המאכל שהכי מחמם אותנו בחורף הוא ללא ספק המרק. מרק הוא גם סמל למנת המזון המינימלית שאדם רעב מתגעגע אליה, בעיקר בימים הקרים.
ב"שרונה מרקט" בתל אביב, נפתחה אמש מסעדת פופ אפ מיוחדת- Soup Market – חנות שבה נמכרים שני סוגי מרק , בעשרה שקלים בלבד למנה נדיבה מאד, כשמחצית מההכנסות ייתרמו ל"בית השנטי" שמסייע לנוער בסיכון ונותן להם בית חם.
אפרופו רטרו, אחת התוכניות האהובות ששודרו כאן בשנות השמונים היתה "ימים מאושרים" שבה התקופה היתה שנות השישים, עם החצאיות המתנפחות, המכוניות עם מכסה המנוע הענק, וכמובן הבריליאנטין בשיער של הבנים שלא יצאו מהבית בלי מסרק. אחד הלוקיישנים האהובים ביותר בסידרה ובסרטי שנות השישים היה הדיינר- אותו המקום בצבעי אדום לבן, שהגיש מילקשייקים מוגזמים , וכמובן שהיתה בו ה"ג'וק בוקס" המיתולוגית שהשמיע את שירי התקופה.
ב"רטרו פנקייק בר" אפשר בקלות לשכוח שעברנו מזמן את שנות האלפיים- כשעוברים את הדלת מגיעים לתקופה שבה אלביס היה המלך, התסרוקות היו מוגזמות והגזוז נשפך בכוסות.
כל מי שמכיר אותי יודע שהבחירה המושלמת שלי עבור יום הולדת (ובעצם עבור כל יום בשנה) מורכבת משני חלקים- שניהם מתחילים באות ס'- "ספא" ו"סלסה".
וחגיגת יום ההולדת שלי השנה התחילה במקום הכי מפנק בארץ- "ספא אקויה" ו"חמי יואב".
איך זה עובד? מדובר במתחם ענק בלב אזור יהודה, שכולו מוקדש לחיים הטובים, ובהחלט אפשר היה לעשות שם את הפרסומת של "לפנק לפנק לפנק" כי זו בדיוק המטרה.
כשזה מגיע לבמבה אנחנו חיים בשני כיוונים גם יחד- מצד אחד מתים על הבמבה הקלאסית, ומצד שני אוהבים גם חידושים על בסיס במבה.
אז אסם מביאה לנו כל פעם חוויות חדשות, מרקמים וטעמים ב"במבה" והפעם מגיעים לרשתות השיווק כמה מהדורות שהיו אהובות במיוחד בשנים האחרונות-
"במבה פונץ' בננה"
אז בחלק הראשון סיפרתי על כמה מקומות שהייתי בהם באזור העמק, שמשתתפים בפסטיבל "טעמים בעמקים", אבל יש עוד הרבה….
אחרי שהתבשמתי מניחוחות התבלינים ב"חוות דרך התבלינים" (וכמובן שגם רכשתי הביתה כמה דברים), התחנה הבאה היתה קריית טבעון- חנות היין והמעדנים "בקבוקים". לחנות יש שני סניפים- אחד ברמת יישי (שם גם ייערכו ארוחות מיוחדות של הפסטיבל) והשני בקריית טבעון שמשמשת גם כבר יין קטן. את פנינו קיבלה סמדר עזרא שחם- שכמה שהיא צעירה, מאחוריה כבר רזומה עשיר באהבת יין. בחנות יש מבחר גדול של יינות ואלכוהול מכל העולם במחירים ידידותיים מאד, וגם הרבה ייצוג למבשלות בוטיק ישראליות (יש כבוד!).
הגשם יורד ומרווה את האדמה וארץ ישראל מתכסה בירוק של פריחה ולבלוב. השמש יוצאת והשמים מתבהרים, כל התנאים המושלמים לטיול בעמקים. ועכשיו יש גם סיבות נוספות לטייל בעמק- בין התאריכים 29 לינואר עד 11 לפברואר מתקיים בפעם השלוש עשרה (בר מצווה!!) פסטיבל "טעמים בעמקים" ולא להאמין כמה דברים הוא כולל בתוכו.
נסעתי להכיר ולטעום ממש מעט ממה שיהיה בפסטיבל, ואני בטוחה שאחזור לעמקים בפסטיבל עצמו, כי נשאר לי ממש "טעם של עוד".
כשרוצים להחמיא למישהו, אומרים שיש לו "עור של תינוק". כי עור של תינוק אמור להיות העור הכי רך וחלק בלי להיות רופס, משהו שכיף ללטף ושנראה בריא ומבהיק.
הבעיה היא שבעיקר בחורף, עור תמיד מתייבש, ואצל תינוקות, שעורם רגיש במיוחד, התופעה בעייתית ומציקה. הקור מצד אחד והחימום המאסיבי על ידי מזגנים מצד שני לא עושים טוב לעור של התינוק, והאמת גם לא לעור שלנו המבוגרים.
יובש מגיע גם בתורשה וגם בשימוש בכל מני חומרים שפוגעים בשכבת השומן הטבעית של העור והתוצאה מאד לא אסטטית – קילופים וכתמים, וגם לא נעימה , לא בתחושה ולא למגע.
מה עושים?
ד"ר פישר משיקה את "אמול נטורל" שהוא שמן רחצה טיפולי בעל נוסחה חדשנית של שמנים טבעיים שמקלים ומטפלים בתופעות היובש בעור.
אני לא גדלתי על קוסקוס. בבית הפולני שלי זה לא היה קיים. כשבגרתי והכרתי מטבחים אחרים, התיידדתי עם הקוסקוס ביחד עם הירקות והרוטב שעליו, והרבה פעמים העדפתי זאת פשוט כמנה עיקרית ולא כתוספת.
המצחיק הוא שכשנסעתי לברזיל, שם נולדתי, גיליתי את ה"פארופה"- אותם גרגרים מקמח מניוק או מקמח תירס, שמכינים אותם בדיוק כמו קוסקוס בעבודת יד. והכי מצחיק? בברזיל כשמגישים פארופה לתיירים, מציגים להם באנגלית כ"יזרעלי קוסקוס".
חברת "אחוה" אולי מתמחה בין השאר גם בעוגות ומאפים אבל היא בטח לא שוקטת על השמרים. (כן, אני תמיד אוהבת לפתוח פוסט במשחקי מילים…). וכן- זה גם נכון- ב"אחוה" אוהבים לצאת עם חידושים וגרסאות מעניינות למוצרים כדי שיהיה לנו גם טעים וגם מעניין.
הפעם שני מוצרים חדשים הגיעו אלי-
הראשון מלוח- טחינה, ולא סתם טחינה אלא "טחינה בטחינה עדינה". למה הכוונה? התהליך משופר בעזרת טכנולוגיות חדשות והטחינה של זרעי השומשום (שלא הושרו במלח ולא הוסף להם מלח) היא עדינה במיוחד ויוצרת מרקם מלטף ומפנק.
