כשאנו מטיילים באירופה, אנו הרבה פעמים מבקרים בארמונות אצולה, ומתפעלים מהפאר הרב, הגנים, האומנות והיופי. עכשיו כל ההדר הזה מגיע אלינו, לא רק כדי לבקר אלא גם כדי לחגוג בו את הרגעים החשובים והמאושרים ביותר בחיינו.
פברז'ה- פטר קארל פברז'ה היה אומן שיצר את ביצי הפסחא היקרות עבור הצארים של רוסיה, ומאז הפך השם לנרדף ליוקרה , פאר, פינוק והשקעה. אלה גם המילים שמתארות את "ארמון פברז'ה " שנפתח ממש עכשיו, בסמיכות לחג האהבה היהודי- ט"ו באב, והופך כל חתן וכלה, בני ובנות מצווה, וכל מי שרוצה לחגוג, לבני מלוכה.
זה לא סוד שקשה להחזיק מסעדה, והרבה מסעדות נפתחות ונסגרות במהירות. על הרקע הזה, מסעדה שפועלת, ולא סתם פועלת, מצליחה בגדול וממשיכה בשיא המרץ כבר 15 שנים, חייבת להיות בעלת סוד שמושך את הלקוחות החדשים והחוזרים.
"סוהו" בראשון לציון, באזור "הרובע" היא מוסד קולינרי מפורסם בכל הארץ. לפני הרבה שנים ביקרתי בה, ועכשיו כשהוזמנתי לחגיגות ה15 שנה, הייתי סקרנית לדעת מה נשתנה.
פסטיבלי יינות ובירות הם כבר דבר נפוץ וכולנו מכירים ואוהבים. עכשיו מביאים לנו "איש הענבים" את "פסטיבל הקוקטיילים הראשון" שיתקיים במתחם התחנה בתל אביב, ביומיים הראשונים של יולי. ומה בדיוק יש שם?
בעצם – מה אין. מיטב המותגים ומיטב המיקסולוגים (יוצרי קוקטיילים) יציגו את כל החידושים והטעמים בתחום ערבוב המשקאות, ויאפשרו טעימות מכל מה שחדש מצד אחד ,וגם מהישנים האהובים מצד שני.
מגיע הקיץ, הילדים בבית, צריך קצת להתאוורר. הבעיה שכשרואים את מחירי המלונות, הראש מתחיל להסתחרר, הייתכן ששוב צריך למכור כליה כדי לצאת לנופש?
הפתרון מגיע בצורת מלון שמחירו סביר לחלוטין, שנותן אווירה משפחתית , עם בריכה כייפית, חדר נוח, אוכל טוב לכל הגילאים , והרבה תעסוקה בסביבה.
הוזמנתי לנסות את "ארקדיה טבריה" , על 92 חדריו השונים, כולל אגף " חרמון" החדש והמשודרג, שבמרחק פחות משעתיים מהמרכז (ועם כביש שש, עוד פחות) נותן בריחה משפחתית נינוחה עם הרבה אווירה.
מוצאי שבת, כולם נינוחים אחרי יום חופש, לילה קיצי חמים, מתחם התחנה- מתחם תוסס וצבעוני- מלא מוסיקה ואורות. ורג'ינה. רג'ינה היא מוסד וותיק במתחם התחנה, במבנה בן המאה ה19 שנשמר באהבה. כמעט אפשר לשמוע את ההסטוריה של העוברים בתחנה – מכל בירות האזור והעולם, נוסעים וחוזרים ,מעמיסים סחורות ופורקים, ועוצרים לרגע או ליותר.
זו היתה ההשראה של רג'ינה, בה ביקרתי כבר בעבר, שמירה על המסורת (ולכן המסעדה גם בשרית כשרה) במקביל להתחדשות תמידית.
נמל תל אביב, שעת שקיעה, בריזה, שולחנות מול הים, והצללים מתארכים ככל שהשמש שוקעת. מה הולך עם זה יותר טוב מאשר כוס יין לבן מבעבע, וארוחת דגים ופירות ים?
טוב, האמת שדגים ופירות ים הולכים טוב בכל שעה, בעיקר כשמי שמטפל בהם יודע את העבודה.
"יוליה" בנמל תל אביב, על הדק, צופה לים, חוגגת עשור ולכבוד החגיגה הוזמנו לבדוק את המנות המיוחדות לאירוע, שנוספו לתפריט הרגיל והאהוב.
על הביצוע- השף רומן דיאמנט ("קורדיליה" לצד ניר צוק, "טוסי", "קמפריו" אשדוד ותפקיד של סו שף ב"בויה", שמוציא את המיטב מכל פרודוקט שהוא מקבל ליד.
ישראלים אוהבים את איטליה. זה לא סוד. האוכל, התרבות, השפה, הטמפרמנט, וגם הקירבה הגאוגרפית, גורמים לישראלים לשוב לביקורים חוזרים בארץ המגף. ואחד הדברים שאפשר לראות באיטליה הם גברים שלבושים במערכות בגדים מדוייקות, לכל שעות היום – מהליכה לעבודה, דרך יציאה עם חברים לשתות משהו, ועד אירועים חגיגיים יותר, הכל יושב בצורה אלגנטית על הגוף, ומשדר ביטחון ואלגנס.
ואיך משיגים את המראה הזה?
לישראל הגיע מותג Sirmoney , סניף ראשון מחוץ לאיטליה (שם ישנם 15 סניפים בכל רחבי המדינה) שמלביש גם את הגברים בישראל במראה מעוצב לכל אירוע ולכל שעה.
אין כמו חג שבועות לחגיגת חלב גדולה. אפשר להתחיל לספר שמקור הקישור בין חלב ומוצריו לחג השבועות הוא ממעמד הר סיני שבו היהודים לא יכלו לאכול בשר ולכן אכלו מוצרי חלב, או שזו בדיוק היה סיום עונת ההמלטות כך שהחלב היה בשפע, או מסורות שונות של נתינת חלב ודבש לילדים שמתחילים ללמוד תורה כדי שימתק להם, האמת, לא משנה הסיבה- מבחינתי יש סיבה אחת חשובה- זה טעים.
התסריט תמיד אותו דבר- פתאום יש לי קרייבינג למשהו שאין בבית. בדרך כלל זה גם משהו שאי אפשר להזמין טלפונית. אז אני מגיעה למסקנה שאם אין אני לי – מי לי, וצריך להכין לבד.
הבעיה היא שתמיד, לא משנה אם זה מתכון של עשרים מרכיבים או שלושה, תמיד חסר משהו, ואז כל התוכניות הולכות…
יום העצמאות ה67 לישראל נחגג בצורה טעימה במיוחד, בעזרת "שופרסל".
אז מה היה בסל הפעם?
כרוב כבוש שופרסל 560 גרם
ירקות מעורבים בכבישה ביתית שופרסל 1.65 ק"ג (כ900 גרם לאחר סינון)
טחינה גולמית שופרסל 500 גרם
גרעיני תירס מתוק שופרסל 550 גרם
עוגיות שופרסל 300 גרם
ומה עשיתי עם כל זה?