ארכיון תגים | גלידה

ארטה- גלידה ביד אמן

כל מי שאי פעם אמר שהוא מתכנן נסיעה לאיטליה, תמיד קיבל את העצה "תאכלו גלידה- והרבה!". איטליה מפורסמת בגלידות שלה, ובכל קרן רחוב אפשר למצוא מעדן (ואישית, כשאני מטיילת שם, אני משתדלת לעצור בערך בכל קרן רחוב כזו…).

להמשיך לקרוא

MAGNUM BAR TLV- לקיץ חייתי במיוחד

אחד המאכלים הסקסיים ביותר הוא גלידה. גלידה זה לא משהו שאוכלים כדי לשבוע, אלא נטו כדי ליהנות, וב"מגנום" יש הרבה ממה – השכבות, המרקמים, האיכות, המתיקות והניגודים- הכל שם בחבילה של עונג קיצי (והאמת, הייתי רוצה גם בחורף..)

להמשיך לקרוא

FOODTRUCK DISCO – אמריקה זה כאן!

משאיות אוכל. בארצות הברית הן מוסד וותיק ואהוב, כולל קהל שכבר מחכה בנקודה הקבועה למשאית שתופיע באופק על שלל מטעמיה. בערוצי הלייפסטייל ניתן לראות שפים מטיילים שמגיעים לפגוש משאיות אוכל ולטעום אותם, משימות של בישול במשאיות בתוכניות ריאליטי בישול, תחרויות בין המשאיות עצמן. (ואפילו סרט קולנוע מצליח בשם "שף" שמתאר שף שפורץ בקריירה של משאית אוכל וזוכה להצלחה רבה לצלילי מוסיקה לטינית עם כוכבים כמו דסטין הופמן וסקרלט גו'הנסון).

להמשיך לקרוא

נסטלה 2017- הקפואים הלוהטים!!

גלידה – עולם שלם של מרקמים, טעמים, ניחוחות ואפשרויות.

ואיזה חידושים יש לנסטלה ב2017?

להמשיך לקרוא

פיטנס בגירסה הקרירה.

בסרטים, כשהגיבורים שבורי לב, הם בדרך כלל מתיישבים מול הטלוויזיה בטרנינג, ומחזיקים קופסת גלידה עגולה ממנה עם מוציאים כפות ענקיות בלי לעשות חשבון. אבל מה עם מי שכן עושה חשבון? מי שרוצה להנות מגלידה טעימה, מפנקת ברמות ובכל זאת לא פצצת קלוריות?

להמשיך לקרוא

הלילות הקסומים של הרמדאן.

ממש בימים האחרונים החל חודש הרמדאן המוסלמי. ההתחלה היתה כנהוג כששני חכמים עמדו בסעודיה ואישרו שהם רואים את הירח וכך החלו לספור את חודש הרמדאן, חודש של מנהגים רבים, כולל כמובן הצום במשך היום, שבו אסור אפילו לשתות ולעשן, ומצד שני הסעודות הגדולות בערב, בשעת שבירת הצום, כשמארחים ומתארחים ואוכלים מכל טוב.

עמותת "סיכוי" שחבריה הם יהודים וערבים במשותף, פועלת למען שוויון אזרחי לכולם ואחת הדרכים היא באמצעות תיירות- הכרת חלקים בארץ שבדרך כלל אנו חולפים על פניהם, וגילוי היופי שבהם. עכשיו, בתקופת הרמדאן זהו עיתוי מצוין (וגם כל השנה) להכיר ולטייל, ואחד הפרוייקטים של העמותה מכונה "דרכים שלובות" והוא מציע מגוון סיורים וטיולים בכל רחבי הארץ כדי להכיר , לטעום ולנסות את האווירה והמנהגים המיוחדים של העולם המוסלמי, זה שלא מוצג בטלוויזיה ובתקשורת, וחבל. הפרוייקט כולל כמובן תיירנים ערבים ויהודים גם יחד.

להמשיך לקרוא

ARTE ואמנות הגלידה.

אזור "נחלת בנימין" בתל אביב מלא אוצרות וקסמים, ובאוויר יש ניחוח תמידי של אומנות, כשהרבה אומנים באים להציג את יצירותיהם למכירה.

ובתוך ההמולה הזו, יש פינה קרירה ומתוקה במיוחד, שמרחיבה את המושג "אומנות" לקנה מידה הרבה יותר גדול, כי זו לא רק אומנות, זו אומנות אכילה, וכייפית במיוחד.

על מה אנחנו מדברים?

על ARTE– ארטה גלידריה, שהולכת עם הקונספט של אומנות עד הסוף –אם זה בתצוגה של יצירות אומנים מקומיים ועידודם על הקירות (תערוכה שמתחלפת כל כמה זמן), אם זה בהופעות של נגני ג'אז כל שבוע, שמוסיפים עוד שמחה למקום, וכמובן בגלידות המאד מיוחדות. (ואגב, גם קהל הלקוחות מוזמן להתבטא בצורה אומנותית על כן ציור עם דפים וצבעים ולהשאיר מזכרת מביקורו). פרטים על ההופעות אפשר למצוא בדף הפייסבוק.

להמשיך לקרוא

TAPS בטעם חורף.

את השיטה של TAPS הכרתי לראשונה לפני כחצי שנה, בסניף בתל אביב (http://cafe.mouse.co.il/post/2960307/), כשגיליתי איך אפשר לקבל את הגלידה המושלמת, בדיוק לפי ההעדפות האישיות.

מדובר בגלידת יוגורט בריאה במגוון טעמים, חלקם סטנדרטיים וחלקם מיוחדים, מופחת שומן (ויש טעמים נטולי שומן), טעמים ללא סוכר, טעמים ללא חלב וכדומה, והכל נשפך ממיכלים גדולים לפי הטעם והכמות של הלקוח. אחרי שבוחרים את הגלידה, בוחרים את התוספות וכאן יש מבחר ענק – סוגי שוקולדים, סוגי פירות מסוכרים או טריים, רטבים חמים או קרים, ממתקים ותוספות כולל דברים מיוחדים כמו "פירורי עוגת גבינה" ודובוני גומי למשל..

אחרי כל הבחירות (הקשות…) מגיעים לקופה, משלמים לפי המשקל והופ – יש גלידה מושלמת.

לכבוד החורף משיקים TAPS  את מחמם החורף האולטימטיבי  – הקרפ. וגם כאן כמנהגם, קרפ עם המון בחירה, עם אפשרות לבחור איזה תוספות וכמה, איזה רטבים וכמה וכדומה. מה שאהבתי בקרפ שהמתיקות שלו עדינה והבצק שלו לא כבד . בחרתי לעצמי את התוספות והרטבים שאני אוהבת (נוטלה ובננה עם סוכריות קטנות בשביל הקראנץ') ולא התאפקתי, ועל כל העסק הוספתי "שליכטה" של גלידת ריבת חלב מתוקה ומרעננת.

unnamed

אחרי כל השחיתות הזו כמובן שלא שכחתי את הגלידות והרכבתי לעצמי גלידה עם (מה שאני זוכרת ששמתי שם) – גלידת פקן, גלידת פסיפלורה חמצמצה (כדי לאזן את המתיקות), רוטב פררו רושר, רסיסי פירורי עוגת גבינה, קצת קוקוס קלוי וגם פסיפלורה טריה מלמעלה. בתמונה אפשר לראות איך זה יצא.

המלצה אישית שלי – לא לפספס את הגלידה בטעם קוקוס, שהיא ללא שומן אבל טעימה להפליא.

את כל המידע אפשר למצוא באתר :

http://www.tapstaps.com/hebrew/home/a/main/

לטעום את הכינרת – פסטיבל "טעם כינרת". (חלק א').

בפעם התשיעית ברציפות מתקיים בעמק הירדן הפסטיבל, שהוא ביוזמת מועצה אזורית עמק הירדן, ומציע עשרות אם לא מאות סוגים שונים של פעילויות לכל המשפחה, לבודדים, לקבוצות, לכל הגילאים והמינים.

הוזמנתי לטעום אחוז קטנטן מכל מה שיש בפסטיבל וככה נראה יום אחד שלי –

התחנה הראשונה היתה בנהרא- מתחם אירוח באשדות יעקב איחוד. אנו פתחנו בארוחת בוקר כפרית בחדר אוכל שכולו נוסטלגיה, ותוך כדי אכילה בהחלט היה שווה להסתכל סביב ולראות את הפרימוס והפיילה, לצד הפטפון ובקבוקי החלב… (ולא להחמיץ את עוגת הגזר ועוגיות הטחינה המיוחדות של המקום).

אחרי הארוחה יצאנו לסיור מיוחד בשם "נ.פ.ש (ראשי תיבות של "נופים, פירות, שירים") עם יונתן אלתר, בן המקום ששופע סיפורים ושירים על כל פינה בסביבה. יצאנו לסיור בנופים שמול הגלעד, במטעי הזיתים והתמרים, הבננות והעכוב, שמענו על סוגי הזיתים , השימושים הרבים של שמן הזית, ואפילו על חיי המין הסוערים של הדקלים… במקביל כמובן טעמנו פירות מכל הסוגים ושרנו שירים (ליתר דיוק זייפנו אותם) לפי החוברת שקיבלנו.

פרטים על "נהרא" והפעילויות המיוחדות לקראת פסטיבל "טעם כינרת" אפשר למצוא ב –

http://www.nehara.co.il/

התחנה הבאה היתה בקיבוץ מסדה- פיצריית "פרסקה".

"פרסקה" נולדה אחרי עבודה קשה של השגת הבצק האידאלי, המון נסיונות וקומבינציות שהולידו בסוף בצק דק ואוורירי שעשוי מקמח קאפוטו איטלקי כמיטב המסורת הנפוליטנית, עם רוטב עגבניות תמר וגבינות (אמיתיות!) מאיטליה ומהאזור, והמון תוספות מעניינות כמו חצילים, פפרוני (מומלץ למי שאינו שומר כשרות!), זיתי קלמטה, ותיבולים מיוחדים. קינחנו בג'לטו המצוין שמוכן גם הוא במקום, כשההמלצה שלי היא לא לפספס את טעם הנוטלה ואת הווניל שהצטיינו במיוחד.

האתר של "פרסקה"  – http://www.frescapizzeria.co.il/

ובפייסבוק – https://www.facebook.com/FRESCAPIZZERIA

כמובן שגם ב"פרסקה" יש הפתעות מיוחדות לכבוד פסטיבל "טעם הכינרת".

אחרי כל הטעימות האלו היינו צריכים קצת לנוח אז נסענו לחמת גדר. את חמת גדר כולם מכירים- מי המעיינות, התנינים והאטרקציות. אנחנו עשינו סיור מהיר אבל לפי כמות הדברים שיש לעשות שם, אפשר להעביר יום שלם בשקט ולא להשתעמם לדקה. אז מה היה לנו שם?

שמענו את הרקע ההסטורי , החל מהמרחצאות הרומיים השמורים במקום ועד לאלי כהן והפינה המוקדשת לו, עברנו לספארי שכולל חוות תנינים כמובן (שהסתלבטו בכיף בזמן שאנחנו צילמנו), כלובי קופים, פינות ליטוף עם ארנבות, צבאים, עיזים והמון חיות שילדים אוהבים, תוכים מאולפים שעורכים מופעים באמפיתיאטרון ומוכיחים שהם יודעים לדבר, לרכב על אופניים, לענות על חידות ועוד (והם גם יפיפיים אמיתיים), עברנו את מתחם המעיינות שגרם לי להצטער שאין לי כל היום, כי טבילה במעיינות טבעיים חמים היא עונג בפני עצמו – וכאן יש בריכה חמה (42 מעלות) , מקורה ומאפשרת מגוון סוגי ישיבה- מיטות ג'אקוזי להשתרעות בתוך המים, מפלים, כסאות, פינות מבעבעות ועוד (ובקיץ גם "ספלאש"  -בריכה קרה עם מגלשות מים אקסטרים ורצפת ריקודים עם מזרקות), מתחם הספא שמציע טיפולים רבים ומפנקים, מלון ה"ספא ווילג'" כולל הג'אקוזי המיוחד שבו אפשר לבחור אם לשהות במים רגילים או במים שמגיעים הישר מהמעיינות (הזכרתי כבר שממש התבאסתי שלא היה זמן לזה?), ולבסוף עצירה לנשנושים ב"בלו בר"-  אחת מהמסעדות במתחם (וכמובן שבה, כמו בשאר המתחם, יש מבצעים מיוחדים לכבוד פסטיבל "טעם הכנרת".

כל המידע באתר "חמת גדר"  – http://www.hamat-gader.com/

אז מה היה לנו עד עכשיו? ארוחת בוקר ב"היו היה", סיור עם שירים ופירות, פיצה וג'לטו משובחים ב"פרסקה" ובילוי בחמת גדר עם נשנושים ב"בלו בר".

אחרי זה כמובן שנעשינו רעבים אז הלכנו ל….

טוב, זה כבר יהיה בחלק הבא, המשך יבוא….

קישורים:

דף הפסטיבל – http://www.kinneret.info/

ובפייסבוק- https://www.facebook.com/taam.kinneret

 

לחורף טעים ובריא.

החורף מגיע ואיתו הסממנים המוכרים – הגשם, הקור וגם … כן, גם הקרמבו. אותו מעדן שישראלים מתים עליו, שחיילים מתערבים עליו, ושנעטף ידנית בידי עובדות מיומנות כדי לנחות לנו ולנחם לנו את ימי הקור.

קיבלתי "חבילת חורף" מפתיעה ובתוכה מיטב הדברים שיעבירו לי חורף בכיף. קודם כל היתה שם חבילת קרמבו של שטראוס בטעם ווניל, שהיא הקלאסית. יש דרכים רבות לאכילת קרמבו- מסדר האכילה (מה אוכלים קודם, מאיזה קצה? ועד לטמפרטורה הרצויה כי אין דין אכילת קרמבו ישר מהקופסה, לאכילת קרמבו ששהה עשר שניות במיקרוגל והפך למושי-מוסי ענוג. אישית, הקדמתי את זמני כשהתעקשתי כל השנים שקרמבו חייב להיות במקרר ולהאכל קר. עכשיו הגיעו החבר'ה מ"שטראוס" וחיזקו את התאוריה שלי- בהחזרה למקפיאים את גלידת "קרמיסימו קרמבו" שהיא בעצם בדיוק זה- קרמבו קר שמורכב משכבת שוקולד שיש לשבור כדי להגיע לתוך המוסי של הווניל, ולגלות בתוכו גם שברי עוגיות שנותנות לנו את התחתית של הקרמבו. כמובן שמדובר בשדרוג שכן המילוי הוא חלבי ולא קצף הביצים שאנו רגילים אליו.

טיפ שלי – הולך מצוין עם כוס שוקו חם, כי אם שחיתות חורפית, אז עד הסוף!

וכדי להנות מכל זה צריך גם להיות בריאים ולשם כך חשוב להצטייד בתרופות ללא מרשם שיעזרו לנו להעביר חורף בריא כי אין דבר מעצבן יותר מחום, כאבי שרירים, חולשה וצמרמורות וכל "הדברים הטובים" שבאים ביחד עם הצטננות? לשם כך יש את "אקמול צינון ושפעת" של "טבע" (ביחד עם "אקמול צינון ליקווי ג'ל") שתוקף את הבעיה מכל הכיוונים- בשעות היום ובשעות הלילה, ואת כל התסמינים – הטיפול בהצטננות הכוללת את החום והכאבים, והחומר הפעיל שמטפל בשיעול.

ומי לא מכיר את ההרגשה המגעילה כשהאף סתום ולא רק שמקשה על הנשימה, הוא גם גורם ליובש בפה ובשפתיים כי נושמים דרך הפה, שלא לדבר על חוש הטעם שנעלם כלא היה, וכל מה שאוכלים יש לו טעם של קרטון?

"אלרין" של "טבע ישראל" מקל על הגודש באף עד 12 שעות (אני כבר מסוגלת לשים אותו מתוך שינה כשאני מרגישה שאין לי אוויר) ובזכות התרסיס הכמות היא מדודה ולא מגזימים, והחומר מגיע בדיוק לאן שהוא צריך ולא מתפזר. יותר מכך, גם אין את טעם הלוואי שיורד לגרון כמו שמכירים מחומרים אחרים ויש גם גירסה לילדים ואפילו לתינוקות ונשים הרות.

קרמבו "שטראוס" במגוון טעמים וגלידת "קרמיסימו קרמבו" במהדורה מוגבלת להשגה בכל רשתות השיווק. "אקמול" ו"אלרין"  ניתנים להשגה בבתי מרקחת ורשתות הפארם.