כשהאמא העירקית של אוהד וצביקה הכינה קבב, כל הסובבים אמרו ש"חייבים לעשות עם זה משהו". אז הכפפה הורמה ולפני כמה שבועות הושק במתחם הקניות של קריית שדה התעופה (איירפורט סיטי) "הקבב של אמא " שמביא את הטעמים של הבית העירקי לציבור, כולל לאנשים כמוני שגדלו בבית פולני ולא היה ממש קבב, או תיבול כלשהו… למשהו… .
ארכיון
דון פרדו- הדון החדש של אם המושבות!
פיצה- המאכל האולטימטיבי של בערך כל העדות וכל העמים. פיצה איכותית- החיפוש אחר השלמות, כי פיצריות יש הרבה, איכות יש מעט.
פיצה "דון פרדו" שהחלה בפתח תקווה, חזרה לסניף שני בעיר- אחרי השקת הסניף ב"סירקין" כשהשבוע הושק ברוב פאר ( ופיצות, ובלונים, מגנטים קיאק פירות, תקליטן והמון אורחים), הסניף ברחוב קפלן 15, ממש בצמוד למסוף " שניידר".
206 גריל בר פתח תקווה- עסקיות מנצחות!
לפני שנתיים חגגתי את יום ההולדת שלי ב"206 גריל בר" בפתח תקווה, ונראה שלא גדלתי רק בשנה אז אלא גם במידת המכנסיים כי הנדיבות והכמויות הגדולות שהן סמל המקום, בהחלט נכחו על הצלחת (צלחות) שלי.
המסעדה שהיא האחות הקטנה של "206 צהלה" שאין בן אדם בארץ שלא מכיר, מציעה מגוון רחב של בשרים ודגים ביחד עם בערך מליון סוגי מאזטים ותוספות.
Zoot Allures – כי גבעתיים זו תל אביב (המיוחדת) החדשה.
בפינת רחובות כצנלסון וויצמן בגבעתיים, נדמה כאילו אנחנו בדיזנגוף תל אביב – השעה רק שבע בערב, אמצע השבוע, "זוט אלורס" רק פתחו, וכבר כל השולחנות וגם הבר תפוסים עד אפס מקום, המוסיקה מנגנת, הנרות מהבהבים והאווירה תוססת .
תום מייזל – אחד מששת השותפים במקום, מסביר שהקונספט הוא ש- "אין קונספט"- כלים שונים ומשונים משמשים להגשת המשקאות והמזון, סוגי חומרים שונים משמשים לחיפוי ולעיצוב המקום, וגם המנות לא מוגדרות כ"ראשונות/ עיקריות" אלא "מה שיוצא מהמטבח" בסגנון ה"שרינג".
טעים בעמקים חלק ב'.
אז בחלק הראשון סיפרתי על כמה מקומות שהייתי בהם באזור העמק, שמשתתפים בפסטיבל "טעמים בעמקים", אבל יש עוד הרבה….
אחרי שהתבשמתי מניחוחות התבלינים ב"חוות דרך התבלינים" (וכמובן שגם רכשתי הביתה כמה דברים), התחנה הבאה היתה קריית טבעון- חנות היין והמעדנים "בקבוקים". לחנות יש שני סניפים- אחד ברמת יישי (שם גם ייערכו ארוחות מיוחדות של הפסטיבל) והשני בקריית טבעון שמשמשת גם כבר יין קטן. את פנינו קיבלה סמדר עזרא שחם- שכמה שהיא צעירה, מאחוריה כבר רזומה עשיר באהבת יין. בחנות יש מבחר גדול של יינות ואלכוהול מכל העולם במחירים ידידותיים מאד, וגם הרבה ייצוג למבשלות בוטיק ישראליות (יש כבוד!).
אנגוס תל אביב- בשר – הכי טרי שאפשר
את "אנגוס" אנו מכירים מצפון הארץ, כשאנו מטיילים ונהנים מבשר שעוד לפני דקה לעס את הדשא שמחוץ לחלון. ועכשיו גם לתל אביבים מגיע, ובגדול.
"אנגוס" פתחו סניף- למעשה שניים שהם אחד ובנפרד- ברחוב הארבעה בתל אביב, בלב מתחם הבילויים , בקרבת שרונה, עזריאלי והקרייה. מה הכוונה שניים? גם "אנגוס" וגם "אנגורסרי"-
"אמסטרדם פרייז" – תנו לדמיון (ולצ'יפס) להשתולל
כשחושבים "אמסטרדם" בדרך כלל האסוציאציות הן "תעלות, כפכפי עץ, טחנות רוח". יש כאלה שיש להם טיפה יותר אסוציאציות אבל בגדול- זה מה שזה. אחר כך נזכרים שבעצם בהולנד יש גם מאכלים ייחודיים שגורמים לתורים ארוכים בדוכנים השונים.
שחור לבן ומגוון- Black & White סושי בר
כשאבי סופר ויותם בן אלט הוזמנו לחתונות וראו שם סושי, הם לא ציפו להרבה וגם לא התאכזבו- "נו, סושי של חתונות" כלומר משהו שעמד הרבה זמן, ובעיקר נוהל על כמות ולא על איכות. "אז למה לא לעשות סושי איכותי גם אם זה לאירועים?" היתה המחשבה הבאה ,ומשם קצרה הדרך היתה ל"בלאק אנד וויט" –שירות דוכן סושי גורמה נייד וכשר לחתונות ואירועי יוקרה.
הדגש הוא על סוגי סושי טריים ואיכותיים (כשחומרי הגלם מגיעים מהסביבה הקרובה מאד כך שהם מגיעים בשיא טריותם), בסוגי הכנה שונים (כמו דגים טריים ונאים, אפויים, מטוגנים, רולים, סנדוויצ'ים וכל קומבינציה כשרה שתעלה על הדעת, ביחד עם מנות טבעוניות).
סלטי משני- טעם של בית
לא משנה כמה מנות עיקריות תשימו על השולחן, בסופו של דבר תמיד צריך תוספות, בעיקר מהזן הסלטי- עירוב של טעמים שמתערבב ביד אוהבת, והופך ליצירת "פיוז'ן" שמכילה הרבה יותר מסכום חלקיה.
פאזל פוד – לתפור את האוכל בשבילך.
כשמסעדה מעצבת מנה, משקיעים מחשבה רבה על טעמו של הסועד. הענין הוא שיש המון סוגי סועדים, ועוד יותר המון סוגי טעמים, ומי שטעים לאחד, לא בהכרח הפייבוריט של השני, ואז נוצרים מצבים בסגנון "אני רוצה את המנה הזו, אבל בלי זה , ועם זה, ועוד זה בצד, ולהוסיף עוד זה ולהחליף זה בזה" – גם משגעים את הטבח וגם לא תמיד מקבלים בדיוק מה שרוצים בסוף.