כשאנחנו חושבים על המטבח הדרוזי, כיוון המחשבה שלנו הוא יותר "כבש" ופחות "טבעוני". "קודארי" התל אביבית החדשה משלבת בין המטבח הדרוזי למטבח הטבעוני ויוצרת חוויה קולינרית חדשה ומרתקת.
אלירן דיב הוא דרוזי מפקיעין, מגשים ב"קודארי" את חלומו להגיש קולינריה דרוזית ללא מוצרים מן החי, והוא חבר לשף אסי דלק, בעברו הבעלים והשף של "אום כול תום" החיפאית הידועה. ביחד יצרו השניים תפריט של מנות מהמטבח הדרוזי באדפטציה לטבעונות.
כדי לשמור על האיכות, מוכנות כל המנות בתנור אבן ובאינדוקציה, ללא טיגון.
בתפריט מנות קלילות כמו סלטים וחומוס, לצד תבשילים חורפיים יותר , מתאימים במיוחד לרוחות הסתיו המתחילות לנשוב כעת.
המנה הראשונה שטעמתי ב"קודארי" (בערבית "טבעוני") הייתה טבולה מרעננת, פתיחה נאה לשלל הטעמים שעתידים להגיע.
איך אפשר בלי לחם הבית? אי אפשר, ובמקרה של "קודארי" מדובר במגש עליו פיתה דרוזית (וקיבלתי גם טעימה של לחם כוסמין), לצד פסטו אגוזים, טחינת קשיו, סלסת עגבניות וסחוג ביתי חריף כמו שצריך. הפיתה הייתה רכה מבפנים וקרנצ'ית זעתרית מבחוץ, חוסלה עד תום.
בקערית נוספת הגיע אחד התותחים הכבדים של המקום – חומוס מעשה בית שהיה לא פחות ממצויין, וההשקעה בהכנתו ניכרה בו. הוא היה קליל ובמרקם מלטף, נושנש בכפית וגם עם הפיתה הדרוזית.
עוד בממרחים שהוגשו לשולחן- לאבנה מקשיו טבעי, עם זעתר לימון, נגיעת פסטו וריחן.
נקודת זכות גדולה ל"קודארי" – המוצרים החליפיים לא נפלו מהמקור החלבי – הלאבנה, הגבינה וגם מילוי הסויה שהגיע בהמשך וקצר מחמאות.
סלט גדול הגיע אל השולחן, פטוש – ירקות, קרעי פיתה קלויה עם גבינת פטה טבעונית בתיבול נענע, צ'ילי לימון ושמן זית. מנה בריאה ונדיבה, ביתית במראה ואיכותית בטריותה.
בתפריט המשקאות יש סוגי אלכוהול שונים, קיבלתי משקה קמפרי תפוזים מרענן לניקוי החיך להמשך.
בעיקריות טעמתי שלוש –
"מאלובה" – ההגייה המקומית של מה שאנחנו מכירים כ"מקלובה" – תבשיל אורז מלא הפוך, עם בשר מהצומח המורכב בשיטה ייחודית מחלבון אפונה, וירקות שורש כמו חצילים, כרובית ותפוחי אדמה, מוגש עם סלט ירקות ויוגורט קשיו, מנה של "אוכל מנחם" עשירה מאד שאחריה רק רוצים להשען אחורנית וליהנות מבריזת הערב.
"שולבטה" – המנצחת שלי מבין השלוש- מנה המבוססת על פריקי ושפע ירקות, לצד לבאנה קשיו או טחינה בצד, מנה שלצד הטעמים היחודיים גם כללה מרקם ממכר.
"המפתול של אמא" קוסקוס ערבי גלילי, תבשיל גרגירי חומוס, כרובית בצל וקציצות חלבון אפונה. אוכל ביתי קלאסי, כשקציצות החלבון בהחלט נתנו פייט לבשר אמיתי.
קצת לפני הקינוח הגיע פינוק נוסף – "בורקס דרוזי"- פיתה דרוזית בעבודת יד ממולאת בלאבנה, טבולה, גרגרי חומוס מתובל בשמן זית וזעתר. המילה "בורקס" קצת מטעה מכיוון שלא מדובר במאפה סגור וממולא אלא בשתי שכבות שבינהן מילוי טבעוני דמוי גבינה, ומעליהן זעתר ושמן זית . נאכל בערך כמו פיצה.
כששמעתי שהקינוח הוא "כנאפה" קצת היססתי מכיוון שאיך תיתכן כנאפה בלי גבינת עיזים כהלכתה?
כשהכנאפה הגיעה לשולחן ולצידה מאפה נוסף – "פתיר" – סוג של מאפה משולש מעלי אורז, שניהם במילוי גבינת סויה, ההפתעה היתה מושלמת. אני יכולה לומר בפה מלא (כנאפה) שאם לא הייתי יודעת שמדובר בתחליף גבינה טבעוני, לא הייתי מנחשת בחיים. שני הקינוחים לא היו מתוקים מדי, למעשה במילוי של הפתיר היתה אפילו מליחות קלה, אבל שתי המנות היו מצויינות בפני עצמן ולא רק כטבעוניות.
במסעדה שני חללים – פנימי וחיצוני וגם אפשרות ישיבה על הבר. מחירי המנות הם מהמוזלים הקיימים בתחום המזון הטבעוני.
"קודארי" מסעדה טבעונית דרוזית
קרליבך 39 תל אביב
שעות הפעילות : שני עד שבת בין השעות 11:00 ל- 23:00 , ימי ראשון סגור.
טלפון 0528282003
נגישות: יש
כשרות: המזון לא כולל מרכיבים מן החי, אין תעודת כשרות עקב הפתיחה בשישי ושבת.
כל מי שגדל בשנות השמונים בארץ, יכול עדיין מתוך שינה לזמזם את שיר הנושא של הסידרה "ספינת האהבה"- אוניית קרוז שהפליגה ביעדים מרהיבים ואצרה בתוכה סיפורי אהבה רבים מספור, וצוות מיתולוגי של קפטן סטובינג, ג'ולי מקויי וכמובן "גופר" ו"דוק".
קופצים ל2019- תרבות הקרוז היא כבר מזמן לא סידרת טלוויזיה אלא חוויה פופולארית בשוק התיירות הישראלי והעולמי , ובצדק מכיוון שלמה להטלטל עם מזוודות ולדאוג לארוחות, טיולים וסידורים כשמישהו אחר יכול לעשות זאת ולהפוך את החופשה למושלמת?
היתרון הגדול של ההפלגות הוא הנוחות, ברגע שהמזוודות בחדר, המלון צף ומביא אותך לכל יעד, עטוף בחבילת פינוקים היאה למלכים ובחוויות לכל החושים- בקולינריה, בבידור, באטרקציות וביעדים המיוחדים.
באחת מפינות החמד של נתניה, במדרחוב "תל חי" שוקק החיים ממוקם סניף אחד מתוך שני הסניפים של "ברדו" .
הכל החל כשרפי סרוסי, הגשים חלום והקים את מאפיית הבוטיק הראשונה בנתניה עיר הולדתו. השאיפה היתה ליצור לחמים בריאים וטעימים. הלחמים של "ברדו" הם לחמי מחמצת ללא תוספת סוכר או משפרי אפייה , והם נמכרים בשני סניפי "ברדו" בנתניה.
בוקר קייצי קליל ברחוב תל חי, ב"ברדו" יושבים זוגות רומנטיים, משפחות צעירות, תיירים דוברי שלל שפות וחובשי כיפות שנהנים מכך שהסניף כשר למהדרין.
מעבר ללחמים יש בתפריט כריכים מעודנים, דברי מאפה מתוקים ומלוחים, ארוחות בוקר מקוריות שחורגות מהשבלונה הידועה של ביצים-לחם-ממרחים, ומתוקים.
הדבר הראשון שהבחנו בו כשהגענו למקום היה המהירות והיעילות של צוות המקום המחוברים לאוזניות ויכולים לקבל את הקריאות במהירות כך שאף אחד לא צריך לחכות.
ארוחת הבוקר שלנו ב"ברדו" הורכבה משתי מנות מיוחדות.
הראשונה מתפריט האומלטים – אומלט המכונה "סלמון שרי" ובעצם מספר את סיפור מרכיביו שהם ביצים, סלמון מעושן, עגבניות שרי ועלי בזיליקום. האומלט הוגש עם סלט ירקות (שמאפשר בחירה בין סלט קצוץ לסלט ירוק) ומטבל שמנת חמוצה.
ביחד עם הנגיסה הראשונה עלתה לי בראש המילה "עושר" מכיוון שההרגשה היתה של פינוק מלכותי, חביתה שקיבלה את התוספות הטובות והמשובחות ביותר כדי להפוך למשהו אוורירי, שעוטף את נתחי הסלמון ומעקצץ בבזיליקום.
המנה השניה הייתה ממחלקת ה"מחבתות" בשם "המחבת הירוקה" , מרוצפת בשמנת, עלי מנגולד, ארטישוק אלה-רומנה, עגבניות שרי שרופות, שום קונפי, פורטובלו, ועלי בזיליקום ומעל כל זה שתי ביצים עלומות מעוטרות בשמן זית, מלח גס ושבבי פרמז'ן.
ביחד עם המנה , ובצדק, הוגשו שתי לחמניות מתוצרת המקום, שיהיה במה לנגב את הרטבים.
פיצוץ החלמון על גבי המרכיבים במחבת, ומוסיקה התחילה להתנגן לנו באזניים, רוטב כמעט חושני במהותו, שנוגב באהבה על ידי שתי הלחמניות.
הלחמניות, כמו הלחמים, נאפות בתנור בעל רצפת לבנים שהובא במיוחד מאירופה וכמובן עשויות ממאה אחוזים מרכיבים טבעיים.
בלחמניות ובלחמים יש שפע עשבי תיבול, דגנים ואגוזים.
הארוחה לוותה במיץ טבעי סחוט ובקפה איכותי.
ב"ברדו" מכינים גם מגשי אירוח לאירועים קטנים, והמאפיה חביבה מאד על נשים מניקות שאוהבות את העובדה שבלחמים אין סויה, שידועה כגורמת גזים לתינוקות.
ברדו, בית לחם וקפה,
תל חי 4 נתניה
09-772-6236
שעות פתיחה- א – ה 08.00 – 18.00
ו – 08.00 – 15.00
גישה לנכים: יש
מבצעים מיוחדים: כרטיסיות לחם המקנות לחם שביעי מתנה
כשרות: סניף תל חי כשר למהדרין.
בישראל של 2019 יש מודעות רבה לאוכל בריא, למרכיבים של מוצר ולהשפעתו על גופינו וגוף ילדינו. מצד שני, הרבה פעמים אוכל ממרכיבים בריאים הוא לא הכי טעים, ראו למשל… מיץ נבט חיטה?
ומה כן טעים? אין עוררין שכולם אוהבים פיצה, בכל גיל, בכל מצב, ואם אפשר לעשות אותה ממרכיבים בריאים, זו פשוט חגיגה.
דומינו'ס פיתחו בצק ייחודי המורכב מ80% כוסמין מלא, נפתח במקום ושומר על מרקם פריך, ומאז השמיים הם הגבול – כל הפיצות האהובות עכשיו עם אפשרות לבצק כוסמין מלא, כולל פיצה טבעונית, פיצה ללא השוליים ("עד הקצה") ותוספות שונות.
בסמטה קסומה בלב יפו נמצאת "פר דרייר" – שנושאת את הטייטל "בר יין ביסטרו המשלב את צרפת ויפו". עם הגדרה כזו, ביקור היה ממש מחויב המציאות, בעיקר כי גם שמעתי על הגינה הסודית והמיוחדת באחורי המסעדה, שנתנה למקום את שמו.
"פר דרייר" התחיל מרחוב קינג ג'ורג' במרכז תל אביב ואז עבר למיקומו ביפו, בשכונת נגה.
כשנכנסים למקום נדמה שנסענו לחו"ל בלי הצורך בדרכון, מכיוון שתל אביב ההומה נשכחת, וגן קסום נפרש ובו אפשרויות ישיבה שונות בחלל מרכזי או בגינה האחורית, כשבין החללים מחבר בר גדול שפונה לשני הצדדים ביחד.
היין הוא הכוכב הראשי ב"פר דרייר" ובקבוקים מוצגים בכל מקום, לצידן של מנורות כבדות ופריטי וינטג' רבים. על העיצוב אחראי הבעלים של המסעדה, דוד אבוקייה שהקפיד על הפרטים הקטנים ביותר בדקדקנות צרפתית.
כמצופה מבר יין יש תפריט אלכוהולי מפואר, שהוגש לנו כשהתיישבנו במקום. באוסף ישנם יינות מאיטליה, סלובניה, ספרד, גרמניה, צרפת, ישראל וניו זילנד, שמפניה מסוגים שונים, קוקטיילים ייחודיים ותפריט מיוחד של סיגרים קובנים משובחים, כי אם כבר, אז עד הסוף.
אנחנו בחרנו לפתוח בקוקטיילים – ג'ין ליצ'י עבורי, שכלל ג'ין, ליים, ליצ'י ובזיליקום, ו"גט א רום" באווירה קריבית יותר עם רום מיושן, רום לבן, סירופ אגבה, לימון, נענע ומיץ אננס. שני הקוקטיילים היו קלים לשתיה ורק אחר כך הורגש האלכוהול, והיוו פתיחה מרעננת ומשעשעת לב ונפש.
בתפריט הראשונות מככבות מנות מכל הסוגים – צמחוניות ובשריות, מאפים וסלטים. מהנסיון שלנו, תמיד שווה להקשיב לצוות המקום ובבחירה שלנו אימצנו את ההמלצות ובחרנו ב"קלמארי אלה פלנצ'ה" וב"סביצ'ה מדריד". בדרך כלל אני רגילה לקלמארי כמרכיב הבודד בצלחת, במקרה של "פר דרייר" זה היה סלט שכלל אננס, עגבניות שרי, בצל סגול וארוגולה ועוטר בצ'ילי ועשבי תיבול. נתחי הקלמארי הבשרני על כל חלקיו הונחו מעל וספגו ממיצי הירקות והרוטב. מנת פתיחה מרעננת.
הסביצ'ה הורכב ממוסר ים טרי, ביחד עם רוטב רומנסקו, בצל מוחמץ, גבינת טולום, כוסברה וצ'ילי ובן הזוג כל כך התענג עליו שבניגוד למנהגו כמעט ושכח להשאיר לי טעימה, ואם לא הייתי מזכירה לו שגם אני רוצה משהו, הוא היה נזכר רק כשהצלחת כבר היתה מתרוקנת. בכל מקרה המשימה הושלמה כשקוביות הדג עשו דרכן אל הצלחת שלי ומשם להפיץ טעמי ים טריים אצלי בפה.
"שנעבור ליינות" ? שאלה המלצרית, כי אחרי הכל, יין הוא הספציאליטה של המקום. בחרנו את המנות העיקריות והצוות המליץ על יינות שמחמיאים ומשלימים את הטעמים של המנות שלנו, שהיו בדרגות עזות טעמים שונות.
למנה עיקרית בחרתי ב"נקניקיות דה לוקס". הדימוי של נקניקיה הוא תמיד משהו פשוט, כזה שאוכלים כאוכל רחוב, והסתקרנתי לדעת מה קורה כשנקניקיות משודרגות למנות עילית, במקרה הזה נקניקיות של השרקוטרי המומחה אלון תדמור. קיבלתי שלוש מהן – צ'וריסו משופדת כגלגל, צ'דר עסיסית ושמנמנה והפייבוריטית שלי נקניקיה שוויצרית לצד שוקרוט מעושן ביתי ופירה חלבי שמשלים את השחיתות ומנקה את החיך כל פעם לנגיסה הבאה. מלפפון במלח בצד והמנה העבירה אותי היישר לבוואריה, אם כי במקום הבירה צוות לי ב"פר דרייר" יין מהרי יהודה, שיתן את הפייט הראוי לבשר.
בן הזוג הלך על "פילה דג ים" על מצע ירקות ירוקים כמו ברוקולי, קולורבי, ושעועית ירוקה, ביחד עם עגבניות שרי ובזיליקום, והכל ברוטב חמאת ערק בניחוח אניס. הדג היה רך וממש נמס בפה. אניס הוא טעם שנוטה להשתלט אבל כאן ניווטו אותו כך שהוא יתן את הקסם המיוחד שלו בלי לכסות על שאר הטעמים, בוודאי ובוודאי של הדג.
למנת הדג צוות יין עדין יותר, פינו נואר צרפתי מעודן.
בתפריט הקינוחים שמרו על המסורת ומגישים ב"פר דרייר" קינוחים קלאסיים כמו קרם ברולה ומלבי. צוות המקום המליץ על טירמיסו ועל טארט טאטן, הראשון קינוח קלאסי איטלקי שמגיע עם שוט אספרסו, והשני קלאסיקה צרפתית עם כדור גלידה ווניל.
מזגנו מהאספרסו על הטירמיסו והקפדנו להעביר את הכף לכל האורך, כדי לגרוף את כל השכבות ביחד. טארט הטאטן הגיע במחבת לוהטת, המיס מעדנות את גלידת הווניל, וסיים את הארוחה במתיקות עדינה ורכות של תפוח.
אוסף היינות במקום נבהחר בקפידה על ידי הסומלייה איתי שלום, והוא בנה גם תפריטי יינות מיוחדים ומשתנים, עם אפשרויות לרכישה הביתה או לשתיה במקום של בקבוקים שלמים או כוסות בודדות.
בסופי שבוע ישנו סומלייה שמסתובב בין השולחנות וממליץ על יינות מתאימים למנות, כמו גם עורך ערבי טעימות יין.
"פר דרייר" – מסעדה ובר יין צרפתי
בת עמי 7 תל אביב – יפו
טלפון: 03-629-2111
נגישות לנכים: יש
שעות פתיחה : יום א' – יום ה' 01:00 – 08:00
יום ו' – שבת 01:00 – 09:00
דילים מיוחדים: בימים א – ה בין השעות 16:00 – 19.00 יש HAPPY HOUR שבמסגרתו 50% הנחה על כל המנות מהתפריט (לא כולל קינוחים, משקאות וספיישלים).
קהל יעד: ממשפחות ועד זוגות רומנטיים, כולל מבקרים שמגיעים להצגות תאטרון "גשר" הסמוך.
אירועים: במקום יש חדר יין בו ניתן לערוך אירועים פרטיים עד 12 איש, וחדר פרטי נוסף הכולל מקרן לאירועים עסקיים או אחרים עד 30 איש. ניתן לערוך גם אירועים גדולים בכל חלל המסעדה עם תפריט מותאם מראש
כשרות: המקום איננו כשר.
לא כולם בישראל דוברים צרפתית, אבל יש ביטויים שכולנו מכירים- קרואסון, ז'טם וכמובן "דוז פואה" – שתים עשרה הנקודות האולטימטיביות שמעניקים השופטים לשיר המנצח בארווזיון. הנקודות הללו הן כל מה שכל צופה מצפה לשמוע, בעיקר אחרי המילה "ישראל".
אבל המספר 12 משמח לא רק כנקודות באירווזיון אלא גם בהפתעה מיוחדת שמכינים ב"דומינו'ס פיצה" לכבוד האירוע הגדול הזה- פיצה מטורפת עם 12 (!) תוספות בכל פיצה. גדול ומוגזם בדיוק כמו האירווזיון.
בפוסט הקודם סיפרתי על אפשרויות שונות לסיור בירושלים בכל ימות השנה.
עכשיו, כשחופשת פסח מתקרבת, והילדים בבית בערך שמונים ימים ברצף, אין כמו ירושלים – נסיעה קצרה, מזג אוויר נפלא, והמון אפשרויות בילוי לכל טעם, לכל גיל ולכל מצב, שיספיקו לכל ימות הפסח ויותר.
אז מה יש לנו בפסח?
ברובע היהודי במהלך ימי חול המועד, 21-24 לאפריל 2019 מציעה החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי אטרקציות שונות בחבילות משולבות ומוזלות לכניסה לאתרים ולפעילויות השונות.
הכרטיס המשתלם ביותר הוא כמובן כרטיס "הכל כלול" משפחתי, שבמסגרתו אין הגבלת ילדים והוא עולה 97 שקלים בלבד לכל המשפחה, לסיורים מודרכים בבית הכנסת "החורבה", "הרובע ההרודיאני" והבית השרוף המחודש (שעליו אפשר לקרוא בפוסט הקודם שלי) כמו גם לקבל את ערכת המשחק "בקצב הרובע" במתנה.
גאורגיה היא יעד תיירותי אהוב על ישראלים ולא בכדי, יש בה נופים מרהיבים, תושבים מסבירי פנים וקולינריה מגרה במיוחד. מנת הדגל של גאורגיה היא ללא ספק החצ'אפורי, אותו מאפה חם שהרגע יצא מהתנור, ומתפקע ממילוי חלבי או בשרי, מה שיכול להוות ארוחה בשלמותה, משביעה וטעימה.
מסעדת "טש וטשה" היפואית היא מוסד וותיק לאוכל גאורגי, המגישה את מיטב הטעמים האותנטיים לצד מוסיקה, ריקודים והרבה שמחה, ולצידה ישנו האח הקטן – "טשטש שוילי" – חצא'פוריה בלב שוק הפשפשים התל אביבי.
כשהגענו בשעת צהרים, הרחבה שלפני " טשטש שוילי " המתה תיירים שיושבים ליד שולחנות עמוסי כל טוב. עד מהרה גם השולחן שלנו התמלא במאפים מהבילים – חצ'אפורי במילוי גבינות ותרד, חצ'אפורי "אצ'רולי" מאפה סירה במילוי גבינות וביצה רכה, ו"טשיפורי בשר" – במילוי בשר בקר טחון ורוטב שזיפי בוסר.
המשיכה הראשונית שלי היתה כמובן לזה עם הביצה הרכה, שנזלה כשבצעתי חתיכה, מזניחה את הסכין והמזלג ונוהגת כמו שעושים באוכל רחוב מפתה, היישר עם האצבעות למרות שהמנה היתה חמה מאד. הביצה עטפה את המאפה על שלל גבינותיו בשמלה רכה ועשירה.
המאפים האחרים היו מתובלים יותר, עם טעם עשבי במאפה התרד, ועם תיבול חריף יותר במנה הבשרית, ולוו ברטבים שונים, רוטב פסטו למנות שהכילו גבינה, שמן מתובל למנה הבשרית, ועוד רוטב חריף אדום למי שרצה עוד קצת עקצוץ.
את המאפים ליוו משקאות סודה היישר מגאורגיה בטעמי אגסים וטרגון מוגזים קלות.
עוד בתפריט המאפים גם כאלה הממולאים בגאודה אדומה ונענע, גאודה ובזיליקום, רוקפור, ואחד בגרסה טבעונית המבוסס על כרישה ומנגולד ללא גבינות.
למטבח הגאורגי יש כמובן מתוקים, ובתפריט יש מלבי גאורגי טבעוני על בסיס קוקוס, מי וורדים וסלק, אבל אנחנו הלכנו על הממתק הגאורגי האהוב, הצ'ורצ'חלה, אותן שרשרות ארוכות שניתן לראות בכל מקום בגאורגיה, כשהן תלויות מהתקרה. הממתק מורכב מאגוזי מלך שהושחלו על חוט ונטבלו פעם אחר פעם ברפרפת ענבים ואז ניתלו לייבוש. כל חיתוך רוחבי מגלה את הלב הקרנצ'י של האגוז העטוף במתיקות העדינה של הענבים.
"טשטש שוילי" מביאה טעמים ייחודיים במחירי אוכל רחוב, לאכול במקום או לקחת הביתה (והמלצה שלי –גם וגם).
"טשטש שוילי"- חצ'אפוריה גאורגית.
עולי ציון 15 שוק הפשפשים תל אביב
טלפון: 03-6588918
שעות פעילות: א,ב,ג 11.00 – 23.00, ד 11.00 – חצות, ה 11.00 – 02.00, שישי 09.00 – 17.00 , שבת 17.00 – חצות.
גישה לנכים: יש
כשרות: לא כשר
ירושלים היא עיר של ישן וחדש. ההיסטוריה נמצאת בכל פינה, במבנים ובאנשים, בקולות ובריחות, בכל צעד ניתן לחוש את מליוני הצעדים שנצעדו כאן בעבר, של אנשים ותרבויות, דתות ומסורות. אבל ירושלים לא נעצרת בעבר אלא שוקקת חיים וחידושים המושכים המוני מבקרים מהארץ ומחו"ל.
הגעתי לירושלים כדי להכיר את החידושים האחרונים בעיר.
הביקור החל בארוחת הבוקר העשירה של המלון החדש ibis Styles ירושלים. המלון, מרשת Accor הבינלאומית נפתח ממש לפני ימים אחדים, ויש בו כל מה שמלון עירוני צריך – לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן. איזה לוקיישן? המרכז הכי מרכזי של ירושלים – רחוב בן יהודה על המדרחוב, בסמוך לכיכר ציון, מרחק הליכה של דקות בודדות מהעיר העתיקה, הרכבת הקלה, שוק מחנה יהודה ושפע של אטרקציות תיירותיות בעיר.
