בשנות השמונים הביטוי "ניפגש בקפולסקי" היה ברור ומובן לכולם, וטמן בחובו הבטחה לחלום מתוק על הצלחת, שולחן אלגנטי והגשה מוקפדת. זוגות רומנטיים, קבוצות פנסיונרים, משפחות חוגגות, הורים שמפנקים ילדים, וכל מי שרצה להרגיש אירופה , כולם היו שם.
הסיפור החל הרבה שנים קודם לכן, ב1934 בליטא, כשבני משפחת קפולסקי הקימו את הקונדיטוריה הראשונה שלהם , שבה הקפידו על אפייה עילית. קצת יותר מארבעים שנה אחר כך הם עלו לישראל ופתחו את סניף "קפולסקי " הראשון ואחריו עד תחילת שנות האלפיים נפתחו כחמישים סניפים.
עכשיו, כעשרים שנה לאחר מכן, "קפולסקי " חוזרת בסניף הראשון ברמת השרון.
כשנכנסתי אל הסניף הרגשתי כאילו אני במרכז וינה, במרכז רחבת עץ שיוצאת מהחנות אל הכיכר. החנות עוצבה בדקדקנות כדי להחזיר את האווירה האירופאית הקלאסית, מהרצפות ועד למעקות העץ, המנורות הייחודיות ומדפי הצנצנות האוצרות בתוכן מבחר ענק של עוגיות, ולצידן הוויטרינה שבה סבבו עוגות יפיפות, מהקלאסיקות של "קפולסקי" כמו "היער השחור" המיתולוגית, ועד עוגות מודרניות או משודרגות.
הקפה החם נמזג והכוכבת הראשונה על השולחן הייתה עוד קלאסיקה של "קפולסקי" – הסברינה. המתכון המקורי נשמר (כשהיום כבר לא משתמשים במוצרים כמו משפרי אפייה או מרגרינה חלילה, אלא בחומרים חדשים ואיכותיים ), וכל מה שנותר לי היה להעביר את הכפית מערימת הקצפת הרכה מלמעלה, דרך עוגת הספוג שופעת רום, ובלי לפספס את גולת הכותרת- הדובדבן מלמעלה, לאסוף את כל הטוב הזה בדרך, להכניס לפה ולחזור לגיל הנעורים.
הסברינה, כמו שאר העוגות שטעמתי לאחר מכן, (וטעמתי הרבה!) לא נשארה רק נוסטלגיה, אלא גם מי שלא הכיר אותה בעבר יכול היה להבין למה היא כל כך אהובה, שילוב טעמים מוצלח והכנה מדוייקת מניבים עוגה שהיא חגיגה בזכות עצמה.
הבאה בתור הייתה הפייבוריטית שלי – "לה רושה" ששמה די מסגיר את התוכן , עוגת מוס שוקולד עם נגיעות רושה והכל במרקם פאדג' ללא קמח. (העוגה אמנם נטולת קמח אבל לא מוגדרת כ"ללא גלוטן" מכיוון שהיא בסביבה של עוגות רגילות). אם היו נותנים לה שם נוסף, הוא לבטח היה "שחיתות" – טעמי שוקולד עמוקים ועשירים.
לקראת שבועות כבר התחילו ב"קפולסקי" עם פסטיבל עוגות גבינה ולכן העוגה הבאה היתה "עוגת הגבינה של קפולסקי" , על בסיס בטעם תפוזים ניצבת שכבת גבינה אפויה איתנה, ששומרת על צורתה גם בחיתוך. הטעמים עדינים ומלטפים. פס אחד כזה להציב בשולחן החג ואתם מסודרים.
בחזרה לקלאסיקה- עוגת קראנץ שוקולד בגרסה חלבית ועשירה, מילוי שוקולד עם טעם של פעם ואיכות של היום. עוגות שמרים הן תמיד דילמה של אופים ביתיים כי מצד אחד אין כמו הריח והטעם הממכרים ומצד שני מדובר בזמן הכנה ארוך שכולל התפחות והתעסקות ולא לכולם יש זמן או אנרגיה להתעסק עם הכנת עוגה כזו. עם "קפולסקי" אין צורך מכיוון ששורה של מאפי שמרים ממתינה מדי בוקר על המדף, מושכת בניחוחותיה.
לסיום סידרת העוגות שטעמתי הגיעה עוגה מהקטגוריה המודרנית, עוגה קיצית של מנגו וקוקוס, רכה כמו גלידה וקלילה, מביאה טאצ' חמצמץ ופריכות קוקוסית טרופית.
ואם טעמנו עוגות, לא נטעם עוגיות? ארבעה סוגים הוגשו על הצלחת – עוגיות שקדים ולימון, פיצוחים צ'אנק שוקולד, פריך בראוניז ושקדים ופיסטוק. כל אחת מהעוגיות תלך מצוין עם קפה ושתיה חמה, או תנושנש כמו שהיא. הבחירה שלי מבינהן היתה זו עם הפיצוחים מכיוון שהטעם האישי שלי הולך לעירוב של מתוק ומליחות קלה, אבל זה לא אומר שלא סיימתי את כל השאר גם כן.
על כל הטוב הזה אחראי הקונדיטור לירון אנגל, שאופה כבר 25 שנים, דור שלישי לאופים שחלם להחזיר את העטרה ליושנה ואת "קפולסקי" המיתולוגית לישראל. במשך שלוש שנים הוא ליקט, התאים, חידש ובדק את המתכונים המקוריים וכך יצר אוסף של כ200 סוגי עוגות, עוגיות, ומאפים כמו עוגות קרות, עוגות שמרים, בחושות, פרווה, קישים, פחזניות, מקרונים, עוגיות מלוחות ועוד.
העוגות נשמרות במקרר עד עשרה ימים כך שאפשר לרכוש מראש ולארח אפילו בהפתעה, וכן ניתן להזמין עוגות מראש.
"קפולסקי" – קונדיטוריה
שדרות ביאליק 40 רמת השרון
טלפון: 03-6287358
גישה לנכים: יש
קהל יעד: כל חובבי המתוקים והמאפים באשר הם
שעות פתיחה: ימים א – ה 7.00 – 21.00
יום ו' – 07.00 – 15.00
שבת סגור
כשרות: כשר בהשגחת הרבנות.
