ארכיון

פסטיבל "טעמים בעמקים" 2018- יוצא לדרך!!

נתחיל מהשורה התחתונה- פסטיבל "טעמים בעמקים 2018" נמשך שבועיים ותזדקקו לכל אחד מהימים האלה בשביל להספיק את כל האוצרות שמסתתרים בעמק.

הפסטיבל חוגג את שנתו ה14 ואת יום ההולדת ה70 למדינת ישראל בחגיגת ענק לכל החושים , לכל בני המשפחה ולכל העדפה . במסגרת הפסטיבל מתקיימים אירועים קולינריים ותרבותיים בכל פינה בעמק- במסעדות, בשווקים החקלאיים, בקניונים, חגיגה בכל מקום.

להמשיך לקרוא

המתכון ליועץ נדל"ן מצליח (ולא רק).

כששרית שחם היתה בת שש עשרה, היא אובחנה כ"שום דבר לא יצא ממנה". כמה עשרות שנים אחר כך, אחרי קריירה צבאית מפוארת, הקמת משפחה, התמחות במכירות ולימוד מעמיק על תחום הנדל"ן, שרית שחם היא יועצת בכירה ומנטורית ליועצי נדל"ן ולכל מי שמתעניין בתחום, ועכשיו חולקת את הידע הזה בספר "מתכון מנצח ליועץ נדל"ן".

להמשיך לקרוא

MOVIEING CAFE- פינה של שלווה בעיר ההומה.

בצנטרום של הפיילה כמו שאמרו הגששים, במיקום הכי מרכזי שיכול להיות, לב תל אביב, שוכן בית הקפה "מובינג קפה". הוא קיים כבר 15 שנים ומארח תל אביבים ואורחים שמוצאים בו פינה לבבית (וטעימה) בכרך הסואן.  בכל שעה משעות היום יושבים הלקוחות ונהנים ממנות המטבח של שף גיא כהן, ופינוקי הקונדיטוריה בהנחיית השף קונדיטור אלירן דפני והמקום הפך למוסד תל אביבי מוכר.

להמשיך לקרוא

פסטיבל "ירוק ולא רחוק" – הטבע ממש ליד הדלת.

בישראל יש המון מה לראות, לטעום, לחוות. הבעיה- לא תמיד יש לנו אפשרות להעמיס את כל המשפחה על הרכב בחמש בבוקר, כדי לנסוע כמה שעות בפקקים ולראות פרחים או לטעום מנות מיוחדות.  פסטיבל "ירוק ולא רחוק" מוכיח לנו שיש הרבה אפשרויות ממש קל"ב. כמה קל"ב? שעה מתל אביב. זה הכל, ומגיעים לאזור שפלת יהודה שכולל את המועצות האזוריות שפיר, באר טוביה, יואב, לכיש, גזר ואת העיר קריית גת, ומוצאים המון אוצרות, שעכשיו גם מרוכזים בסופי השבוע בין התאריכים השני למרס (ממש אוטוטו) והשמונה עשרה בו. במשך ארבעה סופי שבוע יש שפע של פעילויות, מסעדות, אטרקציות והרבה כיף לכל הגילאים. רוצים דוגמה קטנה? בסוף השבוע הראשון למשל, בתחילת מרס ניתן להשתתף בסדנאות "שיאצוגה" יפניות, לדון על תרבות ב"אנזו", להשתתף בג'אם מוסיקה חיה בנתיב הל"ה, לטעום יינות ב"יקב מרשה", ללמוד על גאולוגיה בביתו של אריה איתמר בבית ניר, לבקר בבוסתן שושן ואיך אפשר לא לטבול במעיינות חמי יואב ולהתפנק בספא "אקויה"?  למשל בסוף השבוע השלישי (13 למרס – שושן פורים)- "מירוץ למליון" של משפחות עם תחרויות אתגריות, סיורים מודרכים של מדרשת הדרום, ביקור בנמל אשדוד, משחקי נווטים לכל המשפחה, וחוויה מתוקה במיוחד ב"בן אנד ג'ריס" בבאר טוביה שם יתקיים הפנינג חגיגי עם בועות סבון, מוסיקה ובונוסים של כדורי גלידה למחופשים, ועוד הרבה.

להמשיך לקרוא

אנד ג'וי – אהבה פי שלושה.

לפני כשנה כתבתי על סטודיו "אנד ג'וי" בראש העין, שמעסיק אנשים בעלי מוגבלויות כעובדים מן השורה ובתנאים כמו כל עובד אחר. זה מה שכתבתי אז.

להמשיך לקרוא

דונה איטליה – האיטלקיה המהירה.

אמש במלון "הרודס" בתל אביב, הוצגה "דונה איטליה" – קונספט חדש של אוכל איטלקי מהיר, אחיד, פשוט ובלי סיכונים עסקיים או השקעות כספיות.

להמשיך לקרוא

לה בלה איטליה די ג'אקומו.

יעקב פיאלקוב, הוא ג'אקומו ויולה, מוכר יותר כ"ג'אקומו – מעצמת ידע קולינרי על איטליה". מי שרוצה לדעת משהו על הקולינריה באיטליה לא צריך שום דבר מלבד לפנות לג'אקומו – הכל כבר שם.

וכדי שהידע הזה יעבור הלאה, ג'אקומו מוביל זה שנים רבות סדנאות אוכל איטלקי על כל גווניו, לקבוצות, זוגות, בביתו – במטבח מאובזר, או בבתים אחרים , ותוך כדי הלימוד והעשייה, גם לומדים טיפים על בישול בכלל, ועל החיים.

ג'אקומו שרכש את הידע שלו בהשתלמויות בישול איטלקי ברומא ופירנצה, וגם מ"מאמות" איטלקיות אמיתיות בכל רחבי ארץ המגף, עבד במסעדה ברומא והיה הבעלים של מסעדה שהיתה גם מעדניה ומפעל פסטה בישראל בשם "ג'אקומו". במקביל גם כתב שלושה ספרי בישול (איטלקי כמובן) וספר הדרכה על הכנת גבינות.

הסדנאות והקורסים כוללים גם קורס מקיף להכנת גבינות ביתיות, ועל כך בהמשך.

מעבר לקורסים ג'אקומו עורך סעודות לקבוצות עד 40 איש בביתם או בלוקיישן שיבחרו, ומספק גם שירותי קייטרינג עד 100 איש.

עד כאן המידע, עכשיו – איפה האוכל?

אז הנה הוא –

התכנסנו בביתו לסדנה שנשאה את הכותרת "המיטב של  איטליה".

קיבלנו דפי מתכונים, והסירים החלו לשקשק.

היינו שש בלוגריות מורעבות, שכוסות היין שנמזגו לנו רק פתחו לנו את התאבון, ולכן ג'אקומו פתח מיד במתכון הראשון, שהוא מהיר וירגיע לנו את הרעב  – ברוסקטה עם עגבניות, שום ושמן זית. כאן גם קיבלנו הסבר על משמעות השם "ברוסקטה" – "לחם חרוך"  ושאם מניחים על הברוסקטה כל דבר אחר מלבד עגבניות, שום ושמן זית, זה הופך כבר להיות "קרוסטיני".

ג'אקומו חילק משימות – אחת לשה את הבצק, אחת חתכה ירקות והשלישית (נחשו מי) צילמה את כל העסק.. סדנה פעילה שבה גם עובדים, לא רק צופים.

(בתמונות למעלה ולמטה- ההכנות).

מנות ירקות הוכנו במקביל, חלק נאפים, חלק נצלים, חלק בשלבי חיתוך וכך הלאה כך שעד מהירה הונחו צלחות על השולחן –

גזר בדבש ושום שקיבל מחיאות כפיים סוערות והיה הכי פשוט שיכול להיות – ג'אקומו טיגן שום, הוסיף לו רצועות גזר, וטיגן עד שהתרכך, הוסיף סוכר, דבש, מלח, צ'ילי ואורגנו, בחש עוד קצת והופ – יש מנה כייפית. (מתכונים מדוייקים ניתן למצוא באתר של ג'אקומו – http://www.giacommo.net/index.htm.)

(בתמונה למעלה – ג'אקומו בעבודה).

מנת הירק הבאה היתה "שומר בשמן זית ולימון" – כשהלימון מנטרל את הטעם ה"אניסי" ומשאיר ירק רך במיוחד.

בנתיים בשביל שיהיה מה לאכול עם הירקות, הוכנסה לתנור פוקצ'ה שקיבלה זרזיפי שמן זית ועלי רוזמרין.

פרוסות חצילים קלויות הפכו להיות "חציל במילוי גבינת מוצרלה ופרמזן" (שאגב, הגבינות מעשה ידי ג'אקומו להתפאר) ונכנסו לשיזוף בתנור, מנת פתיחה לא רק טעימה אלא גם יפיפיה.

(בתמונות למעלה ולמטה – המנות המוכנות)

אישית, המנה הפיבוריטית שלי היתה "כרובית מטוגנת ברוטב שמנת וחרדל" שג'אקומו הרשה לי לפנק את קוראי במתכון המדויק- מכינים בלילה מכוס אחת קמח לבן, חצי שקית אבקת אפייה, קצת מים (תלוי לפי מידת הסמיכות של הבלילה, שלא תהיה נוזלית). טובלים בה פרחי כרובית מפורקת (כרובית בינונית), ממש כמו סוג של ירק בטמפורה. מטגנים בשמן עמוק עד שהציפוי משחים ומניחים על נייר סופג . במקביל מרתיחים מיכל אחד של שמנת מתוקה, וכשהיא רותחת מוסיפים כף חרדל ומערבבים. מסדרים את הכרובית על צלחת הגשה, שופכים למעלה את הרוטב ו.. בתאבון!

הפוקצ'ה יצאה בנתיים מהתנור, שזופה ומריחה מרוזמרין, והצטרפה לעוד מנות שהונחו על השולחן כמו – "קפונטה חצילים" – מנה חורפית עשירה של חצילים מטוגנים ואחר כך מבושלים עם בצלים, שום, עגבניות, זיתים , סלרי ובתוספת צלפים וצנוברים, ותיבול שכולל גם סוכר חום, ויש מנה צמחונית (למעשה אפילו טבעונית) שמחממת וממלאת יופי בליל חורף גשום, ולא רק.

(בתמונה למעלה – הפסטות היפיפיות תוצרת בית של ג'אקומו)

הגיע שלב הפסטה. ג'אקומו שלף מכונת פסטה והדגים איך עושים בצק פסטה, ואיך מפעילים את המכונה ומוציאים ממנה את כל האוצרות – ספגטי, רביולי, אטריות "פפיון" ועוד. מה שאהבתי במיוחד זה את השילוב שג'אקומו עשה כשהוא הניח על הבצק עלי בזיליקום ואז העביר יחד במכונה, ויצר ספגטי בזיליקום מאוחד.

במקביל הוכן גם בצק ללזניה והפסטות יצאו לדרך.

שתי מנות הפסטה שהוכנו היו –

"פטוצ'יני ברוטב פלפלים ושמנת" – עם פסטות משני צבעים – כמובן תוצרת בית טריה, פלפלים צבעוניים קלויים וברור שתהיה שם גם שמנת, נכון?

הלזניה היתה "סיציליאנית" וכללה שכבות של פסטה, רוטב עגבניות, בזיליקום, מוצרלה והמון פרמז'ן, מהסוג שנמתח ונמתח ….  בגלל שהפסטה היתה טריה ולא יבשה (ובלזניה משתמשים הרבה פעמים בדפי לזניה מוכנים שלא צריך לאפות והם תמיד יוצאים יותר קשים), הלזניה היתה יותר נימוחה ורכה.

(בתמונה למעלה- גבינות שג'אקומו מייצר ומשלב במנות הסדנה, וגם מלמד להכין לבד).

הקינוח הנבחר (ג'אקומו שאל מה בא לנו – קנלוני או פנקוטה) היה פנקוטה שנבחרה רוב קולות. מנה שמזכירה קצת "פלאן" במראה, אבל לא דומה בטעם (בפלאן יש המון ביצים, כאן אין בכלל). כל הסיפור היה קרם קרמל שג'אקומו מכין לבד (באתר אפשר למצוא את המתכון), שנמזג בתחתיות של קעריות, שמנת שהורתחה ביחד עם ג'לטין וסוכר ווניל ונמזגה בעדינות על הקרמל, וקירור. כשהקעריות נהפכו על הצלחות, הן גלשו ומעליהן גלש הקרמל שכיסה אותן והמתיק אותן בעדינות סוכרית. גם כל מי שטענה שהיא מפוצצת מכל הפסטות והירקות והפוקצ'ה, איכשהו מצאה מקום גם למנה הזו.

הסדנאות מתקיימות כבר כ14 שנים, כשג'אקומו מקפיד כל שנה לנסוע לפחות פעמיים לאיטליה כדי להתעדכן בחידושים הקולינריים האחרונים והן מיועדות לא רק למבינים בבישול אלא גם לכאלה שביצה קשה היא אתגר עבורם.

כמו שהזכרתי בהתחלה, סדנאות הגבינות הן שוס אמיתי, וצוברות פופולאריות במהירות רבה – גם לומדים, גם טועמים וגם יכולים לעשות בבית.

מי שממש לא רוצה להתאמץ, ג'אקומו גם מספק אוכל מוכן, אירועים פרטיים, ארוחות רומנטיות (כי ביננו, האוכל האיטלקי הוא הכי רומנטי), מסיבות יום הולדת, מסיבות רווקות ועוד.

הפרטים על סדנאות הגבינה , וכל מה שצריך כדי להכין גבינות בבית – כאן – http://www.gvina-cheese.com/index.htm

 

סיוון ימיני – משהו טוב בשבילך.

בתקופה הנוכחית כולנו צריכים להירגע, וכמה שיותר. אחת הדרכים שמרגיעה אותי היא טיפולי גוף ופנים, ואם זה גם משפר לי את המראה, זה גם משפר לי את מצב הרוח.

את סיוון ימיני הכרתי במקרה, אחרי שזכיתי בתחרות בפייסבוק והפרס היה טיפול פנים מפנק. סיוון לא ידעה שאני בלוגרית, ושמחתי לגלות שהיא אהבה את התשובה שעניתי לשאלה שהיא העלתה.

אז ביום שישי אחד, בין מהדורת חדשות לאזעקה, נסעתי ל"good for you" – טיפולים קוסמטיים בנס ציונה.

סיוון, בחורה חייכנית ולבבית קיבלה אותי, הציעה שתיה חמה ואז החלה לפנק אותי –

הגישה הכללית של הטיפול היתה אנטי אייג'ינג, וסיוון משתמשת במוצרים של חווה זינגבויים. בתחילה סיוון ניקתה את העור  כדי שיהיה מוכן לקלוט את כל הדברים הטובים שיבואו אחר כך. השלב הבא היה עיסוי פנים (מרגיע בטירוף) וגם אזור המחשוף (שסובל הרבה מהשמש הישראלית ואנו נוטים להזניח אותו מבחינת לחות והגנה), עם מסיכה של ויטמין E, וגם חומצה הילארונית (ידידתם הטובה של בנות ה30 פלוס – למלחמה בקמטים) ובמקביל גם ג'ל לאקסטרה פינוק.

אחר כך באה מסיכת זהב שתורמת את הזוהר וההזנה. הניקוי הבא היה עם מי פנים "ג'נרל לושן" ואחריו פילינג "גליקו אקטיב 2" שמעיף את כל התאים המתים ומגלה את העור הרענן שמתחת.

אחרי שהכל היה נקי ומטוהר, הגיע החלק של המלחמה בסימני ההזדקנות – עם "אקסטרה C – פרו נוזל עם נוגדי חמצן" וסרום "ליין קונטרול" שמותח את כל מה שכבר לא כל כך מתוח. בסוף סיוון שאלה אותי אם אני הולכת לאנשהו וכשאמרתי שהמקום היחידי שאליו אני הולכת בשישי בצהרים הוא המיטה שלי ,היא גם הניחה על פני מסיכה בשם "אקסטרה C" שמכילה המון חומרים טובים ורצוי להשאיר אותה ללא שטיפה כמה שאפשר. אני כאמור נסעתי הביתה והלכתי לישון ונתתי לכל הטוב הזה לטפל לי בעור. (וזה לא לכלך את המצעים!).

על הדרך סיוון הבחינה שהלק שלי כבר לא מושלם, ופינקה אותי גם בצבע יפה בציפורניים ( היא עושה גם מניקור, כולל בניה, גם פדיקור, הסרת שיער, טיפול גבות וגם איפור כלות – בקיצור – כל מה שצריך כדי לצאת יפה ולהרגיש מפונקת ורעננה).

סיוון עוסקת בקוסמטיקה כבר תשע שנים, ומאמינה מאד בקשר שבין גוף לנפש ובתרומה הגדולה של טיפול קוסמטי כמרגיע בנוסף לתחושה הטובה שיש לאדם כשהוא מרגיש שהוא משפר את המראה החיצוני שלו בשני המישורים – המיידי וזה של הטווח הארוך – כמו בבעיית אקנה או אנטי אייג'ינג.

דף הפייסבוק של "גוד פור יו – טיפולים קוסמטיים" – https://www.facebook.com/pages/Good-For-You-%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9D/254119924616573

הכתובת – רוטשילד 2, נס ציונה.

 

מי זה דופק בדלת?

דלת היא לא רק חלק של הדירה שמפריד בין חדרים. דלת היא גם יצירת מסגרת, יצירת פרטיות, חלל אישי, דלת שומרת ומגינה, ודלת היא גם אלמנט עיצובי שמשתלב בכל המראה של החדר והדירה.

בעבר דלתות היו "באות עם הדירה" וככה זה נשאר. בילדותי דלת היה משהו שבאמצע היו מדביקים שלט בסגנון "החדר של רינה" עם איזשהו שם תואר כמו "המדליקה" , ועוד כל מני שלטים קטנים שנגזרו מ"מעריב לנוער" בסגנון "פה גרה דיירת מגניבה" או "אין כניסה להורים" עם תמרור בהתאמה.

מאז עברו הרבה מים בנהרות העיצוב והיום בעלי דירות ויושבי החדרים כבר יודעים שיש לשים לב לכל הפרטים הקטנים כשמעצבים חדר, ושדלת הכניסה היא הדבר הראשון שרואים וצריך לתת לו את תשומת הלב הראויה וכאן נכנסות לתמונה דלתות פנים מעוצבות.

הדבר הראשון הוא כמובן הצבע, דלתות בהירות או כהות, באיזה מרקם. הדבר תלוי בסוג עיצוב הדירה, הצבעים השולטים בה והתחושה שכל הדלתות אמורות להעביר.

אחר כך ישנה גם הפונקציונליות כי אם מדובר בחדר שינה, הדלת אמורה להיות אטומה יותר מבחינת אפשרות המבט פנימה, מאשר דלת של חדר עבודה למשל, שבו אולי רוצים לדעת מי נמצא בחדר גם מבחוץ.

לשם כך אגב יש סוגי עיצובים שונים , מחלונות הצצה ועד זכוכיות בדרגות אטימות שונות. (טוב אגב גם להורים מודאגים שרוצים לדעת מה ילדים קטנים עושים בחדר המשחקים למשל).

נקודה נוספת שחשובה היא אטימות למים, כי כבר ראיתי המון דלתות עץ שהתחתית שלהם פשוט התפרקה בגלל חשיפה ללחות, וזה לא חייב להיות חדרי אמבט, מספיק שהדלתות נחשפות למי הספונג'ה שוב ושוב, והלחות נספגת.

המראה האלגנטי ביותר הוא בוודאי דלתות הזכוכית, שיש להן אווירה יותר קרירה , שוב , בדרגות שקיפות שונות.

אגב, מנקודת מבט אישית, במשך 19 שנים היתה לי חתולה בבית, שהתחביב שלה היה לשייף את הציפורניים על כל דבר חוץ מאשר צעצועים שנועדו למטרה הזו מההתחלה. התוצאה היתה שדלתות העץ של החדרים כולם זכו ל"קישוטים" בתחתיתם כשהיא הביעה את רצונה העז להכנס (או לצאת) מחדר.

אחרי שבוחרים את הדלתות , מגיע עולם רחב נוסף, עולם הפירזול שמאפשר לנו לבחור ידיות שונות, צורות נעילה שונות (כולל פטנטים שמאפשרים לדעת אם הדלת נעולה או לא, רק בהסתכלות), עיצובים שונים (ואני מתה על המראה של פעם, כולל אותו מקש בעל ראש אריה או חיה כלשהי) ועוד, שוב בהתאמה לנוחות של המשתמשים ולמראה הכללי.

כי בסופו של דבר הפרטים הקטנים הם העושים את הבית ולא יעזור חדר מעוצב על ידי המעצב של בית המלוכה הבריטי, אם הדבר הראשון שרואים, הדלת, מקלקלת את הרושם.

 

משהו קטן וטוב

כשאדם פותח עסק, הדבר החשוב ביותר הוא שידעו עליו. ואיך עושים את זה? מילת הקסם היא "פירסום". יש המון שיטות לפרסם, חלקן יקרות מאד, ולא כולן מועילות. כך למשל מודעה בעיתון אפקטיבית לזמן קצר בלבד, כי העיתון נזרק ואיתו המודעה. אז מה עושים כדי להשאר בתודעה לאורך זמן?

אם אני מסתכלת על שולחן העבודה שלי ועל המכונית שלי, יש לי שם המון דברים שקיבלתי, שהם שימושיים לי ונושאים עליהם לוגו של חברה מסוימת, שארצה או לא ארצה, זה מול העיניים. כך כשאני נכנסת לאוטו בבוקר אני רואה את עץ הריח של חברת "מסטיקי דורון" תלוי לי על המראה, קופסת הסוכריות של "מוסך הברוש" יושבת לי בתא הכפפות (וניתנת למילוי חוזר ולפתיחה נוחה), מגן השמש עם "מכולת יהודה" שומר על טמפרטורה טובה, ועל מפתחות הבית תלוי דיסק און קי של "מספרת שולה" ופנס של "חיים ובניו – ירקות ופירות". גם במשרד מחכים לי מחזיק כרטיסי הביקור עם "קרמיקה ירדני", מחשבון סולארי של " עודד המעודד" ועשרות עטים עם כיתובים שונים, ליד ספלים עם לוגו.

אני זוכרת מוצר שהכי אהבתי  – כשחברה מסוימת חילקה עציצי "במבוק המזל" עם כיתוב על העציץ עצמו. העציץ עדיין אצלי, (ויש לו הרבה מזל, כי אני בדרך כלל רוצחת צמחים סדרתית) והוא הפך בנתיים לעץ פורח ומשגשג.

מוצרים עם לוגו כמו בלונים למשל או קישוטים , שימושיים גם באירועים של חברה מסוימת, כשבדרך כלל הם מסיימים את הערב אצל אנשים שרצו לקחת אותם הביתה "בשביל הילדים". אגב, זה לא חייב להיות אירועי חברה- כי היום גם באירועים פרטיים כמו בר מצוות או חתונות, יש מתנות הביתה, וזה הרבה פעמים עם כיתוב , כך שבהדלקת נרות של חנוכה במשרד למשל, פתאום נשלפות כל מני כיפות שכתוב עליהן "מזכרת מבר המצווה של יוסי כהן 2004".

מי שבוחר לתת מוצר עם לוגו, חשוב שיבדוק מה הדברים הכי נחוצים היום, כי למשל מבחינתי ומבחינת אנשים רבים, מטען רזרווי לסלולרי חכם, או "סוללה חיצונית" היא דבר נחוץ ביותר בעידן שבו כולם רודפים אחרי שקעי חשמל כדי להטעין את הסלולרי , וכמובן הזיכרון הנייד שמתחבר למחזיק המפתחות ועוזר להעביר קבצים בנוחות.

אז בשורה התחתונה – המפרסם מקבל חשיפה, הלקוח מקבל משהו שימושי , כולם מרוויחים.