חג החנוכה הגיע, והסופגניות שולטות בכל פינה. לצד הסופגניות המסורתיות ניתן למצוא סופגניות בכל הטעמים והקישוטים, בשילובים טרנדיים ובתוספות מיוחדות, כולן חוגגות את זכרון כד השמן שהספיק לשמונה ימים.
אחד הדברים הכייפיים ביותר הוא להכין סופגניות בבית, ולזלול אותן כשהן עדיין חמות, היישר מהשמן.
כשאומרים לי "שולחן עגול" האסוציאציה הראשונה היא של אבירים שחוזרים מהקרבות ומתיישבים למשתה ענק שבו תולשים חתיכות בשכר בעזרת הידיים ומקישים קנקני שיכר.
הגירסה המפנקת יותר היא Round Tables By American Express – פסטיבל קולינרי בינלאומי שמגיע לישראל זו הפעם הרביעית ומפגיש בין השפים הטובים ביותר למסעדות הטובות ביותר, ליצירת חווית אוכל שאין כמותה.
בתוך ים הבשלנים המציפים את תוכניות הבישול, האהובה ביותר על אלונה זוהר היא נייג'לה לוסון. למה? כי היא מבשלת פשוט, עם הרבה אהבה ותשוקה לאוכל. בדיוק כמו מה שאלונה תמיד חלמה לעשות.
עם רוחות הסתיו הראשונות הגיע לכאן שוב המאסטר קונדיטור של "לינדט" מתיו מולר, לתת לנו עוד מטעמי מותג שוקולד הפרימיום השווצרי המוביל.
"לינדט" מפנקת אותנו כבר מעל ל170 שנה בשוקולד משובח שנוצר מראש בכוונה להיות שוקולד טוב יותר מעל כולם, בכל תכונה כולל תכונות ההמסה שלו והארומה. את "לינדט" מנחים חמישה עקרונות ליצירת השוקולד המושלם – שימוש בפולי הקקאו המשובחים ביותר שגדלים במטעים הטובים בעולם בעזרת תוכנית גידול ייעודית, תהליכים ייחודיים של קלייה וטחינה יחד עם תהליך ערבול ייחודי של "לינדט" שיוצר את המרקם המיוחד, הוספת רכיבים משובחים וטרייים מאזורי הגידול הטובים בעולם, ואז המרכיב האחרון- היד של טובי השוקולטיירים שמניחים את יצירותיהם באריזה מעוצבת.
קל מאד להתרגל לדברים טובים, וחיש מהר התרגלנו לזה שכשרוצים מאפה שמרים טרי, ריחני וטעים כבר לא צריך ללוש, להתפיח ולהתאמץ, כשיש בפריזר חבילות של "בונז'ור" שמאפשרות שליפה מהירה, אפילו ללא הפשרה (!), רק למרוח ביצה, לזרוק לתנור ויש מאפים שאי אפשר לעמוד בפניהם.
כמו בכל שנה הגיע העת לבדוק מה התחדש בתחום הקולינרי, בחומרי הגלם ובכלים לשוק הפרטי והמוסדי. את המיטב ניתן למצוא כמו תמיד בתערוכת "קולינרי" שמפיק סטודיו בן עמי, ושמיועדת לקהל מקצועי של שפים, בעלי מסעדות, מלונאים, בעלי אולמות אירועים ובתי קפה, עיתונאי אוכל ובלוגרים ועוד.
יותר משבעים מציגים הציעו בדוכניהם שפע של חידושים (וטעמים!!) מסקרנים. היו שם מותגים מוכרים כמו "קפה עלית" ו"מחלבת טרה" לצד מותגים פחות מוכרים אבל ששווה להכיר.
ב-1870 משפחת פלוגפלדר הקימה במתחם "שרונה" של הטמפלרים, בית בד מודרני שהופעל בעזרת מכשור מיוחד שהובא מחו"ל, שהיווה מוקד לכל הסביבה לייצר ולרכוש שמן איכותי. לימים נזנח המקום וננעל, עד שב2007 – כמעט 140 שנה אחר כך – שוקם מתחם שרונה, ובתוכו גם בית הבד שחזר לחיים.
קפה ביסטרו "בית הבד" הוקם לפני חמש שנים וממוקם באותו בית בד ישן, מחזיר את העטרה ליושנה באמצעות מוזיאון ומיצג מולטימדיה שמספר את תולדות המקום ושיטת הפקת השמן.
מוטיב השמן הוא בליבו ובנשמתו של בית הקפה, כך שלכל מנה מותאם השמן המחמיא ביותר לטעמיה, וישנו אפילו "בלנד הבית" שמיוצר עבור הקפה באופן בלעדי ונמכר במקום בלבד. הגענו לנסות את ארוחת הבוקר של המקום, שמציע תפריט עשיר, שהוא הרבה יותר מבית קפה וכולל מנות שקשוקה מומלצות, לביבות, אנטיפסטי, כריכים, קישים, טוסטים, סלטים, פיצות, פסטה וכמובן קינוחים שעליהם גאוות המקום בזכות שף הבית דניאל אלוני, בעברו מ"אורנה ואלה" שהוא גם קונדיטור המתעקש על השקעה בפרטים הקטנים ביותר, כולל אפילו עוגיות משובחות ומושקעות במיוחד, טריות וייחודיות.
הראשונים להגיע לשולחן ארוחת הבוקר הם דברי המאפה, שהמילה "טריות" קטנה עליהם, והם כוללים (בארוחה זוגית) – פרוסות לחם כפרי , לחמניות , ג'בטות קטנות עטורות גרעינים, וקפקייקס בטעמי אגוזים (מה שמחזיר אותנו לפרטים המושקעים של השף אלוני).
לצידם מיץ סחוט טבעי (המלצה שלי – תפוזים, שניתן גם לערבב עם גזר).
פלטה ארוכה של ממרחים מונחת בסמוך, בשיטת ה"ריפיל" כך שהמלצרית בודקת מדי פעם מה נגמר ופשוט מביאה תוספות. היו שם טחינה, זיתים, לאבנה (כמובן עם שמן זית משובח), גבינה בולגרית, סלט עגבניות, סלט טונה, וקעריות חמאה וריבה. לצידן הגיעו גם כוסיות מוזלי עשירות שראשן עוטר בפרוסות פרי טריות על מצע גרנולה ויוגורט.
בזמן שנשנשנו מהמאפים הוכנו עבורנו הביצים במגוון גרסאות ותוספות והן הגיעו לשולחן בלווית סלט ירקות עשיר ו… הזכרנו כבר את המילה "טרי" שחוזרת ב"בית הבד" שוב ושוב? אז כן, טרי, חתוך במקום ועשיר.
הארוחה כוללת גם שתיה חמה, והיה מענג לגלות שחוץ מהקפה והתה המסורתיים, והשוקו שבמקומות רבים אחרים דורשים עליו תוספת כסף, גם כשהוא מגיע במקום קפה, ב"בית הבד" יש מבחר רחב של שתיה חמה, כולל גם סיידר וסחלב, שהיה הבחירה שלי. הגיעה כוס ענקית, מהבילה ומעוטרת בשבבי שקדים וקוקוס. עונג חורפי אמיתי.
לאחר ששבענו ניגשנו לראות את המוזיאון והמיצג, שהם חינמיים לסועדים במקום (ומשמשים גם כחלק מהסיורים ההסטוריים שמתקיימים במתחם "שרונה"). המכשור והציוד של בית הבד ניצבים בגאון ונשמרים ביד אוהבת, ובעזרת המיצג ניתן להבין הן את ההסטוריה של המקום וכן איך הופק שמן הזית.
בקומה השניה של בית הקפה ממוקם "סלון האירועים" שבנוי כמו סלון ביתי מפנק, כולל שולחן אבירים גדול, ספות, שולחנות אוכל, ושירותים פרטיים, ומשמש למגוון אירועים, הן אירועים פרטיים כמו ימי הולדת, בריתות, כינוסיים משפחתיים ועוד, והן לאירועי חברה כמו ימי כיף וגיבוש, או ימי עיון (שבהם ניתן להעזר בציוד שיש במקום כמו מקרן, מסך, אינםטרנט ועוד). ניתן להתאים תפריט מיוחד לכל אירוע ולהעשירו במנות כמו מנות דגים וקינוחים מיוחדים, כמובן עם שירות המלצרים של בית הקפה. המקום יכול להכיל עד 55 איש.
ב"סלון האירועים" נערכות גם הרצאות וסדנאות מסוגים שונים עם אפשרות להזמין מנות לבחירה מתפריט הבית שמוגש ישירות לסלון.
המלצה שלי- בימי שמש, שישראל משופעת בהם, שווה לשבת באחד השולחנות החיצוניים, להנות מתפריט עשיר , להביט אל כל הפעילות השוקקת של מתחם "שרונה" ולנשום ישן וחדש ביחד.
המקום ידידותי לבעלי חיים, מציע שפע של מנות לכל העדפה- מנות ילדים, מנות ללא גלוטן, מנות צמחוניות וטבעוניות (כולל אפשרות לחביתת חומוס בארוחת הבוקר), קפה ועוגה או ארוחה מלאה, וכמובן עסקיות משתלמות במיוחד בשעות הצהרים.
"קפה בית הבד"- דוד אלעזר 22 תל אביב (בתוך מתחם "שרונה").
טלפון: 03-6521300
מחיר ארוחה לסועד – בשעות הצהרים בסביבות 60 שקלים, בשעות הערב לארוחה מקיפה יותר- כ100 שקלים לאדם.
גישה לנכים- לקומה התחתונה. (הבנין הוא בנין לשימור ולכן אי אפשר להוסיף מעלית לקומת האירועים).
שעות הפתיחה- בימים א-ד 22:00-08:30 ה, שבת 23:00-08:30 שישי 16:00-08:30
המסעדה איננה כשרה עקב הפעילות בשבת.
נתחיל מהשורה התחתונה- פסטיבל "טעמים בעמקים 2018" נמשך שבועיים ותזדקקו לכל אחד מהימים האלה בשביל להספיק את כל האוצרות שמסתתרים בעמק.
הפסטיבל חוגג את שנתו ה14 ואת יום ההולדת ה70 למדינת ישראל בחגיגת ענק לכל החושים , לכל בני המשפחה ולכל העדפה . במסגרת הפסטיבל מתקיימים אירועים קולינריים ותרבותיים בכל פינה בעמק- במסעדות, בשווקים החקלאיים, בקניונים, חגיגה בכל מקום.
ב"אחוה" לא שוקטים על השמרים- תרתי משמע, והחידוש האחרון הוא "רוגלעך- מאפה שמרים בטעם שוקולד". אנשים רבים נרתעים מלאפות עם שמרים, לאנשים רבים אין זמן לחכות להתפחות השונות הכרוכות בבצקי שמרים, ובכל זאת, עוגת שמרים ריחנית ורכה היא חלום מתוק. ב"אחוה" הכינו עוגיות רוגלעך מבצק שמרים פריך, שממולא בקרם שוקולד, נימוחים ורכים , בטעם עשיר שנותן הרגשה כאילו שהכנו את זה בעצמנו, במיוחד אם אנחנו מחממים כמה שניות במיקרוגל ומגישים לצד קפה למשל.
אין ישראלי שמבקר בחוף המזרחי של ארצות הברית ולא קופץ לביקור בעיירה "הרשי" ובמפעל השוקולד. העיירה שנוסדה סביב המפעל כוללת בית ספר יוקרתי ליתומים שנוסד על ידי מייסדי מפעל "הרשי"– מילטון הרשי ואשתו קתרין, וגם מגורים וכל מה שצריך לעובדי המפעל.
מפעל "הרשי" קיים כבר יותר ממאה שנים והביא לעולם את ה"נשיקות" המפורסמו, חטיפי "ריסז" הפופולאריים , חטיפי m&m שהומצאו במיוחד בשביל חיילים כדי שיוכלו להנות משוקולד שלא נמס בכיסים ועוד.
