ארכיון

"לינדט" – לשנה מתוקה משוקולד!!

עם רוחות הסתיו הראשונות הגיע לכאן שוב המאסטר קונדיטור של "לינדט" מתיו מולר, לתת לנו עוד מטעמי מותג שוקולד הפרימיום השווצרי המוביל.

"לינדט" מפנקת אותנו כבר מעל ל170 שנה בשוקולד משובח שנוצר מראש בכוונה להיות שוקולד טוב יותר מעל כולם, בכל תכונה כולל תכונות ההמסה שלו והארומה.  את "לינדט" מנחים חמישה עקרונות ליצירת השוקולד המושלם – שימוש בפולי הקקאו המשובחים ביותר שגדלים במטעים הטובים בעולם בעזרת תוכנית גידול ייעודית, תהליכים ייחודיים של קלייה וטחינה יחד עם תהליך ערבול ייחודי של "לינדט" שיוצר את המרקם המיוחד, הוספת רכיבים משובחים וטרייים מאזורי הגידול הטובים בעולם, ואז המרכיב האחרון- היד של טובי השוקולטיירים שמניחים את יצירותיהם באריזה מעוצבת.

להמשיך לקרוא

ג'ונסי גרדנר- הפתעה ירוקה בלב האורבני

אזור נחלת בנימין תמיד הומה אדם וממש בליבו יושב הגן של הגנן הטעים באזור- ג'ונסי, שלמרות שיש לו שם של פיראט, הוא בעצם מארח בכמה חללים, חלקם מקורים וחלקם פתוחים לבריזה ולכל הירוק מסביב, שכולל עצים, פרחים וצמחי תבלין.

כשמגיעים בשעות הבוקר מוצאים תפריט ארוחות בוקר, כולל הפתעות כמו "ארוחת בוקר אנגלית" שכוללת בין השאר נקניקיות עגל וגם כוס בירה, כי למה לא בירה בבוקר בעצם? , או "פנקייק שחיתות" שנותן את ה"בוסט" האנרגטי שצריך בשביל בוקר (ואיך אפשר לא לחייך כל היום אחרי דבר כזה?).

עוד ניתן למצוא בשעות הבוקר גם שפע של תיירים שמגיעים לאזור ומשמחים את האווירה בבליל של שפות שונות, כך שבקלות ניתן לחשוב שאנחנו באחת הבירות האירופאיות ולא בתל אביב.

מה עוד יש בתפריט? להמשך הכתבה – כאן.

"בונז'ור ולתנור" – החגיגה נמשכת!

קל מאד להתרגל לדברים טובים, וחיש מהר התרגלנו לזה שכשרוצים מאפה שמרים טרי, ריחני וטעים כבר לא צריך ללוש, להתפיח ולהתאמץ, כשיש בפריזר חבילות של "בונז'ור" שמאפשרות שליפה מהירה, אפילו ללא הפשרה (!), רק למרוח ביצה, לזרוק לתנור ויש מאפים שאי אפשר לעמוד בפניהם.

להמשיך לקרוא

אותיות ומספרים אכילים של "עלמה" – לחג מקושט במיוחד.

ברשת מסתובבות כל כך הרבה תמונות וכל כך הרבה סרטונים של עוגות ומאפים מעוצבים, שהם עושים חשק לכולנו להתחיל ולעצב בעצמנו. הבעיה היא שלא כולנו אמני קישוט עוגות והרבה פעמים ניתן לראות שקיות קרם מתפוצצות, זילופים שפונים לכל מני צדדים וכיתוב שנראה כמו כתב פרעוני קדום.

להמשיך לקרוא

"בא לי מהטבע" – מתיקות החרוב אצלכם בבית.

החרוב אינו משבעת המינים, אבל מופיע רבות באגדות ובספרי קודש – אם כפרי שהחזיק את הצדיקים שברחו מהרומאים ואכלו מפריו כדי להתקיים, ואם כמשל על אדם שנוטע עצי חרובים למרות שהוא לא יזכה לאכול מפריים, כדי שהדורות הבאים ייהנו מהם, ועוד.

להמשיך לקרוא

ארץ זבת טחינה ודבש.

"משהו מתוק". לא משנה באיזה שפה המילים הללו נאמרות, הן תמיד מלוות במבט הזה בעיניים, שמשוטטות ברחבי המקרר או המזווה, כי מה לעשות שבני אדם מתים על מתוק ותמיד יש השתוקקות. יש הרבה גרסאות של "מתוק" ואם כבר אז לא עדיף משהו שיהיה גם בריא ולא רק סוכר וקלוריות ריקות?

בראש השנה הקרב ובא המנהג הוא לאכול תפוח בדבש, והמנהג הזה נתן את ההשראה לחברת "אחוה" שפיתחו מוצר חדש בסדרת ממרחי הטחינה- ממרח טחינה עם דבש.

להמשיך לקרוא

"חוויה בכרם 5" – המועצה האזורית גזר מגלה את אוצרותיה!

 

1 (1)

סוף החופש הגדול, כבר נגמרו כל הג'ימבורי, סרטים, הופעות ומה עכשיו?  עכשיו יוצאים לגלות פינה יפיפיה של הארץ, במרחק קטן מהמרכז, עם אוצרות שלא נגמרים, בפסטיבל מיוחד, הוא "חוויה בכרם" שמתקיים זו הפעם החמישית.

על מה אנחנו מדברים?  ממש עשר דקות מנתב"ג, שוכנת המועצה האזורית גזר, בדרך בין תל אביב לירושלים. היא קרויה על שם העיר המקראית גזר וכוללת גם את אתר העתיקות תל גזר. במועצה 25 יישובים  – 15 מושבים, 5 יישובים קהילתיים ו5 קיבוצים שבהם כרמי גפנים למאכל ויין, כרמי זיתים לשמן, פרדסים, ירקות, חממות פרחים, לולים, רפתות והרבה חקלאות לצד מוקדי תיירות ואטרקציות.

להמשיך לקרוא

המקדש- היכל קולינרי בשרי

הכל מתחיל כשמגיעה אספקת הבשר למסעדה, ממגדלים ישראליים. בהתאם לנתחים שמגיעים בוחר השף לירן בלו (שהתמחה בבשר ודגים בניו אורלינס וביפן, וברזומה גם "קורדיליה", "בנדיקט", "אמיליה" ועוד), מה הדבר הטעים ביותר שאפשר להכין מכל נתח, בשיטות כמעט מדעיות בעזרת תנור שמגיע ל600 מעלות צלזיוס, מעשנה, בישול בשיטת סו -ויד, ואינדוקציה. התוצאה, נתחים שלא תמיד מוכרים לקהל, בשיטות בישול מיוחדות ובתוספות ורטבים מעניינים ומפתיעים.

המסעדה אמנם ממוקמת בקניון, אבל הקונספט והמנות רחוקים מכל מה שקניון מייצג, ומיועדים לקהל שיודע לאכול בשר, ושמעוניין להתנסות בחוויה קרניבורית אחרת. עיצוב המסעדה הוא באווירה של ניו אורלינס, קורות עץ בגווני חום, לצד מראות וריפודי עור, כשבמרכז ממוקם הבר ולצדו חדר אירועים פרטי.

לשולחן מגיעים מים צוננים בקנקן בצורת גולגולת, כשלכל איש צוות יש הסבר אחר לבחירה, כך שזה נשאר פתוח לדמיונו של הסועד.

הגענו למסעדה כלקוחות המושלמים  – אחת  דרום אמריקאית קרניבורית ואחד שמיישם תזונת פליאו מרובת חלבונים ודלת פחמימות.

התפריט כאמור מתחלף בהתאם לנתחים ולכן הדרך הטובה ביותר היא להתייעץ עם המלצרים ועם השף שמתאימים את המנה בהתאם להעדפות הלקוחות. ישנם אף לקוחות קבועים שמתקשרים לוודא שהמנה החביבה עליהם נמצאת בתפריט אותו שבוע.

פתחנו בכוס יין אדום  "יונתן קברנה שיראז" וקוקטייל אחד שלא היה רשום בתפריט אבל הומלץ על ידי המלצרית וכלל אננס, פסיפלורה ורום. הצוות היה קשוב לבקשות ולכן גם שינה מעט את הרכב הקוקטייל לבקשתי.

מיקדש1

התחלנו בשלוש מנות ראשונות – "ארטישוק אלה רומנה" – ארטישוק איטלקי עטוף ב"בייקון" טלה ביתי, פרמז'ן וסלט עשבים חריף , "שיפודי כבד פרה" לצריבה אישית, ו"תבשיל שעועית וחזה אווז מעושן עם סלט עשבי תיבול, בצל, צנונית וצ'ילי". מנת הארטישוק הייתה קיצית וקלילה, הירק נשמר בצורתו הקראנצ'ית והשתדך מצוין עם הטלה, ואם מנת הארטישוק סימלה את הקיץ, השעועית הייתה "חורפית" יותר, עשתה אסוציאציה עדינה של "צ'ילי קון קרנה" ונמסה בפה. השוס במנות הראשונות היו שיפודי כבד הפרה, קודם כל בגלל החידוש, כי רובנו לא רגילים לכבד של פרות אלא של עוף שטעמו ומרקמו שונים בתכלית, ואחר כך עקב ההפתעה שבטעם ובנימוחות. לצד הכבדים המשופדים הגיעה אבן לבה לוהטת שהפכה לחוויה אינטרקטיבית כשצלינו את השיפודים, אחרי מריחה הגונה של שומן אווז, והם נושנשו בחדווה יחד עם הרטבים ובראשם רוטב החרדל שמוכן במקום.

הגיע זמן העיקריות, וקיבלנו שתיים. פתחנו ב"טעימות של ציידים"  – 300 גרם של נתחי בשר פרוסים דק – נתח קצבים וואסיו לצד אבן הלבה , מלווים בשומן האווז, צ'ימיצ'ורי, רוטב חרדל וקערית תיבול, לצד תפוח אדמה ובטטה צלויים, כמרכיב הפחמימתי. שף בלו הרגיע את חששותינו מצליית יתר בכך שהבטיח שהנתחים הם כאלה שגם צלייה ארוכה לא תפגע בטעמם, וכן שחומה של האבן נשמר כחצי שעה, כך שאפשר לאכול בנחת ולצלות בכל פעם את הנתחים הבאים.

מיקדש2

הרעש הכל כך מפתה של ה"פססססס" עלה מהשולחן שלנו והשתלב עם השולחנות האחרים שעליהם ניצלו נתחי בשר בהרכבים שונים. הבשר היה משובח וניכרה היד המקצועית מאד שטיפלה בו.

המנה העיקרית השנייה הייתה "טרין שוק טלה" בבישול ארוך מגולגל כרולדה שבתוכה שומן אווז עם נגיעת רוזמרין. המנה היא 250 גרם של עונג שנמס בפה ולוותה בתפוחי האדמה והבטטה הצלויים ובסלטון רענן לניקוי החייך לפני הביס הבא.

ב"המקדש" הבשר הוא המלך והשליט העליון, אבל השף שיודע את נפש סועדיו, יודע שבלי מתוק לא מסיימים, ולכן בתפריט יש כמה קינוחים מתחלפים. הקינוח הנבחר עבורי היה מוס השוקולד שלווה במלח ים, צ'ילי וקראנץ' במבה ועוטר ברוטב פירות יער. המרכיבים המלוחים החמיאו למוס ויצרו את הניגוד הפופולארי מאד היום. הקינוח גדול  ומספיק לשני גרגרנים שבשלב הזה נשענים אחורנית וטופחים על הבטן.

מיקדש3

הנוסחה של "המקדש" היא בשר איכותי + ידע בטיפול בו + שיטות הכנה ייחודיות = מנות מרתקות, וזו בהחלט נוסחה מנצחת.

 

"המקדש" – עתיר ידע 4, מתחם אושילנד כפר סבא,

טלפון – 09-3001580,

שעות פתיחה:  12:00 – 22:00 , שבעה ימים בשבוע.

אירועים: יש חדר פרטי עד 15 איש, ואפשרות לאירועים פרטיים ועסקיים עד 100 איש.

חנייה : חינמית בקניון הצמוד

ארוחות עסקיות: ראשון עד חמישי 12:00-17:00 , המנה הראשונה כלולה במחיר המנה העיקרית, והיא בגודל מלא.

ארוחת טעימות זוגית (בכל שעות פעילות המסעדה) כוללת מנה ראשונה בגודל מלא מהתפריט לכל אחד מהסועדים, פלטת טעימות זוגית במשקל חצי קילו בשרים שונים ומתחלפים לצריבה, ופלטת קינוחים מפנקת, ב300 שקלים לזוג.

אירועים מיוחדים במסעדה: ערבי "קרב סכינים"  כשהערב הקרוב ביותר מתקיים ב21 לאוגוסט, ובו השף לירן בלו יתחרה בשף שחר דבאח, מומחה בבישול מולקולרי.

קהל יעד: חובבי בשר, אנשים שאוהבים להתנסות ולטעום חוויות קולינריות חדשות, זוגות רומנטיים, חברים וותיקים, חובבי תזונת פליאו ותזונה קטגונית.

יש מנות לטבעונים וצמחונים, אין מנות מיוחדות לילדים, התפיסה היא שילדים יכולים ליהנות מבשר משובח בדיוק כמו המבוגרים אם רק יתנו להם לנסות.

מחיר ממוצע לארוחה: 150 ₪ לסועד

גישה לנכים: יש

המסעדה איננה כשרה.

 

 

"עלמה" – הגביע (של הגלידה) הוא שלנו!

 

20180728_141355

האגדה מספרת שביריד אמריקאי אחד למוכר הגלידה נגמרו הכוסות והוא פנה לדוכן הסמוך שבו מכרו וופל, לעזרה. זה הסיפור שמסתובב על "איך הומצא גביע הגלידה". אם זה נכון או לא, גלידה בגביע היא הכיף האולטימטיבי מכיוון שבמקום להתעצב שנגמרה הגלידה, יש לנו עדיין גביע מלא וספוג בטעמים, מעין שניים במחיר אחד. אז יש כאלה שמלקקים את הגלידה עד גובה הגביע ואז מתחילים לכרסם אותו ולאכול במקביל, יש כאלה שאוכלים מתוך הגביע בעזרת כפית ואז מנשנשים אותו בסוף, ושמעתי גם על כאלה שנוגסים בגביע מלמטה ויוצרים חור קטן דרכו אפשר לשאוב את הגלידה שנמסה וירדה למטה.

להמשיך לקרוא

"מולר RICE" – כי סבתא כבר לא צריכה לבשל דייסה.

 

Screenshot_1

על המדפים בסופרמרקטים יש בערך מליון סוגי מעדני חלב  – לילדים, למבוגרים, בטעמי שוקולד או פירות, חמצמצים או בטעמי עוגות, בתוספות כיד הדמיון – חתיכות פרי, גרנולה, ממתקים, שוקולדים, הכל שם. הבעיה עם מעדן חלב ממוצע הוא שהוא לא משביע, אין לו את תחושת ה"אוכל" אלא יותר הוא נשנוש נחמד.

"מולר" טורפת את הקלפים עם "מולר RICE" שהוא פחות מעדן ויותר דייסת אורז קרירה.

להמשיך לקרוא