נתחיל מהשורה התחתונה- פסטיבל "טעמים בעמקים 2018" נמשך שבועיים ותזדקקו לכל אחד מהימים האלה בשביל להספיק את כל האוצרות שמסתתרים בעמק.

הפסטיבל חוגג את שנתו ה14 ואת יום ההולדת ה70 למדינת ישראל בחגיגת ענק לכל החושים , לכל בני המשפחה ולכל העדפה . במסגרת הפסטיבל מתקיימים אירועים קולינריים ותרבותיים בכל פינה בעמק- במסעדות, בשווקים החקלאיים, בקניונים, חגיגה בכל מקום.

להמשיך לקרוא ←

בקצה תל אביב, בקו הגבול עם חולון, ממוקמת "הילולים", מסעדה בשרית גלאט כשרה שכולה שמחה.

זוכרים את השיר "אין לי רגע דל" שבו רבקה מיכאלי מציינת שבכל יום "יש פסטיבל"? בקרב הקהל הדתי חרדי יש הרבה פסטיבלים ושפע של שמחות, כשלכל שמחה יש גם "נלווים" כמו האירוסים וה"וורט" שמצטרפים לחתונות, טקסי "פדיון הבן" או ה"שלום זכר" שמצטרפים ללידת תינוק חדש, וכך הלאה, ואם אפשר לחגוג עם ארוחה איכותית ובשפע, למה לא?

המתחם של "הילולים" כולל כמה חללים, כשהמרכזי הוא המסעדה שפועלת בימים ראשון עד חמישי ומאכילה הן קבוצות שיושבות בשולחנות שהוזמנו מראש, הן עוברי אורח שמגיעים לסביבה (המקום סמוך לבית החולים "וולפסון") והן מה שנקרא "שולחן מהיר" שבו סועדים מגיעים היישר אל הגריל, בוחרים מנה ואוכלים במקום או לוקחים "טייק אווי".

בחללים הנוספים נערכים אירועים שונים, מאירועים דתיים כדוגמת בריתות ו"שבע ברכות", ועד ימי עיון, השקות, כנסים, הרמת כוסית לקבוצות עובדים (והמסעדה חביבה מאד על יחידות משטרה מהסביבה שחוגגות שם פרידות או תפקידים חדשים), ואפילו חדר לקריוקי!

רוצים לדעת מה אכלנו? הקישור כאן.

אומרים ש"אין כמו יפו בלילות" ואפשר להיות ספציפיים יותר ולומר ש"אין כמו קפה יפו בלילות, וגם בימים". "קפה יפו" הוא הרבה יותר מבית קפה, הוא עולם שלם.

כבר כשנכנסים בפתח, קשה להחליט לאיזה כיוון להביט קודם, מכיוון שהעיטורים והקישוטים במסעדה הם אינסופיים, מתמונות מיוחדות, שלטים ססגוניים, פרחים, מנורות שנדליר, ועוד ועוד.

לא משנה מי יקבל את פניכם כשתיכנסו, זה תמיד יהיה בן משפחה, כיוון שהמסעדה היא משפחתית מאד וכוללת אב ואם ובת וחמות וחתן, וכולם בעסק, חלקם מאחורי הקלעים במטבח (כמו רוני השפית) וחלקם בקבלת האורחים ובלוגיסטיקה.

תפריט המסעדה כשר חלבי וכולל מנות מגוונות כמו מנות איטלקיות של רביולי או פסטות, סלטים, מנות דג, הרבה מנות ירקות מכל הסוגים ובכל דרכי ההכנה, מנות טבעוניות וקינוחים מקוריים, ולצידם תפריט אלכוהול וקוקטיילים שונים.

כשהגענו למסעדה השעה הייתה בדיוק שעת ההתארגנות לערב שכולל גם הופעה, היות ובמסעדה כמעט כל יום יש הופעה אחרת – זמרי קאנטרי, בלוז, מוסיקת עולם ומוסיקה ברזילאית, וערבי סיפורים יווניים עם שמעון פרנס, לצד הופעת קוסמים שמדגימים קסמים הן על השולחנות והן בהופעה מרכזית.

למסעדה שני חללים, האחד מרכזי ובו גם נערכות ההופעות והשני אולם VIP פרטי שמקושט בהתאם לאירוע. יש אפשרות לסגור אותו בדלת הרמטית ולקבל פרטיות אבל בערב הזה חוגגי יום ההולדת שהזמינו אותו היו מעוניינים לצפות בהופעה כך שהדלת היתה פתוחה.

לפתיחה בחרנו שני קוקטילים בהמלצת המלצרית המקסימה אולגה- " מומבסה תות" – קוקטייל בטעם תות , פירות יער וניחוח לימון, ו"אוזו טרופי" בשילוב אוזו, פסיפלורה ואננס. שני הקוקטיילים הכניסו אותנו מיד למצב הרוח הנכון לערב ארוך ושמח במיוחד.

בראשונות נבחרו עבורנו מספר מנות. הראשונה שהגיעה לשולחן היתה "רביולי סלק", מנה של סלק גמדי אפוי במילוי גבינת עיזים, חמוציות ופלפל קלוי בקרמל תפוז, ארוגולה ושקדים. טעמתי בעבר מנות רביולי סלק אולם זו, כמו שאחר כך יסתבר לי גם לגבי מנות אחרות, היתה שונה וייחודית למקום, בטעמיה ובצירוף המרקמים שבה. מנת פתיחה מצויינת.

"סביצה דג ים" שכלל קוביות דג נא, בצל סגול וירוק, פטרוזיליה ואיולי, היה הבא בתור. במקור הוא אמור לכלול גם קמצוץ פלפל שאטה אבל ביקשנו מנות לא חריפות ולכן הוא לא הופיע במנה שטעמנו. הסביצ'ה היה רענן מאד, ניכר היה שאנחנו ביפו והדגים מגיעים הישר מהים אל הצלחת בידי אנשים שמבינים מה הם עושים ומעריכים דג איכותי.

"פריקסה בטטה" היה המנה המסקרנת של היום, בטטה שנאפתה בתנור לבנים, במילוי סלט טונה עם לימון כבוש, איולי שום, פסטו גרגיר וביצה רכה. הרעיון היה מקסים, לקחת מנה שכולם מכירים ואוהבים, לפרק אותה ולהרכיב אותה מחדש על בטטה במקום הבצק המוכר. התוצאה היתה ממכרת.

לחם הבית עם מטבלי פסטו, איולי שום וטחינה סגר את מנות הפתיחה, חם, טרי, פריך ומפתה.

המסעדה החלה מתמלאת, חוגגי יום ההולדת הגיעו וזכו לשיר יום הולדת וברקע התכוננה הזמרת סילביניה, להופעה המרכזית.

המנות העיקריות הגיעו וכללו נתח גדול של פילה סלמון אפוי בציפוי איולי לימון, חרדל ושום, על מצע פירה חלבי בנגיעות טעמי קוקוס, ומנה טבעונית של קציצות עדשים ברוטב תרד וחלב קוקוס על מצע אורז. הדג היה טרי מאד, וישב בנינוחות על מצע הפירה, הקציצות היו מתובלות יותר ומהוות מנה מצויינת לטבעוניים (ביחד עם מנות טבעוניות נוספות שהמסעדה מציעה).

עם הקפה הגיעו הקינוחים, וגם בהם אחד היה טבעוני – קינוח "חלווה קדאיף" שהורכב ממוס חלבה עשיר על מצע קדאיף פריך עם פיסטוקים , סילאן וטחינה גולמית, והשני מנה מסקרנת של "כנאפה תפוזים"- גבינה עטופה בשכבות קדאיף עם סירופ תפוזים ופיסטוקים קצוצים. על הצלחת לצד הכנאפה היו פרוסות תפוזים מקורמלות שהפכו לסוג של ריבה ופיתו לאכול אותן ביחד עם הקדאיף עצמו שהיה פחות מתוק. שני הקינוחים לא היו "אובר" מתוקים ולכן שמשו כסגירה מצוינת לארוחה מושקעת, וכסיפתח לאירוע המוסיקלי שהחל להתנגן ברקע.

סילביניה הופיעה במבחר שירי עולם ושירים ברזילאים והפכה את חלל המסעדה למסיבת ריקודים סוערת.

השמחה היא כמובן לא רק בשעות הערב, ולמי שמגיע למשל בימי שישי בבוקר צפוי בופה ענק של מנות חלביות וטבעוניות כמיטב דמיונו וכישוריו של השף קאמל אבו סינין, שמפתיע כל פעם מחדש.

הביקוש לארוחות במסעדה ולערבי ההופעות הוא רב ומומלץ בחום לשמור מקום מראש.

"קפה יפו"- עולי ציון 11 יפו.

מסעדה חלבית כשרה.

שעות הפתיחה הן מתשע בבוקר ועד אחת עשרה או חצות, תלוי בעונה, בימי שישי מתשע בבוקר עד שעה לפני כניסת השבת, ובמוצאי שבתות בחורף בלבד (כשהשבת יוצאת מוקדם).

יש גישה מצויינת לנכים וחנייה חינמית רבה בסביבה בשעות הערב.

מחיר ארוחה ממוצעת ליחיד כ70 שקלים.

מלבד ההופעות הרגילות, "קפה יפו" מעודד אמנים צעירים ונותן להם במה.

למסעדת "אנגוס" יש עדר פרטי, שמורכב מזני עגלים וטלאים ייחודיים, המגודלים בצורה אופטימאלית בצפון הארץ ומועבר במהירות למסעדה, כך שהוא מגיע בצורה הטרייה ביותר. התוצאה? חגיגה בשרית, כפי שנוכחתי בעצמי בערב תל אביבי נעים.

המסעדה רחבת ידיים, מורכבת מכמה חללים ומעוטרת במוטיבים כמו אוכף, גזרי עצים וכסאות עור שמקיפים שולחנות עץ. למעשה המסעדה, כמו כל דבר בצה"ל, מורכבת משלושה חלקים – "אנגוס" המסעדה עצמה, בהגשה אלגנטית, "אנגוסרי" – מסעדת מזון מהיר שמבוססת על הבשרים של "אנגוס" ובה אפשר לקנות כריכים ובשרים לקחת או לאכול במקום, והקצבייה שמוכרת כל מה שאפשר לרצות בתחום הבשר, במחירים של מכירה ישירה בין היצרן ללקוח. ההתחלה הייתה צנועה, כשרועה צאן גלילי צעיר בשם סאלח דבאח רעה את הצאן שלו ופתח אטליז ומכולת קטנה בכפר דיר אל אסד. השמועה על הבשר האיכותי פשטה והלקוחות החלו לזרום מקרוב ומרחוק. הדור הבא של המשפחה כבר הרחיק נדוד לכל קצווי העולם כדי ללמוד כל מה שצריך לדעת על בשר וחזר עם הידע להקמת רשת מסעדות "אנגוס", כשמסעדת הדגל היא הסניף התל אביבי.

רוצים לקרוא את המשך הכתבה? זה כאן.

אם נשחק במשחק אסוציאציות קטן, אז המילה "ברזיל" למשל, תעלה אסוציאציה של קרנבל, המילה "פייסבוק" בוודאי תעלה את האסוציאציה "לייק" והמילה "טבעוני" את המילים "טופו" ו….. "זה שיושב בארוחת הערב המשפחתית ומכרסם אפונה בודדה אחרי שחקר שהיא גודלה בתנאים הוגנים".

כך אמר אביב, מנהל המשמרת (ומאייש עוד הרבה תפקידים במקביל) ב"אנסטסיה"- בית קפה טבעוני בריאותי בתל אביב, בית הקפה הטבעוני הראשון בארץ שנפתח בשנת 2014 והפך ללהיט.

המוטו של המקום הוא "להכיר לאנשים את השפע שיש בטבעונות ובמזון הבריא", כשהשאיפה היא לשבור את הסטיגמות שמונעות מאנשים לאמץ אורח חיים כזה, או לפחות חלק ממנו. "אם אדם נכנס ומבקש קפה הפוך, ומתאכזב שאין חלב, אבל אז טועם קפה עם חלב שקדים או סויה, ואוהב אותו, מלאכתנו נעשתה" מסכם אביב את הרוח של המקום ומעורר את סקרנותי – האם יש מבחר כל כך גדול של מנות איכותיות טבעוניות ובריאות?

בתפריט ישנם שני כיוונים- מנות ל"מתחילים" בתחום הטבעונות, שעדיין מתגעגעים למנות שמכילות מרכיבים מן החי, כמו ביצים או חלב, ולכן לוקחות את הכיוון של הכנת אותה מנה, בטעמים ומרקמים דומים ככל האפשר למקור. כך למשל יש "שקשוקה"    או "פלטת גבינות"  שמספקות את הצורך שעוד קיים בלי לפגוע בבעלי חיים. פלטת הגבינות היתה אחת מהמנות שטעמנו במסעדה – מבחר סוגי גבינה טבעונית שמתובלות ומעוטרות בצמחי תבלין, אגוזים ותוספות שונות, שמגיעות בתוספת ירקות טריים חתוכים ורטבים, לצד טוסטונים. שמחתי לגלות שני דברים- ראשית שהגבינות באמת קרובות במרקם ובטעם לגבינות חלביות, ושנית שגם בפני עצמן, הן פשוט טעימות ובעיקר איכותיות. הגבינות במנה הן בסגנון ברי, קממבר, לאבנה ועוד.

עוד טעמנו במנות הפתיחה- מנה שמכונה בתפריט "במיה צרובה" אבל היות וזו לא עונת הבמיה, היא הוחלפה באפונת שלג והוגשה עם קרעי לחם קלוי, צלפים, עגבניות שרי, בצל סגול, רוקט, כוסברה, פלפל חריף ולאבנה קשיו. ב"אנסטסיה" נותנים כבוד לירקות ומשאירים את הקראנץ' המתפצפץ בין השיניים, והמנה היתה עשירה ומעט "עוקצנית" בגלל הפלפל החריף והצלפים.

לפני העיקריות זכינו לטעום אחד מהקוקטילים – "ג'ין בקרדי"- פסיפלורה, דומדמניות שחורות, אננס, קסיס ותמצית ווניל, משקה חמצמץ ומרענן , שמעביר את הסועד למנות העיקריות . בתפריט המשקאות הנרחב יש שייקים רבים, בירה, וכאמור מבחר קוקטיילים אלכוהוליים.

בעיקריות דגמנו שתיים, אחת מהמטבח הקר – "סובה" – אטריות כוסמת, וואקמה, ברוקולי, שעועית ירוקה, קייל, רוקט, בצל ירוק וכוסברה בקרם קשיו, ג'ינג'ר, צ'ילי ושמן שומשום עם קרמבל שקדים פיקנטי מעל. האטריות, כמו שאר המנות במסעדה הן בעלות אוריינטציה בריאותית ולכן עשויות מכוסמת, שכן קמח לבן (וגם סוכר לבן) פשוט אינו קיים במטבח. המנה מוגדרת כסלט למרות שהיא מזכירה יותר מנת מוקפצים, ובתחילה היה לי קצת מוזר שמדובר במנה קרה. המנה השניה מתפריט העיקריות היתה "פטריות וירקות אחרים על הפלנצ'ה" והיתה חגיגה של פטריות מסוגים שונים (פורטובלו, שמפיניון, ירדן, שמאג'י, ושיטאקי), יחד עם עגבניות, אספרגוס, בצל לבן ובצל ירוק, והכל על מצע של פירה אפונה צהובה. פטריות הן מרכיב דומיננטי במטבח הטבעוני ולא סתם, מכיוון שהן בשרניות, משביעות, וניתן ליצור מהן מגוון רחב של מנות. שתי המנות הללו לא מנסות לחקות מנות עם מרכיבים מן החי, אלא הן טובות בזכות עצמן, כמנות איכות משביעות ובכמות גדולה מאד בכל צלחת.

בתפריט הקינוחים החלוקה היא לקינוחים "טבעוניים רגילים" כמו עוגת שוקולד חמה, קרמבל תפוחים או גלידה, או החלק המסקרן יותר, קינוחי ה"רו" ששייכים למחלקת ה"רואו פוד" – מזון שלא מחומם מעבר ל47 מעלות צלזיוס, כשהרעיון הוא לשמור על היתרונות הטבעיים והבריאותיים של כל מרכיב. המנות בתפריט היו מסקרנות מאד ורובן הורכבו משכבות שונות כמו קראסט של פיסטוק, מוס פיסטוק, קראסט שקדים ותמרים, קרם וניל, עוגת קשיו ותמרים ועוד. הקינוח שנבחר עבורנו היה "טירמיסו" שבניגוד למנה המוכרת, הגיע בצורה מוצקה יותר וכלל שלוש שכבות כשהתחתית היא עוגת תמרים ושקדים, מעליה מוס שוקולד קפה ומעל לכל מוס קוקוס. מעבר לאלגנטיות המפתה של המנה, היא גם היתה עשירה וטעימה ושימשה סיום מתוק ומפנק לכל הארוחה.

למי שאהב את המנות ואת מרכיביהן, ניתן לרכוש בחנות של בית הקפה מרכיבים כמו חליטות שונות, חלב שקדים או לוז שמיוצרים במקום וכך הלאה.

והשאלה שנשאלה לסיום- מיהי בעצם אנסטסיה שעל שמה קרוי בית הקפה?  מדובר בסדרת ספרים של סופר בשם וולדימיר מגרה, על גיבורה בשם אנסטסיה, שמתקשרת עם חיות ועם הסביבה, סוג של דוקטור דוליטל סביבתי, ובעצם מייצגת את רוח המקום.

ולפרטים הטכניים-

"אנסטסיה"- בית קפה טבעוני בריאותי (ליד כל מנה יש סימוני "נטול גלוטן" ,"סופרפוד"  או "רואו").

רחוב פרישמן 54 תל אביב

קהל היעד- כולם, כולל שומרי כשרות שלא מקפידים על תעודה, ילדים, מבוגרים, סוכרתיים, צליאקים, טבעונים וצמחוניים, קרניבורים שרוצים להתנסות, ובעלי כלבים שנהנים מ"דוג פרנדלי" שכולל קעריות מים ומזון כלבים טבעוני וגם מבצעים שונים כמו "קינוח חינם לבעלי כלבים בתאריכים מסוימים".

גישה לנכים- יש

שעות פתיחה- ימים א-ה בין השעות שמונה בבוקר עד קצת אחרי אחת עשרה בלילה, ביום שישי שמונה בבוקר עד חמש אחרי הצהרים, ובשבת מתשע בבוקר עד חצות.

מחיר ארוחה ממוצעת- כמאה שקלים לסועד.

כשרות- המנות כמובן כשרות מעצם היותן טבעוניות (וגם פרווה), ללא תעודה.

כן, זו הכותרת שחרוטה בכניסה ל"קונגרס בזל" – אוכל מהיר באווירה ביתית- כפי שמגדיר זאת ג'ו – שנושא תגיות של "מלצר/ מארח/ברמן/שליח" ומחליף אותן לפי הצורך. בכלל, כשמגיעים ל"קונגרס בזל" – ההמלצה היא לקחת את הזמן ולקרוא את כל מה שכתוב על הקירות, ויש שם הרבה. רשימות של "מה מעצבן אותנו" (וחטאתי בסעיף 5 כבר כשהגעתי ושאלתי איפה השירותים), דרך "את מי משרתים קודם" (רמז – אם אתם סלבים או קשישות תקבלו עדיפות), ועד לרשימות כללי המקום, ועל הדרך תעודת הבגרות של הבעלים שתלויה אחר כבוד על הקיר תחת הכותרת "אין דבר העומד בפני הרצון"!

אם אומרים שדיסנילנד הוא המקום החייכני ביותר בעולם, אז "קונגרס בזל" הוא בוודאי המקום הידידותי ביותר בתל אביב, והיחס לו זוכה כל סועד הופך אותו תוך דקות לחבר בחבורת "הקונגרס".

ומה בתפריט? חומוס, שווארמה, סביח, סלטים, שניצל, קבב ועוד, שמוגשים במנות גדולות או בינוניות (ואין חצאי מנות- כך מודגש בתפריט, ביחד עם "עם האוכל מקבלים סכו"ם" בשתי שפות…).

ניתן לבחור ישיבה על הבר בתוך המסעדה או באחד השולחנות על רחוב אבן גבירול. כשאנחנו הגענו היה יום שמשי והעדפנו את הישיבה בחוץ, עם מבט לעוברים והשבים של יום שישי בצהרים. לצידנו ישב מצד אחד סועד שהגיע במיוחד מהרצליה "בגלל האווירה, הטריות , הטעם והחבר'ה" כפי שאמר וניגב את החומוס משפתיו, ובצד השני משפחה צרפתית עם שתי ילדות מתוקות שאחזו בפרוסות חציל מתוך מנת סביח, כאילו שהיה מדובר בסוכריות.

הקערות שקיבלנו (אחת צמחונית ואחת בשרית) היו נדיבות וכללו כל כך הרבה אוצרות- כדורי פלאפל חמימים , פרוסת חציל מטוגן ורך, פרחי כרובית קרנצ'יים, ירקות מסוגים שונים, שווארמה עסיסית במנה הבשרית, גרגירי חומוס מבושלים, והכל על מצע חומוס חמים ועשיר שנוגב עד תום בפיתות טריות. הנלווים היו צ'יפס, סלט כרוב וחמוצים, להשלמת החוויה.

אם היינו מגיעים קצת יותר מאוחר, נניח בשעה שלוש באותו יום שישי, היינו חווים את הרמת הכוסית של יום שישי שבה מגיעים החברים הקרובים של בעלי המקום, ונערכת חגיגה עם עוגה טובה, וויסקי, ופינוקים לכל מי שבסביבה.

והפרטים הטכניים:

"קונגרס בזל" – אבן גבירול 141 תל אביב

סיווג המקום- אוכל מהיר באווירה ביתית- בשרי.

שעות הפתיחה- א-ה  9.00-23.00, ביום שישי עד השעה חמש אחרי הצהרים. שבת ומוצאי שבת סגור.

מתאים ל- כולם- ילדים, מבוגרים, קרניבורים, צמחונים, שומרי כשרות וכאלה שלא.

גישה לנכים- מצויינת

מחיר ארוחה ממוצעת ליחיד- 50 שקלים

כשר.