בנימה אישית- אני ברזילאית חובבת בשר, בשבילי ארוחה קלה זה סטייק 400 גרם מינימום, והסיכוי שאעבור לצמחונות, שלא לומר טבעונות, הוא בערך כמו הסיכוי שלי להיות אישתו השניה של הנסיך (המהמם) ויליאם, אחרי שיעזוב בשבילי את קייט ואת כס המלוכה העתידי.
כשקיבלתי להתנסות את המוצר החדש של "טבעול" מסדרת "הבישולים" הייתי ספקנית – תחליפי בשר מעולם לא משכו אותי, ואין מצב שתחליף כלשהו יגרום לי להתבלבל בינו לבין בשר.
(בתמונה מימין- ישראל גוטסדינר – מחצית מ"צמד רעים" המיתולוגי, מרים כוסית בתערוכת KFWE).
אולם "טראסק" התל אביבי לבש השבוע חג עת נערכה בו תערוכת היין הכשר הגדולה בעולם, אירוע הKFWE – Kosher Food & Wine Experience של "צור- עולם של יין" – חברת היבוא הגדולה בארץ ליינות ואלכוהול כשרים.
האירוע התקיים זו הפעם השמינית, במיוחד לקראת חגי פורים ופסח בהם יינות משובחים מככבים, ובמקביל גם בחמש ערים ברחבי העולם- ניו יורק, מיאמי, לוס אנג'לס, לונדון ופריז.
בתל אביב נהנו כ1500 אורחים ממגוון אדיר של כ180 סוגי יינות, ממעל 40 יקבים, וכן ליקרים, קוקטיילים ומשקאות אלכוהוליים שונים. כל הטעימות לוו בהסברים של הייננים .
היינות שהוצגו, כולם מקטלוג 2019 של "צור – עולם של יין" , הגיעו מכל העולם – צרפת, ארצות הברית, איטליה, ספרד, פורטוגל, ארגנטינה, ניו זילנד, הולנד ועוד, וכמובן גם נציגות ישראלית מכובדת.
המוטו הוא – אלכוהול איכותי ומגוון, לצד אוכל טוב בהשראה ים תיכונית, לקהל בוגר יותר, שמחפש בילוי שהוא מעל ל"בירה וצ'יפס", במחירים הוגנים, שירות אדיב ואווירה חגיגית.
כך נולד "משתה" שמציע תפריט אלכוהול נרחב, הכולל יינות , משקאות חריפים וקוקטיילים לכל טעם ומנות יצירתיות מחומרי גלם איכותיים, שרובם מכינים במקום.
בר "משתה" בנוי משטח רחב ומואר, שבקצהו האחד מטבח פתוח, בו ניתן לראות את המנות מוכנות "בשידור חי". הקצה השני הוא הבר שבו מקפיצים המוזגים משקאות מכל הסוגים, ובמרכז החלל שולחנות בגדלים שונים לכל סוג של קבוצה או בודדים.
השעה הייתה שעת ערב מוקדמת באמצע השבוע, והמקום המה אורחים.
בחרנו לשבת ליד שולחן (יש גם מקומות ישיבה על הבר או במרפסת המקורה) והתייעצנו עם צוות המקום על המנות השונות בתפריט.
כדי להתחיל את החגיגה פתחנו בקוקטיילים. במגוון הקוקטיילים תוכלו למצוא קוקטיילים מתוקים או חמצמצים, המוגשים בכלים מיוחדים ובפרזנטציות ססגוניות- חלומו של כל אינסטגרמר.
אנו הלכנו על הטעמים החמצמצים יותר וקיבלנו "משנכנס הדר" – קוקטייל של ג'ין, קמפרי, אשכולית אדומה, בזיליקום ולימון, ו"שיכור כלוט" – תערובת מלפפונים, ג'ין, קמומיל משתה וסאואר. שני הקוקטלים היו מרעננים, שילוב הטעמים היה מוצלח ועשה חשק לעוד.
התפריט מחולק לפי סוגים של מנות ולא לפי "מנה ראשונה או עיקרית" והרעיון הוא שמנה שמוכנה יוצאת אל השולחן וכל היושבים מוזמנים לחלוק. ישנו מבחר נאה של מנות טבעוניות.
המנה הראשונה שהגיעה אל שולחננו היתה מנה בהשראה יוונית "סקורדליה סלקים" – ממרח שקדים ושום, סלקים צלויים בתנור אבן, ושמיר "בשביל הצבע" כמו שמוגדר בתפריט. הסקורדליה היא אחת האהבות שלי במטבח היווני ושמחתי למצוא אותה בתפריט של "משתה". המנה הגיעה בקערה גדולה ובה שכבה עבה של הסקורדליה, בנגיעות שום עדינות שלא השתלטו על טעמי השקדים. הסלקים היו כמו סוכריות בקרנצ'יות עדינה. מנה שלטעמי כדאי לארוז ולמכור בקופסאות הביתה. ניתן לצוות לה לחם לניגוב מקסימלי של הקערה.
"פני פורי" היו המנה הבאה, ובתפריט הם מופיעים בשתי גרסאות, גרסת הדג והגירסה הטבעונית. אנו בחרנו את "פני פורי דג" – כיסוני קמח חומוס ממולאים בסלמון, היישר מהמטבח ההודי. החן של הכדורים הוא עדינות הציפוי שנותן מקום של כבוד למילוי בפנים, דג שמגיע טרי, כמו כל שאר הדגים במסעדה. לצד הפני פורי היו כמה עגבניות ריבתיות ומתוקות וכוסית של רוטב כוסברה למזיגה מעל.
ממחלקת הסלטים נבחר "סלט שומר בסאואר" – סלט שמלבד שומר כלל רצועות גזר, צנונית, בוטנים מסוכרים, עלי תבלין, מיץ לימון, סוכר ומעט ערק. הייתי מעט חשדנית כלפי המנה מכיוון שטעמי אניס אינם כוס התה שלי. שמחתי לגלות סלט מרענן מאד, שלמרות שהכיל ערק ושומר, שניהם "אניסיים", הטעמים עודנו ואוזנו על ידי מיץ הלימון ובעיקר האגוזים המסוכרים.
הנציג הראשון של מחלקת הבשר היה מנת "שרינג" קלאסית – "סיגר חלקי פנים". עלי סיגר דקים שמולאו בכבדים ולבבות והוגשו עם טחינה ומטבל עגבניות. הסיגרים הגיעו לוהטים לשולחן, ולמרות זאת לא התאפקנו, אחזנו בהם באצבעות וטבלנו ברטבים. העלים היו פריכים והתפקעו מכמות המילוי העשירה.
שתי המנות הבאות יכולות להיות מוגדרות כ"עיקריות" בעקבות גודלן. "כנאפה עגל" – עוגה עגולה שהורכבה משכבת קבב השף, כוסתה בשכבת שערות קדאיף מתקתקות ועל הכול זיגוג סירופ עגבניות שרי, ו"אסאדו וירקות שרופים" – בשר צלעות בקר בבישול ארוך בליווי ירקות צלויים בתנור. אחד הניגודים החביבים עלי הוא מתיקות ומליחות (ואשרי ממציא הקרמל המלוח!) ולכן מבחינתי מנת הכנאפה הייתה גולת הכותרת של הארוחה – בכל נגיסה השתלבו טעמי הבשר עם פריכות ומתקתקות הכנאפה, והכל נמס בפה. הבישול הארוך של מנת אסאדו יכול לייבש את הבשר אולם במקרה של "משתה" הבשר היה עשוי בצורה מדוייקת והיה עסיסי ובעל טעמים עמוקים. תפוחי האדמה והבטטות שנלוו אל הבשר נתנו טעמים של מדורה והחזירו זכרונות ילדות.
את המנות הבשריות ליווינו עם יינות "בלו נאן גוורצטרמינר 2017" מהלבנים, ו"גליל אלון" שרובו קברנה סוביניון, באדומים. שני היינות אהובים ופופולאריים והחמיאו לבשר.
במחלקת הקינוחים מופיעים שלושה, כולם קינוחים שלא מכילים חלב במקור כך שאין השפעה של הכשרות של המקום – מלבי קוקוס, קטאיף אגוזים ובסבוסה (המכונה "בסבוסה דיי"). בחרנו את המלבי שהגיע בטעמי קרם קוקוס, אגוזים מסוכרים ושבבי קוקוס. המנה היתה מרעננת מאד, מתוקה במידה ו"סגרה את הפינה" שדורשת משהו מתוק לאחר ארוחה גדולה המלווה באלכוהול.
אורחים נוספים המשיכו להגיע, מוסיקה מגוונת ליוותה את הערב והצוות דאג שכל הנוכחים יהיו מרוצים וחייכניים (וכמובן שהסלולרים נשלפו שוב ושוב לצילום המנות היפיפיות).
"משתה"- בר מסעדה
לשם 7 פתח תקווה
שעות הפתיחה – ימים א-ה כרגע ,בתקופת ההרצה החל מ19.00 ועד אחרון הלקוחות, ובתום תקופת ההרצה המקום ייפתח כבר ב17.00, ובמוצאי שבת כחצי שעה לאחר יציאת השבת.
מתאימה ל: שומרי כשרות (וגם כאלה שלא), טווח גילאים בוגר יותר שמחפש איכות ושירות, צמחונים, טבעוניים.
טלפון: 03-9591904
גישה לנכים – יש
כשרות- רבנות.
ניתן לערוך אירועים הכוללים תפריט סגור.
לא להאמין, פסטיבל חווית "טעמים בעמקים" חוגג בפעם ה15, להלן "ט"ו" , להלן ה"פסט"ובל".
הפסטיבל שנפתח באירוע חגיגי ב13 בינואר בשמונה בערב באירוע פתיחה במוזאון העמק בקיבוץ יפעת, ונמשך למחרת – ה14 לינואר, ועד ל25 לינואר 2019, אירועים מבוקר עד ליל, שפועלים על כל החושים- מהמוסיקה לאזניים, הסדנאות לידיים, התערוכות לעיניים ואיך אפשר בלי הקולינריה לחוש הטעם והריח?
כדי להתכונן כמו שצריך לפסטיבל, יצאתי לטעום טעימה קטנה ממה שמחכה למבקרים ברי המזל.
את הבוקר התחלתי ב"קפה 79" בקיבוץ הסוללים. מדובר בעגלת קפה היושבת על הדרך של ארבעה מסלולי אופניים "סינגל" – שמשית, ריש לקיש, הסוללים ואלון הגליל.
אם נחשוב על אסוציאציות שנקשרות לנו למילה "נקניקיה" ושם של מקום, נקבל הקשרים שונים – אם נחבר "נקניקיה" ו"ברלין" נקבל בדמיוננו נקניקיה שמנה ועסיסית, בדרך כלל ביחד עם בירה טובה, והחיבור לניו יורק ייתן לנו נקניקיה בלחמנייה במשחק של ה"יאנקיז" למשל. אבל מה עם ישראל?
בישראל קשה למצוא נקניקיות איכותיות ובדיוק לכאן כיוון אלעד אמיר, לשעבר דייל ב"אל על" שטעם נקניקיות בערים הגדולות בעולם והחליט שאין סיבה שבישראל לא ייהנו מהטעמים והאיכות. הוא בחר ספקים שמכינים עבורו במיוחד נקניקיות מבשר בקר, עוף, לבן ואפילו טבעוניות מחלבון אפונה, ופתח רק לפני כשנה את "FAT DOG" בתל אביב, ששוקקת מאז חובבי נקניקיות מכל הארץ.
הנקניקיות מלוות בלחמניה רכה מיוחדת, ובמגוון ענק של תוספות כך שניתן להגיע כל יום ולטעום בכל יום קומבינציה אחרת של טעמים לחוויה חדשה.
כשנכנסים ל"פאט דוג" מגלים את האפשרויות השונות ובוחרים עד כמה רוצים להתפרע. הבחירה הראשונה היא סוג הנקניקיה, ואחריה משקלה, שכן יש בגדלים של 100 גרם למי שפחות רעב (או לילדים) ו180 גרם למי שמבין ענין. אחר כך מגיע שלב הרטבים, חריפים או לא חריפים, קלאסיים או בעלי תעוזה. השלב הבא הוא השלב המעניין ביותר – התוספות. חוץ משוקולד נראה שיש את כל מה שאי פעם בן אדם ירצה- שעועית צ'ילי חריפה (תאמינו לי חריפה. מאד.), גאודה, אננס צ'ילי, ברביקיו חם, בייקון, פלפל חריף, בצל יבש מטוגן, ביצת עין, כרוב כבוש חם (שוס!) , מלפפון במלח והיד עוד נטויה.
אני החלטתי ללכת על "תכין לי את המומלצת שלך, בלי חריף" ואלעד התחיל את מופע היחיד שלו, כשהוא מניח נקניקיה לבנה שמנמנה וחייכנית בתוך לחמניה רכה שחיבקה אותה בחום ואז מתחיל להוסיף את הרטבים ואחריהם תוספות כמו אננס שהוא קירמל במחבת קטנה וסיים בעזרת ברנר, בצל, ועל כל הערימה גבינה מגוררת שגם היא זכתה להקרמה ועטפה את כל התכולה בקסם הזה שרק גבינה מותכת יכולה לעשות.
אני אולי נראית בחורה עדינה וענוגה אבל הצלחתי לתת את הנגיסה הגדולה שאיפשרה להנות מכל הקומבינציה ביחד, הלחמניה, הנקניקיה והתוספות. המסקנה שלי- השלם גדול מסך חלקיו, שכן השילוב היה מרתק, הכיל מגוון של טמפרטורות , דרגות מתיקות או חרפרפות, בשריות הנקניקיה ורכות הלחמניה. רכנתי מעל המגשית כדי לא לפספס אף מרכיב והתענגתי לי בשקט.
בן הזוג, בחור נימוסי יותר, בחר במנה שמוגשת בצלחת – נקניקיית קארי בסגנון גרמני עם תוספות בצד ומזלג קטן . גם איתו לא היה מה לדבר עד שלא רוקנה הצלוחית.
כמובן שלא שכחנו לטעום גם את נקניקיות הבקר שהייתי עושה עליהן מנוי שנתי, ונקניקיות העוף ששוברות את הסטיגמה שמדובר במנה רק לילדים .
המסעדה פתוחה בשעות הערב עד השעות הקטנות של הלילה כך שהיא מעולה כשמתחשק משהו טעים לפני או אחרי בילוי.
ב"פאט דוג " הנקניקיה באשר היא, מקבלת הרבה כבוד (וטעמים!) במחיר הוגן מאד, ובשירות אישי ולבבי.
"פאט דוג" מזללת נקניקיות
החלוצים 1 תל אביב.
שעות הפתיחה –
א'- 17.00 – 02.00
ב' – ד' – 17.00 – 03.00
ה' – 17.00 – 04.00
ו' – 20.00 – 04.00
ש' – 19.00 – 02.00
מתאימה ל: כל הגילאים, ויש גם נקניקיה טבעונית.
גישה לנכים – יש
מספר הטלפון – 077-2145250
מחיר ארוחה ממוצעת – כ30 שקלים , ויש גם דילים מתחלפים.
המסעדה איננה כשרה.
"אוהבים נקניקיות"? שאל הקומיקאי בתוכנית בידור פופולארית. אז התשובה היא "כן" – נקניקיות פופולאריות בקרב כל הגילאים, מנקניקיות פשוטות עבור הילדים, ועד נקניקיות מסוגי בשר שונים ותיבולים שונים עבור המבוגרים במגוון דרכי הכנה.
עד עכשיו כל נקניקיה שהכרנו הכילה חומרים משמרים, אבל עכשיו מגיע החידוש של "מעדני יחיעם" – בפעם הראשונה בישראל, נקניקיות ללא חומרים משמרים כלל.
