ארכיון תגים | אירוח

מאליכ – מסע מלכותי מסביב לעולם.

כשרוצים לצאת למסעדה עם חברים, לפעמים קשה להגיע להחלטה בדבר סגנון האוכל המועדף. אחד רוצה אוכל ישראלי, השני מעדיף לכיוון התורכי, שלישית מעדיפה בכלל טאצ' אסיאתי והרביעי רק רוצה נשנושים עם אלכוהול. מה עושים? הולכים ל"מאליכ" ברחובות, שמגדירה את עצמה כ"חמארה בוטיק", כשהכוונה לאירוח שופע כמיטב התרבות הערבית במגוון מנות מכל העולם.

בביקורנו במסעדה בצהרי שבת קיצית החלטנו מטעמי מזגן לשבת בחלל הפנימי של המסעדה, למרות שמאד נחמד לשבת גם בחלק החיצוני ולבהות בעצלתיים בעוברים והשבים. קיבלנו שני תפריטים עמוסים לעייפה, האחד של הקוקטיילים המפורסמים של המקום, והשני של מנות המזון המוצעות. ספויילר קטן להמשך – המנות והמשקאות הן מה שקוראים "מנות אינסטגרם" מכיוון שפרזנטציה שלהם מאד אסתטית וקשה להתאפק ולא לצלם לפני שאוכלים או שותים.

מתפריט האלכוהול דגמנו ארבעה קוקטיילים: "מייד אין איזרעל" – קוקטייל על בסיס ג'ין, ערק, מלפפון, נענע, כוסברה וליים, "מאליכ אקספרס" – שגם הוא היה על בסיס ג'ין וערק יחד עם סורבה פסיפלורה, ליים, סירופ למונגראס, ואננס, וכן שניים שאינם מבוססים על ערק – "בייבי פיז"  על בסיס רום, מרטיני ביאנקו, מרטיני רוסו, לימון, דבש ואשכולית אדומה, ואחרון אחרון חביב- "היביסקוס", משקה רום מתובל בפרחי היביסקוס, אמרטו, ליים, אננס וסירופ דבש.

החלוקה בין הקוקטיילים מבוססי הערק לאלה שלא, מתאימה גם להגדרה של "גברי" לעומת "נשי" מבחינת חוזק המשקאות.

עם המשקאות הגיעו המנות הראשונות לשולחן שבהגדרתן הן מנות חלוקה כך שהרעיון הוא להזמין מבחר מנות ולחלוק בין יושבי השולחן.

המנה הראשונה ייצגה את יוון, מנת ה"סאגנקי" המפורסמת, המאפה היווני שעשוי מבצק פילו  ממולא בגבינת קפלוטירי. אני כבר טעמתי ואהבתי מאד את המנה בגרסה המתוקה שלה, עם דבש, וב"מאליכ" הלכו על הצד העוקצני והגישו את המאפה ברוטב דבש צ'ילי פיקנטי עם עיטור פלפלי צ'ילי. התוצאה היתה מנה פחות מתוקה ויותר חרפרפה.

קפרזה ים תיכונית הייתה הבאה בתור, סלט מרענן של עגבניות שרי, בזיליקום, בצל סגול, קולי עגבניות וכמובן זיתי הקלמטה המפורסמים וקרעי מוצרלה.

לצד אלה הוגש "לחם הבית" שהוא חובה בכל מסעדה, וב"מאליכ" מדובר בפוקצ'ה בתנור אבן (וכאן הזווית האיטלקית של המסעדה) חמה ורכה לצד מטבלי הבית.

כדי להתרענן קצת מהפחמימות דגמנו עוד שני סלטים, האחד "סלט אננסלק", שילוב של סלקים סגולים ומתוקים, לצד טבעת  אננס בגריל, פטה, בלסמי מצומצם, ובמקור גם פלפל חריף שהוצא לבקשתי, ו"סלט ארטישוק סיציליאני" שכלל ירקות לצד ברוסקטות פטה קטנות ובלסמי מצומצם. מבין שניהם העדפתי את זה של הסלק בזכות שילוב טעמי המתוק והמלוח שהגיעו מהטעמים הטבעיים של הסלק והפטה.

חזרנו לקולינריה הערבית עם מנת חציל בלאדי קלוי שלווה בטחינה שחורה ושמנת חמוצה, שעוטרה בסלסת עגבניות, וההמלצה שלי לקחת מהכל בבת אחת על הכף ולקבל הרבה יותר מסך המרכיבים.

המנה האחרונה מתפריט המנות הראשונות היתה "חומוס לימה לימה". במסעדות יווניות ניתן למצוא חומוס עשוי מאפונה צהובה, במנה שנקראת "פאבה" וב"מאליכ" בחרו להכין חומוס משעועית לימה, חידוש שלא נתקלתי בו במקומות אחרים. המנה מתובלת בשום ומוגשת עם ביצה קשה ולאפה חמה, כולל מטבל עגבניות וקערית חמוצים ביחד עם פרוסות בצל חי שנותן את מגע ה"הארד קור", מה שנקרא "מנה ליודעי דבר".

בעיקריות הוגשו שתי מנות, האחת וותיקה ואהובה, מנת שווארמה הודו בצלחת, עם אורגנו, טחינה, פלפל חריף ועמבה, מנה ישראלית או לפחות כזו שהפכה לישראלית בעיני הקהל הרחב. התיבול היה מעט שונה מטעמי השווארמה שאנו רגילים אליהם.

השף אבישי מסיקה מגוון בכל פעם במנות חדשות, ואנו קיבלנו מנת קרואסון מלוטף בשני סוגי גבינות צ'דר, מעוטר בפפרוני ומזולף בקולי עגבניות. המנה הייתה מעניינת ועתירת טעמים ולצערי הגיעה כבר בסוף, כשכבר היינו מלאים כמעט לגמרי (למעט שמירת מקום לקינוחים כמובן) כך שרק טעמנו. לטעמי מנה שהולכת מצוין עם בירה.

עוד קצת לגימה מהקוקטיילים ואנו מוכנים לקינוחים. הקינוח הראשון שטעמנו היה יצירת אומנות פרחונית בשם "הפרח בגני" שהוגשה כצפוי בתוך עציץ, כשהיא בנויה בשכבות של שטרוייזל חמאה, קומפוט תפוחי עץ, קצפת, שברי אוריאו ואבני שוקולד. אם מישהו היה רוצה שאעסוק בגינון, זה סוג הצמחים שהייתי רוצה בגינה שלי. ערימת פינוק יפה ומתוקה.

לחובבי הפחות מתוק מומלץ הקינוח השני שקיבלנו, היא ה"כנאפה של המאליכ!", שהוגשה במחבת לוהטת ולוותה בכדור גלידת ווניל עם קישוט פיסטוקים וזרזיף שמן זית.

אני פחות מתחברת לשמן זית בקינוחים, אבל במקרה של הכנאפה מדובר היה בכמות קטנה שנועדה להעצים את הטעמים. ניגודי החום של הכנאפה והקור של הגלידה הוסיפו עניין למנה.

הנה הפרטים:

"מאליכ" – הרצל 213 רחובות

טלפון: 08-8634044

סיווג המקום: חמארה בוטיק, קוקטיילים, מנות חלוקה בהשפעות מכל העולם.

שעות פתיחה: בימי חול מ17.00 ועד אחרון הלקוחות ובסופי שבוע מ12.00 בצהרים עד אחרון הלקוחות.

המסעדה מתאימה ל: כולם. יש מנות ילדים, צמחוניות, טבעוניות.

נגישות לנכים: יש

מחיר ארוחה ממוצעת: כ80 ₪

מבצעים: משעת הפתיחה ועד 20.00 ישנו "האפי אאואר" שבו בירות גולסטאר ומכבי בגודל שליש עולות 10 שקלים בלבד, וחצי ליטר ב15 שקלים, ומחירי הקוקטיילים 25 שקלים בלבד.

המסעדה איננה כשרה.

 

מלון "סול" תל אביב – טשרניחובסקי בעיר הגדולה

בלב תל אביב, בין גן מאיר לכיכר דיזנגוף, התחדש רחוב טשרניחובסקי במלון אורבאני חדש, הוא מלון "סול". בניגוד לאסוציאציה הראשונית, השם לא נובע מכך שתל אביב עיר שטופת שמש אלא ממשחק על שם המשורר שעל שמו קרוי הרחוב.

המלון נפתח לפני כחודש וחצי, וישנם אגפים בו שעדיין לא הושלמו, אבל גם כך הוא סיפק לי השבוע יממה תל אביבית נוחה במיוחד. במלון 34 חדרים מסוגים שונים, חלקם עם מרפסות או פטיו כמו החדר שאליו אני הגעתי, גינה קטנה ושמשית מצוינת לקפה שמכינים במכונת הנספרסו בחדר.

 

מלון

החדרים עצמם מעוצבים בקו מודרני, מיטה רחבת ידיים ועבת מזרן ולצידה שולחן כתיבה, ראי גדול, שקעים רבים כולל שקע USB, מזגן עוצמתי וגולת הכותרת של החדר היא ללא ספק טלוויזית LCD HD ענקית וחכמה הכוללת נטפליקס חינמי. חשיבות הצפיה בסרטים של נטפליקס מודגשת בשירות המיוחד של המלון, אספקת פופקורן לחווית קולנוע אמיתית, וכאן אזהרה לקוראות המעוניינות להגיע עם בן הזוג לחופשה רומנטית במלון – תדאגו להעלים לו את השלט או שתבלו את הערב בצפיה בגבר שמתלהב מאלפי התכנים הזמינים.

חדר רחצה מאובזר משלים את העיצוב וכולל מגבות מפנקות בגדלים שונים וראש מקלחת "גשם".

המעלית הביאה אותי בחזרה ללובי ולפינת הישיבה שמצויידת בספרים (כולל על שאול טשרניחובסקי) וטאצ'ים עיצוביים לצד ספות נוחות, שם אפשר היה להשתרע ולצפות אל הרחוב וההולכים בו, על שתיים ועל ארבע.

לאחר מכן, סיור קצר במלון הראה לי גם את העתיד להיות, בקומה הרביעית רחבה שעתידה להיות מוצללת ושמה WORK & FUN ZONE""' , אזור הכולל סוגי ישיבה שונים לצד ערכות משחק מגוונות המאפשרות לאחד להתרכז במחשבו הנישא לצד האחר שפוצח במשחק שש בש סוער (שבו כמו תמיד שניים משחקים ועוד ארבעה צופים נותני עיצות).

קומה אחת מעל והגענו אל הגג, שממנו אפשר להשקיף על כל בתי העיר סביב ולהנות מבריזה, ובקרוב גם ממיטות שיזוף ושמשיות, ולוקיישן מצוין לתרגול יוגה או מדיטציה.

כשיוצאים מפתח המלון יש את כל אפשרויות העיר הגדולה פרושות לפנינו, האם נרצה חנויות או מסעדות?  גנים ציבוריים או מבנים אדריכליים מעניינים? או שמא חוף הים הוא המפתה אותנו ביום שמשי זה?

אני החלטתי לשלב את הכל, מכיוון שהכל ממילא במרחק הליכה קצר, וכך מצאתי את עצמי בתחילה בכיוון רחוב דיזנגוף, כולל הכיכר ולכל אורך הרחוב, אחר כך פניה שמאלה ומגיעים אל הים והטיילת לתצפית מושלמת על כל ההולכים, רוכבים, רצים או משחקים "פוצ'יוולי", וחזרה דרך הרחובות הקטנים והישנים למבנים כמו בית ביאליק, ובית העיר המרשימים הן ביום והן כשהם מוארים בשעות הלילה.

עוד במרחק הליכה מהמלון גם שוק הכרמל, שדרות רוטשילד, מדרחוב נחלת בנימין ומתחם תאטרון "הבימה".

אין לתאר איזה עונג זה להגיע לכל מקום בילוי בתל אביב בלי פקקים ובלי לחפש חנייה, פשוט במרחק הליכה קצר ונוח.

יכולתי לספר איך הלכתי לפאב ולגמתי צ'ייסרים עם הברמן החתיך, או איך צפיתי בסרט חצות רומנטי, אבל בפועל המחשבה על מיטה כל כך נוחה, מזגן והמון ערוצי טלוויזיה הכריעה את הכף לסיום של ערב בגירסה העצלנית והנינוחה במיוחד במלון.

הבוקר הגיע חיש מהר, והכיוון היה סנדוויציית "ברווזי" שממוקמת מול הלובי ומכינה סוגים רבים של כריכים מכל מני סוגי לחם ומילויים שונים, צמחוניים או בשריים. (המסעדה איננה כשרה, יש בה מנות חזיר כמו גם בשר וגבינה ביחד).

ארוחת הבוקר של אורחי המלון היא כריך לבחירה ובקבוק מיץ סחוט.

הזמנתי את הבחירה שלי, קיבלתי זמזם והתיישבתי ליד אחד השולחנות עד שהמנה שלי תהיה מוכנה. מסביבי בכל שאר השולחנות שמעתי שפע של שפות זרות מפי תיירים מבוגרים וילדים.

בחרתי בכריך עם גבינת עיזים "פחם" וריבת בצל וקיבלתי קרואסון טרי ושופע חמאה, לצד בקבוק מיץ אבטיח ומלון.

שעת פינוי החדרים היא 12.00 ועד אז עוד נותר לי זמן לקרוא עיתון של בוקר בפטיו שטוף השמש, כשמולי חתולים מנמנמים באור החם.

היה קל מאד להתרגל ולהתאהב בחדר של "מלון סול" ולהרגיש תל אביבית מצד אחד ותיירת מצד שני, ובעיקר להבין שלפעמים החופשה נמצאת מתחת לאף, בנוחות וביופי.

מלון "סול" – טשרניחובסקי 17 תל אביב.

 

Shimmy Seren homemade – טוסקנה הקטנה בכסלון.

 

2 (5)

נסו למקם את התפאורה הבאה- כביש מתפתל בין עצים גבוהים, בצד הדרך ניתן להשקיף על עמק ירוק, מגיעים לבית כפרי מעוטר בגפנים ובגינת צמחי תבלין וירקות, עששיות ואח ולידה ערימת עצים מוכנה להסקה, שולחן אבירים גדול עשוי עץ בעבודת יד, גדול וכמעט כורע תחת המטעמים הביתיים שעליו. טוסקנה? פרובנס? לא צריך להרחיק עד כדי כך, כשיש את הבית של שימי סרן בכסלון, ארבעים דקות מהמרכז, בדרך לירושלים, פנינת טבע יפיפייה וטעימה להפליא.

להמשיך לקרוא

בונז'ור ולתנור – שמרים בקלי קלות

 

20180103_174051

מכירים את הפרסומת לבנק שבה אבא מפחיד את הילדה שלו במילים כמו "ריבית פריים" ו"משכנתא"?  אז בהרבה מטבחים יש מילה נוספת מפחידה- "שמרים!".

נבהלתם?

שמרים הם דבר מתעתע- מצד אחד הם יוצרים מאפים מדהימים בטעמם ובמרקם שלהם, ואין כמו ריח של מאפה שמרים להפנט כל מי שבסביבה (ויועצי נדל"ן כבר למדו את זה ומדריכים כל מי שרוצה למכור את דירתו, לשים בתנור עוגת שמרים לאפייה או לחם, לפני שהקונים הפוטנציאלים באים לראות את הנכס), ומצד שני אנשים חוששים שהם לא יודעים מספיק על אפייה עם שמרים, זמני התפחה, לישות, ואפייה ולכן נמנעים מלהכין מאפים עם שמרים.

להמשיך לקרוא

BAR B QUE – הולכים לAUSSIE TUCKER? SWEET!!

 

אוס1

אם לא הבנתם את הכותרת, אתם לא אוסטרלים. בעברית זה משהו כמו מסעדת" בר בי קיו" בהרצליה – הולכים לאוכל אוסטרלי? סבבה!

האסוציאציה שלי ל"אוסטרליה" נעה בין קרוקודיל דנדי, קיילי מינוג, וצמד השפים החתיכים של "המטבח שלי שולט". ומסתבר שבין ה"מרמייט" וה"בארבי" (קיצור של "ברביקיו " בשבילכם) יש גם ידע רב בבשרים ובטיפול בהם להנאת הסועד.

להמשיך לקרוא

או-מא-מי- בית לטעמי!

 

Screenshot_1

בכל תרבות, בכל מקום, לב הבית הוא תמיד המטבח. המקום שבו נפגשים לסיפוק הבסיס האנושי- התזונה והחברה. מקום שמשדר את הקשר העמוק ביותר בין בני הבית , האכילה וה"ביחד". בשנים האחרונות הכנת האוכל הפכה לא רק למשהו של עקרות בית או של "השניצל שמכינים כשהילד חוזר מבית הספר" , וגם לא משהו לשפים ומומחים בלבד, אלא לתחביב מהנה לכל הגילאים והמינים , שעושה טוב על הלב גם לבשלן וגם לאורחיו שנהנים מהתוצרים. כמובן שהתופעה לא נעלמה מעיני הטלוויזיה וכך גל של תוכניות בישול וערוצי אוכל השתלט על המסכים, כשכולם מכינים מטעמים, נזכרים במנות מבית סבתא ורוקחים "מנה קלאסית עם טוויסט" משלהם.

להמשיך לקרוא

מאמה- מיה של בטטה!!

"הבטטה מהווה ירק שורש חשוב למאכל ולמספוא. שורשיה מתאפיינים בחלקי שורש גדולים מעובים המשמשים לאגירה ועשירים בעמילן וסוכר. הבטטה נפוצה בארצות טרופיות וסובטרופיות.". כך מוגדרת הבטטה בויקיפדיה. ומה עוד אנחנו יודעים על הבטטה? היא בריאה יותר מתפוחי אדמה למרות שהיא מתוקה יותר, יש בה סיבים תזונתיים ובזכותם הפחמימות שלה מתפרקות לאט יותר ולכן היא משביעה לאורך זמן. היא עשירה בוויטמין A, באשלגן, מגנזיום וברזל, המדד הגליקמי שלה נמוך ובגלל טעמיה אפשר ליצור איתה מנות מלוחות או מתוקות.

להמשיך לקרוא

HOMEIN- לחג מעוצב!

אוקי, כשאומרים לי "ראנר"- זו האסוציאציה הראשונה שלי.

אחר כך הבנתי שמדובר בעצם ב"ראנר" לשולחן- אותה רצועה ארוכה שמקשטת את שולחן האוכל מעל המפה .

כשקיבלתי את הראנר של "HOMEIN" גיליתי שהראנר הוא לא רק קישוט אלא פריט פונקציונלי לחלוטין- מפני שהייחוד שלו הוא שהוא עמיד לחום- יש בתחתיתו גומי טבעי לבידוד חום והחלק העליון עשוי פוליאסטר במראה של בד- כך שאפשר להעמיד עליו קערות מהבילות או מרקיות למשל, בלי שהמפה או השולחן יינזקו ובלי צורך בכל תחתיות הקש או מעמדי המתכת הקטנים שאיכשהו תמיד הולכים לאיבוד או לא מספיקים בגודל וגורמים לתנודות די מפחידות של כלים מלאים אוכל.

בתמונה צילמתי בכוונה את הראנר כשהוא מקופל כדי שאפשר יהיה לראות גם את חלקו התחתון.

במגע יד הראנר יציב מאד ועבה, אפשר לסמוך עליו שיעשה את העבודה ועל הדרך גם מקשט את השולחן החגיגי. (וגם קל מאד לניקוי!)

להמשיך לקרוא

"ביער ביער, ביער נרקוד (ונתפנק)"

כשאנו שומעים את המילה "יער" הקונוטציה הראשונה היא בדרך כלל אגדות האחים גרים, שבהם הנסיכה הולכת ביער ופוגשת נסיך או גמדים או זאב רע ותמיד הסוף טוב.  העלילות של האגדות תמיד מתרחשות באירופה, וגם הדמיון שלנו מפליג לשם- בקתות עץ עם שלג על הגג ואח בוערת ומחממת. מוטיב העץ תמיד עושה אווירה רומנטית וקסומה.

אבל למה להרחיק עד אירופה כשאירופה זה כאן, ממש שתי דקות מכל מקום, ב"מעלה החמישה" ליד ירושלים?  הנה הסיבה (ובסוף הפוסט יש גם הפתעה מיוחדת לקוראים!!).

להמשיך לקרוא

רוית חודורוב- כי העולם הוא פרח (רצוי על עוגה).

את רוית הכרתי בסדנת עיצוב שולחנות אירוח לט"ו בשבט, לאירוח מושלם. גילוי נאות- אני לא מארחת מושלמת, בעצם אני לא מארחת בכלל, אם יש אורחים אני מעדיפה לקחת אותם למסעדה ולסגור ענין. אבל זה לא אומר שאני לא מתה על קישוטים (הכי גירלי שיש) ושאני לא שמחה ללמוד את כל הדברים היפים הללו ולקבל המון רעיונות שאני בטוחה שמתישהו אני גם אממש.

להמשיך לקרוא