטעם של הדבר הלבן והנוזלי שמוכרים שם ושמלכלך לי את הסלט, לבין העונג של טחינה ביתית, וככל שהיא משומשום מלא יותר, כך היא גם עשירה יותר בטעם (וזה עוד בלי קשר לבריאות). היתרון בזה שגם אין מלח הוא שאפשר להוסיף אותה למנות מתוקות כמו מוס שוקולד לבן (עם סילאן מלמעלה) או גלידה.

ושני מוצרים נוספים שיכולים בהחלט לככב בסלסלת משלוח המנות של פורים הקרב אלינו –

אזני המן שוקולד, פרג ותמרים – אני קיבלתי להתנסות את השוקולד (יש!!) והדבר הראשון שהרגשתי כשנגסתי בעוגיה היה הנימוחות – העוגה רכה ובעיקר לא מתפוררת, מה שאומר שלא תהרס במשלוחי מנות ותרגיש תמיד טרייה. המילוי מאד נדיב ועשיר. האריזה קלה לפתיחה ולא דורשת אלימות או מכשירים הרסניים דוגמת הסכין הכי חד במטבח שאיכשהו מנודב לענין, והיא נוחה גם לסגירה כך שהטריות נשמרת (אם לא מתחסל קודם).

אזני ההמן מצטרפים לרשימה ארוכה של מאפים של "אחווה" – עוגיות מרוקאיות, רוגלך, עוגיות ממולאות, מאפין, פירות ועוד.

וליד אזני ההמן – עוד מתוק מתוק אחד- חטיפי מיני חלווה אחלה ללא תוספת סוכר, בשקית מאגדת כשבכל חטיף יש רק 49 קלוריות.  החטיפים עשויים מ50% טחינה גולמית, שכוללת המון ערכים תזונתיים, כך שמרוויחים גם נשנוש מתוק, גם בריאות וגם מחיר קלורי נמוך. השקית כמו שהיא נחטפה על ידי למשרד, שם תוחבא במגירה האישית שלי ותישלף בשקט כל פעם שאני עם קרייבינג למתוק.

גם חברת "קולומבוס" תורמת לסלסילת משלוח המנות שלי, ואחרי סידרת הטעמים של "טעימה מ.." שנסקרה פה בעבר וכוללת טעמים מכל העולם, מגיעה גם אריזה עם ציור של צרפתי משופם, ובתוכה חטיף פול בציפוי שום. כשטעמתי מה שהכי ריתק אותי, מעבר לתיבול המעודן, הוא שהפול מרגיש לי ממש כמו חטיף קמחי, כמו סוג של קרקר קטן, כך שמקבלים גם את הקרנץ', גם את הפחמימתיות והכל בעצם פול שהוא הרבה יותר בריא. האריזות הקטנות גם מקציבות לנו את הנשנוש כך שזה לא הופך להתפרעות.

ולבסוף, כדי להרגיע מכל הנשנושים, הדבר הטוב ביותר הוא תה חם, טבעי, בריא ובעל המון תכונות חיוביות. אנחנו מדברים על חליטת צמחים של "ריקולה"  שמרגיעה ומרעננת ביחד, עם המון צמחים – לואיזה, קורנית, זעתר, מרווה, קמומיל ובעיקר טעם דומיננטי של הנענע, כל העשבים שכבר הסבתות שלנו הכירו כתרופה קלאסית לכל דבר, לחימום בחורף, לריענון, ובעיקר לפינוק.

בחליטות של "ריקולה" שני טעמים – חליטת צמחים (אריזה ירוקה) וחליטת צמחים לילה טוב (אריזה כחולה).

ההכנה קלה ומהירה.

כל המוצרים המוצגים בפוסט זה הם כשרים וניתנים להשגה ברשתות השיווק וחנויות נבחרות.

חג פורים שמח!!

מוצר השנה 2014- לא תאמינו מה יש שם!

בפעם התשיעית בישראל, ביחד עם 30 מדינות בעולם, הוכרזו מוצרי השנה לשנת 2014. המוצרים שנבחרו לפי מחקר צרכני מקיף מאד, שזהה למחקר שנעשה בכל העולם, מקיפים תחומים רבים בחיינו.

המוצרים הם חידושים או מוצרים חדשים שמעשירים את חיינו כצרכנים ומקלים עלינו בתחומי החיים השונים, ובגלל שהם נבחרים על ידי הצרכנים עצמם, הם גם אמינים הרבה יותר מאשר המלצות של פרסומאים.

חברות מגישות מועמדות של מוצרים ושירותים חדשניים שלהם, צוות מומחים שכולל קמעונאים, עיתונאים, אנשי אקדמיה ועוד בוחנים את המוצרים ומחליטים מה להעביר למחקר הצרכנים, שמגלה מה העדפות הציבור.

השנה נבחר מספר שיא של מוצרים ושירותים חדשניים- 58 במספר, וכמה חברות גם זכו בפרסים נוספים בשל חדשנותן כגון "שופרסל" ו"שטראוס" שמוצריהן זכו חמישה פרסים בקטגוריות שונות, "תנובה" שגרפה ארבעה פרסים וזכתה לתואר "חברת החלב החדשנית של השנה" ו"סופרפארם" שזכתה בשלושה פרסים ובתואר "חברת מוצרי הצריכה החדשנית של השנה".

המגמה הרווחת בין המוצרים שזכו היתה האוריינטציה הבריאותית כמו מוצרים נטולי גלוטן, פחות נתרן, ללא סוכר, וכן מוצרים שירותיים כמו אפליקציות , תוכניות הטבות וכדומה.

בחנתי כל אחד מהזוכים, את רובם אני מכירה משימוש אישי, ואני מביאה את נקודת המבט שלי על כל אחד ואחד.

התחום הראשון – תחום היופי והטיפוח.

הכוכב של התחום הזה הוא המוצר שזכה ב"מוצר השנה מזהב" והוא אכן שווה את משקלו בזהב- מדובר בסרום של AHAVA, בשם OSMOTER   – שמעלה את רמת הלחות, ההגנה והרכות של העור. אישית אני מתה על מוצרים של ים המלח, אוהבת את המקום ,אוהבת את התחושות שהמים והמלח עושים לי על העור, ואוהבת מוצרים שמצליחים לבקבק לי את זה ולהביא לי את זה הביתה בנוחות ואלגנטיות. בגילי המופלג סרום זה מאסט, ואם זה של "אהבה" זה סופר מאסט.

רבלון "COLORSTAY ULTIMATE SUEDE" – כאחת שמתאפרת בבוקר והולכת ליום ארוך שכולל אוכל ושתיה, ואחר כך גם הולכת לרקוד (עם המון נישוקים וחיבוקים לחברים) – השפתון צריך לשרוד, והרבה. אני לא סובלת שפתונים שנמרחים על כוסות שתיה, על אנשים אחרים או על עצמנו ואין בחורה שלא מכירה את הקטע של שערה שנתפסת על השפתון וכשמרחיקים אותה, הופכת לפס על הפנים. השפתונים של רבלון עמידים 16 שעות אבל לא מיבשים אלא מטפחים את השפתיים ומשאירים אותן רכות (כך שגם כיף להתנשק וגם השפתון לא נהרס!) ומכילות חמאת שיאה, תמצית אלוורה וגם ויטמין E.

DEEP MOISTURE  של "ניטרוג'ניה". את מוצרי ניטרוג'ניה גיליתי בזכות אמא שלי, שסבלה שנים רבות מכפות ידיים יבשות בגלל חורף, עד כדי דימומים וכאב. שום דבר לא עזר עד שגילינו שמה שלא עושה אף משחה רפואית, עושה "ניטרוג'ניה". העור הפך רך ונעים, הסדקים נעלמו ואנחנו הפכנו למעריצות. הקרמים של "דיפ מויסטור" חודרות ל10 שכבות עליונות של העור ומשאירות אותו רך ונעים. אני במיוחד מתה עליהן בטיולים ארוכים כשכפות הרגליים הרוסות, בעיקר במזג אוויר קר.

ואם אני רכה ונעימה- מה על הגבר שלי?

היום גברים לא פטורים מטיפוח, ומראה איש המערות המחוספס כבר פס מהעולם. הסידרה של "דאב מן" מלחחת את העור של הגבר, ומגינה עליו מיובש (ועורו של גבר גם ככה נוטה להיות יבש יותר).

 

עוד לעור צעיר ורענן – ג'נסיס SEBO RIGHT של דוקטור פישר, – מילת הקסם – "אנטיאייג'ינג" כי העולם שייך לצעירים והשמש הישראלית לא תורמת לבריאות העור או למראהו. הסידרה מגינה על העור מהשמש, מונעת קמטים ומרגיעה עור יבש,אדמומי ומתקלף.

ומה עם השיער? כולנו מכירים את הפרסומות של השמפו עם הדוגמניות שמניפות  שיער מושלם ולפי ההגדרה "מלא ברק" (M-LE). הדוגמנית בדרך כלל נראית בכלל שוודית בלונדינית, איפה היא ואיפה השמש הישראלית והשיער הישראלי הכהה שצריך לשמור עליו שלא ידהה? – אז הפתרון הוא השמפו והמרכך של BRILIANCE BLACK" של הוואי, מותג ידוע ומוכר שיוצא עם חידוש ששומר על הברק, כדי שכל אחת מאיתנו תוכל להניף את השיער בגאווה (ורצוי בהילוך איטי).

 

ועוד בקטגוריית הטיפוח – כדי להשלים את הטיפול בעור – או בעצם להתחיל את הטיפול, כי הדבר הראשון שעושים כדי לטפל בעור הוא לנקות אותו מכל מה שהצטבר עליו במשך היום, ולשם כך יש את הFACE CLEANER  של "לייף" – מכשיר חשמלי שמנקה את עור הפנים על ידי הסרת השומנים והתאים המתים והמרצת הדם שעוזרת לשמור על עור צעיר ואחיד. אישית – רק התחושה כבר שווה את זה, כמו טיפול פנים בכל רגע שרוצים.

 

אבל גוף יפה הוא גם גוף נקי והגייני וכאן נכנסת קטגוריית ה"מוצרי הגיינה".

בקטגוריה הזו מספר מוצרים  –

בתחום ההגיינה הנשית – תחבושות "אולויז אינפיניטי" שסופגות עד פי עשר ממשקלן מצד אחד כי הן עשויות מחומר חדשני, ומצד שני הן דקות מספיק כדי להיות בלתי מורגשות וכך אפשר "לרוץ איתן, לקפוץ איתן". (טוב גם למשתמשות בטמפונים שחוששות שמשהו ידלוף בימים הכבדים במיוחד).

חיתולים – טוב, פה אין לי זווית אישית כי בפעם האחרונה שהשתמשתי בחיתולים היה עבור הבן שלי שהיום בן 23, והוא עדיין לא חושב על  נכדים ככה שאת החלק הזה אנסה רק בעוד כמה שנים. בכל מקרה, הזוכה בקטגוריה הזו הם החיתולים של "האגיס החיתול הראשון שלי" – שנועד להתאמה מושלמת לגופו הקטן של התינוק שרק נולד, כולל פתח ייחודי לחבל הטבור (ואיך לא חשבו על זה כשאני ילדתי?) וסמן רטיבות למניעת נזילות בגב.

להגיינת הפה ישנם שני מוצרים – משחת השיניים  ORAL B PRO EXPERTשמכילה רכיב חדש בשם סטאנוס פלואוריד מיוצב ששומר על השיניים מפני שחיקה של האמייל שגורמת לרגישות בשן, מה שקריטי במיוחד אצלי, כשאני לא מתאפקת ואשכרה נוגסת בארטיקים או גלידות רק כדי לקפוץ לתקרה מרוב כאב.

המוצר השני הוא המשלים  – ORAL B PROFESSIONAL CARE  – מברשת שיניים חשמלית (שמאד מומלצת כי אין צחצוח ידני שיכול על הוויברציות שמסלקות את כל הפלאק). המברשת רוטטת עשרות אלפי פעמים בדקה באמצעות תנודות סיבוביות שמכסות על כל פינה. תחושה נפלאה של נקיון.

ואחרון במחלקת ההגיינה, מוצר שאני מעדיפה לא להזדקק לו, אבל בגילאים מבוגרים הוא נחוץ – סידרת DEPEND REAL FIT – תחתונים למבוגרים שסופגים בריחת שתן, ובעיקר נראים כמו תחתונים רגילים לכל דבר, כי התחושה האישית חשובה לא פחות מהתחושה הפיזית.

 

ואם מדברים על תחושות והרגשה- בתחום הרפואה והבריאות

סדרת "אבקמול" של טבע- הומצאה כאילו בשבילי אישית. כאן יש ווידוי – אני לא מסוגלת לבלוע כדורים. נכון, הבן שלי בולע כדורים וכמוסות מגיל חמש בערך, אבל אני לא מצליחה. אתם לא רוצים לדעת מה קורה כשאני מנסה, אז אני פשוט לא, וכל תרופה שאני צריכה לקחת, הופכת לשיתוף פעולה בין פטיש לבין מעדן חלב כלשהו, שבו אני מערבבת את האבקה שטחנתי ומקווה שהטעם של המעדן ימסך את המרירות ויאפשר לי לקחת את התרופה שאני זקוקה לה.

במקרה של "אבקמול" הכל יותר פשוט – מדובר באבקה  להורדת חום וכאבים בטעמי תות וניל וקפוצ'ינו, לבליעה קלה וללא צורך במים. מבחינתי, מדליית הזהב הולכת למוצר הזה ולהתחשבות במי שאינו יכול או רוצה לבלוע כדורים.

סדרת לייף פרוטקט למשפחה הוא קו שלם של מוצרים בתחום המכשור הביתי הרפואי והחצי רפואי שמאפשר לנו לטפל בעצמנו ובמשפחתנו בלי לרוץ כל רגע לתורים הארוכים של קופות החולים (שבזמן ההמתנה ניתן גם להדבק במחלות של אחרים על הדרך). נוח יותר, קל יותר ופשוט יותר.

ביטוח בריאות "מכבי" – קופות החולים מתחרות ביניהן מי תציע יותר, ו"מכבי" ניצחה בתחרות הזו, עם הרבה הטבות, כיסויים, הנחות של חצי מחיר וכמעט חינם, להרבה מהצרכים הרפואיים היומיומיים שלנו. כל הפרטים באתר שלהם.

ועוברים לחדר הכי חשוב בבית – כמובן – המטבח.

אז מה יש לנו במטבח?

סדרת YOPLAIT REAL – של "יופלה" – יוגורט עם פרי שהייחוד שלו הוא שהוא עשוי כך שחתיכות הפרי נשארות עסיסיות ולא הופכות לריבה דביקה כמו במוצרים דומים. (וזה נוח יותר מאשר להתחיל לחתוך פירות ולערבב עם יוגורט).

קוטג' תנובה מופחת נתרן (מלח) – סקרתי בעבר את המוצר – אפשר לקרוא את הסקירה המורחבת ב-

http://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2013/05/08/%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/

ויש שם גם מתכונים!. ההנאה נשארת, בפחות נתרן, ויותר בריאות.

 

שוקו – מסדרת משקאות השוקו של תנובה- משקאות מופחתי סוכר (שלושים אחוז פחות) ולעומת זאת מכילים 96% חלב, וויטמינים וכמה שפחות לקטוז. כי גם לילדים מגיע לגדול בריאים (והאמת, אני מתה על שוקו בעצמי…)

תחליפי חלב- מעדני סויה תנובה – בעידן שבו הרבה אנשים נמנעים מחלב מסיבות אידיאולוגיות או בריאותיות, טוב שיש פתרון (שמצוין גם לשומרי כשרות שרוצים מעדן לאחר ארוחה בשרית). כאחת שאוהבת מוצרי חלב ושאין סיכוי שתוותר עליהם, הטעם בהחלט טעים, ועובר כקינוח מתוק גם למי שלא מחפש דווקא את הסויה.

 

מילקי שייק – קודם כל, אהבתי את השם- זה דורש את זה. מה זה בדיוק? מעדן שתיה משוקשק על הרעיון של "מילקי" – צריך לנער, לשקשק, ומקבלים את הטעם האהוב במרקם משוקשק. אישית אני מתה על מילקי בכל צורה, רעיון נחמד לאמצע יום עבודה ….

הקטע הבריאותי ממשיך עם הגבינות הצהובות "נועם" של טרה, שהצליחו לשלב גבינה שאין בה חומרים משמרים, עם חיי מדף ארוכים. איך עושים את זה? זה הקסם שלהם. העיקר שזה טעים ובריא.

והבריאות במטבח ממשיכה ב-

מרמולייט- סטיביה- ממתיק שהפך פופולארי  בשנים האחרונות, עשוי מתמצית צמח הסטיביה, עם אפס קלוריות וללא טעמי לוואי, כמה מבני הבית שלי משתמשים בזה לכל שימוש- מהקפה ועד בישול ואפייה.

בלחמים – לחם 100% שיפון קל של "לחם הארץ" – גם היתרונות של השיפון, גם חצי מהקלוריות. טעם עדין, מרקם קליל, הולך מצוין עם ממרחי ירקות.

TUSSO- סידרה ללא סוכר- למי ששומר בריאותית או דיאטטית- מבחר ענק של מוצרים נטולי סוכר – שוקולדים, עוגות, עוגיות, ופלים, קונפיטורות ודגני בוקר- אני מוצאת שזה מקסים שיש מבחר גדול גם למי שבחירתו מוגבלת מסיבה כלשהי. הטעם עשיר.

סדרת לחמים ללא גלוטן של GREEN – שופרסל  – המחלקה הירוקה של שופרסל מתעשרת בלחמים ללא גלוטן שיש להם ביקוש רב בזמן האחרון, ועל הדרך הם גם טעימים וטריים.

 

ניוקי – גם הוא מסדרת GREEN של שופרסל – למי שאוהב ניוקי אבל אסור לו לאכול גלוטן, הניוקי היחיד שלא מכיל גלוטן, וטעים באותה מידה. עם רוטב טוב, עם סלט ירוק ליד, כל בני המשפחה יכולים להנות .

אנרג'י – נשנושי הבריאות – פריכיות ביס 5 דגנים – לפני כמה שנים פורסם שיצרני פריכיות עשו חישוב שבישראל יש כחמישים מליון תושבים, זאת לפי הכמות של הפריכיות הנמכרת בארץ .פריכיות הן נשנוש כייפי מכל הבחינות – מהטעם העדין והמגוון, שגם מונע רעב וגם מהרעש הזה בשיניים שעושים כשמכרסמים ובכך משביעים את הרצון לנשנש משהו. הבונוס הוא גם דגני הבריאות והטעמים המתוקים שנמצאים בפריכיות.

 

זיתים של זיתא – הקסם שבאריזה – גם אותם סיקרתי לא מזמן – http://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2014/02/26/%D7%96%D7%99%D7%AA%D7%90-%D7%96%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%A5-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%95/

זיתים כמו במעדניה, כשהשוס הוא האריזה, כי בניגוד לקופסת שימורים שלא נסגרת, נשפכת, עושה ריח בכל המקרר והרבה בלגאן, כאן מדובר באריזות לסגירה חוזרת ששומרות על הטריות ונותנות טעם של מעדניה. גם הזיתים עצמם מתובלים בטעמים שונים.

וכשיוצאים מהבית, נסתפק בביסקוויטים או בסנדוויץ לא הכי טרי שקנינו באיזה חושה בחמישים שקל לא כולל פחית שתיה? לא עדיף אוכל טוב? "סדרת שף הדרך" מביאה לנו מוצרים לשטח, שלא דורשות קירור ובעיקר מתחממות עם שקית חימום פטנטית שמגיעה עם האריזה. מוצר מצוין לטיולי שטח, לחיילים, לכל מי שרוצה משהו קצת יותר מאשר עוגיות…

פתיתים- טוב, אני חולה על פתיתים. לא אכפת לי שבן גוריון המציא אותם בגלל המחסור, משהו במרקם שלהם עושה לי כיף. סיקרתי את הצורות החדשות – http://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2013/12/03/%D7%9B%D7%9C-%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9F/

שהן לא רק טעימות, הן גם משעשעות עבור הילדים (וגם חינוכיות כי הן באות בצורת מספרים, אותיות, חיות וצורות הנדסיות!).

 

טונה סטראקיסט – נתחי טונה בשמן זית כתית מעולה- טונה תמיד היתה מזון על- אומגה 3, שמן זית, לא סתם התזונה הים תיכונית מפורסמת בבריאותה, וטונה איכותית משתלבת היטב בתפריט הזה. מומלץ בתוך סלט עם המון המון ירקות!

שמן זית – בקבוקון שמן זית יד מרדכי לתיבול אישי – כי הרבה יותר נוח לתבל בבקבוק אישי, לא שביר, בעל פיה נוחה, מאשר להתחיל עם הבקבוקים הגדולים שמהר מאד נעשים שמנוניים, מחליקים , מגושמים ופחות נוחים. מצוין גם ליד הקטנה של ילדים שרוצים להרגיש גדולים.

 

מסטיק אורביט- אורביט בקבוקון- נוח לתיק, למכונית, לכל מקום- כשרוצים את התנועה הזו בפה בלי הקלוריות, בעיקר הנוחות- נוח לפתיחה וסגירה, והמסטיקים מרגישים טריים.

והצלע השניה ב"שוקולד מנטה מסטיק" – אחרי המסטיק יש לנו את השוקולד- "אגו רוקס" של כרמית, פינוקים בצורת סלעים (חמוד מאד גם לקישוט שולחנות ימי הולדת).

פסטרמה הודו – אם כבר מרכיבים ארוחה , פסטרמה היא פתרון בשרי מהיר, נוח ודל שומן, והכי טוב- מאה אחוזי רכיבים טבעיים – והכל של יחיעם.

"עוף טוב" – בחירת הקצב. פעם היה צריך להתחנף לקצב השכונתי, היום כבר הכל מגיע מוכן – חלקי עוף ארוזים, טריים ונקיים, רק לבשל (או במקרה שלי – לתת למישהו אחר לבשל ולאכול בעצמי).

ביסקוויטים לפעוטות של מטרנה- טוב , פה כמו בחיתולים, אין לי עדיין דעה, אבל כשיהיו נכדים, אני בהחלט אקח בחשבון את הביסקוויטים שמתאימים לאכילה מגיל שנה ומכילים ברזל, סידן וויטמינים הנחוצים לגדילה והתפתחות טובה, וגם נשמרים טריים בגלל מנגנון הסגירה החוזרת.

מים מינרלים- בקבוק אישי מי עדן עם פקק ספורט – פקק בטוח לילדים  ונפתח לזווית נוחה- יתרון לא רק לילדים אלא בעיקר לנשים עם ליפסטיק (שעדיין לא קנו את השפתון העמיד…) ולא רוצות ללכלך את הבקבוק. מתאים גם למי שחולקים בבקבוק ולא רוצים להעביר מפה לפה.

ועוד בתחום המשקאות  –

פרי ניב- 100% מיץ תפוח עץ וגזר- טעמים טבעיים ששומרים על היתרונות הבריאותיים של הגזר, ללא תוספת צבעי מאכל או סוכר. בשנים האחרונות יש המון "מיציות" שמוכרות קוקטיילים של ירקות ופירות, ועכשיו אפשר להשיג בכל מקום, ובמחיר כמובן יותר אטרקטיבי, בלי לפספס את הטריות.

בירה גולדסטאר UNFILTERED  – אני לא שתיינית גדולה של בירה, אבל חברים שמבינים (וגם הבן האמת) אוהבים את הטעם המיוחד שנוצר בגלל שהיא לא עוברת סינון.

פיירי פלטינום קפסולות למדיח – היות ואף אחד מבני הבית – נשים וגברים כאחד, לא ממש אוהבים לשטוף כלים, מדיח  הוא הרבה פעמים מה שיציל את הזוגיות. הקפסולות מכילות אבקה ונוזל ביחד, כך שהם לא רק מנקים את הכלים אלא גם את המדיח (וכך לבני הבית יש הרבה יותר זמן ואנרגיה ללכת לרקוד למשל, ולא להתעסק עם דברים מעצבנים כמו כלים…)

ריצפז פרש הום של סנו- הגענו לתחום הנקיון. האמת, אני לא יכולה להעיד לגבי חומרים לרצפה, מכיוון שאני מעדיפה לשלם (חוקית ובצורה הוגנת) לאנשים אחרים שינקו, אבל את התוצאות אי אפשר לפספס- לסידרה אפקט של בישום מתמשך, כך שגם כשאני מגיעה הביתה, שעות ארוכות אחרי שהמנקים כבר הלכו, הרצפה עדיין מריחה נפלא.

סדרת המטליות החכמות היומיות של ניקול – כי שוב, אני ועבודות נקיון לא הולך ביחד (חבל על המניקור!!) ומטלית יומית שניתן לזרוק, היא פתרון מצוין (ראיתם מישהו שאשכרה מכבס מטליות?). בכל מקרה – את המסקנות שלי הבאתי בסיקור של המוצרים – http://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2013/08/27/%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%92%D7%9D-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95/

 

ועדיין במטבח

MASTER SLICER – כי הדבר הכי מתיש במטבח זה לקצוץ (ותשאלו כל סו שף שצריך לעשות הכנות עבור הטבח)- ומצד שני, כולנו אוהבים סלטים קטנים קטנים. הפתרון – מעבד מזון ידני שבלי מאמץ מבצע קיצוץ אופטימלי של הירקות באמצעות להבי נירוסטה מדורגים. אצלנו זה המכשיר שהולך הכי הרבה במטבח, כי אחרת כולנו נאכל "סלט בסגנון כפרי" שזה אומר ירקות בשלמותם…

 

BUBLLE BAR של תמי ארבע- אחד משני המכשירים של "תמי ארבע" שזכו ב"מוצר השנה" – בר מים שמוציא סודה באיזה רמת תסיסה שרוצים- מצוין גם להכנת קוקטיילים.

TOUCH  של תמי ארבע- הדור הבא של ברי המים- כי אף אחד לא שותה מים מהברז, וכמה אפשר לסחוב? מסך LED חדשני, אייקונים פשוטים וברורים לכל גיל , אפשרות לכמות מים גדולה וכמובן תכנות הרתחה כדי שלא נצטרך לחכות לכוס הקפה.

ועוד במוצרי המטבח הלבנים –

מכונת כביסה של LG 6 MOTION- כי היום כל מכונה צריכה להיות יותר ממכונה- מדמה כביסת יד, חוסכת באנרגיה ונותנת יחס אישי לכל בגד – כך שלא צריך לחשוש לזרוק בגדים למכונה (וכבר לא צריך למלא באמבטיה מים וסבון רק כי החולצה העדינה לא תשרוד מכונה).

מקרר- בלומברג 4 דלתות –  כולנו קונים, כולנו מבשלים, כולנו רוצים לאכסן, וצריך מקום – מקרר ענק עם נפח של 535 ליטר, 4 דלתות לנוחות מירבית, חיסכון בחשמל, והיחיד עם ICE MAKER שמייצר קרח ללא צורך בחיבור לנקודת מים – מי בא לקוקטייל ?

מזגן – בישראל הלוהטת זה MUST ומה שנשאר זה רק לבחור. ב"מוצר השנה" זכה מזגן תדיראן U COOL INVERTER  שעובד בשקט, חוסך בחשמל, מעוצב מקסים ובעיקר השלט הוא מואר כך שאפשר למצוא אותו בקלות גם כשהוא מסתתר בין כריות הספה או תחת ישבנו של החתול.

ואם בענין נקיון הבית עסקינן- גם לשאוב אבק אנחנו לא ממש אוהבים, והפתרון – שואב אבק רובוטי TNAVIBO של סמסונג – דקיק (8 סנטימטר גובה), שקט, מגיע לכל פינה בעזרת מערכת ניווט המבוססת על מצלמה, ועושה את העבודה בשקט, תרתי משמע.

גם את חיות הבית לא נזניח.

בזווית האישית – גידלתי חתולה במשך 19 שנים. חתיכת חיים. מההתחלה ועד מותה בשיבה טובה , היא אהבה בעיקר את מזון החתולים של "לה קט" ואנחנו קנינו שקים על שקים (וגם קצת בשביל חתולי הרחוב המקומיים). ב"מוצר השנה" זכה מזון החתולים של "לה קט" בתוספת חמוציות שמסייע בבעיה נפוצה של חתולים – דלקת בשלפוחית השתן.

(ובנימה אישית – פיצה שלי, אני מתגעגעת!!)

ואחרי כל כך הרבה מוצרים זוכים של "שופרסל" – לא עדיף לקנות אותם בנוחות? אתר הקניות של "שופרסל אונליין" מאפשר לקנות בקלות, להעזר בקניות קודמות או למצוא תחליפים זולים יותר. טוב במיוחד לאנשים עסוקים שנמצאים ממילא ליד מחשב.

ועוד במחשב ובטלפון החכם –

אפליקציית סופר-פארם- שמאפשרת לממש קופונים , להזמין תור לבית מרקחת (ומנסיון, זה מעיק מאד לעמוד בתור כשאתה לא מרגיש טוב), להכין רשימת קניות קלה, לשמוע על מבצעים ולבחון אותם בשקט בבית ולא בלחץ בסניף, וכמובן למצוא בכל מקום את הסניף הקרוב. העולם בכף היד.

אם בכל זאת החלטנו להגיע לסניף השופרסל- גם שם אפשר לקצר את הדרך באמצעות הקופות של השירות העצמי- שחוסכות את התור בנוחות, והאמת התפקוד מאד נוח וברור, קל מאד להתמצא, ותמיד יש גם עובד בסביבה לעזרה במקרה הצורך.

ויש כמובן גם את הקופונים – קופונים אישיים שמכירים את הקניות הממוצעות של כל לקוח ומתאימים לו את ההנחות הכי שימושיות לו.

ואחרונים אחרונים חביבים – עוד שלושה זוכים ב"מוצר השנה" שמקלים עלינו מאד את החיים

הפקדת צ'ק בסלולרי באפליקצית לאומי – פשוט מצלמים את הצ'ק, מזינים את הפרטים והסכום מופקד ישירות לחשבון – חוסך ללכת לבנק  – לפקיד או לתיבת השירות.

בזק FREE CLOUD – כי כשהמחשב קורס וכל מה שנשמר עליו נעלם- תמונות, מסמכים, סרטים, קבצים, זה בערך מקביל לחורבן בית שלישי. כדי למנוע את זה, קל מאד לשמור את הכל על הענן של בזק, בחינם, ללא הגבלת נפח ולגשת מכל מקום ובכל זמן. טיפ שלי – כשנוסעים לחו"ל – להעלות לענן את כל המסמכים – סריקה של הדרכונים, כרטיסי הטיסה, ביטוחים ,העברות כספים וכו', וכך אם נתקעים בחו"ל – הכל זמין.

חברת הסלולר של YOUPHONE- כי הלקוחות מקבלים יותר מאשר שיחות – שירות שמאפשר לקבל הנחות בחשבון החודשי כנגד קניות יומיומיות ברשתות של MEGA וYOU   ודלק ב"דור אלון".

זו הרשימה המלאה, ואפשר למצוא שם המון חידושים והקלות לחיים הרגילים שלנו, כי למה לעבוד קשה?

לאתר מוצר השנה- http://www.productoftheyear.co.il/

יש קשר- מאלט נשר!

מספרים על נשר אחד שנכנס לבר. הברמן התלהב ואמר לו "אתה יודע שיש בירה על שמך?", עונה לו הנשר "מה, יש בירה "נחום"?"

"נשר" כבר הפך למטבע לשון, וכתשובה לשאלה "מה הקשר?"  מתבקש הצירוף של "בירה נשר", מכיוון שמדובר במותג וותיק , כשהמאלט נטול האלכוהול מתאים לכל המשפחה ולכל אירוע.

כשביקרתי בארצות הברית לפני כשנה, החלטתי לנסות את המשקה הפופולארי "רוט ביר – בירת שורשים" שילדי אמריקה כל כך אוהבים. מה להגיד לכם? אין לי מושג איך הם שותים את זה ועוד בהתלהבות, לי זה הזכיר תרופה פופולארית נגד חום לילדים שמתחרזת עם "אשתאול".

בקיצור, מרחק רב מאד מבירה שחורה ישראלית שמתאימה כאמור לכל המשפחה (והרחבה על כך בהמשך).

בכל מקרה, קיבלתי אתגר- להכין ארוחה שלמה (שימו לב למילה "להכין" – זה כבר האתגר עבורי..) שמבוססת על "נשר מאלט".

עכשיו, בשלנית אני לא, את זה כבר הבנתם… אז אני תמיד ניגשת לספר הבישול הגדול בעולם, שמתחיל בWWW, ומוצאת לי שם כל מני דברים, ומקסימום עושה שינויים לפי הטעם או לפי מה שיש בבית.

הסיפתח של הארוחה שהכנו בבית היה לחם, וכאן זה היה קל כי קיבלתי מתכון של השף יאיר פיינברג ופשוט עשיתי אותו כלשונו. המתכון הולך ככה- מערבבים 400 גרם קמח לבן עם שקית וחצי אבקת אפייה וכפית מחוקה מלח (בדיעבד אני חושבת שצריך קצת יותר ), מוסיפים לאט תוך בחישה בקבוק בירה שחורה "מאלט נשר" בגודל 330 מ"ל, הבצק יוצא דביק אבל זה בסדר. כשהכל מתאחד מוסיפים 70 גרם אגוזי מלך קצוצים גס (הכנסנו לשקית וחבטנו בהם בעזרת מערוך).

פיזרנו בתבנית בגודל 28 סנטימטר אורך ו10 סנטימטר גובה והכנסנו לתנור שחומם מראש ל150 מעלות, למשך עשרים דקות. אחרי העשרים דקות הגברנו את החום ל175 מעלות ואפינו עוד עשרים דקות (ככה היה כתוב במתכון- אנחנו עוד הוספנו עוד עשר דקות כדי שישתזף קצת מלמעלה). אחר כך בא החלק הקשה- להתאפק עד שיתקרר קצת. התבנית כמובן היתה מצופה בנייר אפייה משומן בעזרת ספריי שמן, כך שהלחם השתחרר בקלות.(הלחם נאפה בתבנית אפיה של TEFAL שלא סתם יש לה שם טוב- מדובר בתבנית שמעבירה את החום באופן אחיד בגלל המבנה המיוחד שלה ושל התחתית שלה, ובעיקר היא נון סטיק ועומדת בכבוד במדיח הכלים – פונקציה מאד חשובה בשבילי!)

נשנשנו אותו עם חמאה ועם טפנד זיתים.

למנה עיקרית בן הזוג התגייס וחיפש אף הוא מתכון באינטרנט. מצאנו כל מני מתכונים אבל לכולם חסרו לנו מצרכים אז בסוף עשינו גירסה משלנו שהולכת ככה- לקחנו תבנית קטנה ושפכנו לתוכה בערך סנטימטר של בירה שחורה. מעליה סידרנו כמו מניפה פרוסות תפוחי אדמה (בעקרון היה צריך גם בטטות, פלפלים וכו' שלא היו לנו). את תפוחי האדמה הברשנו מלמעלה ברוטב טריאקי (במקור היה צריך להיות ברביקיו) ופיזרנו טימין, מלח גס, פלפל שחור גרוס וקצת שמן זית. הכנסנו לתנור בחום של כ180 מעלות (במתכון המקורי לא היה כתוב כמה, ואנחנו פשוט שמנו אותו ביחד עם הלחם) וכיסינו עם מכסה סיליקון (אפשר עם נייר כסף כמובן). צלינו כארבעים דקות עד שנהיה רך. לצד תפוחי האדמה הכנסנו שוקי עוף באותה שיטה (השוקיים בושלו טיפה קודם כדי שיהיו מוכנים במקביל לתפוחי האדמה).

לקינוח עשינו רטרו למנה של מסעדות סיניות משנות השמונים – פירות בבלילת בירה. ערבבנו קמח תופח, סוכר, טיפה מלח וביצה אחת, הוספנו בירה שחורה (במקור המתכון הוא בירה לבנה, אבל ההימור הצליח וגם בירה שחורה עבדה). אני לא רושמת כמויות כי צריך לשחק עם הבלילה עד שהיא סמיכה אבל לא עבה מדי, סוג של דייסה מעובה. טבלנו בתוכה אננס בטבעות וטיגנו בשמן בערך בגובה של סנטימטר.

הגשנו חם עם רוטב מייפל.

כמובן שעל השולחן היו גם בקבוקי "מאלט נשר" לשתיה ביחד עם האוכל.

מעבר לטעם היו גם היתרונות – המאלט מכיל מים, לתת שעורה, כשות, סוכר ופחמן דו חמצני בשביל הקצף , כך שיש את הטעם של בירה אבל כמובן בלי אלכוהול, ומעבר לזה המאלט כולל אנטי אוקסידנטים, וויטמינים ומינרלים כולל אפילו חומצה פולית שמומלצת מאד לנשים בהריון או לפניו.

המשקה אינו מכיל צבעי מאכל וחומרים משמרים ובגלל שאחוז הסוכר נמוך ביחס למשקאות קלים אחרים, עדיף לבחור במאלט מאשר במשקה צבעוני מסוכר כלשהו.

לאתר של "נשר מאלט" – http://www.tempo.co.il/%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%A0%D7%A9%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%98/

בון סואר תדמור!

בית הספר לקולינריה של משרד התיירות "תדמור" הוא מוסד וותיק, מוכר ומוערך שהוציא מבין שורותיו שפים ומלונאים ידועים ומצליחים.

השבוע חבר בית הספר למשרד התיירות, ולשגרירות צרפת, וחבר ל"שבוע צרפת" השני במספר, שבו שפים צרפתיים מגיעים לארץ כדי לשתף פעולה עם שפים ישראלים.

על השבוע ואירועיו כתבתי ב- http://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2014/02/10/%D7%91%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%98-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/

במקביל לשפים הצרפתיים המבוגרים שהגיעו, הגיעו גם תלמידי בית הספר הקולינרי הממשלתי הצרפתי, לביקור אצל עמיתיהם הישראלים – תלמידי התיכון הקולינרי "תדמור".

בין שאר האירועים שבהם השתתפו התלמידים היו סדנאות, השתתפות בתערוכת התיירות, וגולת הכותרת – קרב סכינים בין הצרפתים לישראלים. בראשות הקבוצה הישראלית עמד שגריר צרפת בישראל, מר פטריק מזונאב, שאפה ביחד עם הקבוצה הישראלית באגט צרפתי. את הצרפתים הוביל דווקא ד"ר עוזי לנדאו , שר התיירות, שאפה ביחד עם הצרפתים חלה של שבת.

בתמונה- שגריר צרפת בישראל – מר פטריק מזונאב, השף המעוטר גיום גומז, והשר עוזי לנדאו מציגים את פרי עבודת שתי הקבוצות. (צילום דן בר דב)

על השיפוט היה אחראי השף המעוטר גיום גומז, שף ה"אליזה" שקבע לאחר התלבטויות שהתוצאה היא תיקו. מכיוון שכך, הומצא מאפה חדש בו במקום, ה"באגט-חלה" שהוגש לאורחי טקס הסיום של שבוע האירועים.

כמובן שבמקביל התלמידים הצרפתיים גם סיירו בארץ ונהנו מביקורים במקומות קדושים ובים המלח.

בערב הסיום הוצגו כל שיתופי הפעולה בין התלמידים הצרפתים והישראלים בידי מנכ"ל תדמור, מר צביקה שיפס, ועל רקע נגינתו של יונתן מילר (בעבר "כמו צועני") הוגשה ארוחה חגיגית שהוכנה על ידי השף שי ביטון וקורס אומנות הבישול 2 של 2013.

בתמונות – ה"חלה באגט", השף גיא פרץ ומנכ"ל תדמור צביקה שפיס.

בין הדוברים היה גם השף גיא פרץ, בוגר בית הספר שזוכה להצלחה רבה במסעדות ובהוצאת ספרי בישול, נציגי השגרירות וכמובן גם התלמידים שסיפרו על חוויותיהם בארץ.

בתמונות – קבוצת תלמידי הקולינריה הצרפתיים והתפריט של ערב הגאלה.

המנות שהוגשו היו יפיפיות וכללו

קבב לוקוס פיקנטי על עוגת חציל ופלפלים קלויים ברוטב רוי וטחינה ריחנית, מיקפא אשכולית וקמפרי (הם הפתעת סוכריות קופצות), קונפי שוק אווז ברוטב ערמונים ויין שהוגשה עם גראטן תפוחי אדמה פריך וזר ירקות הגינה, כל זה לצד סלט העונה, ולבסוף חגיגה של קינוחים שהוכיחו ש"פרווה" רק מדרבן להיות יצירתיים ולהוציא קינוחים על בסיס קדאיף, רחת לוקום, שומשום, פירות יבשים והמון הפתעות מרהיבות ומתוקות.

היינות שליוו את הארוחה היו תשבי קברנה סובניון, וברקן שיראז קלאסיק (שניהם 2012) עם הסברים על התאמתם למנות מאת המורה של קבוצת התלמידים הצרפתיים.

בתמונות – המנכ"ל צביקה שפיס מגיש שי לאורחי המשלחת הצרפתית. מימין, יונתן מילר שליווה את הערב בנגינתו.

אחרי שבוע כזה, וכל כך הרבה פעילויות משותפות בין צרפת וישראל, כל שנותר הוא לצפות בשקיקה לשנה הבאה. ארוואה!

גבינה "פושה פושה".

כן, ראשית הסבר על הכותרת – גדלתי בבית ברזילאי, שהשפה השולטת בו היתה הפורטוגזית. אחד המאכלים שהכי אהבתי כילדה קטנה היה כשאמא שלי היתה שמה פרוסות גבינה צהובה על מחבת עם אש קטנה, עד שהגבינה נעשתה חוטים ומכאן השם "פושה פושה" – בפורטוגזית "למשוך למשוך". כמובן שבבית דל אמצעים הוכרחתי לאכול את הגבינה ביחד עם המון לחם כדי להתמלא אבל זה עדיין היה כיף למשוך לפה את כל חוטי הגבינה.

כששמעתי שמחכות לי בבית היום אריזות של "גוש חלב" ו"גילבוע" של תנובה, התחלתי ישר לחשוב מה אפשר להכין – בדיוק אתמול הכנתי מרק תפוחי אדמה חלבי והייתי מתה לקצת גבינה צהובה בקרעים למעלה, ככה נמסה מהחום, או אולי לזניה? פיצה? פשטידה?

אבל אז הגעתי הביתה, גוועת מרעב, ועשיתי את הדבר הכי מהיר שאפשר- טוסט בגרסת "פועלי הבנין" , כלומר בתוספת בצל חי בחתיכות גדולות, ככה שהחריפות תישאר, ועגבניה. למטה מרחתי "מחמאה" , השקעתי בשלוש חתיכות גבינה (כי איזה כיף שכבר לא צריך לחסוך כל כך כמו בילדותי!), שתיים מלמטה ואחת מלמעלה שתכסה את העסק, ואז לטוסטר.

אני נוהגת לשים טוסטים בתוך נייר אפיה, מה שאולי מוריד להם קצת מהצבע אבל משאיר את הטוסטר נקי.

כשהיה מוכן, ונעשתה "שלולית" של גבינה מסביב ללחם, הוצאתי, ומשכתי. משכתי ומשכתי, ובתמונה אפשר לראות עד איפה זה הולך.

והצ'ופר- באריזה החדשה "תנובה" חידשו ובמקום אריזת וואקום שצריך להלחם איתה ושלא נסגרת טוב, מה שיוצר פרוסות וקצוות קשים ויבשים , עכשיו זו אריזה קשיחה ונוחה למקרר ובעיקר נוחה לסגירה חוזרת כך שתמיד מקבלים פרוסות רכות וטעימות שנמסות בקלות.

שאר הגבינה תנוצל בימים הקרובים למרק, פשטידה וכו', התנאי – שתמיד יהיה מה למשוך…..

כשר חלבי.