אני מאד אוהבת עשבי תיבול. במקום שבו אישה שמחה לקבל זר פרחים, אני מאד שמחה לקבל זר כוסברה. אממ-מה? בגלל שאנחנו מעט אנשים בבית, כל פעם שאני קונה צרור עלים, אנחנו משתמשים בערך בשליש, מנסים לשמור על השאר בעזרת כל מני עצות סבתא כמו נייר סופג, איחסון בקופסאות מקופסאות שונות, קיצוץ, מה לא, והתוצאה- כפולה- גם העלים נובלים ומוציאים ריחות דביקים ולא נעימים, וגם כשצריך- אין, למרות שהיינו בטוחים שיש בבית .
כשאנו רואים מישהו מוצלח במיוחד, יפה במיוחד או חכם במיוחד, אנו ישר מבינים שמדובר בגנים משובחים. כששני ההורים מצטיינים בתחום, סביר להניח שהילדים יצאו מורווחים. ב"ויה רוסטיקו" מדובר בשידוך מוצלח במיוחד- מצד האבא מסעדת "פיאצה רוסטיקו" ומצד האמא ג'ובניניו דומניקו פציולי- השף והבעלים של רשת "אליצ'ה" האיטלקית שמכין פיצות משובחות שנים רבות, במתכון סודי ועתיק.
בעוד המטבח היפני והסיני כבר מבוססים היטב בישראל, המטבח הוויאטנמי נדיר יותר, וסודותיו מסתוריים יותר. עכשיו כבר אפשר לפתור את המסתורין בעזרת "ק-פה האנוי" בלב תל אביב, שמביא את האנוי והמטבח הוויאטנמי, בהשפעות של מטבח צרפתי, היישר לצלחת שלנו.
כבר מרחוק ניתן להבחין במסעדה על שלל אורותיה האדומים –צהובים, מנצנצת בקצה רחוב מלכי ישראל, ממש מול בנין עיריית תל אביב. כשנכנסים לא יודעים לאן להסתכל קודם- הצבעוניות עזה, העיצור המרהיב הוא של סגולן גטי שעבדה תקופה ארוכה עם מעצב העל פיליפ סטארק, והדבר ניכר בכל פינה – קישוטי הקירות, גופי התאורה, הציורים, האביזרים ,אפילו השירותים (שגם אם לא צריכים להשתמש בהם, שווה לבקר רק בשביל ההתרשמות מהעיצוב המרהיב).
הדבר הראשון שבו הבחנתי כשהתקרבתי ל"סיידווק" – בדיזנגוף פינת גורדון, הייתה כלי המים לחתולים ולכלבים שניצב בחוץ ומראה שבמקום חושבים על הכל. כשנכנסתי ובחנתי את התפריט, ראיתי ש"לחשוב על הכל" הוא באמת המוטו של המקום.
להמשיך לקרוא
בשדרות בן גוריון השוקקות, ניצבת "אלורה". מסעדה איטלקית שחוגגת בימים אלה שלוש שנים והיא אחת מתוך שתיים של "אלורה תל אביב" (הסניף השני נמצא ברחוב רוטשילד). כשנכנסים ל"אלורה" הדבר הראשון שמבחינים בו הוא האלמנטים האיטלקיים כפריים שבמקום- הקירות מחופים בלבנים לבנות כמו בכפרים של טוסקנה, על המדפים ארגזים של קיאנטי ולימונצ'לו, ומוסיקה איטלקית מתנגנת ברקע .
העיר ירושלים כבר מזמן ביססה את מעמדה כבירת קולינריה מפוארת. ניתן למצוא בה מסעדות בכל הרמות ובכל הטעמים, שחלקן כבר הפכו למוסדות וותיקים שלקוחות חוזרים אליהם עם הדור השני והשלישי.
כזו היא "דולפין ים"– מסעדת דגים, פירות ים ובשרים, שקיימת כבר קרוב לחמישים שנה, ואהובה מאד על הלקוחות הקבועים וגם על תיירים ומבקרים בעיר שמחפשים אוכל איכותי, טרי מאד, מגוון ועשיר.
קחו מוצרי גלם איכותיים שעומדים בתקנים המחמירים ביותר, שלבו אותם עם טכנולוגיות חדשניות, נסיון של 78 שנים וראש יצירתי במיוחד. מה קיבלתם? "מעדני מיקי". וככאלה שיש להם ראש יצירתי, תמיד יש רעיונות לטעמים ושילובים חדשים, שחס ושלום לא יהיה משעמם בפה.
לכל עדה ולכל עם יש מרק משלו מסוגים שונים- מרק צח או מרק נזידי, מרק שמרכיביו מרוסקים או בחתיכות, קונסומה או מוקרם, עשיר או פשוט עם שקדי מרק , ממרק העוף של סבתא ועד ביסק סרטנים, ממרק העדשים שנמכר תמורת בכורה ועד בויאבז צרפתי, בורשט וצ'ורבה- הכל שם.
הבעיה- כשבאים הביתה בגשם, לא תמיד יש בבית את כל המרכיבים למרק שאנחנו רוצים ולא תמיד יש לנו גם זמן להתחיל לערבב כל מני תבלינים כדי שיצא לנו טעם טוב ולא רק מים חמים. אבקות המרק תמיד היו פתרון, ועל הדרך גם שימשו לתיבול, שוב מאותה סיבה- לחסוך התעסקות עם הרבה תבלינים, הטעם כבר כאן.
טוב, בדרך כלל אני מכתירה כל פוסט שלי בכותרת מבדרת או משחק מילים, אבל במקרה של " המסעדה אקספרס" בחרתי פשוט להשתמש בסלוגן שטבעו בעלי המקום- אמיר בן שטרית ושמוליק שחם (שהוא גם השף) – "לא מחיר פתיחה- קונספט".
גאיה היא אלת האדמה במיתולוגיה היוונית. ו"גאיה" הוא לא סתם אדמה- "גאיה" הוא גן אירועים בלב שמורת טבע פורחת על גבעות הכורכר של בית עובד, בכניסה לנס ציונה. כבר כשחונים בחנייה רחבת הידיים ניתן להריח את הפריחה המשגעת של הפרחים שמעטרים כל פינה ומלווים את הכניסה למקום.
בין הדשאים הרחבים נטועים עצים עטורי פנסים, ובמרכז החופה הלבנה, רק מחכה לאהבה שתעטוף אותה.
