ארכיון

דומינו'ס הולכת עד הקצה!

 

13

קצה הפיצה, השוליים, נושא לדיונים ארוכים- האם לאכול אותו או להשאיר?  תומכי האכילה טוענים שצריך להנות מהפיצה עד הסוף על כל חלקיה, מתנגדי האכילה טוענים שהבצק בקצה הוא החלק המשעמם של הפיצה . עכשיו דומינו'ס פותרת לנו את ההתלבטות עם הצ'יזי קראסט- סידרת פיצות שבשוליה מילוי גבינה איכותית בשני טעמים – גבינת מוצרלה וגבינת שמנת שום.

אחד הדברים האהובים ביותר בגבינות הוא ההתמתחות שלהן, הקו הדקיק של גבינה שנמתח מהמנה לתוך הפה והופך לטעם ומופע בידור גם יחד. עכשיו, בפיצות החדשות של דומינו'ס יש את החבילה הכוללת – פיצה משובחת, סיום בצקי גבינתי ואקשן נמתח.

להמשיך לקרוא

פסטה דלה קזה- איטליה האותנטית על הצלחת!

 

1

אחד המטבחים האהובים ביותר בישראל הוא המטבח האיטלקי ובצדק- פסטות טריות, רטבים, מאפים ויין טוב, הכל מסתדר על השולחן לארוחה טעימה, עשירה ומפנקת, שמאחדת את המשפחה בדיוק כמו בכפרים הקטנים בטוסקנה שאחרי הבציר.

התפריט האיטלקי בישראל כבר מזמן התרחב מ"ספגטי עם רוטב עגבניות" למבחר ענק של פסטות שמתחברות עם סוגי רטבים שונים ושלצורות שלהן יש משמעות רבה ביחסים עם הרטבים.

להמשיך לקרוא

Refresh – חגיגת פיצה ללא גלוטן

 

20180513_192905

אחד הדברים שדי מצערים אנשים שלא יכולים או שלא רוצים לצרוך גלוטן היא הפיצה. המעדן האיטלקי המפתה, שרק הריח האופייני שלו כבר גורם להזלת ריר לא רצונית נעשה חלום רחוק לנמנעי גלוטן.

חברת Refresh שמתמחה בייצור ושיווק מוצרים ללא גלוטן, מביאה לכבוד שבועת את "פיצה מרגריטה" ו"פיצה מרגריטה עם זיתים" – שתיהן עשירות בגבינה ונטולות גלוטן לגמרי.

להמשיך לקרוא

יקבי כרמל- כי הלבן הוא האדום החדש.

 

1 (4)

הקיץ כבר כאן, השרוולים התקצרו, הסנדלים נשלפו והאווירה התחממה, שלא לומר, מהבילה.היינות האדומים שליוו את מנות החורף הכבדות יותר, מפנים את מקומם ליינות קלילים יותר שמתאימים הן למזג האוויר והן למנות הקלילות של הקיץ.

אז "לכבוד הקיץ שהגיע"   להקת "גזוז" המיתולוגית אולי "כתבו שיר" אבל לא עדיף יין טוב? – ובמקרה הזה הסידרה החדש של "יקבי כרמל" – מגוון יינות לבנים לשבועות מסדרת SelecteD ויין מבעבע בבקבוק כחול מסדרת Private Collection  .

להמשיך לקרוא

האהובה האיטלקית שלי

האווירה הזו היא בדיוק האווירה ב"אמורה מיו" התל אביבית, הממוקמת מול "גן העיר", בצמוד לבניין עיריית תל אביב, על שטח גדול שנחלק לכמה חללים ומעוצב בשפע של פריטים איטלקיים- מקומקומים וקדרות עד לתמונות נופים ואנשים, בובות, ציורים, אפילו אוסף "סיפולוקסים" מככב שם על המדף, לצד מקרר יין ענק. הפריטים נאספו על ידי בעל הבית בנסיעותיו לאיטליה ועל ידי אורחים שהגיעו והביאו איתם מזכרות שונות.

אם צריך לתאר את האירוח במילה אחת, היא בהחלט המילה "בגדול". המלצרים מסוגלים לשאת מגדל של צלחות וכוסות ולהניח הכל במדויק, המנות מגיעות במהירות , המוסיקה היא ברובה קלאסיקות איטלקיות מזן טוטו קוטוניו, והתפריט מבטיח שכל אחד ימצא את מבוקשו- מהילד ועד הצמחוני (והטבעוני, וזה שלא מעוניין בגלוטן). המסעדה קיימת כ-17 שנים, והתפריט נשאר קבוע פחות או יותר, כי מנות מנצחות למה להחליף?

עיון קצר בתפריט מגלה שהרבה מהמנות קרויות "צ'יו" ו"צ'יה" ("דוד" ו"דודה" בהתאמה) כיאה למשפחות גדולות שבהם לא ממש זוכרים מי קשור למי ולכן קוראים לכולם "דוד". על כוס קיאנטי משובח, כיאה ל"ברומא התנהג כמו רומאי", בחרנו את המנות הראשונות – פוקצ'ה עם שמן, רוזמרין ושום (עם אופציה נטולת שום למי שיש תוכניות רומנטיות לשעה מאוחרת יותר), קרפצ'יו בקר בשמן זית, לימון, רוקט והמון פרמזן, ו"אנטיפסטי" שמגיע בשני גדלים וכולל חצילים בפרמזן, בטטה עם טימין, שעועית ירוקה, פטריות, גזר, ארטישוק, קוביות פטה ופלפל קלוי. כל אחת מהמנות היא קטגוריה בפני עצמה ושלושתן שידרו טריות רבה. הקרפצ'יו היה עז טעמים, הירקות היו עדינים יותר, והפוקצ'ה מפתה, בעיקר כשנטבלה בשמן הזית והחומץ שהוגשו לשולחן.

בתפריט העיקריות יש את כל הכוכבים האיטלקים- פסטות שונות עם רטבי עגבניות, שמנת, ושמן זית,  צמחוניות או בשריות, פיצות המבוססות על בצק דק, ריזוטו, ניוקי, ומנות בשר כמו פילה, סינטה, פרגיות או כבד.

היות והמנות ענקיות, הדרך היחידה להתרשמות היתה לבקש רק צלוחיות קטנות ממבחר מנות כדי שאפשר יהיה להתרשם. בפועל השולחן שלנו נראה כמו ליל סדר עמוס צלוחיות ומצדדיו שני אנשים שנשענים אחורה בהעדר אפשרות לקום לאחר מכן.

התחלנו בנציגות של תפריט הפסטות עם שני סוגי ריזוטו, שני דודים בשם "פבריציו" (שכלל פטריות שמפיניון, בצל, פרמזן, חמאה ופטרוזיליה) ו"ג'וזפה" שהיה אדמדמם מרוטב עגבניות ביחד עם מוצרלה ופרמזן, בצל ובזיליקום. שני הדודים היו עשירים מאד , קרמייים ומלטפים.

שני סוגי רביולי היו הבאים בתור- הפעם של הדודות סרנלה (עם בטטה וריקוטה בשמנת, פסטו ועגבניה) ופטריציה שהיתה דומיננטית יותר וכללה מילוי של גבינת עיזים לצד חמאה, שמנת ועגבניות מיובשות שהעניקו את ה"קיק" . בשני המקרים הבצק העוטף היה עדין מאד ונתן מקום של כבוד למילוי.

הדודה "ג'וליה" הגיעה לביקור במנה שהיא אחת המומלצות שלי, שכללה פנה בשמנת, עם חזה אווז מעושן, ריבת בצל וזעפרן. הוזהרתי שהמנה מתקתקה, ואכן היא כזו אבל לא בצורה מוגזמת. המתיקות מגיעה בעיקר מריבת הבצל ומקבלת ניגוד מחזה האווז (שמופיע גם במנות נוספות, ומשמש לתיבול, בסגנון של בייקון).

דודה נוספת היתה "פרנצ'סקה" והיא באה לחנוק כמרים (או לפחות זו מטרת הצורה של הפסטה?) והיתה מנה קלילה ברוטב שמנת, גבינת עיזים ,ברוקולי פריך ובזיליקום.

ואם יש שתי דודות צריך עוד שני דודים, והם היו "קלאודיו"- מנה עזת טעמים של ספגטי בשמן זית עם טפנד עגבניות, חזה אווז מעושן, נתחי פרגית, בצל ופטרוזיליה (מנה שיכולה להוות ארוחה שלמה בפני עצמה בלי קשר לשום מנה נוספת), והדוד "לופטו" שגם הוא בעל נוכחות רבה בצורת ניוקי בשמן זית עם ברנדי, טבסקו, פילה בקר, ירקת ועגבניות מיובשות, עם כותרת "חריף".

(בכל המנות ניתן לבקש ללא שום או חריפות).

שניה לפני שעברנו לפיצות הגיעה מתנשפת עוד דודה, (ולכולנו יש את הדודה שתמיד מגיעה אחרונה, נכון?)- והפעם זו היתה דודה "פיורלה" שריחפה מעל הצלחת עם ניוקי בשמנת, רוקפור, אגוזי מלך, פרמזן ואגוז מוסקט, והיוותה סיום קליל לחלק של הפסטות.

טעמנו ארבעה סוגי פיצה מתוצרת "אמורה מיו"- האחת מרגריטה אהובה ומוכרת, השניה על שם הדודה "איזבלה" שהגיעה בתוספת רוקט על רוטב עגבניות וגבינות, הדוד "דווידה" היה השלישי עם פיצה מתוחכמת של מוצרלה, רוטב עגבניות, קרם חצילים, מסקרפונה, קרוונים ובזיליקום ומבחינתי המנצחת היתה זו שלא היתה לה קירבה משפחתית וכונתה פשוט "ארבע גבינות" – שלפי החשבון שלי כללה דווקא חמש גבינות, מוצרלה, פרמזן, קשקשבל, פטה ורוקפור, חגיגה לחובבי הגבינות.

אחרי שעברנו את כל קרובי המשפחה מבחינת הדודים, הגיעו הסבתות והסבים, והם כידוע תמיד מפנקים במתוק- הסבא "אלברטו" שהביא גנאש שוקולד מריר ומוס שוקולד לבן עם דובדבן, ה"טובע בקפה" – סמיפרדו שוקולד לבן שמקבל זרם אספרסו מלמעלה ולטעמי היה אחד הקינוחים השווים למי שאוהב טעמי קפה, הטירמיסו הקלאסי, וקינוח ה"אלף עלים" המרשים שכלל שכבות בצק עלים פריכות עם קרם פטיסייר ושקדים.

מסעדת "אמורה מיו" – מסעדה איטלקית ופיצה

אבן גבירול 100 תל אביב.

ניתן לחנות ב"חניון גן העיר" ולהביא את השובר למסעדה, כך שמשלמים רק 18 שקלים על החנייה ללא הגבלת זמן.

שעות פתיחה – בכל השבוע 00.00-12.00

ארוחות עסקיות- ימים א-ה 17.00-12.00

גישה לנכים- יש

טלפון 053-7105264

 

"מוצרלה נעם" – לחתוך פרוסת עונג

 

IMG_0996

הכל החל בחבל קמפניה שבאיטליה, כשגילו שם שאפשר להכין גבינה טריה משגעת בתהליך שכולל חיתוך גבינה אחרי סיבובה במהירות גבוהה. המילה באיטלקית ל"חיתוך" היא " Mozzare" ומשם- המוצרלה.

המוצרלה מככבת בשפע של מנות איטלקיות, מהמלכה האם- הפיצה, ועד לסלטים, טוסטים וכמובן המנה המפוארת ה"קאפרזה" שמהללת את צבעי הדגל האיטלקי בלבן של המוצרלה, ביחד עם האדום של העגבניה והירוק של הבזיליקום.

להמשיך לקרוא

פיצה דומינו'ס MIX- השלם גדול מסך חלקיו.

 

פיצה3

כשהיינו ילדים שהולכים לגלידריה, מתוך מבחר התוספות היינו מבקשים בערך את הכל, והתוצאה היתה מיש-מש אחד ענק. כשגדלנו הכרנו את מושג "איזון הטעמים" שכל כך נפוץ היום בכל תוכנית בישול, ולמדנו לשלב מרכיבים שיתנו לנו תוצאה טעימה יותר מכל מרכיב לחוד.

לפיצה יש הרבה אפשרויות לתוספות ושילובים, וכיצד נדע להכין לעצמנו את הפיצה האופטימלית?

להמשיך לקרוא

המעוז- מעוז של אלכוהול ונשנושים

 

IMG_8735

שתי דקות מדיזנגוף סנטר בתל אביב, שוכן "המעוז", בר צעיר ומגוון, שאפשר לקפוץ אליו גם אחרי יום עבודה וגם בשעות המאוחרות בהרבה – ללגימה ונשנוש בין חברים. הגענו באמצע השבוע, בשעה יחסית מוקדמת, וכבר היו במקום בליינים – ישראלים ותיירים ששתו, פטפטו וצפו אל רחוב המלך ג'ורג' ההומה. צוות המקום החייכן הציג את האפשרויות, ויש הרבה כאלה.

את התפריט הרגיל- עם מנות כמו סלטים, לאבנה, פיצה, המבורגר, פוקצ'ות , ירקות וקינוחים, יש את תפריט האלכוהול הנרחב שכולל קוקטיילים, יינות ומשקאות "ארוכים" כמו וודקה, ג'ין וכדומה, ויש מסלולים. הרבה מסלולים שהופכים את הבילוי במקום למשתלם במיוחד. כך למשל מסלול משקאות "לונג" נותן "שתה ככל יכולתך" ב-89 שקלים. המקום פתוח מהשעה 17:00, כך שאפשר להגיע ישירות אחרי העבודה, עם החברים, לנוח ולהירגע מהיום לפני שהולכים הביתה, ואם רוצים אירועים- ל"המעוז" יש חדר אירועים מאובזר שיכול להכיל עד 80 איש לכל מטרה- קריוקי, אירועי חברה ואפילו בר-מצווה.

ביום רביעי, שהוא היום שבו הגענו לבקר, יש הפתעה מיוחדת- בעצם שתיים- יין חופשי ב-59 שקלים, ומגש גבינות עם פינוקים, גם הוא ב-59 שקלים, שמתאים לזוג. השילוב "גבינות ויין" הוא שילוב קלאסי וכשהמגש הגיע, כמו בשעת תה אנגלית- במגדל של שלוש קומות, הוא היה מרהיב – בקומה התחתונה שכנה פוקצ'ה חמימה בלוויית שלושה מטבלים, בקומה האמצעית שכנו להם תותים ותפוחים פרוסים לצד חופן נדיב של אגוזי מלך, ובקומה העליונה קוביות של מגוון סוגי גבינות קשות. כל שנותר היה להכין "ביס" שכולל את הכל ביחד, להוסיף שלוק יין, ויש שילוב טעמים שעולה על סך חלקיו.  לאחר שרוקנו את כל שלושת הקומות של המגדל, נותר רק להתרווח אחורנית, ללגום את היין שעוד נותר בכוס וליהנות מהשלווה.

והפרטים הטכניים-

"המעוז"- המלך ג'ורג' 32 תל אביב

סיווג המקום- בר.

שעות הפתיחה- מחמש אחרי הצהרים ועד אחרון הלקוחות. בשישי  ושבת מהצהרים (בנוסף לאירועים).

מתאים ל- מבוגרים ששותים אלכוהול (אם כי באירועים ניתן לשלב ילדים). ישנן מנות צמחוניות וטבעוניות המסומנות בתפריט.

גישה לנכים- יש, דרך הכניסה האחורית.

מחיר ארוחה ממוצעת- תלוי מאד ביום, במסלול ובשעה.

מבצעים – בכל יום יש "HAPPY HOUR"  בין חמש לשמונה בערב שבהם יש מנות בעשרים שקלים וכוסות יין ב15 שקלים, וכן כאמור המסלולים השונים.

המקום אינו כשר

 

לפרטים נוספים ומבצעים שונים התקשרו עכשיו  – 073-7842620

לאתר- http://www.itravelisrael.co.il/BusinessPage.aspx?BusinessID=21803&CategoriesID=2

Say "Cheese (cake factory)"

אז מלכה אחת פעם אמרה שאם אין לחם אוכלים עוגות. אצלנו אומרים – למה לחם אם אפשר עוגות, ולמה סתם עוגות אם אפשר "דה צ'יזקייק פקטורי"?

אמש הושק הסניף הראשון של מותג העוגות המפורסם The Cheesecake Factory. המותג הוותיק, כבר קרוב ל40 שנה, שהחל בחלומה של אופה ביתית אחת, מביא לישראלים חווית עוגות אחרת- גבוהות, עשירות, מעוטרות בתוספות שונות, ובעיקר- חלומיות.

 

להמשיך לקרוא

אלורה בן גוריון- איטליה בלב תל אביב

בשדרות בן גוריון השוקקות, ניצבת "אלורה". מסעדה איטלקית שחוגגת בימים אלה שלוש שנים והיא אחת מתוך שתיים של "אלורה תל אביב" (הסניף השני נמצא ברחוב רוטשילד).  כשנכנסים ל"אלורה" הדבר הראשון שמבחינים בו הוא האלמנטים האיטלקיים כפריים שבמקום- הקירות מחופים בלבנים לבנות כמו בכפרים של טוסקנה, על המדפים ארגזים של קיאנטי  ולימונצ'לו, ומוסיקה איטלקית מתנגנת ברקע .

להמשיך לקרוא